אפשר להגדיר את החיים עם הפרעת אישיות גבולית בשתי מילים: חוסר יציבות. אם את או אתה סובלים מתחושת ערך עצמי לא יציבה, קושי ביצירה ושמירה על מערכות יחסים - יכול להיות שמדובר בהפרעה שמומלץ לשים אליה לב ולטפל בה.
מהי הפרעת אישיות גבולית?
הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא דפוס מתמשך ועקבי שקשור לחוויה פנימית של האדם ומתבטא בהתנהגות שלו. בסופו של דבר ההפרעה גורמת למצוקה קשה של האדם הסובל ממנה ולקשיים בקשרים הבינאישיים שלו.
גבר או אישה הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, חיים בחוסר יציבות קבועה. הרגשות וההתנהגויות משתנים במהירות ובפתאומיות, וכך גם תחושת הערך העצמי שלו או שלה.
לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM, דפוסים של הפרעת אישיות מתחילים כבר בגיל ההתבגרות או בגיל הבגרות המוקדמת, ובניגוד להפרעות פסיכיאטריות אחרות, נשארים לאורך זמן.
דיכאון הוא דוגמה להפרעה שיכולה לחלוף עם טיפול מתאים: הגבר או האישה שסובלים ממנו יכולים לחזור לתפקוד רגיל ולשגרת החיים הרגילה שלו או שלה. לא כך עם הפרעת אישיות – זוהי תופעה מתמשכת שדורשת לפעמים טיפול עקבי שמתפרש על פני שנים רבות.
מהם התסמינים של הפרעת אישיות גבולית?
• ניסיונות חוזרים ונואשים להימנע מדחייה על־ידי אחרים.
• פחד מנטישה, התפרצויות זעם, קושי לשלוט ברגשות ובדחפים.
• רגישות קיצונית לביקורת ולכל סימן אחר שיכול לתת רמז לדחייה – "לא רוצים אותי", "אני לא מספיק טוב". הפחד הזה מתבטא בתגובות מוגזמות וקיצוניות, שלא תואמות לסיטואציה, ולהתנהגות שגורמת בסופו של דבר לנטישה שממנה האנשים שסובלים מההפרעה חרדים כל־כך.
הפרעת אישיות גבולית יכולה להתבטא גם ביחס לאחרים: מעברים חדים מהערצה עיוורת לתיעוב מוחלט. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית יכולים לספר בהערצה על מישהו שהכירו ולרצות בחברתו, ובהזדמנות אחרת לספר כמה אותו אדם הוא שפל, חסר כל ערך ואין להם שום רצון בקשר איתו.
החברה הכי טובה ביום ראשון, יכולה להפוך לאויבת הכי גדולה ביום שני. התנהגות רגילה לחלוטין יכולה להפוך להתפרצות זעם. העולם שלהם נע מקיצוניות לקיצוניות, משחור ללבן – ללא גווני ביניים – וזאת גם החוויה הפנימית של אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית.
כמו היחס לאחרים גם התחושות והרגשות הפנימיים נעים בחדות מלמעלה למטה, נסיקה לגבהים והתרסקות בתהומות הדיכאון.
המעברים האלה יכולים לקרות ביום אחד או אפילו תוך כמה שעות, ולפעמים יש תקופות ארוכות של דאון, שיכול להיות מאובחן כדיכאון קליני ומחייב טיפול מתאים.
מהן הסיבות להפרעת אישיות גבולית?
לא ניתן להצביע על סיבה אחת כזו או אחרת להפרעת אישיות גבולית. נטייה זו עוברת בתורשה אבל במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח גם בגלל השפעה של הסביבה מגיל צעיר.
חשוב לציין שלפעמים קורה בלבול מסוים אצל אנשים שעברו טראומות בגיל צעיר, בייחוד טראומות חוזרות, שיכולים לפתח תסמינים שיידמו להפרעת אישיות גבולית.
לעיתים קשה להבחין בין הפרעה פוסט־טראומטית להפרעת אישיות גבולית ומה שחשוב במקרים כאלה הוא לטפל בהתאם לתסמינים ולצרכי המטופל או המטופלת.
עד כמה שכיחה הפרעת אישיות גבולית?
נתונים מראים כי הפרעת אישיות גבולית משפיעה על 1.5% עד 5% מהאוכלוסייה ורוב המאובחנים הן נשים. הייאוש והתסכול הפנימי מובילים הרבה פעמים לניסיונות פגיעה עצמית - חיתוך עצמי, התנהגות מסוכנת וניסיונות התאבדות.
כאשר קוראים את התיאור הזה אפשר להבין שלא קל לחיות ככה, לא לאדם הסובל ולא לסובבים אותו או אותה.
יש רמות פגיעה שונות וחלק מהאנשים כן מצליחים לשמור על מקום עבודה לתקופות ועל קשרים עם אנשים קרובים. חבריהם לעבודה יחוו אותם חלק מהזמן כאנשים "נורמטיביים", ואז יופתעו מהתפרצות כעס או עלבון כתגובה לטריגר שבעיניהם נראה פעוט.
הפרעת אישיות גבולית בזוגיות
הבעיות במערכות יחסים של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מתבטאים, איך לא, גם במערכת יחסים עם בן או בת זוג: רגישות יתר לדחיה ופחד מנטישה יקשו על כינון מערכת יחסים כמו גם הנטייה לראות דברים בשחור לבן - ללא גווני ביניים.
אנשים עם הפרעת אישיות גבולית יחוו לא פעם סערות בקשר ויתארו קשר זוגי במילים "רכבת הרים".
אני חושב/ת שיש לי הפרעת אישיות גבולית. למי לפנות?
החיים עם הפרעת אישיות גבולית או עם אדם שסובל ממנה יכולים להיות מלאים בלחצים ואתגרים והצעד הראשון בהתמודדות הוא הבנת וקבלת המצב.
טיפול יכול לעזור! אז אם אתם חוששים שאתם או מישהו קרוב אליכם סובל מההפרעה, מומלץ ליצור קשר עם מומחה לבריאות הנפש כדי להתחיל באבחון וטיפול.
איך יטפלו בי?
הטיפול מורכב מהתייחסות למצב המתמשך, הכרוני, ולהחרפות, ולרוב יכלול טיפול פסיכותרפי בשילוב עם טיפול תרופתי לפי הצורך.
הטיפול התרופתי נועד לעזור בוויסות הרגשי – בתרופות מייצבות או מרגיעות, ולעזור במצבים של התלקחויות דיכאון או חרדה – בתרופות המקובלות שנוגדות דיכאון וחרדה.
מעבר לטיפול הפסיכותרפי הקלאסי, נמצא גם שטיפול DBT- Dialectical behavior therapy (דיאלקטי־התנהגותי) הוא יעיל במיוחד. בכל מקרה, חשוב לקבל ולהבין שבמצבים כאלה אין קיצור דרך – הטיפול הוא לטווח ארוך ויכול להימשך שנים רבות.
ד"ר ליאת הולר־הררי היא פסיכיאטרית בכירה במרכז לבריאות הנפש רמת־חן בכללית ומנהלת המרפאה לבריאות הנפש של האישה
