חרדה חברתית - כשהפחד משתק

​חרדה חברתית היא הפרעת חרדה שכיחה ביותר. לא מצלצל מוכר? יכול להיות שאתם מכירים שמות אחרים שקשורים לתופעה, כמו פחד במה או פחד מקהל.  

אנשים הסובלים מהפרעה זו נמנעים ממצבים שבהם הם עשויים לבלוט או להימצא במרכז תשומת הלב, והם חוששים ממגוון מצבים חברתיים או מביצוע פעילות כלשהי בפני אחרים, כמו:

• להביע דעה בפומבי. למשל בכיתה, או במפגש חברתי בקבוצה.

• לדבר עם מי שנחשבים לבעלי סמכות או "מכובדים", אבל גם עם אנשים שאינם בעלי סמכות.

• ליזום פגישה רומנטית.

• הם צרכנים גרועים שכן גם אם רכשו מוצר פגום, הם נמנעים מלהחליף אותו או לבקש החזר כספי. הם גם עלולים לא לקנות בחנויות קטנות ומעדיפים מרכזי קניות גדולים המעניקים להם תחושה של אנונימיות.

מהם התסמינים של חרדה חברתית?

החרדה מתבטאת בתחושת מתח סביב טריגרים שמעוררים אותה, ולפעמים מלווים אותה גם תסמינים גופניים כמו:

• דופק מואץ.

• הסמקה.

• הזעה.

• קוצר נשימה.

• אי נוחות בבטן.

• שלשולים.

• רעד בגוף.

• רעד בקול.

• גמגום. 

לעיתים מעגל החרדה גם מזין את עצמו והפחד מהשפלה מגביר את החרדה.  

למה זה קורה?

בדומה להפרעות חרדה אחרות, לא ניתן להצביע על גורמים ספציפיים לבעיה. נראה שאנשים מועדים ללקות בחרדה חברתית מסיבות ביולוגיות, לרבות סיבות תורשתיות ופסיכולוגיות (מבנה אישיות).

ביישנות או הפרעת חרדה?

חלק מהאנשים שסובלים מההפרעה מרגישים שמדובר בפן אישיותי שלהם והם פשוט "ביישנים", ומתקשים להבין שמדובר בהפרעה ושהמצב יכול להשתנות ולהשתפר. 

אחרים כן מבינים שמדובר בהפרעה ופונים לטיפול.

למה חשוב לפנות לטיפול?

חרדה חברתית עלולה לגרום למי שסובל ממנה לבחור במקצוע שאינו מתאים לו או אפילו להפסיק לימודים רק כדי להימנע מחשיפה אפשרית למצבים מעוררי חרדה. 

בגיוס לצה"ל אדם הסובל מהפרעה עלול להימנע מלהשתתף בקורסים פיקודיים, גם אם יש לו או לה יכולת ורצון בסיסי לכך. 

במקרים חמורים ההימנעות גוברת והחיים מצטמצמים גם בתחומים נוספים: חיי החברה מתמעטים, אנשים מגלים שקשה להם ליזום קשרים חברתיים וזוגיות, להשתתף במפגשים משפחתיים ואירועים כמו ימי הולדת, חתונות ואפילו ארוחות חג משפחתיות. 

מהו הטיפול בחרדה חברתית?

טי​פול פסיכולוגי קוגנטיבי־התנהגותי (CBT) הוא היעיל ביותר להתמודדות עם חרדה חברתית. מדובר בטיפול קצר מועד ובעל שיעורי הצלחה גבוהים גם לטווח ארוך. לעיתים ניתן להוסיף גם טיפול תרופתי.  

אפשרות נוספת היא טיפול קבוצתי לסובלים מחרדה חברתית.

חרדה חברתית בילדים

אצל רבים מהסובלים מההפרעה, התסמינים מתחילים בגילים 8 עד 15. הגורמים שמעוררים את החרדה במבוגרים ובילדים הם דומים, אבל אצל ילדים חרדה יכולה לבוא לידי ביטוי בבכי, בהתקפי זעם, בהיצמדות להורה, ב"קפיאה במקום" ובסירוב לדבר בסיטואציות חברתיות. 

חשוב מאוד לזכור שלא כל הילדים, כמו שלא כל המבוגרים, דומים בנטיות החברתיות שלהם. יש ילדים יותר ופחות ביישנים – וזוהי בוודאות לא הפרעה.

רק אם יש הפרעה בתפקוד ניתן לחשוד שקיימת חרדה מסוימת, ואז מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיעשה את האבחנה המבדלת. 

מהו פחד מקהל?

כולנו חווינו מצב שבו נאלצנו לעמוד מול קהל ולדבר. לפעמים זה קהל קטן כמו קבוצת חברים, כיתה או במסגרת העבודה. 

לפעמים הקהל הוא גדול יותר ו/או פחות מוכר לנו. במצב כזה, בכלל לא נדיר להרגיש התרגשות או חרדה מסוימת – אותה תחושת "פרפרים בבטן" שרבים מכירים כל כך טוב. 

יש אנשים שאותן דקות של התמודדות עם קהל הן סיוט בעבורם. אצל חלקם העניין נובע מאירוע טראומטי, כמו קריאה לא מוצלחת בטקס חגיגי בבית הספר, ואילו אחרים לא יודעים לציין אירוע כזה או אחר. למעשה, גם הפחד מדיבור בפני קהל הוא תת סוג של חרדה חברתית.  

בעידן שלנו, שבו לא עובר רגע בלי ישיבה, הזמנות לפרזנטציות, להרצאות ולמעגלי הנהגה – לא קל, בלשון המעטה, לשרוד בחיים המקצועיים והאישיים אם אתה מתקשה לדבר בפומבי. 

קשה להתקדם בעבודה אם אתה כותב את המצגות אבל אחרים מציגים אותן בעבורך. הפחד העיקרי של אותו אדם הוא שמא יסמיק, יזיע, ירעד, לא יצליח לדבר – ואם כן יצליח – יאמר שטויות, ילעגו לו ו"כולם יראו" שהוא אינו ראוי לתפקידו. 

כולם מפחדים

עורכי דין, רואי חשבון, פוליטיקאים, בכירים ברשויות המקומיות וגם סטודנטים להוראה – זה יכול לקרות לכל אחד, בין אם הוא בתפקיד בכיר ובין אם לאו. 

רבים מהאנשים האלה מעדיפים לבחור במסלול שאינו ניהולי - רק כדי להימנע מלהתעמת עם הבעיה. מדובר באנשים מוכשרים מאוד שלעיתים לא מתקדמים בגלל אותה החרדה.

גם במקרים אלה ניתן לפנות לטיפול. הטיפול בפחד מקהל מתמקד הן במישור הפיזי של הבעיה והן במישור הנפשי והמחשבתי. האנשים לומדים איך מדברים מול קבוצה, איך להתמודד עם הקושי הנפשי ובמקביל לשלוט גם בסימפטומים הפיזיים. 

אז אולי לא תלכו לאודישנים של "האח הגדול", אבל לפחות בבר מצווה של הבן תוכלו לעמוד לצדו בגאווה, להתבונן לכל המשפחה בעיניים ולהודות על שהגעתם עד הלום.

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בכללית