ציסטוסקופיה

​​​​​​​​​​​מהי בדיקת ציסטוסקופיה?

בדיקת ציסטוסקופיה (נקראת גם ציסטואורתרוסקופיה; באנגלית: Cystoscopy) מאפשרת לאבחן מגוון רחב של בעיות שקשורות לדרכי השתן ובה בעת לטפל בהן.

בבדיקה נעשה שימוש במכשיר רפואי דמוי טלסקופ - הציסטוסקופ - שבעזרתו בודקים את דרכי השתן התחתונות. המכשיר מכיל סיב אופטי ותעלה שמאפשרת הזרמה של נוזל אל תוך שלפוחית השתן. כך ניתן להסתכל ישירות על הדפנות של שלפוחית השתן ושל השופכה ולבדוק אם המראה שלהן תקין.

נוסף על כך מאפשר המכשיר לעשות ביופסיות וטיפולים שונים: לטפל בהיצרויות של השופכה,​ לצרוב אזורים מדממים בשלפוחית השתן, להוציא אבנים מדרכי השתן ועוד.

קיימים שני סוגים​ עיקריים של ציסטוסקופ: גמיש וקשיח. המכשיר הגמיש הוא דק יותר, ולכן גורם פחות אי־נוחות למטופל. עם זאת הוא אינו מאפשר לעשות פעולות כמו צריבה וביופסיה, ולכן הבדיקה תיעשה לעיתים במכשיר הקשיח - שהוא גדול יותר ומשוכלל יותר.

ציסטוסקופיה היא בדיקה חשובה שאין  לה חלופה לא פולשנית כמו בדיקת CT או בדיקת אולטרסאונד. הערך שלה גבוה במיוחד כשרוצים לאבחן סרטן בשלפוחית השתן​ ולטפל בו. בגלל האופן שבו נעשית הבדיקה נרתעים מטופלים רבים מלעבור אותה, אך חשוב להתגבר על הרתיעה הזאת שכן מדובר בבדיקה שעשויה להציל חיים.

מתי עושים את הבדיקה?​​​​​​​​

את הבדיקה עושים, בין היתר, כשרוצים:​​

• לאבחן גידולים בשלפוחית השתן ולעקוב אחריהם.

• לברר את הסיבות לדימום ​מדרכי השתן ולטפל בכך.

• לברר את הסיבות לתלונות של מטופלים כמו צריבה, תכיפות ודחיפות במתן שתן.

• לברר את הסיבות לזיהומים חוזרים בדרכי השתן.​​

• לאבחן מקרים של היצרויות השופכה ולטפל בהם.

• לאבחן אבנים בשופכה או בשלפוחית השתן ולטפל בכך.

• לעשות הערכות מצב לקראת ניתוחים בשלפוחית השתן או בשופכה ולאחר הניתוחים האלה.

צריך הכנה מוקדמת?

אם הבדיקה נעשית בהרדמה​ מקומית, אין צורך בצום. במקרים שבהם נעשית הבדיקה בעזרת טשטוש או בהרדמה אזורית או כללית, יש להגיע אליה לאחר צום של כמה שעות.

יש לעשות בדיקת שתן כללית ותרבית שתן עד שבוע לפני הבדיקה כדי לוודא שאין זיהום פעיל בדרכי השתן. אם מתגלה חיידק, נדרש טיפול אנטיביוטי, והבדיקה תיערך לאחר סיום הטיפול. ישנם מקרים שבהם עשוי הרופא להמליץ על טיפול אנטיביוטי מונע זמן מה לפני הבדיקה, בין אם נמצא חיידק בתרבית ובין אם לא.

אם נוטלים מדללי דם (כמו אספירין או קומדין) יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאפשרות להפסיק את נטילת התרופות האלה באופן זמני בסמוך לביצוע הציסטוסקופיה או לעבור למדללי דם חלופיים.

את הבדיקה עושה רופא אורולוג​ בתנאים סטריליים, לרוב בעזרת אנשי צוות נוספים. המטופלים מחליפים את בגדיהם בבגד מיוחד, והאזור של איברי המין עובר ניקוי וחיטוי. הבדיקה נעשית בשכיבה על הגב, ברגליים מפושקות ומוגבהות.

לאחר ההרדמה או הטשטוש מוחדר המכשיר - תחילה לשופכה ולאחר מכן לשלפוחית השתן. הפעולה נעשית תוך כדי הזרמה של מים או של מי מלח סטריליים כדי לאפשר ראות טובה יותר. ניתן לראות את פנים השלפוחית והשופכה דרך העינית של המכשיר או לחלופין על צג הטלוויזיה.

הרופא סוקר את השלפוחית ואת השופכה ומחפש ממצאים לא תקינים כמו גידולים, מומים אנטומיים, היצרויות, אבנים או סימנים לדלקת.

ציסטוסקופיה שנעשית באמצעות מכשיר קשיח מאפשרת לא רק לאבחן מצבים שונים אלא גם לעשות טיפולים כמו לקיחת ביופסיה, לכידה של קרישי דם ושל אבנים קטנות וצריבה של אזורים מדממים.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

כ־20 דקות בממוצע. ייתכן שהבדיקה תימשך זמן רב יותר - בייחוד אם היא כוללת פעולות כמו נטילת ביופסיה או טיפול בדימום.

האם בדיקת ציסטוסקופיה​ כואבת? 

מדובר בבדיקה פולשנית באזור רגיש שעלולה לגרום לאי־נוחות או לתחושות לחץ או צריבה. מומלץ לדון עם הרופא המטפל לפני הבדיקה על סוג ההרדמה המומלץ כדי להפחית ככל האפשר את האי־נוחות. בדיקות אבחנה באמצעות ציסטוסקופ גמיש הן קלות יותר ומהירות יותר ולכן גורמות פחות אי־נוחות למטופל.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

תיתכן הרגשה של אי־נוחות ושל גירוי בשלפוחית ובשופכה שיבואו לידי ביטוי בתחושה שיש צורך לתת שתן לעיתים קרובות (תכיפות), בקושי להתאפק (דחיפות) ובתחושת לחץ בבטן התחתונה. התחושות האלה יחלפו בהדרגה בימים שלאחר הבדיקה. כמו כן ייתכן דימום קל מדרכי השתן, אך גם הוא חולף בדרך כלל לאחר יממה.

אחרי הרדמה אזורית ייתכנו הרגשת עייפות, רגישות באזור ההזרקה בגב וחולשה זמנית של שרירי הרגליים, אך אלה חולפות לאחר כמה שעות.

בעת ההתאוששות מהרדמה כללית ייתכנו הרגשת ישנוניות, כאבי שרירים, בחילה או סחרחורת. גם התופעות האלה צפויות לחלוף בתוך שעות ספורות.

האם יש תופעות לוואי או סיכונים?

ציסטוסקופיה היא בדיקה בטוחה ששיעור הסיבוכים במהלכה הוא נמוך מאוד. עם זאת, כמו בכל פעולה פולשנית, ייתכנו סיבוכים גם בציסטוסקופיה - בעיקר דימום או זיהום בדרכי השתן.

כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים כאלה נהוג להורות לנבדקים להפסיק ליטול תרופות מדללות דם כמה ימים לפני הבדיקה ולתת טיפול אנטיביוטי מונע לנבדקים בסיכון. את הטיפול המונע נותנים הן לפני הבדיקה הן אחריה.

נוסף על כך, לעיתים רחוקות מתפתחת בעקבות הבדיקה בצקת בדרכי השתן או נוצרים קרישי דם שגורמים לקושי בהטלת השתן, עד כדי אצירת שתן מוחלטת. במקרים כאלה יש צורך בהחדרת קתטר שופכתי לתקופה קצרה כדי לאפשר לאזור להחלים.

סיכון נוסף, נדיר ביותר, הוא פגיעה בדרכי השתן שתיקונה מצריך ניתוח.

אילו תופעות לאחר הבדיקה מחייבות התייחסות רפואית?

• חום ​מעל 38 מעלות.

• שתן דמי 24 שעות ויותר לאחר הבדיקה.

• חוסר יכולת לתת שתן במשך יותר מחמש שעות.

• צריבה במתן שתן שלא חולפת בימים הראשונים לאחר הבדיקה.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

אם הבדיקה נעשתה בהרדמה מקומית - מותר לנהוג אחריה. אם היא נעשתה בטשטוש, בהרדמה אזורית או בהרדמה כללית - אסור לנהוג אחריה במשך שש שעות לפחות.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

לרוב ניתן לקבל דיווח בעל פה וסיכום בכתב מייד לאחר סיום הבדיקה. אם נלקח חומר לביופסיה, צפויה התוצאה להגיע אחרי כמה שבועות.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה?

התשובה מכילה תיאור של מראה הרירית בכיס השתן ובשופכה וכן את הממצאים החריגים כמו דלקת, אבן או גידול. תשובה לביופסיה כוללת תיאור של הממצאים - למשל דלקת או גידול - ברמה המיקרוסקופית.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

אם הממצאים מלמדים שמדובר בדלקת לא זיהומית של כיס השתן, ניתן להציע טיפולים שונים, כולל שטיפות של כיס השתן בתמיסות מיוחדות.

אם הממצאים מלמדים על הימצאות אבנים בדרכי השתן, ייתכן שיומלץ על ניתוח אנדוסקופי לטיפול באבנים. לרוב זה נעשה בעזרת סיב לייזר עדין שמפרק את האבן לחתיכות קטנות כך שיוכלו להישטף החוצה עם השתן.

אם מאובחן גידול בשלפוחית השתן, יופנה המטופל לניתוח לכריתת הגידול. אם מדובר בגידול קטן יחסית שלא חדר לעומק הדופן של כיס השתן, ניתן להסתפק בכריתתו בעזרת ציסטוסקופיה.

​​ד"ר דור גולומב הוא אורולוג מחוזי במחוז מרכז של כללית ​​