סכיזופרניה

​מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה (Schizophrenia, בעברית: שסעת) היא הפרעה נפשית קשה, שבה ישנה פגיעה ביכולת להבין ולפרש את המציאות.

אנשים רבים סוברים בטעות שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, ולכן חשוב להדגיש: סכיזופרניה אינה קשורה לפיצול אישיות, ושתיהן שייכות לקבוצות שונות לגמרי של הפרעות פסיכיאטריות.

השכיחות של סכיזופרניה באוכלוסייה הכללית היא כ־1%, כלומר אחד מכל 100 בני אדם.

מהם הגורמים לסכיזופרניה?

הגורם למחלה אינו ברור, וככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ממחקרים עולה באופן ברור כי בקרב בני משפחה של חולי סכיזופרניה ישנה עלייה בשכיחות המחלה. 

במחקרים אחרים נמצאו אצל חולי סכיזופרניה שיבושים שונים בתפקוד ובמבנה של המוח.

אין ספק שסכיזופרניה היא מחלה שיש לה שורשים ביולוגיים. התיאוריה המקובלת היא שסכיזופרניה קשורה להפרעה בהתפתחות המוח. זו יכולה להתרחש בשלבים שבהם העובר מצוי ברחם אמו, אך גם בשלבים מאוחרים יותר. בשלב מסוים, מסיבות שעדיין אינן ידועות למדע, המחלה פורצת.

מהם התסמינים של סכיזופרניה?

מקובל לחלק את תסמיני המחלה לשני סוגים עיקריים:

תסמינים "חיוביים"

• הזיות, למשל שמיעת קולות. זוהי אחת ההזיות השכיחות ביותר בעת התלקחות פסיכוטית של סכיזופרניה.

• מחשבות שווא. המטופל משוכנע כי המחשבות האלה מציאותיות, ולא ניתן לשכנעו אחרת. הוא משוכנע שרודפים אחריו או עוקבים אחריו; הוא יכול לחשוב שיש לו תפקיד ייחודי ומיוחד בעולם; או שהוא יכול להיות משוכנע ששולטים לו בגוף.

• הפרעות במהלך החשיבה. אלה הן הפרעות באופן שבו האדם מתקשר את מה שהוא חווה. הפרעות קלות יכולות להיות קושי "להישאר בנושא השיחה" ("משיקנוּת" בשפתם של אנשי המקצוע). בהפרעות קשות יותר המטופל מציג "סלט מילים" שאינו מאפשר להבין על מה הוא מדבר או אף "נתקע" לגמרי ואינו מצליח להתבטא.

• התנהגות בלתי מאורגנת. המטופל מתנהג באופן שאינו מובן, עושה תנועות מוזרות או מציג מנחי גוף שונים.

תסמינים שליליים

• הזנחה עצמית.

• חוסר עניין במה שקורה בסביבה הקרובה והרחוקה.

• קהות רגשית.

• הימנעות מקשרים חברתיים.

• חוסר מוטיווציה.

נוסף על כך מתבטאת סכיזופרניה בתסמינים קוגניטיביים (הפרעות בחשיבה):

• הפרעות זיכרון.

• קושי ביכולת לתכנן פעולות מורכבות.

• קשיים בריכוז.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא/ה?

אנשים החולים בסכיזופרניה בדרך כלל אינם מודעים להופעת התסמינים. לכן מי שפונים לגורמי הרפואה הם לרוב בני משפחה או חברים קרובים.

אם אתם חוששים שלאדם קרוב יש תסמינים של סכיזופרניה, אל תהססו. שוחחו עימו על כך ונסו לעודד אותו לפנות לבדיקה רפואית.

אם הוא עלול להיות מסוכן לעצמו או לסביבתו, פנו ביוזמתכם לגורם מתאים לקבלת עזרה (רופא משפחה, פסיכיאטר ובמקרה הצורך גם מגן דוד אדום במספר 101).

• איתור מרפאות ונותני שירות בבריאות הנפש

איך נעשה אבחון של סכיזופרניה?

סכיזופרניה מאבחן בדרך כלל רופא פסיכיאטר. האבחנה נעשית באמצעות שיחה עם המטופל ועם בני משפחתו וכן באמצעות שלילת גורמים גופניים שעלולים לגרום למצבים פסיכוטיים (באמצעות בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקות נוספות, במידת הצורך).

כמו כל הפרעה פסיכיאטרית אחרת, האבחנה נעשית על סמך קריטריונים המופיעים בספר המחלות הפסיכיאטריות, ה־DSM.

מהו הטיפול בסכיזופרניה?

סכיזופרניה היא מחלה כרונית שמחייבת טיפול ומעקב במשך כל החיים. כדי לאפשר טיפול מיטבי יש צורך בשיתוף פעולה בין כמה גורמים מטפלים: רופא פסיכיאטר, רופא משפחה, עובד סוציאלי, אחיות ולעיתים גם פסיכולוג.

חלק משמעותי בטיפול הוא מתן תרופות אנטי־פסיכוטיות. הן משפיעות על פעילות המוח - בעיקר על הפרשת הדופמין והסרוטונין במוח. הן ניתנות בדרך כלל בכדורים, אולם אפשר לתת אותן גם בזריקות. 

כאשר מתחילים בטיפול, צפויה ההטבה במצב רק לאחר כמה ימים. לעיתים יש צורך להוסיף לטיפול עוד תרופות כמו תרופות מייצבות מצב־רוח, תרופות נוגדות חרדה ותרופות נוגדות דיכאון.

נוסף על התרופות חשוב מאוד לשלב בטיפול גם התייחסות פסיכו־סוציאלית. לצורך כך יש להיעזר בעובד סוציאלי, באחות או בפסיכולוג.

בדרך כלל ניתן לקבל את השירותים האלה בתחנות לבריאות הנפש. באמצעות התחנות לבריאות הנפש גם ניתן ליצור קשר עם גופים שונים המסייעים לאנשים פגועי נפש להשתלב בחברה כמו עמותת אנוש וכן גופים שונים של משרד הרווחה.

כמה זמן זה נמשך?

סכיזופרניה היא מחלה כרונית הנמשכת כל החיים.

יש בה תקופות שקטות יותר, שבהן דרוש מעקב רפואי וטיפול תרופתי בלבד, אולם לעיתים מופיעות התלקחויות של המחלה (שנקראות התלקחויות פסיכוטיות). אז בדרך כלל נדרשים התערבות אינטנסיבית יותר ולפעמים אף אשפוז כדי לאפשר את הטיפול הרפואי האינטנסיבי הנדרש וכן כדי לשמור על בטיחותו של המטופל ועל סביבתו.

למרבה הצער, סכיזופרניה גורמת לפגיעה נפשית משמעותית, וחרף הטיפולים התרופתיים הקיימים כיום עדיין ארוכה הדרך עד שניתן יהיה להביא לריפויה. עם זאת, התרופות החדשות שקיימות כיום מונעות סבל רב ומפחיתות את הצורך באשפוזים קשים וממושכים.

עלולים להיות סיבוכים?

להתמשכותו של מצב פסיכוטי כתוצאה מאי־טיפול עלולות להיות השלכות הרסניות ובהן דיכאון, התנהגות הרסנית, אובדנות, אלכוהוליזם, התמכרות לסמים קשים, חיים ברחוב, קשיים משפחתיים. תוצאה אפשרית נוספת היא בעיות בריאות קשות כמו גילוי מאוחר של מחלות לב ושל סרטן, החמרה במחלות ריאה, השמנה, סוכרת.

לכן חשוב מאוד לא להזניח את הטיפול, להיות במעקב רפואי מסודר ולהיעזר בגורמים המטפלים השונים.

איך לומדים לחיות עם סכיזופרניה?

חשוב מאוד להיות במעקב רפואי מסודר וליטול את הטיפול התרופתי המומלץ. נוסף על המעקב הפסיכיאטרי חשוב להיות בקשר רצוף גם עם עובד סוציאלי לקבלת תמיכה רגשית וכן עם רופא המשפחה כדי לא להזניח את הבריאות הגופנית.

ישנן מסגרות שונות שמאפשרות לפגועי נפש לחיות בקהילה, להשתלב במקומות עבודה וכן במסגרות חברתיות שונות שבהן ניתן לפגוש ולהכיר עוד אנשים הסובלים מסכיזופרניה.

נוסף על הטיפול ועל הליווי הניתנים לאדם עצמו הסובל מפגיעה נפשית חשוב לתת תמיכה גם לבני משפחתו: רצוי שהם יהיו בקשר עם הגורמים המטפלים בבן המשפחה וכן ימצאו מסגרות תמיכה שמסייעות לבני משפחה של פגועי נפש.

קישורים שיעזרו לכם

ארגוני סיוע למתמודדי נפש

קביעת נכות למתמודדי נפש

סל שיקום של המדינה למתמודדי נפש

מידע על העסקת עובד עם מוגבלות נפשית

ד"ר שמואל קרון הוא לשעבר מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה מקבוצת כללית

ד"ר אביב שגב הוא מנהל מחלקת מיון ושהייה בשלוותה