חיפוש

dsdsdsd
בדיקת ביופסיה של הערמונית (פרוסטטה)

ביופסיה של הערמונית

מהי ביופסיה של הערמונית? איך ומתי עושים אותה? מהן ההכנות לבדיקה? היא כוללת הרדמה? היא כרוכה בסיכונים? מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה? מדריך

ד"ר דור גולומב

​​​​שמות נוספים של הבדיקה 

ביופסיה של הפרוסטטה, ביופסיית ערמונית רנדומלית בהנחיית אולטרסאונד, ביופסיית היתוך מהערמונית (Fusion guided).

מהי הערמונית?

הערמונית (פרוסטטה) היא בלוטה שנמצאת בבסיס שלפוחית השתן אצל גברים. תפקידה הוא להפריש חלק מנוזל הזרע.

מתי צריך לעשות ביופסיה של הערמונית?

הבדיקה נעשית במקרים שבהם קיים חשש לגידול ממאיר בבלוטה (סרטן הערמונית​).

החשד שמדובר בסרטן הערמונית עולה כאשר הרופא/ה חש/ה בגוש בעת מישוש הבלוטה (דרך פי הטבעת), כשישנו ממצא חשוד בבדיקת MRI של הערמונית או כאשר ישנה עלייה ברמת ה־PSA בדם. PSA הוא חלבון שמפרישה הערמונית, ורמה מוגברת שלו יכולה להצביע על מחלות שונות בבלוטה כמו דלקת, הגדלה שפירה​ וכן גידול.

מה עושים בבדיקת ביופסיה של הערמונית?​

בבדיקה נוטלים דגימה של רקמה חשודה מבלוטת הערמונית כדי לברר אם מדובר בגידול סרטני. את הבדיקה ניתן לעשות דרך פי הטבעת (טרנס־רקטל) או מהאזור בין שק האשכים לפי הטבעת (טרנס־פרניאל) בהנחיית אולטרסאונד.

ניתן לעשות את הבדיקה בהרדמה מקומית או בהרדמה כלל​ית

בזמן הבדיקה נעשה שימוש במכשיר אולטרסאונד כדי לבחון את הבלוטה ואת האזור שממנו ניטלת הדגימה. בביופסיית היתוך (Fusion) מהערמונית נעזרים בתמונת ה־MRI של הערמונית על גבי תמונת האולטרסאונד, כדי לכוון את הביופסיה לאזור החשוד בערמונית.

צריך הכנה מוקדמת?

בחלק מהמקרים תתבקש ליטול לפני הפעולה טיפול אנטיביוטי כדי להפחית את הסיכון לזיהום לאחר הפעולה.

נוסף על כך תתבקש להפסיק טיפול במדללי דם ונוגדי קרישה כמו​ א​​ספיר​ין, קומדין​, פרדקסה ​ופלביקס.

במקרים המיוחדים שבהם נעשית הבדיק​​ה בהרדמה כללית, יש צורך להיות בצום 6 שעות לפני הבדיקה.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור תקבל את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.​

איך עושים את הבדיקה?

ישנן שתי גישות עיקריות לביצוע הביופסיה: דרך פי הטבעת (טרנס־רקטלית) ודרך העור מתחת לשק האשכים (טרנס־פרינ​יאלית). לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אך התוצאות הסופיות זהות.

ביופסיה בגישה הטרנס־פריניאלית נעשית בהרדמה כללית. ​

בגישה הטרנס־רקטלית תתבקש לשכב על הצד ותקבל הרדמה מקומית. הבדיקה מבוצעת בעזרת מכשיר אולטרסאונד שמועבר דרך פי הטבעת. הדגימות נלקחות באמצעות מכשיר קפיצי שמעביר מחט דקה לתוך הערמונית ודוגם אזורים שונים בבלוטה. 

הבדיקה נמשכת כ־15 דקות. הרקמה שנלקחת בפעולה נשלחת לבדיקה אצל פתולוג. התשובה מתקבלת לרוב בתוך ארבעה שבועות. 

ירדימו אותי?

בגישה הטרנס־רקטלית נעשית הבדיקה לרוב בהרדמה מקומית. לעיתים רחוקות יש צורך בטשטוש או בהרדמה כללית, למשל באנשים שאינם מסוגלים לשתף פעולה או להימנע מתזוזה.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

לעיתים מרגישים לחץ או אי־נוחות בעת החדרת מתמר האולטרסאונד לפי הטבעת. כן חשים כאב קל וחולף בעת שמקבלים את זריקת ההרדמה המקומית ובעת נטילת הדגימות.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

מיד לאחר הבדיקה מרגישים מעט כאב, אי־נוחות, בחילה או סחרחורת, אך אלה חולפים בתוך כמה דקות. בשעות שלאחר הבדיקה יש לעיתים תחושה שצריך לתת צואה או שתן - גם אם בפועל אין צורך בכך. בימים שלאחר הבדיקה תיתכן רגישות מקומית באזור פי הטבעת.

כל התופעות האלה חולפות מעצמן ואינן דורשות טיפול.

​יכול להיות דימום לאחר הבדיקה?

בימים שלאחר הבדיקה ייתכן שיימצא מעט דם בשתן או בצואה. התופעה חולפת מעצמה בתוך ימים אחדים ואינה מצריכה טיפול.

ייתכן גם שיימצא דם בזרע. התופעה עשויה להימשך כמה שבועות אך היא אינה מסוכנת.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

אם הבדיקה נעשתה בהרדמה מקומית - כן.

אם הבדיקה נעשתה בטשטוש או בהרדמה כללית - לא.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

עלולה להפיע דלקת בדרכי השתן, אך זהו סיבוך נדיר אם נלקחת אנטיביוטיקה מניעתית לאחר הבדיקה.

במקרים הבאים יש לפנות מיד לטיפול רפואי: 

• חום ​מעל 38 מעלות או צמרמורת.​

צריבה ​או כאב בעת מתן שתן.

• אי־יכולת לתת שתן (אצירת שתן) או קושי לתת שתן.​

• דימום הולך וגובר מאזור הביופסיה או דימום עם קרישי דם בימים שלאחר הביופסיה.

• נפיחות הולכת וגוברת באזור הביופסיה.

איך מתעדכנים בתוצאות?

יש לקבוע פגישה עם האורולוג/ית שלך כארבעה שבועות לאחר הפעולה כדי לקבל את התשובות ולדון על הצורך בהמשך טיפול ומעקב.

​אפשר לזמן ​תור לאורולוג/ית בכללית און־ליין באתר ובאפליקציה

​​מהי המשמעות של תוצאות הבדיקה?

תוצאה תקינה משמעותה שלא נמצאו תאי גידול בדגימות שנלקחו, והסבירות לגידול ממאיר נמוכה ביותר. עם זאת היא אינה אפס, ובדרך כלל רצוי להישאר במעקב של אורולוג.

במקרה של הימצאות גידול ממאיר של הבלוטה (סרטן הערמונית) ובהתאם לסוג הממאירות תופנה לעיתים לבדיקת PET PSMA כדי לשלול התפשטות של המחלה. בהתאם לתוצאות ייתכן שיומלץ על מעקב פעיל, טיפול פוקלי, ניתוח לכריתת הערמונית, טיפול בקרינה, טיפול בהורמונים או כימותרפיה. ​

​ד"ר דור גולומב הוא אורולוג מחוזי במחוז מרכז של כללית

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש