בן ה־8 שלי מפחד מאוד מאזעקות ונבהל מכל רעש. מה לעשות?
אף שהיינו רוצים מאוד להגן על הילדים שלנו מרגשות שליליים, פחד הוא תגובה מאוד נורמלית למצב שאנחנו נמצאים בו. כאשר ילד מפחד, כדאי להסביר לו שפחד הוא הדרך של הגוף שלנו לשמור עלינו - הוא גורם לנו לפעול מהר בזמן אזעקה וללכת למרחב מוגן. אילו לא היינו מפחדים, ייתכן שהיינו פחות בטוחים.
אמרו לו שגם אתם מפחדים באזעקות, וספרו לו מה עוזר לכם כשאתם מפחדים - חיבוק, נשימות, להסיח את הדעת עם סרטון מצחיק. תציעו לו לנסות ביחד חלק מהכלים האלה. ובזמן שהוא מפחד, לא משנה אם זה בגלל אזעקה או סתם בגלל רעש חולף, פשוט חבקו אותו חזק. המגע הזה מרגיע מאוד.
כדי להפחית ככל האפשר דאגות ופחדים, הקפידו לא לצפות בחדשות ליד הילדים כדי שלא ייחשפו לתכנים שיפחידו אותם אף יותר. בזמנים רגועים נסו לייצר ביחד רגעי כיף - לרקוד יחד, לצאת לסיבוב, ליצור משהו - כדי למלא את המצברים שלכם ושלהם לקראת הפחד הבא.
שימו לב: חלק מהילדים מתקשים להתמודד בעצמם עם אירועים קשים. אם הילדים שלכם מתחילים לסבול מתופעות גופניות חריגות כמו כאבי ראש, כאבי בטן וירידה בתיאבון, התייעצו עם רופא/ת הילדים שלהם. הם יוכלו להפנות אתכם במידת הצורך לגורמים מקצועיים נוספים. כאן תוכלו להזמין תור לרופא/ת הילדים.
האם להסביר לילדים קטנים את המצב?
התשובה לשאלה הזו תלויה מאוד בגיל הילד ובאופי שלו. עד גיל 6 אפשר להסתפק בהסברים כלליים בלבד, ולהשקיע את מרב המאמצים ביצירת אווירה נעימה ומשחקית ככל האפשר. מגיל 6 ואילך הילדים שלנו קולטים היטב שמשהו קורה, ובהחלט רצוי להסביר להם. למעשה, אם לא נסביר להם הם עלולים להשלים את המידע בראשם מקטעי שיחות שהם שומעים ומדמיונם, ולפחד אפילו יותר.
כאשר אתם משוחחים עם ילדכם, ראשית תשאלו אותו מה הוא יודע (אתם כנראה תופתעו מהתשובה), ולאחר מכן הסבירו במילים פשוטות שתואמות לגילו את המצב - שאנחנו בתקופת מלחמה, שהצבא שלנו פועל כרגע כדי לנצח. אתם יכולים לספר לו שהיו למדינת ישראל כבר הרבה מלחמות, ושניצחנו בהן.
הילדים שלכם עשויים לשאול הרבה שאלות - ועל כולן חשוב להשיב בצורה עניינית, בכנות ובגובה העיניים. סביר להניח שתצטרכו לחזור על הסברים או לנהל כמה שיחות באותו נושא. בסוף כל שיחה כזו תזכירו לילדכם שהוא יכול לשאול אתכם כל שאלה, ושאתם כאן בשבילו. כך, כאשר יתעוררו אצלו שאלות נוספות, הוא יפנה אליכם ולא ישלים את המידע בעצמו בדרך שעלולה לעורר חרדה.
איך להסביר לילדים את המצב
איך מסבירים לילדים קטנים מה זו אזעקה?
בכל נושא שמסבירים לילדים חשוב לומר את האמת, לדבר בגובה העיניים, להתאים את הניסוחים לגיל ולהשאיר מקום לשאלות. אם ילד בגיל גן מבקש להבין מהי אזעקה הסבירו לו כי זה צליל מיוחד וחזק שמשמיעים לנו כדי שנדע ללכת לממ"ד, למקלט או למרחב מוגן. לילדים גדולים יותר, או לילדים בגיל גן, אפשר להסביר שהצליל הזה מסמן שיורים עלינו טילים עכשיו ושעלינו ללכת למרחב מוגן.
בהקשר זה חשוב להעביר גם מסר מרגיע שיש לנו כיפת ברזל שעוצרת את הטילים מלפגוע בנו, אבל שבכל זאת חשוב להיזהר ולחכות במרחב המוגן עד שכיפת הברזל תסיים את עבודתה.
אם קשה לכם למצוא את המילים לתיאור המצב, ניתן להיעזר בתכנים מותאמים לילדים ביוטיוב שיעזרו לכם לתווך את המציאות בצורה קלילה יותר.
בן/בת הזוג שלי במילואים. איך להסביר את זה לילדים?
גם בנושא זה, חשוב מאוד לתת לילדים תשובות כנות, הם צריכים להרגיש שאנחנו לא מסתירים מהם מידע. ספרו לילדים שבגלל המלחמה, אבא או אמא הלכו לצבא, ושכמותם עוד המון אנשים התגייסו עכשיו לשמור על המדינה שלנו, ושהם עובדים ביחד להגן ולעזור למי שצריך.
ספרו שוב על כיפת ברזל, על הצבא ועל המשטרה שלנו, ושדרו ביטחון ואופטימיות. ספרו להם שיש לנו צבא חזק שעבר הרבה מלחמות, ושמלחמה זה משהו זמני שיסתיים בקרוב. אם מדובר בילדים צעירים, ספרו להם שבדיוק כמו שילדים רבים ביניהם - גם מדינות רבות ביניהן, ושאבא או אמא הלכו לעזור להפסיק את הריב.
במהלך השיחה שאלו את הילדים מה הם מרגישים, ממה הם חוששים, אם הם מתגעגעים, ותנו להם את התחושה שהם לא לבד בזה - אתם מרגישים אותו הדבר בדיוק. אפשר וכדאי להציע לילדים לצייר ציור, לצלם סרטון או לשלוח הודעה, כדי להקל על הגעגוע.
הבת שלי כועסת וחסרת סבלנות כבר כמה ימים. מה לעשות?
הרבה ילדים יצאו מאיזון בתקופה זו בשל שילוב של חוסר בשגרה, הסתגרות בבתים ופחד מהאזעקות. יש ילדים שיביעו פחד, ויש אחרים שהתחושות המעיקות האלה גורמות להם להיות קצרי רוח וכועסים. אתם יכולים לראות את זה גם אצל המבוגרים סביבכם.
כאשר אתם נתקלים בכעס הזה, חשוב קודם כל לזכור שזו תגובה למצב. זה יקל עליכם לא לכעוס בחזרה, וימנע הסלמה של הסיטואציה.
אחרי שהילד נרגע, וגם אתם במידת הצורך, כדאי לנהל שיחה רגועה ולנרמל ככל האפשר את התחושות האלה: "גם אני לפעמים כועסת יותר בתקופות מתוחות". הציבו גבול ברור לגבי מה אפשר ואי אפשר לעשות כשכועסים (לא מקללים, לדוגמה) אבל הבהירו שזה בסדר לכעוס, ושאתם אוהבים אותם וכאן בשבילם, תמיד. אפשר לשאול גם: מה יכול לעזור לך ברגעים של כעס? ולנסות לחבר את הילדים למשאבים שלהם.
איך מייצרים שגרה כשאין בית ספר וגן?
חוסר בשגרה, בעיקר כשאין לו תאריך סיום, קשה מאוד לילדים וגם להורים שלהם. כדאי לנסות לבנות סדר יום קבוע, ומומלץ לעשות זאת ביחד עם הילדים.
כך, לדוגמה, אפשר לקבוע באיזו שעה מתעוררים, שאת הבוקר מקדישים לשיעורי זום או למשימות שהמורה/גננת שלחה, שעה לארוחת צהריים משפחתית, זמן למסכים, זמן לפעילות גופנית, זמן לחברים, שעה קבועה ככל האפשר לארוחת ערב משפחתית, וזמן שבו הולכים לישון.
את הלו"ז הזה כדאי לעשות לאחר תיאום ציפיות עם הילדים, ולהכניס אליו גם דברים שחשובים להם, ולתלות אותו על המקרר או במקום בולט אחר. כדאי גם להביא בחשבון שבשל המורכבות של הימים האלה, נצטרך לפעמים לגלות גמישות - אבל קל יותר להגמיש את הכללים כאשר הם בתוך מסגרת.
ועצה אחרונה: נסו לבנות את הלו"ז הזה באופן שבו גם לכם יהיה רגע לנוח ולמלא מצברים.
אני עובד מהבית ומלא רגשות אשם שאני מזניח את הילדים. מה עושים?
המון הורים מנסים כעת לנווט בין ילדים שנמצאים 24/7 בבית ודרישות החיים. העצה הטובה ביותר היא פשוט לשחרר את רגשות האשם. הם לא מסייעים לכם.
נסו לתת לילדים שלכם מענה רגשי כאשר זה מתאפשר, זה הדבר החשוב ביותר, אבל בכל שאר הדברים - אפשר קצת לשחרר. זה בסדר אם הם יותר במסכים מבדרך כלל, אם אתם לא מבשלים את האוכל המזין ביותר שיש, או אם יש לכם רגעים שבהם אתם לא במיטבכם. כולנו עושים כרגע את המיטב בסיטואציה מאוד לא סבירה, וכדאי להוריד ציפיות מעצמנו ומהילדים.
יפעת סני היא מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר ומנהלת תוכן באתר כללית
