יום הזיכרון ויום השואה הם ימים קשים עבור אנשים רבים. הימים האלה מעלים אצל רובנו רגשות קשים וכואבים. למעשה, כמעט כולם מכירים מישהו שנפגע או שאיבד מישהו באחת המלחמות, המבצעים הצבאיים או הפיגועים.
יש מי שעבורם הימים הללו קשים במיוחד. הם אנשים ששבו בשלום, לכאורה, אך לאחר ההחלמה הגופנית נפשם נותרה פצועה ומצולקת בגלל מה שחוו.
הם סובלים מהפרעה פוסט טראומטית, שמכונה בשפה במקצועית - PTSD-Post Traumatic Stress Disorder. היא לא שמורה רק לאירועים שקשורים בצבא או במלחמה, ויכולה להופיע אחרי חשיפה לאירועים קשים שונים, בהם האנשים חוו סיכון לחייהם או סיכון לאחרים כמו תאונות דרכים, פגיעה מינית ועוד.
פוסט טראומה יכולה להופיע זמן קצר אחרי האירוע הקשה, או חודשים ואף שנים לאחריו. מי שחווה אירוע קשה עשוי לחזור אליו בזיכרונות ובפלאשבקים לאחר ההתרחשות.
לעיתים מופיעים חלק מהתסמינים לאחר האירוע הטראומטי, והם עשויים לחלוף לבד. לא כל מי שהיה חשוף לטראומה מפתח פוסט טראומה. לעיתים מופיעים תסמינים לאחר האירוע, והם חולפים תוך כחודש מהאירוע.
לחלופין, אם פלאשבקים בהם הוא חווה שוב את האירוע ממשיכים להופיע למשך זמן ממושך אחרי שהאירוע עבר, הם עלולים להצביע על תסמונת פוסט טראומטית.
איך מרגיש מי שסובל מפוסט טראומה?
אנשים שהיו חשופים לאירוע קשה ופיתחו פוסט טראומה מתארים קו שבר בחייהם. הם מדברים על החיים שלפני והחיים שאחרי. הם והקרובים להם מתארים פעמים רבות שינוי משמעותי, עד כדי כך שנדמה כאילו האישיות שלהם עצמה השתנתה.
מאנשים שמחים בדרך כלל, שנהנים מהחיים, אופטימיים ומתפקדים, הם מתארים איך הפכו להיות רגישים מאוד, קופצים מכל רחש ורעש. הם נוטים לכעוס ומסוגלים להתפרץ בלי שליטה בקלות יחסית. במצב כזה הם מתקשים להמשיך בקשרים בין אישיים ונוטים להסתגר.
אפשר להבין שכשהם נמצאים במצב כזה, אנשים שסובלים מ־PTSD קשה נפגעים בכל תחומי החיים.
מבחינת עבודה הם עלולים להתקשות לשמור על משרתם, במישור החברתי הם מתקשים ולפעמים נמנעים במכוון מקשרים חברתיים, ובמישור הזוגי ומשפחתי היחסים עם הקרובים לא פעם נפגעים גם הם. הקרובים להם ביותר מתקשים בעצמם להתמודד עם השינוי ועם העובדה שהאדם שיקר להם סובל.
מה הסימנים לפוסט טראומה?
השינוי והפגיעה שתיארתי קשורים בתסמינים האופייניים לפוסט טראומה. בנוסף להם, בין התסמינים העיקריים קיימת חזרה שלא מרפה, חוויה מחדש של האירוע הטראומטי, בכל מיני דרכים. יכולות להיות מחשבות חוזרות על האירוע, לא באופן מכוון, וגם כשהאדם מנסה דווקא לא לחשוב עליו ולשכוח אותו.
עלולים להופיע חלומות קשים וחוזרים על החוויה, או בכלל. קיים קושי לישון עד כדי פחד מלהירדם, כדי לא לפגוש בלילה את הסיוטים שיזכירו שוב את האירוע.
האירוע נחקק גם באופן של זיכרון חושי, וגורמים שונים, שלכאורה לא קשורים אליו ישירות, כמו ריח מסוים שהיה בזמן שהתרחש יכולים לשמש כטריגרים - הם מציפים את האירוע מחדש ולהביא איתם מבול של זיכרונות קשים, לעיתים עד כדי פלאשבק - תחושה שהאירוע עצמו חוזר, כמו סרט שמוקרן, כולל מראות, קולות וריחות.
למשל, אם האירוע הוא תקרית ירי שהתרחשה בסמוך למאפייה בשטח בנוי, ריח של לחם נאפה, דבר חיובי בדרך כלל ודי נפוץ במרחב הציבורי, יכול להחזיר את האדם חזרה לטראומה.
אנשים שסובלים מ־PTSD יכולים לנסות להימנע מהטריגרים שמבחינתם מזכירים את האירוע. אם מדובר בגורמים נפוצים בשגרת החיים ההימנעות יכולה ליצור הגבלה קשה על אורח החיים.
לעומת זאת, יהיו גם כאלו שיגיבו באופן הפוך, ויחפשו בצורה לא מודעת דווקא תכנים ומקומות שיזכירו להם את האירוע, ויתקשו להניח להם. שתי התגובות, הימנעות וחיפוש כפייתי, הן ניסיונות התמודדות עם הזיכרון הקשה.
ההתנהגויות המתוארות הן האופן שבו הנפש מגיבה לכך שהאירוע הטראומתי מפר את האיזון שבו האדם חי עד כה. מתחושת ביטחון יחסית הוא עלול לחוש שהעולם אינו מקום בטוח עוד, ולהתקשות להשתחרר מתחושת הסכנה המיידית שחש במהלכו.
כשקוראים על כל אלה, לא מפתיע לשמוע שאותם אנשים מספרים שהם שרויים בתחושת מתח, עוררות יתר ורגישות. לפעמים לצד התסמונת מופיעים גם תסמיני דיכאון כמו מצב רוח ירוד, חוסר יכולת ליהנות, חוסר רצון לעשות דברים חדשים או ליזום פעילויות, הסתגרות וחוסר רצון לראות אנשים.
גם מחשבות קשות של חוסר ערך עצמי, אשמה ובושה, הם תסמינים שכיחים אצל אנשים הסובלים מתסמונת פוסט טראומטית. הם שואלים את עצמם "למה זה קרה לי?" ומול שאלה קשה שאין לה תשובה פשוטה הם עלולים להאשים את עצמם, שלא בצדק, כדי למצוא סיבה לאירוע, גם אם היא פוגעת בהם, וכדי לנסות ולהחזיר מעט מתחושת הסדר והביטחון שאבדה.
ימי הזיכרון עלולים להוות בעצמם טריגר, שמזכיר לאנשים שסובלים מתסמונת פוסט טראומטית כל השנה את האירועים הקשים שעברו. הסיקור הנרחב שמביא את סיפורי הנופלים והמלחמות, השירים שמתנגנים והאווירה כולה מעלים ומתמקדים בנושא הכאוב עלולים לגרום להחמרת התסמינים, וחזרה של קשיים והתמודדות, גם אם המצב במגמת שיפור.
אל תתמודדו עם זה לבד
ניתן לטפל בתסמונת פוסט טראומטית, בחלק מהמקרים בצורה יעילה מאוד, ובחלק, פחות. הטיפול כולל בין היתר טיפול פסיכותרפי (פסיכולוגי) התנהגותי מיוחד לתסמונת זו וטיפול תרופתי.
התסמונת משפיעה על הסובלים ממנה ועל הסובבים אותם, וחשובה מאוד ההתגייסות והתמיכה של המשפחה. בנוסף, גם המשפחה עצמה זקוקה לטיפול והכלה, כדי שיוכלו לתמוך במי שסובל מהתסמונת בצורה הטובה ביותר.
בגלל שעבור אנשים אלה ימי הזיכרון הם ימים קשים במיוחד, יתכן שיהיה צורך לפנות לגורמים מטפלים כדי לקבל עזרה ממוקדת בתקופה זו.
• חושבים שאתם או מישהו קרוב אליכם סובלים מתסמונת פוסט טראומטית? פנו לרופא המטפל לקבלת המשך הכוונה וייעוץ.
ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בקבוצת כללית
