התמכרות לסמים

אף אחד שמחשיב את עצמו למבוגר אחראי לא מאמין שזה משהו שיכול לקרות לו. אבל למרות שהתופעה לא בהכרח מדווחת כהלכה, זה קורה, בעיקר לבני נוער - אבל לא רק.

התמכרות לסמים (, פיתוח תלות פיזית ורגשית בחומרים מכל מיני סוגים עלולה להסיט את החיים ממסלולם. עדיף להודות בכך שהיא קיימת - ולטפל בה.

מה זה?

התמכרות לסם (באנגלית: Drug abuse, Drug addiction) היא תלות בסם או בתרופה. אלה יכולים להיות חוקיים או לא חוקיים.

האדם המכור אינו מצליח לשלוט ברצון ליטול את הסם: הוא חש רצון עז לצרוך אותו למרות הנזק שהוא גורם. בדרך כלל אדם המכור לסם לא יצליח להיגמל לבדו, והוא יזדקק למסגרת גמילה.

הנתונים הידועים לנו על התמכרות לסמים הם תמיד נמוכים יותר מנתוני האמת. הסיבה: מכורים רבים אינם מגיעים לקבל עזרה.

ממה נגרמת התמכרות לסם?

ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון להתמכרות, וניתן לחלק אותם לשני רבדים: 

גורמים סביבתיים: האם יש אנשים שמשתמשים בסם או מכורים לסם בסביבה החברתית הקרובה? האם הסם זמין בסביבה שבה חי האדם?

גנטי: יש מרכיב תורשתי בנטייה להתמכרות, ואדם שאחד מהוריו מכור נמצא בסיכון גבוה יותר מהרגיל להתמכר בעצמו לסמים.

מהם התסמינים של התמכרות לסמים?

סמים שונים גורמים לתסמינים שונים. התסמינים שלהם גורם עישון מריחואנה אינם דומים כלל לתסמינים שלהם גורם הרואין. אולם תסמיני ההתמכרות משותפים כמעט לכל הסמים:

1. ההרגשה שזקוקים לסם באופן קבוע, מדי יום, ולעיתים אף כמה פעמים ביום (כמיהה).

2. כישלון בניסיונות להפסיק את השימוש בסם.

3. הוצאה כספית משמעותית על קניית הסם.

4. אימוץ התנהגויות חדשות שלא היו בעבר כדי לאפשר את המשך השימוש בסם כמו הסתרה, שקרים וגניבות.

5. תחושה שזקוקים לסם כדי להצליח להתמודד עם החיים.

6. פגיעה בכושר השיפוט - מה שגורם למכורים לסם לסכן את עצמם ואת האחרים. כך, למשל, הם אינם מהססים לנהוג בעודם נתונים להשפעת הסם.

7. השקעה של עוד ועוד זמן ומשאבים להשגת הסם ולשימוש בו.

קבוצת גיל שדורשת תשומת לב מיוחדת היא בני הנוער. למרבה הצער שימוש בסמים בקרב בני נוער הולך ונהיה יותר שכיח בשנים האחרונות.

התסמינים האופייניים לשימוש בסמים בקבוצת הגיל הזאת: בעיות בבית הספר, הזנחת המראה החיצוני, שינויים בהתנהגות, עייפות וירידה במוטיווציה, מאמץ "לשנורר" כסף מכל מקור אפשרי ובמיוחד מההורים. 

כמה זמן זה נמשך?

התמכרות לסמים היא בעיה כרונית. לאחר גמילה מוצלחת דרוש תמיד הליך ממושך של שיקום פסיכו־סוציאלי - בין היתר במסגרות תמיכה לנגמלים - שכן אדם שהיה מכור לסמים מצוי בסיכון תמידי לחזור אליהם. מסגרות תמיכה לנגמלים יכולות לסייע במניעת החזרה לסמים.

איך מאבחנים שמישהו או מישהי מכורים לסמים?

האבחנה הראשונית דורשת בדרך כלל מעורבות של רופא המשפחה המטפל, של פסיכיאטר, של פסיכולוג, של עובדת סוציאלית וכן של גורמי רווחה נוספים. הפנייה הראשונית נעשית בדרך כלל לא ביוזמת המכור עצמו אלא ביוזמת מישהו שקרוב לו - בדרך כלל בן משפחה.

לאחר האבחנה הראשונית דרושות כמה בדיקות גופניות (ובהן בדיקות דם וצילום חזה) והתאמת תוכנית גמילה מתאימה.

איך מטפלים במכורים לסמים?

הטיפול בהתמכרות נעשה בשני שלבים: גמילה פיזית ולאחריה שיקום פסיכו־סוציאלי. הטיפול במכורים בישראל אינו באחריותן של קופת החולים אלא של גורמים שונים שכפופים למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה. גם ברשויות המקומיות קיימות מסגרות גמילה שונות.

אלה הם מוסדות הגמילה שעומדים לרשות המכורים:

1. מוסדות לגמילה פיזית. במידת הצורך יש אפשרות לגמילה פיזית במסגרת אשפוז.

2. תחנות לטיפול בעזרת תחליפי סם. אם לאחר הגמילה יש צורך בטיפול בתחליף סם, יופנה הנגמל לתחנת טיפול כזאת. שם יינתן לו התחליף, וכן ייעשה מעקב רפואי מסודר.

3. תחנות ייעוץ וטיפול. ניתן בהן טיפול פסיכו־סוציאלי למכור ולבני המשפחה שלו.

4. מסגרות שיקום לאחר הגמילה הפיזית.

5. הוסטלים וקהילות טיפוליות.

6. קבוצות תמיכה לנגמלים.

עלולים להיות סיבוכים?

להתמכרות לסמים עלולים להיות סיבוכים רבים הפוגעים בכל שטחי החיים:

1. סיבוכים פסיכו־סוציאליים: בעיות בזוגיות ובמשפחה, קשיים בעבודה, הסתבכויות עם החוק, קשיים כלכליים, עלייה בשכיחות ההתאבדויות.

2. בעיות גופניות ורפואיות שונות: פגיעה קשה בלב עד כדי סכנת דום לב ומוות, פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות, עלייה בסיכון לתאונות דרכים, עלייה בסיכון ללקות במחלות מדבקות כמו איידס, הפטיטיס B והפטיטיס C - בעיקר כתוצאה משימוש משותף במזרקים.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

כאשר עולה חשד שאדם התמכר לסמים, יש לפנות לקבלת עזרה. קיימים בארץ גופים שונים בעלי זיקה למשרד הבריאות ולמשרד הרווחה שיכולים לסייע בגמילה ובשיקום הדרוש לאחר הגמילה. לחצו כאן לקבלת הרשימה המלאה של הגופים המסייעים בגמילה.

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

משך הזמן הנדרש לגמילה ולשיקום משתנה מאדם לאדם בהתאם לסוג הסם שלו התמכר ובהתאם למידת ההתמכרות שלו. בדרך כלל, לאחר טיפול גמילה אינטנסיבי של כמה שבועות נכנס המטופל לתהליך ממושך של שיקום פסיכו־סוציאלי שעשוי להימשך חודשים ארוכים. רצוי מאוד שגם בני המשפחה ייעזרו בגופים מקצועיים לקבלת עזרה מקצועית ותמיכה.

איך לומדים לחיות עם נטייה להתמכרות?

מי שהיה מכור בעבר לסם צריך לעשות כל מאמץ כדי להימנע מלחזור להשתמש בו. לשם כך מומלץ להיעזר במסגרות התמיכה הקיימות ולהימנע ממצבים מסוכנים כמו קשר עם אנשים מכורים שעלולים לפתות את הנגמל להשתמש שוב בסמים.

כמו כן יש להיזהר במיוחד מפני המחשבה שיש לנגמלים רבים כי ניתן להשתמש בסם "רק פעם אחת" בלי שתהיה לכך השפעה על תהליך הגמילה. "רק פעם אחת" היא נתיב בדוק לחזור להתמכרות. כמו כן יש להקפיד על קיום כל המטלות המתלוות לתוכנית השיקום שאותה גיבש הגורם המקצועי המטפל.

ד"ר רות גופן היא מומחית ברפואת משפחה

ד"ר אמיר קריבוי הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל מחלקה ב' מבוגרים במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית