חיפוש

dsdsdsd
רופאה מציגה מידע למטופל על גבי טאבלט

סרטן שלפוחית השתן

סרטן שלפוחית השתן הוא אחד הנפוצים בישראל ושכיח יותר בגברים מאשר בנשים. מה גורם למחלה? מהם התסמינים? זה סרטן אלים? איך מטפלים בו? מהם סיכויי ההחלמה? איך מונעים מהגידול לחזור?

ד"ר דור גולומב

​​​סרטן שלפוחית השתן (באנגלית: Bladder Cancer) הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בישראל. זהו הסרטן הרביעי בשכיחותו בגברים והשמיני בנשים, ומספר המקרים נמצא במגמת עלייה מתמדת בעשורים האחרונים​.​ 

מהי שלפוחית השתן?

שלפוחית השתן היא איבר חלול שאוגר את השתן שמיוצר בכליות. השתן זורם מכל כלי​ה לתוך השלפוחית דרך צינור שנקרא שופכן. כאשר שלפוחית השתן מלאה, השריר שלה מתכווץ כדי לנקז את השתן דרך מוצא השלפוחית אל השופכה.

הכליות, השופכנים, שלפוחית השתן וחלק מהשופכה מצופים ברירית שנקראת אפיתל המעבר (באנגלית: Transitional cell). 

איור של מערכת השתן: כליות, שופכנים, שלפוחית השתן ושופכה
 

אילו גידולים נוצרים בשלפוחית השתן?

רוב הגידולים בשלפוחית השתן - כ־95% מהם - נוצרים בתאי המעבר ברירית המצפה את השלפוחית, ומכאן שמם של הגידולים האלה: Transitional Cell Carcinoma (ובקיצור: TCC).

ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן שלפוחית השתן:

• סרטן שלפוחית שטחי: תאי הגידול מופיעים באפיתל המעבר בלבד ואינם חודרים מעבר לכך.

• סרטן שלפוחית חודרני: תאי הגידול חדרו מעבר לרירית השלפוחית והם נמצאים בשריר שמכווץ את השלפוחית בזמן ההשתנה.

סוגים אחרים ונדירים של סרטן שלפוחית השתן כוללים קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה. 

ישנם גם גידולים שפירים (לא סרטניים) של כיס השתן, והם בדרך כלל לא חוזרים אחרי שמסירים אותם.

מהם התסמינים של סרטן שלפוחית השתן?

תסמין מרכזי שמופיע בכ־80% מהמקרים של סרטן שלפוחית השתן הוא דם בשתן​ הנראה בעין (המטוריה גלויה) ואינו מלוּוה בכאבים. מדובר לרוב בדם בכמות גדולה שגורם לשתן להיראות ורוד או אדום ולעיתים מלוּוה בקרישי דם.

20% עד 30% מהלוקים בסרטן שלפוחית השתן עלולים לסבול מתסמינים שונים בדרכי השתן כמו צריבה​, דחיפות או תכיפות במתן שתן. עם זאת, התסמינים האלה נפוצים הרבה יותר במצבים שפירים כמו זיהום בדרכי השתןהגדלה שפירה של הערמונית​ ואבנים בדרכי השתן.​

מהן הבדיקות לאבחון סרטן שלפוחית השתן?

כשעולה חשד לסרטן שלפוחית השתן - לרוב עקב הימצאות דם גלוי בשתן שלא מתלווה לו כאב - נעשות באופן שגרתי כמה פעולות:

• ציסטוסקופיה. בבדיקה הזאת מחדירים סיב אופטי דק לשלפוחית השתן ועושים סקירה של חלל שלפוחית השתן.

• הדמיית כליות ושופכנים. הבדיקה נעשית ברוב המקרים באמצעות מכשיר CT. מטרתה לשלול הימצאות של גידולים בכל המקומות הפוטנציאליים שבהם יש אפיתל מעבר.

• בדיקת שתן לציטולוגיה. דגימת שתן שנבדקת בה הימצאות תאים סרטניים. רצוי לעשות את הבדיקה הזאת שלוש פעמים. היא מאבחנת רק 20% עד 40% ממקרי הסרטן, אך אם הבדיקה חיובית, הסיכוי למצוא סרטן במערכת השתן הוא גבוה.

אם מתגלה ממצא חשוד, יש להסיר אותו בניתוח ולשלוח אותו לבדיקה פתולוגית במעבדה כדי לאשר כי מדובר בגידול. הבדיקה גם נותנת מידע בנוגע לשני נושאים חשובים: מהי מידת החדירה של הגידול (Stage) - האם הוא שטחי או חודרני; ומהי דרגת ההתמיינות (Grade) - האם הקצב גבוה או נמוך.

על בסיס הנתונים האלה לצד נתונים נוספים - גודל הגידול, מספר הגידולים שנמצאו, האם היו גידולים קודמים ומהו קצב ההישנות - מחולקים המטופלים לשלוש קבוצות בהתאם לסיכון שלהם להתקדמות המחלה ולחזרתה: נמוך, בינוני וגבוה.

מהם גורמי הסיכון למחלה?

אף על פי שהגורם המדויק להיווצרות סרטן שלפוחית השתן אינו ידוע, ישנם גורמי סיכון שקשורים למחלה. 

• מגדר: סרטן שלפוחית השתן נפוץ פי שלושה בקרב גברים מאשר בקרב נשים. 

• גיל: שכיחות המחלה עולה עם העלייה בגיל. הגיל הממוצע שבו מאבחנים לראשונה סרטן שלפוחית השתן הוא 73.

• עישון הוא גורם סיכון מרכזי. כ־50% מהאנשים שחלו בסרטן שלפוחית השתן הם מעשנים בהווה או עישנו בעבר. גם מעשני מקטרות וסיגרים נמצאים בסיכון. קיים מתאם גם בין כמות העישון לחומרת המחלה, לפוטנציאל החדירות שלה ולמספר חזרותיה. הפסקת עישון לאחר גילוי ראשוני של המחלה יכולה להפחית את מספר החזרות.

• חשיפה לחומרים מסרטנים שנמצאים בשימוש בתעשיות הצבעים, הגומי, מוצרי הדלק, הדיו והטקסטיל נמצאה קשורה גם כן להיווצרות הגידולים.

• חשיפה לקרינה מייננת לאגן וסוגים מסוימים של טיפולים כימותרפיים (למשל ציטופוספן) הם גורמי סיכון. סרטן שלפוחית השתן יכול להופיע שנים רבות אחרי החשיפה לקרינה המייננת או לטיפולים הכימותרפיים.​​

• קיים קשר גנטי - כפי שניתן להסיק מכך שישנן משפחות שבהן שכיחות הסרטן הזה גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.​​​

האם זה סרטן אלים?

​הסרטן הזה מופיע אצל אנשים שונים בדרגות שונות של אלימות: ישנם מטופלים שבהם הסיכון להתקדמות המחלה ולהישנותה הוא נמוך, ואילו אצל אחרים המחלה אלימה יותר ונוטה לחזור במהרה אחרי טיפולים ואף להתקדם ולשלוח גרורות.

ברוב המקרים מגלים את המחלה בשלב מוקדם, ולכן אנשים רבים חיים איתה. האבחון המוקדם לצד מעקב מסודר וטיפולים שמעכבים את התקדמות הגידול או את חזרתו מאפשרים אורך חיים ואיכות חיים טובה למטופלים.​

איך מטפלים במחלה?

70% עד 90% מהמקרים של סרטן שלפוחית השתן הם שטחיים, וכדי לטפל בהם יש להסיר את הגידול. בכל פעם שישנה הישנות, כורתים את הגידול.

כריתת הגידולים נעשית לרוב בגישה אנדוסקופית - באמצעות מצלמה עדינה המוחדרת דרך השופכה, ללא צורך בחתך. ההליך נקרא Transurethral resection of bladder tumor (ובקיצור: TURBT). הפעולה הזאת נעשית בחדר ניתוח בהרדמה אזורית או בהרדמה כללית. בפעולה מוכנסת מצלמה לתוך שלפוחית השתן. לאחר שהגידול מזוהה, הוא נכרת בעזרת מכשור מיוחד.

חולים שנוטלים מדללי דם (כמו אספירין או קומדין) נמצאים בסיכון מוגבר לדימום במהלך הניתוח, ולכן עליהם להפסיק לקחת את התרופות האלה לקראת הניתוח.

בסיום הניתוח מוכנס קתטר לשלפוחית השתן. לעיתים הוא מחובר לשטיפה בתמיסה המכילה מים כדי לשטוף את שלפוחית השתן. הקתטר מושאר בשלפוחית השתן למשך יומיים או עד שהשתן נעשה צלול, ואחרי הוצאתו משוחררים המטופלים מאשפוז. רובם מסוגלים לחזור לפעילות רגילה כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.

במשך כמה שבועות עלולות להופיע צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן. גם הופעה של מעט דם בשתן או הטלת שתן עם קרישי דם בתקופה שאחרי הניתוח אינן נדירות.

במקרים של סרטן חודרני הטיפול המקובל הוא כריתה של שלפוחית השתן. במקרים מסוימים ממליצים על כימותרפיה לפני הכריתה או אחריה.​

מהם סיכויי ההחלמה מסרטן שלפוחית השתן?

סיכויי ההחלמה מהמחלה ותוחלת החיים של החולים מושפעים מאוד מסוג הגידול וממאפייניו. נוסף על כך ישנם גידולים שמגיבים יותר או פחות לטיפולים השונים, וגם זה משפיע על סיכויי ההחלמה ועל שיעור התמותה.

באופן כללי, אם הגידול מתאפיין במידת חדירה (Stage) ובדרגת התמיינות (grade) נמוכות - כפי שקורה ברוב המטופלים שמאובחנים עם הגידול - סיכויי ההישרדות בטווח של חמש שנים ויותר לאחר האבחנה מתקרבים ל־96%. ככל שלגידול מאפיינים אגרסיביים יותר, ההחלמה ותוחלת החיים צפויות להיות נמוכות יותר.

איך מונעים הישנות של סרטן שלפוחית השתן?

לסרטן שלפוחית השתן יש נטייה לחזור, ולכן יש להקפיד על מעקב באמצעות בדיקות ציסטוסקופיה אחת לתקופה מסוימת. יש הממליצים לעשות ציסטוסקופיה בכל שלושה חודשים בשנתיים הראשונות ולאחר מכן פעם בחצי שנה, אך יש גם המלצות אחרות.​

​כדי להקטין את שיעור ההישנות של המחלה ניתן לעשות שטיפות המוחדרות לשלפוחית השתן, שמטרתן לגרום לתגובה מקומית בשלפוחית. ייתכן שהן גם מונעות את התקדמות המחלה.

שטיפות BCG. מדובר בחיידק שחפת מוחלש הגורם לתגובה חיסונית מקומית בשלפוחית השתן. על פי מחקרים שונים, הטיפול הזה מפחית את שיעור ההישנות של סרטן שלפוחית השתן בשיעור שנע בין 40% ל־70%.

שטיפות MMC (מיטומיצין). מדובר בתרופה כימותרפית שמוחדרת לשלפוחית השתן. היתרון הגדול של השטיפה הזאת הוא שנחסכות מהמטופל רוב תופעות הלוואי של התרופה.

שטיפות גמציטבין. מדובר בתרופה כימותרפית שמוחדרת לשלפוחית השתן.

סינרגו. זהו טיפול שפיתח פיזיקאי ישראלי. הטיפול משלב שטיפת MMC עם חימום הדפנות של שלפוחית השתן באמצעות גלי רדיו. הטיפול ניתן בעיקר במקרים שבהם הגידול חזר למרות טיפולים קודמים בשטיפות עם BCG.

אילו זכויות מגיעות לחול​ים בסרטן שלפוחית השתן?

מומלץ לקרוא את המדריך לזכויות של חולים אונקולוגיים בכללית​.

ד"ר דור גולומב הוא אורולוג מחוזי במחוז מרכז של כללית

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש