מה זה ADHD?
הפרעת קשב (ADHD) היא תופעה כלל־עולמית מוכרת ושכיחה: על פי הערכות של אנשי מקצוע, סובלים ממנה 7% עד 10% מהילדים ומבני הנוער עד גיל 18 שנים.
בעבר התייחסו להפרעת קשב כאל הפרעה שמוגבלת לילדוּת וחולפת עד גיל ההתבגרות. כיום ההערכה היא שכ־70% מהילדים עם הפרעת קשב ממשיכים לסבול ממנה גם בתקופות מאוחרות יותר בחיים. לפי הערכות, ל־4% עד 7% מהמבוגרים יש הפרעת קשב.
למה חשוב לטפל בהפרעת קשב?
הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים גורמת לקשיים משמעותיים בפעולות כמו למידה, הקשבה וכו', בתפקוד חברתי ובוויסות רגשי והתנהגותי.
הימנעות מטיפול עלולה לגרום לקשיים ניכרים בתפקוד - שעלולים לגרור בעקבותיהם הפרעה התפתחותית ורגשית ואף התפתחות של הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון והפרעות רפואיות בגיל הבגרות.
נוסף על כך, הפרעת קשב מגבירה את הסיכון למצבים מסכני חיים כמו התמכרויות שונות ותאונות למיניהן (כולל תאונות דרכים).
איך אוכל לדעת האם כדאי להפנות את הילד שלי לאבחון?
DSM הוא מדריך האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, ועליו מסתמכים גם בישראל לאבחון של הפרעות שונות, ובהן הפרעת קשב.
במדריך מוגדרים שני תחומים של הפרעת קשב:
• חוסר קשב.
• התנהגות היפראקטיבית־אימפולסיבית.
במדריך מוגדרים הקריטריונים לאבחון. אם ילדכם עונים לקריטריונים שמופיעים כאן, מומלץ להגיע לאבחון להפרעת קשב וריכוז.
חוסר קשב
הקריטריונים: ישנם לפחות שישה תסמינים של חוסר קשב בילדים עד גיל 16 ולפחות חמישה תסמינים לבני 17 ויותר. כדי להיחשב לקריטריון על כל תסמין להופיע במשך 6 חודשים לפחות באופן שמפריע לתפקוד ושאינו תואם את השלב ההתפתחותי.
התסמינים לחוסר קשב הם:
• לעיתים קרובות הילד או הילדה אינם שמים לב לפרטים או עושים שגיאות טיפשיות (בבית ספר או בפעילויות אחרות).
• לעיתים קרובות הם מתקשים להתמיד בקשב לאורך זמן.
• לעיתים קרובות נראה שהם אינם מקשיבים כאשר מדברים אליהם ישירות.
• לעיתים קרובות הם מתקשים לעקוב אחרי הוראות ונוטים "למרוח" מטלות.
• לעיתים קרובות הם מתקשים בסדר ובארגון.
• לעיתים קרובות הם נמנעים, לא אוהבים או מסרבים לעשות מטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך (למשל שיעורי בית).
• לעיתים קרובות הם מאבדים דברים שהכרחיים לביצוע משימות או פעילויות (חומר לבית הספר, ספרים, ארנקים, טלפונים סלולריים, מפתחות, משקפיים וכד').
• לעיתים קרובות דעתם מוסחת בקלות.
• לעיתים קרובות הם נוטים לשכחנות בפעילויות יומיומיות.
היפראקטיביות־אימפולסיביות
הקריטריונים: לפחות שישה תסמינים של היפראקטיביות־אימפולסיביות לילדים עד גיל 16 שנים או לפחות חמישה קריטריונים לבני 17 שנים ויותר שהופיעו למשך 6 חודשים לפחות באופן שמפריע לתפקוד ואינו תואם את השלב ההתפתחותי (כדאי לשים לב לכך שאצל רוב המבוגרים המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש, ומשום כך ההפרעה פחות בולטת לעין).
התסמינים להיפראקטיביות־אימפולסיביות הם:
• לעיתים קרובות הילד או הילדה יושבים בחוסר מנוחה, מרבים להזיז את הידיים ואת הרגליים.
• לעיתים קרובות הם קמים מהכיסא בכיתה במצבים שבהם מצופה מהם להישאר ישובים.
• לעיתים קרובות הם מתרוצצים או מטפסים בסיטואציות לא מתאימות (אצל מתבגרים או מבוגרים הדבר עשוי להתבטא רק בתחושת חוסר מנוחה).
• לעיתים קרובות הם אינם מסוגלים לשחק או להשתתף בפעילויות בצורה שקטה (הם מייצרים רעש רב בסביבה).
• לעיתים קרובות הם מתנהגים כאילו הם "מונעים על ידי מנוע".
• לעיתים קרובות הם מדברים בלי הפסקה.
• לעיתים קרובות הם פולטים תשובה לפני סיום השאלה.
• לעיתים קרובות הם מתקשים לחכות לתורם.
• לעיתים קרובות קוטע אנשים או מציק להם (למשל, מתפרץ לתוך שיחות או לתוך משחקים).
נוסף על כך, צריכים להתקיים התנאים הבאים:
• כמה מהתסמינים של חוסר קשב או של היפראקטיביות ושל אימפולסיביות הופיעו לפני גיל 12 שנים.
• כמה מהתסמינים מופיעים בשתי מסגרות לפחות (כמו בית, בית ספר, בשהות עם חברים או עם קרובים).
• קיימת עדות ברורה שהתסמינים מפריעים או פוגעים באיכות התפקוד בחברה ובבית הספר.
• לא ניתן להסביר את התסמינים בצורה טובה יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת (כמו הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות).
זה בול הילד שלי! מה עושים?
פונים לרופא הילדים, והוא יפנה אתכם לאבחון אצל הגורם המתאים: נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים ונוער, רופא ילדים שעבר הכשרה ייעודית בתחום או רופא משפחה שהתמחה בהתפתחות הילד.
הפרעת קשב מציקה ביותר לילד ולמשפחתו, וככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר - כך עדיף. לפי חוק בריאות ממלכתי, ילד עד גיל 18 שנה זכאי לאבחון מלא לפי הקריטריונים שקבע משרד הבריאות.
יש בדיקה חד־משמעית שיכולה לאבחן הפרעת קשב?
לא. אף שהולך ומצטבר ידע רב בנוגע לבסיס הביולוגי להפרעה הזאת, עד כה אין כל בדיקה אובייקטיבית, בדיקת דם או הדמיה של המוח, המסוגלת לקבוע אם הילד סובל מהפרעת קשב.
ממש כשם שעל דיכאון או על חרדה לומד המטפל דרך דיווח של המטופל ושל הסובבים אותו ולא באמצעות בדיקת דם או MRI, כך גם האבחון של הפרעת הקשב מתבסס בראש ובראשונה על דיווח של ההורים ושל הצוות החינוכי בנוגע לדרך שבה מתנהג הילד.
אבחון קשב וריכוז בילדים
אבחון מלא כולל את המרכיבים הבאים:
• הערכה התפתחותית.
• בדיקה קלינית (ריאיון אצל רופא).
• מילוי שאלונים על ידי ההורים ו/או המורים.
• הרופא המאבחן יחליט אם יש צורך גם במבחן ממוחשב.
• סיכום והמלצות לטיפול של רופא יועץ.
מהי הבדיקה הקלינית?
זהו למעשה אבחון שנעשה על־פי התסמינים הנראים אצל הנבדקים ועל־פי דפוסי ההתנהגות והתפקוד שלהם במצבים שונים. הקלינאי יכול להשתמש, בין היתר, בריאיון עם הילד ועם ההורים, בתצפיות על הילד ועל ההורים, בבדיקות גופניות ונוירולוגיות ובמבחנים קוגניטיביים.
יש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים רפואיים שונים או במילים אחרות: יש מחלות או מצבים רפואיים שחולקים תסמינים משותפים עם הפרעת קשב, ולכן חשוב לוודא שהמטופל אינו סובל מהן.
למשל: חריגוּת שכלית בשני קצותיה (מחוננוּת מצד אחד ורמה מסוימת של פיגור מהצד האחר), אפילפסיה, הפרעות שינה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, דיכאון, לקויות למידה, תוצאה נלווית לטראומה פיזית או נפשית, קשיים פיזיים שונים כמו הפרעות בראייה או בשמיעה. בדיקות כמו ראייה ושמיעה יכולות להיות יעילות בחלק מהמקרים. במצבים מסוימים כדאי לעשות הערכת שפה ודיבור.
איפה מאבחנים הפרעות קשב?
ילדים מתחת לגיל 6 שנים: האבחנה המבדלת של ילדים צעירים היא מורכבת, וטיפול תרופתי אינו מוגדר קו טיפול ראשון. לכן ילדים מתחת לגיל 6 מופנים לאבחון במכוני התפתחות הילד או במרפאות לגיל הרך של בריאות הנפש.
ילדים בני 6 עד 18: האבחון הראשוני נעשה במרפאות קשב הפזורות ברחבי הארץ על־ידי רופאי ילדים ורופאי משפחה שעברו הכשרה מיוחדת לכך.
מקרים מורכבים מבחינה רפואית או נפשית מופנים למומחים בנוירולוגיה או לפסיכיאטרים.
• לכל המידע על התהליך לאבחון של ילדים בני 6 עד 18
איזה שאלון נותנים להורים ולמורים?
קיימים כמה שאלונים מתוקפים המקובלים בארץ ובעולם. הנפוצים ביותר הם שאלון ונדרבילט, שאלון קונורס ארוך או מקוצר, שאלון DSM ושאלון CBCL. באפליקשב, אפליקציית הקשב של כללית, מופיע שאלון ונדרבילט. חשוב שאת השאלון ימלאו הן ההורים והן הגורם החינוכי (מורה או גננת) של הילד.
מהו המבחן הממוחשב?
קיימים כמה סוגים של מבחנים המוגדרים מבחני תפקוד מתמשך (Continuous Performance Task -ובקיצור: CPT). מבחנים אלה בודקים ישירות את היכולת של הילד להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית, לאורך זמן.
מבחן ממוחשב לא נותן תשובה ברורה וחד־משמעית אם יש או אין הפרעת קשב, אבל הוא כלי עזר בתהליך האבחון ולפעמים גם בהתאמת הטיפול התרופתי. איש המקצוע המאבחן הוא שמחליט אם יש צורך באבחון ממוחשב.
הילד צופה בצג מחשב במשך פרק זמן קבוע ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות ואת הדיוק של עיבוד המידע באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות את גיל הנבדקים.
המבחנים הנפוצים שנמצאים כיום בשימוש הם מבחן TOVA (ראשי תיבות באנגלית של Test of Variables of Attention או מבחן משתני־קשב); ומבחן MOXO.
לקוחות כללית מושלם זכאים להנחה על מבחנים ממוחשבים לקשב ולריכוז. לכל המידע
|
אחרי כל המבחנים, יש טיפול יעיל?
ועוד איך! בעבר מקובל היה להניח כי מדובר בהפרעה הגורמת לירידה תפקודית בגיל הבגרות, שמובילה בסופו של דבר למיצוב נמוך יותר - מבחינה אקדמית, מבחינה מקצועית וגם בתחום הבינאישי.
יש כמה דרכים להתמודד עם הפרעת קשב ולטפל בה בהצלחה. ביניהן טיפול תרופתי יעיל (שלרוע המזל נקשרו בשמו אינסוף מיתוסים ומידע מסולף), טיפול התנהגותי וטיפול רגשי שמיועד להתמודד עם ההשלכות של הפרעת הקשב ובמיוחד עם היעדר האבחנה לאורך שנות הילדות.
טיפול נכון מונע את החמרת הליקויים ומאפשר תפקוד תקין הרבה יותר ומימוש של הפוטנציאל האישי של כל אחת ואחד.
אז למה לא לטפל מייד במקום לעבור את כל האבחון הארוך הזה?
כי אם הבעיה היחידה שגרמה לכל התסמינים היא ראייה לקויה או שמיעה לקויה, לא צריך טיפול להפרעת קשב - צריך לטפל בבעיה שקיימת, וכיוון שהפרעת קשב היא הפרעה רבת־ממדים, קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור - לא תמיד קל לאבחן אותה.
ד"ר דורית שמואלי היא נוירולוגית ילדים המתמחה בבעיות התפתחותיות, מנהלת את תחום התפתחות הילד והקשב באגף הקהילה של כללית
פרופ' איריס מנור היא פסיכיאטרית לילדים ומנהלת המרכז לקשב במחוז דן פ"ת, מטעם מרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית
סייע בהכנת המדריך: ד"ר ירדן לוינסקי, יועץ פסיכיאטרי ראשי בחטיבת הקהילה בכללית
