תולעים במעיים (באנגלית: Intestine worm infection או Oxyuriasis) הן טפילים במערכת העיכול. זיהום בתולעים שכיח מאוד אצל ילדים, אך עלול להופיע גם אצל מבוגרים ואינו מעיד בהכרח על רמת היגיינה נמוכה או על כל בעיה אחרת.
מדובר בזיהום נפוץ מאוד: בארצות־הברית סובלים ממנו עשרות מיליוני בני אדם (על פי ההערכות: כ־14% מהאוכלוסייה). אפשר להניח ששיעור דומה מהאוכלוסייה בישראל סובל מהזיהום הזה.
מהם התסמינים של תולעים במעיים?
כאב בטן, אי־נוחות בבטן, דגדוג או גרד באזור פי הטבעת.
אצל ילדות עלולות התולעים לנדוד לאזור הפות ולגרום שם לצריבה. כמו כן עלולות התולעים - בעת שהן נודדות אל פי הטבעת בשעות הלילה - לגרום לילדים לנדודי שינה ולנקישת שיניים בשינה.
איך נראות תולעים במעיים?
ישנם כמה סוגים של תולעי מעי. השכיחות ביותר הן תולעי המחט שנקראות גם תולעי סיכה (שמן הרפואי: Oxyuria או Pinworms). אלה הן תולעים לבנות, קטנות - אורכן 2 עד 10 מילימטרים - והן דקות כמחט.
תולעת המחט חיה במעי הגס, וכאשר היא כבת חודש, היא נודדת לאזור פי הטבעת, ושם היא מטילה אלפי ביצים. אורך חייה של התולעת הוא כחודש וחצי.
תולעת מעיים מוגדלת במיקרוסקופ
את הביצים ניתן לראות רק בעזרת מיקרוסקופ, אך את התולעים אפשר לראות בעין בלתי מזוינת בפי הטבעת, על החיתול או בתרבית צואה.
כיצד מגיעות התולעים למעי?
ההדבקה היא מאדם לאדם, בדרך כלל מילד לילד בגן או בגינה, והיא מתרחשת לרוב בשלב הביצה.
ביצי התולעים נמצאות על משטחים שונים כמו מצעים, מגבות, כפות הידיים ומתחת לציפורניים של אצבעות הידיים.
מה מעלה את הסיכון לסבול מתולעים במעיים?
מאחר שהתולעים מתפשטות באמצעות בני אדם שבולעים את הביצים שלהן, הרי גורמי הסיכון להידבקות הם מקומות צפופים שבהם התולעים משגשגות: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, בתי חולים ובתי כלא.
בסיכון גבוה במיוחד מצויים אנשי צוות רפואיים שבאים במגע עם מי שנדבקו בתולעים.
איך מאבחנים שמדובר בתולעים במעיים?
יש כמה דרכים לאבחן תולעים:
• לעיתים ניתן לאבחן על סמך התסמינים - תחושת גרד או דגדוג באזור של פי הטבעת - או לפי דיווח שבן משפחה או חבר סובל מתולעים.
• בדיקת פי הטבעת: כאשר הילד מתלונן על גרד בפי הטבעת, יכול ההורה לבדוק את האזור בעזרת פנס ולנסות להבחין בתולעים. התולעת נראית כמו פס לבן שזז.
• לעיתים ניתן להבחין בתולעים בצואה.
• ניתן להדביק נייר דבק ולבדוק אותו במיקרוסקופ. בבדיקה הזאת ניתן להבחין בביצי התולעים.
• ניתן לזהות בבדיקת צואה בעיקר את ביצי התולעים.
איך מזהים תולעים אצל תינוקות?
יש לחשוד שתינוק נדבק בתולעים אם הוא מרבה לגרד באזור הטוסיק ובמקביל מפגין אי־שקט.
ההורים יכולים לוודא שאכן מדובר בתולעים באמצעות בדיקה של אזור פי הטבעת או של החיתול בעת החלפתו. כאמור, התולעת נראית כמו פס לבן שזז.
האם זה מסוכן?
בזיהום של תולעי מחט אין כמעט סיבוכים. אולם אם עולה חשד לזיהום כזה, מומלץ לקבל טיפול כדי למנוע סבל מיותר.
איך מטפלים בתולעים?
הטיפול הוא בכדור או בסירופ ורמוקס (מבנדזול). זו התרופה השכיחה ביותר נגד תולעים. אפשר לתת ורמוקס לתינוקות מגיל חצי שנה. את המינון קובע רופא ילדים.
מאחר שהביצים והתולעים הצעירות פחות רגישות לתרופה הזאת, מומלץ לעיתים לחזור על הטיפול שבוע לאחר נטילת המנה הראשונה. בדרך הזו מטפלים גם בתולעים שחמקו מהטיפול הראשון.
לעיתים ימליץ הרופא לטפל בכל בני הבית, משום שגם הם עלולים לסבול מתולעים (בעיקר אחים ואחיות, אולם רצוי לטפל גם בהורים כי גם הם בסיכון להידבק).
נוסף על כך מומלץ לכבס את הפיג'מה, את המצעים ואת המגבות בטמפרטורה של 60 מעלות לפחות. ביצי התולעים עלולות להימצא עליהם ולגרום להדבקה חוזרת.
בתוך כמה זמן ורמוקס משפיעה?
ורמוקס קוטלת את התולעים בתוך זמן קצר (יום עד יומיים), ומייד לאחר מכן נעלמים התסמינים.
מותר ליטול ורמוקס בהיריון?
הספיגה של ורמוקס ממערכת העיכול היא נמוכה, ולכן גם נשים הרות יכולות להשתמש בה - אך רק באישור מפורש של רופא, ורצוי מאוד שלא בשליש הראשון של ההיריון.
יש תרופות סבתא או טיפול טבעי לתולעים?
אף שהטיפול בוורמוקס הוא יעיל מאוד, ותופעות הלוואי של התרופה הן נדירות ומועטות יחסית, (כאבי בטן ושלשולים), יש שמעדיפים לטפל בתולעים בדרכים טבעיות.
אנשי הרפואה הטבעית ממליצים קודם כול לנקוט רפואה מונעת: לצרוך מזונות שימנעו מלכתחילה מהתולעים להתנחל במערכת העיכול. מדובר במזונות כמו שום, גזר, בצל וזנגביל.
כמו כן הם ממליצים לצרוך אוכל טרי שעשיר בסיבים תזונתיים, להרבות באכילת ירקות ופירות עשירים בנוגדי חמצון, להימנע מצריכת פחמימות פשוטות, כמו סוכר ולחם לבן, ולהמעיט ככל האפשר בצריכת מזונות מעודדי דלקת וקשים לעיכול כמו שומנים רוויים, חלבון מן החי (בשר, חלב ומוצריו) ומזון תעשייתי.
אם נדבקים בתולעים, ממליצים אנשי הרפואה הטבעית לצרוך מזונות שיסלקו אותם ממערכת העיכול כמו שום טרי או זרעי דלעת לא קלויים. מומלץ לצרוך כ־40 זרעי דלעת ביום. לשיפור הטעם ניתן לטחון ולערבב אותם בטחינה או במעט סילאן.
קיימים גם תוספי תזונה יעילים כמו שמן אורגנו או תמצית זרעי אשכוליות שיכולים לסייע בסילוק התולעים.
כמו כן יש צמחי מרפא ממריצי חיסון ונוגדי זיהום שמשמשים ברפואה העממית לסילוק תולעים. מדובר בצמחים כמו קיפודנית (Echinacea spp), מיני אגוז (Juglans nigra/cinera), לענה (Artemisia vulgaris), ברברית מצויה (Berberis vulgaris) ופלודנדרון סיני (Phellodendron chinense).
את הצמחים נוטלים בפורמולה שאותה מרכיב בעל מקצוע בתמצית נוזלית או בכמוסות. לילדים קטנים ניתן להכין סירופ מהצמחים האלה.
איך לומדים לחיות עם הדבקות חוזרות בתולעים?
בעיקר בגיל הגן חשוף הילד כל הזמן לאפשרות של הדבקות חוזרות בתולעים. ככל שהצפיפות בגן גדולה יותר, הסיכון להדבקות חוזרות גדול יותר. במקרה כזה דרוש טיפול חוזר.
ניתן להפחית את הסיכון באמצעות שמירה על היגיינה - בעיקר רחיצת ידיים במים ובסבון לאחר כל שימוש בשירותים, גזירת ציפורניים באופן תכוף ומסודר (ביצי התולעים יכולות להימצא מתחת לציפורניים לאחר שהילד מגרד את אזור פי הטבעת), כיבוס תדיר של מצעים ושל בגדים וכדומה.
חשוב לדעת שלא ניתן למנוע באופן מוחלט הדבקות, ולעיתים יהיו תולעים. הדבר אינו מעיד על היגיינה ירודה או על כל בעיה אחרת, אלא זהו פשוט חלק בלתי נפרד מהילדות של כל ילד וילדה בארץ.
ד"ר עזמי שחברי הוא מומחה למחלות של דרכי העיכול, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז החדש לרפואה יועצת בעפולה והרכז לתחום הגסטרואנטרולוגיה במחוז צפון בכללית
