מהן מחלות נפש (הפרעות נפש)?
כשהגוף שלנו חולה, אנחנו מרגישים כאב פיזי ותחושת סבל. וכמו שיש מחלות שפוגעות באדם ומפריעות לתפקודו, כך יש הפרעות ומחלות שבאות לידי ביטוי בנפש. וכמו מחלה גופנית שגורמת לכאב, לקושי ולמצוקה, כך מחלות נפש מפריעות, גורמות לסבל נפשי ומקשות על התפקוד.
הפרעות נפש או מחלות נפש הן שם כולל למגוון של התמודדויות, קשיים ובעיות שאיתן מתמודדת האוכלוסייה הרחבה ושבאות לידי ביטוי דרך קושי בחוויה האנושית, בתחושה הרגשית, בתפקודים המנטליים ולעיתים בתחושות גופניות.
זהו תחום רחב של מצבים, החל מהפרעות חד־פעמיות ועד להפרעות כרוניות שנמשכות לאורך זמן רב ומצריכות טיפול ממושך.
יש הגדרה רשמית להפרעה נפשית?
ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי היא שהפרעות נפש הן שילוב של מחשבות, של רגשות, של התנהגויות ושל יחסים עם אחרים שסוטים מהנורמה. ההגדרה שמה דגש על תחושת המצוקה ו/או הפגיעה המשמעותית בתפקוד. מאחר שההגדרה מבוססת על נורמה מקובלת, היא נתונה לפרשנות.
מה שהופך התנהלות למקובלת וללא מקובלת תלוי בהמון סיבות וגורמים כמו תפיסות חברתיות, השלכות פוליטיות, מוסריות ותרבותיות. כל אלה נתפסים באופן שונה בחברות אנושיות שונות.
גם בישראל אפשר למצוא הרבה הבדלים בין מה שנחשב ל"התנהגות מקובלת" לעומת "התנהגות הסוטה מדרך הישר" אצל קבוצות שונות שלהן תפיסות שונות בנוגע למסורת, לתרבות ולאמונה. הפרשנות משתנה גם בתוך הקבוצות עצמן עם הזמן.
למשל, עד לא מזמן הוגדרה התנהגות הומוסקסואלית "הפרעה נפשית" בספרי הפסיכיאטריה. היא הוצאה מרשימת ההפרעות הנפשיות - בשעה טובה - רק בשליש השני של המאה ה־20 הודות לשינוי ערכי־תפיסתי שחל בנושא בחברה המערבית.
אז על מה מסתמכים המומחים?
שני מקורות הידע המרכזיים שמסווגים כיום הפרעות נפשיות הם מדריך הסיווגים של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, ה־DSM בגרסתו החמישית, וסיווג ה־ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי.
אלה הם כלים שמסייעים לאנשי המקצוע לאבחן הפרעות נפשיות ולהחליט לפי האבחנה על טיפול מתאים. הם גם מספקים שפה משותפת בין־לאומית להגדרה ולהבנה של הפרעות נפשיות שונות.
מה גורם להתפתחותה של הפרעת נפש?
זו שאלה טובה שהתשובה עליה מורכבת. גם היום עדיין קשה מאוד לזהות את הגורמים הביולוגיים־גופניים הנסיבתיים שיכולים להסביר את הסימפטומים של הפרעות הנפש.
עם זאת מוסכם שנטייה גנטית היא גורם כמעט הכרחי להתפרצותה של הפרעה נפשית. ממחקרים עולה שיש הפרעות נפש שונות שמושפעות מגורמים שמועברים בתורשה.
למשל, השכיחות של סכיזופרניה באוכלוסייה היא 1%. אבל אם אדם לוקה בסכיזופרניה, לצאצא שלו יש סיכוי של 12% להיות מאובחן אף הוא במחלה.
קיימות סיבות נוספות, ובהן גורמים סביבתיים או חברתיים. הסביבה שבה אנחנו גדלים ושאיתה אנחנו מתמודדים יכולה להשפיע על הופעתן של הפרעות נפשיות. בסביבה הכוונה היא לגורמים כמו תזונת האם בזמן ההיריון, מצוקה במהלך הלידה, מוטיבציה הורית, תנאי המגורים, הזמינות להשכלה, קשרים חברתיים מספקים, משברי חיים (גירושין, שכול וכדומה). וזה רק קצה המזלג.
ממחקרים עולה שגם גורמים סביבתיים קשורים להפרעות נפש כמו סביבת המגורים (למשל, חיים באזור לחימה כמו עוטף עזה), מצב סוציואקונומי נמוך.
לעומת זאת ישנם גם גורמי חוסן סביבתיים שתורמים - סטטיסטית - לעמידות בפני התפתחותן של הפרעות נפש. למשל, מודעות ואבחון מוקדם של קשיים בילדות או סביבה משפחתית וחברתית תומכת.
אז מה קובע בסוף?
אף אחד מההסברים שהוזכרו אינו יכול להסביר לבדו התפתחות של הפרעה נפשית. לכן המודל המוביל כיום הוא מודל "דיאתזה-דחק" שמשלב בין פגיעוּת גנטית מולדת לבין מפגש עם גורמי דחק (סטרס) סביבתיים. השילוב הזה הוא שמביא להתפרצות ההפרעה.
קחו מצב שבו שני חברים עומדים בתחנת אוטובוס, ולפתע מתרחשת מולם תאונת דרכים מחרידה. בהחלט ייתכן שחבר אחד יחווה תגובת חרדה עוצמתית שתלווה אותו עוד זמן רב, ואילו החבר האחר ישכח את האירוע אחרי כמה ימים.
שניהם חוו את אותה הסיטואציה בדיוק או בקירוב רב, אבל אפשר להסביר את התגובה של החבר הראשון בכך שהוא הגיע לסיטואציה מראש עם פגיעוּת תורשתית להתפתחות חרדה, ואילו לחבר האחר אין פגיעות כזאת.
מהם הסוגים השונים של מחלות נפש?
אפשר לעשות חלוקה לשתי קבוצות עיקריות:
1. הפרעות נפש שמתפרצות או שמופיעות בשלב מסוים בחיים. הנה כמה סוגים עיקריים בקבוצה הזאת:
הפרעות חרדה: פוביות, חרדה חברתית, חרדה מוכללת, פאניקה, חרדת פרידה ועוד.
הפרעות אפקטיביות (מצב רוח): שבהן ניתן למנות את הדיכאון לסוגיו, הפרעה בי־פולארית (מאניה דיפרסיה) דיסתימיה ועוד.
הפרעות בספקטרום הסכיזופרני: סכיזופרניה, הפרעה דלוזיונית, הפרעה סכיזו־אפקטיבית ועוד.
הפרעות אכילה והזנה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה ועוד.
הפרעות הקשורות לטראומה ולמשבר: הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעת הסתגלות.
2. הפרעות אישיות: מצבים שבהם הקשיים הנפשיים הם מתמשכים, ובסיסם נעוץ בתכונות אופי ובדפוס התנהגות אישיותיים שמתפתחים ומלווים את האדם משלב מוקדם יחסית בחייו.
הקבוצה הזאת כוללת הפרעות שסוטות באופן בולט מהמצופה בחברה ובתרבות שבה האדם חי, והן מופיעות במגוון מצבים בחייו של האדם כמו עבודה, זוגיות ויחסים בין־אישיים.
אלה תכונות שבעיני הפרט הן חלק ממנו ומאישיותו ולא מחלות או הפרעות. עם זאת, הן יוצרות בדרך כלל מצוקה רבה אצל הפרט או בקרב הסובבים אותו ומפריעות מאוד לתפקודו בתחומים השונים.
כיום נהוג לייחס את סיבת היווצרותן של הפרעות האישיות בעיקר לגורמים בסביבת התפתחותו של הפרט ובמיוחד לקשרים בינאישיים ראשוניים (כלומר קשר הורה-ילד). בין היתר ניתן לציין בקבוצה הזאת את הפרעת האישיות הגבולית (BPD), הפרעת האישיות התלותית, הפרעת האישיות האנטי־סוציאלית ואת הפרעת האישיות הנרקיסיסטית.
יש הפרעות נפש נפוצות מאוד. למשל, לפי סקר בריאות הנפש העולמי שנערך בישראל, רבים באוכלוסייה (כ־18%) יסבלו בשלב כלשהו בחייהם מדיכאון או מחרדה ברמות שונות. לעומת זאת, יש הפרעות בעלות שכיחות נמוכה בהרבה כמו סכיזופרניה (כ־1% מהאוכלוסיה).
האם אני סובל ממחלת נפש?
לכל מחלת נפש קיימים תסמינים ספציפיים, ובכל זאת אפשר לציין כמה סימפטומים שקיימים בכל הפרעות הנפש, ושמהם עולה כי מדובר בהפרעה, לעומת מצב של מצוקה נפשית שנחשבת "נורמלית".
ההבדל המרכזי הוא המצוקה הסובייקטיבית שחשים. הפרעות נפש גורמות לקושי משמעותי בהתמודדות, לכאב נפשי ולחוסר יכולת להסתגל.
זאת אומרת, בעצם, שאדם חולה מרגיש שהוא חולה. נוסף על המצוקה גורמות הפרעות נפש, בדרך כלל, לפגיעה ביכולת התפקוד באחד או יותר ממישורי החיים: הזוגי, החברתי, התעסוקתי והלימודי.
לדעתי אני או חבר שלי סובלים מהפרעת נפש, מה לעשות?
מומלץ מאוד לפנות להערכה ולטיפול במרפאה לבריאות הנפש או אצל מומחה לבריאות הנפש כמו פסיכיאטר או פסיכולוג.
רואי גור הוא פסיכולוג קליני, עובד במרפאות בריאות הנפש של כללית בטבריה וכן בשירות הפסיכולוגי־החינוכי בקריית־שמונה
