תופעות שכיחות אצל תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם

​לעיתים קרובות כאשר הורים שמגיעים הביתה עם התינוק לאחר הלידה מפשיטים אותו לראשונה, הם מגלים תופעות לא מוכרות, שעלולות להיות גם מלחיצות. 

רוב התופעות תקינות, או שהן זמניות ויחלפו כלעומת שבאו. לפעמים הן אינן זקוקות לטיפול כלל, לפעמים אפשר לטפל בהן בבית, ובמקרים מסוימים מומלץ להתייעץ עם רופא. 

​מרפס

לתינוקות קטנים יש אזורים רכים בגולגולת, הנקראים מרפסים. שכשממששים אותם חשים במעין שקע בראש ולא מרגישים עצם מתחת לעור. ישנם שני מרפסים - קדמי ואחורי. מדובר במרווחים בין עצמות הגולגולת, שאינן מחוברות עדיין זו לזו כדי לאפשר לגולגולת להמשיך לגדול ולהכיל את המוח ההולך וגדל בתוכה. ​

המרפס האחורי הוא קטן יותר, ויכול להיסגר עד גיל 4 חודשים (לעיתים הוא סגור כבר מלידה). המרפס הקדמי גדול יותר, ונסגר בהדרגה בין גיל 6 חודשים ל־18 חודשים. 

אף שאזורים אלה רכים, ואין מתחתם עצם עד לסגירתם, המוח עצמו עטוף בקרומים נוקשים שמגינים עליו. לכן ניתן לגעת בראשו של התינוק, לרחוץ אותו ולסבן אותו בעדינות ללא חשש. 

נפיחות, שטפי דם והפרשה קלה מהעיניים

כאשר תינוק עובר בתעלת הלידה, מופעל לחץ על איבריו, במיוחד על האזורים הרכים יותר כמו העיניים. לכן יופיעו בחלק מהתינוקות נפיחות, שטפי דם והפרשה קלה מהעיניים. התופעות האלו ייעלמו לרוב לאחר כמה ימים. בינתיים ניתן לנגב את העיניים בעדינות בפד גזה הטבול במים פושרים או במגבונים ייעודיים. אם יש הפרשה מרובה והעין אדומה - פנו לרופא/ה או לאח/ות.

חסימה של תעלת הדמעות

אצל תינוקות רבים בחודשיהם הראשונים תעלת הדמעות, המנקזת את הדמעות מהעין לחלל האף, חסומה או מוצרת. הדבר מתבטא בהפרשה ירוקה מהעיניים, אך ללא מעורבות הלחמית (החלק הלבן של גלגל העין). 

לרוב התופעה חולפת מאליה בתוך כמה חודשים. בינתיים ניתן לנגב את העיניים בעדינות בפד גזה הטבול במים פושרים או במגבונים ייעודיים. אפשר להתייעץ עם רופא הילדים. לעיתים הוא ימליץ על עיסוי מיוחד למקום.

פטרייה בפה

לעיתים קרובות יופיע חיפוי לבן על החניכיים, על החך, על הלשון או בצד הפנימי של הלחיים. מדובר בנוכחות של פטרייה, המשגשגת בשל העובדה שהרוק של התינוק עדיין אינו מכיל נוגדנים נגדה. 

לרוב אין צורך לטפל בכך, אך אם יש רושם כי נגרמים לתינוק כאבים (לרוב מתבטא הדבר בחוסר רצון לאכול או לינוק), יש לפנות לרופא הילדים כדי לקבל טיפול מתאים.

לעיתים יופיעו נקודות לבנות־צהבהבות או נגעים דמויי אקנה, לרוב על אפו של התינוק. מקורם בהורמונים אימהיים שעוברים אל העובר דרך השליה בעת ההיריון. הנגעים ייעלמו מאליהם בתוך תקופה קצרה ואינם דורשים טיפול כלשהו. 

הופעת שדיים

ההורמונים של האם שעוברים לעובר בהיריון עשויים לגרום גם לנפיחות של השדיים ולעיתים אפילו להפרשת חלב. הנפיחות תיעלם לאחר תקופה קצרה. במקרה של אודם או של רגישות ניכרת יש לגשת לרופא/ה או לאח/ות.

דימום דמוי־וסת מהנרתיק

מאותה סיבה הורמונלית מופיע לעיתים דימום אצל בנות בימים הראשונים לחייהן. לרוב התופעה חד־פעמית וחולפת בתוך כמה ימים.

שינוי בצבעו של ראש איבר המין (עטרה)

הורים רבים לבנים שמים לב, בעיקר לאחר ברית המילה, שראש איבר המין של בנם בצבע אדום, כחול או סגלגל (בשפת העם "כיפה כחולה"). ראש איבר המין יכול להיות באופן טבעי ורוד, אדום חזק, סגלגל, כחלחל ואפילו אפרפר, תלוי בזרימת הדם לאזור. מדובר במצב טבעי, שאינו בעייתי ושאינו דורש טיפול כלשהו. 

נפיחות באשכים

לאחר הלידה ישנה לעיתים הצטברות של נוזלים בשק האשכים. הנפיחות תרד לבדה ללא צורך בטיפול. אם חלה החמרה, יש לפנות לרופא המטפל.

הכתמה של החיתול בצבע כתום

לעיתים נצפה כתם כתום או חום־אדמדם בחיתול בעת מתן שתן. הדבר לעיתים מטעה הורים לחשוב כי מדובר בדם בחיתול​. לרוב הסיבה היא אחרת: חומר שמתרכז בשתן, הנקרא אוראטים, מתגבש במגע עם החיתול. התופעה חסרת משמעות וחולפת מעצמה. 

פריחה

אצל תינוקות רבים מופיעה לאחר הלידה פריחה אדמדמה עדינה שבולטת מעט מעל העור, לעיתים עם בליטה צהבהבה במרכז. הפריחה ממוקדת או מפוזרת בגוף, משתנה במהירות ונעלמת בתוך שבוע־שבועיים. היא לא מזיקה לתינוק ולא דורשת טיפול.

פריחה אדמדמה נוספת המופיעה בעיקר בפנים, עם נגעים דמויי אקנה, מופיעה באופן אופייני בסביבות גיל שבועיים־שלושה. היא נגרמת בשל תגובה של בלוטות החלב בפניו של התינוק, כתוצאה מהשפעת ההורמונים של האם העוברים אל העובר דרך השליה. הפריחה תחלוף מאליה בתוך כמה שבועות ואין צורך לטפל בה. 

רוצים לדעת עוד על פריחות אצל תינוקות? לחצו כאן

אם מבחינים בה, יש להחליף חיתולים לעיתים קרובות יותר. רצוי למרוח משחה שומנית על האזור הפגיע הן לצורך מניעה והן לטיפול. אם הטמפרטורה בסביבת התינוק מאפשרת זאת, כדאי להשאיר את המקום המגורה פתוח לאוויר החופשי, כדי לאוורר את האזור. אם המצב לא משתפר או שחלה החמרה, יש לפנות לרופא. 

רוצים לדעת עוד על תפרחת חיתולים? לחצו כאן

מדובר בהמנגיומות - כתמים אדומים שאינם בולטים מעל פני העור, ומופיעים בדרך כלל על העפעף העליון, על המצח, מעל השפה העליונה ועל העורף. מקורם בכלי הדם הנימיים, ולכן באופן אופייני הם מאדימים יותר כתוצאה מבכי. הם אינם דורשים טיפול כלשהו, ולרוב ייעלמו לבדם כעבור כמה חודשים.

כתם כחול באזור הגב התחתון והעכוז 

התופעה נקראת "כתם מונגולי" והיא שכיחה יותר בילדים להורים כהי עור. לעיתים מופיעים כתמים כאלה גם במקומות אחרים בגוף. מדובר בסוג מסוים של כתם לידה, אשר לרוב מתבהר ונעלם או הופך עם הזמן לכתם בצבע חום־בהיר. 

​קילופי עור קלים

תופעה שבאה לידי ביטוי בעיקר בידיים וברגליים. רצוי להשתמש בשמן אמבט בעת הרחצה, אך אין צורך בטיפול מיוחד בעור המתקלף. התופעה תחלוף בתוך שבועיים־שלושה.

צהבת יילודים

תופעה נפוצה מאוד אצל תינוקות המתבטאת בגוון צהוב של העור. הצהבת נובעת משינויים טבעיים בהמוגלובין של התינוק ואינה מידבקת. לרוב היא מופיעה ביום השני או השלישי לאחר הלידה ונעלמת בתוך 10 עד 14 ימים. אם הצהבת מחמירה, או נמשכת זמן רב יותר, פנו לרופא/ה או לאח/ות.

רוצים לדעת עוד על צהבת יילודים? לחצו כאן.

שיעור יתר

תינוקות רבים נולדים "שעירים". לרוב שיער הגוף הזה נושר בתוך כמה שבועות עד חודשים. אין צורך בטיפול.

עיטוש

תופעה שכיחה בשבועות הראשונים, שלרוב לא מעידה על הצטננות, אלא על גודש של דרכי האוויר העליונות. התופעה חולפת מעצמה. 

קוליק

אלו כאבי בטן שמגיעים בהתקפים, והם אופייניים מגיל שבועיים ועד גיל שלושה־ארבעה חודשים. התינוק מתחיל לבכות בכי מר (שעלול להימשך גם כמה שעות), מקרב את רגליו לכיוון הבטן ונראה סובל. משך הכאבים, עוצמתם ותכיפותם משתנים מתינוק לתינוק. הסיבה לכאבים האלה היא הצורך של המעי להסתגל למצב של עיכול מזון, דבר שהתינוק לא נדרש אליו בעת שהותו ברחם. 

הרמת התינוק על הידיים, ליטוף הבטן ומתן תשומת לב יכולים להועיל. אם מדובר בתינוקות יונקים, רצוי גם להתייעץ עם צוות המרפאה בנוגע לתנוחה ותפיסה נכונות של השד בעת ההנקה, וגם על השפעת התזונה של האם ושינוי התפריט שלה במידת הצורך.

אין צורך לתת לתינוק משקאות, חליטות תה למיניהן, סירופים או תכשירים ביתיים כאמצעי להקלה על עודף גזים ועל כאבי בטן. קיימים בשוק תכשירים ייעודיים לטיפול במקרים של קוליק קשה, אם כי גם יעילותם מוטלת בספק.

רוצים לדעת עוד על קוליק? לחצו כאן

השיהוקים נובעים מתנודות מתפרצות, בלתי נשלטות וחוזרות של שריר הסרעפת, ומתבטאים בקול אופייני ובמעין "קפיצה" של חלק הגוף העליון. בתינוקות הם נובעים ממתיחה של הקיבה, ובעקבותיה מתיחה של הסרעפת המונחת מעליה, ולכן לרוב הם מופיעים לאחר האכילה. התופעה לרוב חולפת מעצמה, לאחר שהתינוק לומד לווסת טוב יותר את כמות האוכל שהוא צורך. 

תינוקות נוטים לצבור גז בקיבה בעודם מואכלים, והצבירה הזאת עלולה לגרום להם אי־נעימות. מאחר שהם עדיין לא סיגלו לעצמם את היכולת לנקז את האוויר האופן עצמאי, יש לסייע להם בכך. זה נעשה לרוב על ידי טפיחה בעדינות על הגב התחתון של התינוק בשעה שהוא מושען אחורנית על החזה והכתף של ההורה. הגיהוק מלווה לרוב בקול אופייני ומביא לתינוק הקלה. לעיתים יחד עם הגיהוק ישנה גם פליטה בכמות קטנה. 

פליטות

בשל חוסר בשלות של מערכת העיכול, הסוגר הממוקם בין הקיבה לוושט אינו עובד ביעילות אצל תינוקות. כתוצאה מכך חוזר מזון מהקיבה כלפי מעלה, ולעיתים אף יוצא מהפה ואפילו מהאף. לרוב פליטת המזון תקרה זמן מה לאחר סיום האכילה ולא במהלכה.

מדובר בתופעה שכיחה מאוד המכונה ריפלוקס. למעשה סובלים ממנה ברמה כזו או אחרת כמעט כל התינוקות. היא מתרחשת אצל תינוקות יונקים, אך שכיחה יותר בתינוקות שניזונים מתמ"ל. התופעה חולפת בהדרגה, לרוב בתוך כמה חודשים. 

יש להקפיד שלא להאכיל את התינוק יותר מדי, דבר שיחמיר את הבעיה. אפשר לתת לו מנות קטנות יותר של מזון בתדירות גבוהה יותר. כמו כן חשוב לעקוב ולראות שהילד נותן מספיק שתן ועולה יפה במשקל, דבר המעיד על הישארות כמות מספקת של מזון בקיבתו. 

כדי להקל על התופעה ניתן גם להשכיב את התינוק בהשכבה גבוהה (כך שראשו מורם משאר גופו, אך תוך שמירה של גב וראש ישרים בקו המשכי). יש להקפיד על גיהוק ("גרעפס") משמעותי שינקז את האוויר מקיבת התינוק. 

אם יש צורך בכך, ניתן לשנות את תזונת התינוק לתמ"ל המותאם לבעיה זו. אם בכל זאת הבעיה נמשכת, ובעיקר אם היא גורמת לירידה במשקל או לחוסר שגשוג, יש לפנות לרופא הילדים. 

ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים