למנוחה יש תפקיד חשוב בתקופה שלאחר הניתוח. כל פעילות היא בגדר "עבודה" בעבור הגוף במצבו החדש.
• תכננו את פעילויותיכם במשך היום כך שיכללו כמה הפסקות למנוחה.
• נסו לישון שמונה שעות בכל לילה.
• חשוב לנוח במשך חצי שעה לאחר הארוחות.
• קיצור שעות המנוחה והגדלת שעות הפעילות ייעשו בהדרגה.
שימו לב: לאחר הניתוח יכולים להופיע, בין היתר, תחושות של מתח ושל חרדה, ירידה במצב הרוח ושינויים בדפוסי השינה. כדי להפחית את התחושות האלה ניתן להיעזר - בהנחיית רופא - גם בתרופות הרגעה ושינה.
רחצה
• הקפידו על רחצה יומיומית.
• הימנעו מרחצה באמבטיה מלאה - עד אשר יחלימו כל חתכי הניתוח והפצעים.
• מומלץ לשבת על כיסא בזמן הרחצה.
• הימנעו משימוש במים חמים מאוד שעלולים לגרום לעייפות ולסחרחורת.
• הימנעו מלהשתמש בסבון שמכיל בושם, שכן הוא עלול לגרום לגירוי הפצעים שטרם הגלידו.
לבוש
לבשו בגדים נוחים - רצוי מכותנה - שלא לוחצים על חתך הניתוח.
פעילות גופנית
הפעילות הגופנית הקלה ביותר והמומלצת ביותר היא הליכה. היא מסייעת לשפר את מחזור הדם, לחזק את שרירי הלב, לשפר את התחושה הכללית ואת דפוסי השינה.
הגבירו את הפעילות הגופנית באופן הדרגתי. בתחילה מומלצת הליכה קצרה של 5 עד 15 דקות בקצב איטי. עם שיפור הסבולת ניתן להגביר מעט בכל פעם את הקצב ואת זמן ההליכה. בכל מקרה של הרגשה לא טובה עקב פעילות גופנית יש להפסיק אותה ולפנות לרופא.
תרופות
הן התחלת נטילה של תרופה והן הפסקת נטילה של תרופה ייעשו אך ורק בהוראת הרופא ולא באופן עצמאי. אם לא נטלתם תרופה בזמן, אסור לקחת מנה כפולה בפעם שלאחר מכן.
חשוב שתדעו את שם התרופות שאתם נוטלים ואת המינון ותכירו את תופעות הלוואי השכיחות שלהן.
בעת השחרור מבית החולים הקפידו לקבל הנחיות מדויקות בנוגע לתרופות שנרשמו לכם.
הרגשה כללית
לא מן הנמנע שלאחר הניתוח תחוו רגשות שונים כמו מצב רוח ירוד, רגשנות־יתר, חוסר תיאבון, חוסר רצון לפעילות, כעס על בני המשפחה ועל חברים ועוד. אל דאגה, מדובר בתופעה נורמלית והכי חשוב: חולפת.
אורחים
אירוח בני משפחה או חברים יכול להיות מהנה, אך גם מעייף. נסו לשמור על מספר אורחים מצומצם, לפחות בהתחלה. אל תהססו לפרוש אם אתם עייפים מדי.
זוגיות ויחסי מין
יש אנשים שחשים כי הדחף המיני שלהם פחת בתקופה הראשונית שלאחר הניתוח. זהו מצב זמני, ואין צורך להיבהל. היו סבלניים עם עצמכם והקשיבו לגופכם.
ירידה בחשק המיני לאחר ניתוח לב היא תגובה טבעית. כשתתחילו לחזור לפעילויות שונות, כשהגוף יתחזק, והחרדות יקטנו, סביר להניח שתעלה רמת החשק המיני.
בדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מינית בתוך 2 עד 4 שבועות לאחר השחרור מבית החולים. רצוי להתחיל בפעילות גופנית מבוקרת כדי לאמן את הלב. אם הלכתם 20 עד 30 דקות או עליתם שתי קומות ללא קוצר נשימה וללא כאבים בחזה - אתם מוכנים לחזור לפעילות מינית.
עם זאת, כדי להקטין את העומס על הלב, מומלץ לשנות כמה הרגלים: לקיים יחסי מין לאחר מנוחה, לא לקיים יחסים במצב של ריגוש או של מתח, להימנע מקיום יחסים לאחר אכילת ארוחה כבדה או שתיית הרבה אלכוהול. גם רצוי לדאוג לתנאים סביבתיים נוחים: חדר שאינו חם מדי או קר מדי, מקום מוכר ונעים וכדומה. אם נגרמים אי־נוחות, כאבים או קשיי נשימה, יש להפסיק את הפעילות.
עד שחוזרים לפעילות מינית מלאה חשוב לשמור על קרבה ועל אינטימיות עם בן/בת הזוג. ליחסי מין יש השפעה חיובית על הבריאות הפיזית והנפשית. לכן אם נתקלים בקשיים, מומלץ לפנות לרופא, והוא יפנה אתכם למומחים המתאימים.
עבודות בית
החזרה לניהול משק הבית תיעשה בהדרגתיות. בצעו תחילה עבודות בית קלות כמו ניקוי אבק, עזרה בבישול וכדומה. הימנעו בשלב הראשון מהזזת רהיטים, משטיפת רצפות, משאיבת אבק, מכיסוח דשא וממטלות דומות שכרוכות במאמץ.
עישון
העישון גורם נזקים רבים לגוף ובכלל זה ללב. הוא פוגע גם במעקפים ובמסתמים. העישון אסור בהחלט לאחר ניתוח לב. קבוצת תמיכה יכולה לסייע לכם להפסיק לעשן.
למידע על השירותים של כללית לגמילה מעישון
מעקב רפואי
אזור חתכי הניתוח
רוב המטופלים חשים צריבה ואי־נוחות באזור החתך בבית החזה. אי־הנוחות הזאת תיעלם עם הזמן. הטיפול היומי בפצעי הניתוח הוא רחצה במים ובסבון (ללא בושם), בעדינות וללא שפשוף.
אם קיימת הפרשה צלולה מהפצע, יש להניח עליו פד גזה סטרילי ויבש ולהחליפו אחת ליום. במקרה של הפרשה צמיגה, של נפיחות או של כאב חד או אם אזור הניתוח אדום, מגורה וחם למגע - יש ליצור קשר עם הרופא המטפל.
מדידת חום
במשך השבוע הראשון לאחר השחרור מבית החולים יש למדוד את טמפרטורת הגוף בכל בוקר. אם נמדד חום מעל 37.5 מעלות במשך יותר מיום - יש להודיע על כך לרופא.
כאבים
• רוב החולים לאחר ניתוח לב סובלים מכאבים בחזה, ביד וברגליים בגלל חתכי הניתוח. ניתן ליטול משכך כאבים - בהתייעצות עם הרופא המטפל.
• חשוב להבדיל בין האי־נוחות באזור החתך בחזה לבין כאבים בחזה שדומים לאלה שחשתם לפני הניתוח ושבגינם יש להתייעץ עם רופא.
הפחתת הנפיחות ברגליים
אם אתם סובלים מנפיחות ברגליים:
• הרימו את רגליכם כאשר אתם מתיישבים.
• הימנעו מעמידה ממושכת במקום אחד.
• הימנעו מהצלבה של הרגליים בעת ישיבה מכיוון שצורת הישיבה הזאת לוחצת על אזור הברכיים ומפחיתה את זרימת הדם.
• חבשו את הרגליים באגדים אלסטיים בכל בוקר עד שבועיים לאחר הניתוח או עד שהנפיחות יורדת (אל תשכחו להסירם לפני השינה).
• אם הנפיחות אינה חולפת - יש לפנות לרופא.
משקל
אם לאחר השחרור מבית החולים נאמר לכם ליטול תרופות משתנות או אם בעקבות הניתוח אתם סובלים מבעיה של אגירת נוזלים, עליכם להישקל באופן יומיומי.
• הקפידו להישקל בבוקר, לפני האוכל ולאחר הטלת השתן הראשונה.
• נהלו רישום של משקלכם.
• אם הבחנתם בעלייה מתמדת במשקל במשך יומיים־שלושה - פנו לרופא.
אחת השיטות שמאפשרות לקבוע אם המשקל תקין היא חישוב של מדד מסת הגוף (BMI). מדד מסת הגוף מבטא את היחס בין משקל לגובה. ניתן להשתמש במחשבון BMI שנמצא כאן באתר.
|
פעילות מעיים
• חשוב לוודא פעילות מעיים סדירה ולהימנע ממאמץ הנובע מעצירות.
• מומלץ להוסיף לכלכלה היומית מזון עתיר סיבים, ובכלל זה פירות.
• בכל בעיה יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
תזונה לבריאות טובה
תזונה נכונה ממלאת תפקיד משמעותי בדרך אל להחלמה מלאה ולהשגת בריאות תקינה. לעיתים יש לאחר הניתוח ירידה בתיאבון ובחוש הטעם.
השתדלו לאכול ארוחות קטנות ומאכלים שייטיבו עם חוש הטעם שלכם. הקפידו על שמירת הדיאטה המותאמת למצבכם ולמחלות הרקע הגופניות שלכם בהתאם להנחיות שקיבלתם מהרופא ומהדיאטן.
מדריך: תזונה לחולי לב
שינוי הרגלים
"מכשולים הם הדבר המפחיד שאתה רואה ברגע שאתה מסיט את עיניך מהמטרה" (הנרי פורד).
יש דבר העומד בפני ההרגל: מודעות ונחישות.
אין דבר העומד בפני הרצון. גם לא הרגלים רעים שקשה לשנות אפילו בעקבות מצב בריאותי חדש.
אדם שעבר ניתוח לב חייב לשנות את הרגלי החיים שלו: אכילה, פעילות גופנית, הפסקת עישון ועוד. כמה מהשינויים הם זמניים, אחרים חייבים להיות לתמיד. הבעיה היא שקשה לשנות הרגלים ישנים של שנים שהפכו לחלק משגרת היום־יום. רבים מהם הופכים לדפוס התנהגות אוטומטי, למשל עישון סיגריה עם שתיית הקפה.
אז מה הסוד? איך מצליחים לשנות הרגלים? אם אתם מתקשים לשנות הרגלים בבת אחת (ומרבית האנשים מתקשים בכך), עשו זאת בשלבים:
השלב הראשון: מודעות
במצב של חוסר מודעות לבעיה קשה לעשות שינוי. חשוב שתהיו מודעים להרגל שאותו עליכם לשנות. בחלק מהמקרים תעזור לכם הבנת המניעים להתנהגות הקיימת (אם תדעו, למשל, שהסיגריה מרגיעה אתכם, תוכלו להחליפה בהרגל מרגיע אחר, אך בריא, במקומה) והבנת ההגנות שבהן אתם משתמשים כדי להימנע משינוי (יש לי מספיק בעיות אחרות שאיתן אני חייב להתמודד כרגע...).
השלב השני: הכנות מקדימות
בשלב הזה חשוב שתבינו למה כדאי לעשות את השינוי ומה יהיו התועלות והרווח שלו לחייכם.
זה הזמן למצוא התנהגויות חלופיות שיספקו לכם את אותם הצרכים שעליהם עונה ההתנהגות הנוכחית (אפשר, למשל, להירגע באמצעות פעילות גופנית במקום באמצעות סיגריה או שוקולד), אך יש בהן ערכים מוספים חיוביים (למשל: הפסקת העישון חיונית לבריאות, חוסכת כסף, תתרום למראה עור הפנים וכן הלאה). רשמו לכם על דף את ההרגלים שעליכם לשנות. למדו אותם וציינו לידם תחליפים אפשריים.
השלב השלישי: הכנת התוכנית וקביעת לוחות זמנים לביצוע
לימוד דפוסי ההרגל יהיה הבסיס לבנייתה של תוכנית השינויים שלכם. חשוב להקפיד על הנקודות הבאות:
• הגדירו מטרה ברורה וספציפית שניתנת למדידה כמותית.
• קבעו שלבים מעשיים והדרגתיים לשינוי ההרגל - כאלה שתוכלו לעמוד בביצועם.
• שתפו בני משפחה וחברים קרובים בהחלטה ובשינוי.
• קבעו מועד מחייב להתחלת התוכנית (היום, למשל).
השלב הרביעי: ביצוע השינוי
זהו השלב הקשה ביותר, שבו אתם מתחילים לעשות את השינוי. חשוב שתאמינו בעצמכם, בנחישותכם, בחשיבות המאמץ וביכולתכם להוציא אותו אל הפועל.
גייסו ככל הניתן את תחושת השליטה העצמית ותשאבו כוח מכך שאתם בחרתם לעשות את השינוי. הקשיבו לעצמכם במהלך הדרך. אם חלק מהחלטותיכם אינו ניתן לביוע, הכניסו שינויים בתוכנית והחליטו על צעדים קטנים יותר בדרך אל ההצלחה.
השלב החמישי: קיבוע ההרגלים החדשים
זהו השלב שבו אתם דבקים בהתנהגות החדשה עד שהיא הופכת להרגל. בשלב הזה אתם צריכים להתעלות מעל לפיתויים הרגעיים, מעל לקשיים וללחצים. יהיה לכם קל יותר אם תיצמדו לחלופות שתיכננתם, תיעזרו בתמיכתם של בני המשפחה ושל חברים או אם תפנו לעזרה מקצועית שתלווה אתכם בתהליך.
השלב השישי: השינוי מוטמע
התנהגות חדשה הופכת להרגל כאשר היא הופכת לאוטומטית, ואינכם צריכים להקדיש לה מחשבה. במצב כזה תדעו שהשגתם את המטרה.
הוכח ששינוי בשלבים הוא שיטה אפקטיבית להקניית הרגלים חדשים ולאימוצם לטווח הארוך.
טיפים שיסייעו לכם להצליח בתהליך השינוי
• גייסו תמיכה חברתית.
• צרו לעצמכם חיזוקים חיוביים או פיצויים.
• הרחיקו פיתויים.
• הדגישו מה מותר (במקום מה אסור).
• הביאו בחשבון "נפילות" ו"חטאים" בדרך ותכננו מראש איך להיחלץ מהם.
• מצאו כמה חלופות לכל התנהגות שברצונכם לשנות.
ההתמודדות הרגשית
מחלות לב גורמות לעיתים קרובות למשברים בחיי החולה ובחיי משפחתו ומחייבות התמודדות אישית ומשפחתית. כאשר חולה לב עובר ניתוח (למשל, מעקפים, החלפה או תיקון של מסתמים, השתלת לב, השתלת קוצב) המשבר הופך לחמור במיוחד. לרשות הפרט ומשפחתו עומדים משאבי התמודדות אישיים, בין־אישיים, ארגוניים וקהילתיים.
המשאבים האישיים כוללים גישות חשיבה חיובית, פעילויות, תוכניות ובעצם כל דבר חיובי שהפרט עושה בעצמו או אומר לעצמו כדי להפחית את הלחץ.
המשאבים הבין־אישיים כוללים קבלת תמיכה מחברים או מבני משפחה, הנאה מחיים חברתיים, דיון בבעיות האישיות עם הזולת.
משאבים ארגוניים כוללים, בין היתר, תמיכה מקצועית חיצונית.
לאנשים יש סגנונות התמודדות שונים עם משברים, כולל משברי בריאות. ניתן למנות כמה סגנונות התמודדות מרכזיים:
שימוש בחשיבה קוגניטיבית. האסטרטגיות הקוגניטיביות מתאפיינות באיסוף מידע, בפתרון בעיות, בניווט עצמי של המחשבות, בבניית תוכנית, בלמידה מניסיון, בחיפוש חלופות ובקביעת סדר עדיפויות.
סגנון התמודדות רגשי באמצעות ביטויים רגשיים כמו בכי וצחוק, כעס, בקשה לתמיכה רגשית מהזולת, ציור, קריאה וכתיבה.
סגנון התמודדות חברתי. קבלת תמיכה מעצם ההשתייכות לקבוצה, מקבלת תפקיד חברתי או מלקיחת תפקיד חברתי.
שימוש בדמיון להקלה על מציאות קשה. מי שמפעילים את הטכניקה הזאת נעזרים בדרך כלל בפעילות יצירתית או בהסחת דעת (למשל, צפייה בתוכניות בידור בטלוויזיה), בחלומות בהקיץ ובמחשבות נעימות.
האנשים האלה יסיחו את דעתם באמצעות שימוש בדמיון מודרך או, לחלופין, ינסו לדמיין פתרונות נוספים לבעיה באמצעות שימוש בהומור וביצירתיות, ראייה חיובית של העתיד וכדומה.
הסגנון האמוני: הסתמכות על אמונות ועל ערכים וחיפוש משמעות. אלה יכולים לשמש עוגן במצבי לחץ ומשבר. הכוונה היא לא רק לאמונה דתית, אלא גם לעמדות פוליטיות, ל"אני מאמין" כזה או אחר או לתחושות של ייעוד ושל שליחות כמו הצורך בהגשמה עצמית, מתן ביטוי חזק לעצמי וניווט עצמי.
מי שמאמץ את הסגנון האמוני עשוי להסתמך על תקווה, על גישה אופטימיות (או על גישה פסימית), על פטליזם, על מיסטיקה ועל שימוש בטקסים.
הסגנון הפיזיולוגי. זוהי התמודדות באמצעות תחושות ותגובות פיזיות כמו הרפיה, תרגול גופני, פעילות פיזית, עשייה ממוקדת לפתרון בעיה ספציפית או עשייה לשם עשייה, מדיטציה, אכילה, שינה ולעיתים אף נטייה להשתמש בתרופות הרגעה.
נסו לזהות את הסגנון האופייני לכם והיעזרו בו. ניתן לפתח - בסיוע מקצועי - ערוצי התמודדות אחרים או נוספים. אימוץ של טכניקות הרגעה יכול לסייע לכם במהלך תקופת המחלה ובתהליך ההחלמה. להלן כמה מהטכניקות שמומלצות להרגעה:
דמיון מודרך
• דמיינו חוויה, מקום או מצב נעימים.
• דמיינו אדם שאתם אוהבים או מעריכים אומר לכם דברי עידוד, תמיכה ואהבה.
• דמיינו אירוע קשה שאיתו התמודדתם בעבר בהצלחה.
• דמיינו את עצמכם שולטים במצב הנוכחי. דמיינו מה אתם עושים.
דיבור עצמי
• לא ארשה לעצמי שהפחד ישלוט בי.
• תחושת הלחץ טבעית, גם אחרים במצבי חשים כך.
• כבר עברתי דברים קשים בחיים והתמודדתי.
• אתגבר כי אחרים זקוקים לי.
• לכל מצב יש סוף, גם למצב הזה.
המלצות לפעילות
• שמרו על קשר עם המשפחה ועם החברים הקרובים, גם אם אתם חשים רצון להתבודד.
• המשיכו בפעילויות השגרתיות שלכם.
• עזרו לאחרים.
• הסיחו את דעתכם באמצעות עיסוקים מהנים.
• הקדישו זמן להתעמלות קלה או להליכה.
• התרעננו מדי פעם באמצעות שתייה וחטיף מתוק.
הרפיה
את תרגילי ההרפיה כדאי לעשות כמה פעמים ביום. מטרתם היא לסייע בהתמודדות עם המתח. בעת שעושים תרגילי הרפיה מומלץ ללבוש בגדים נוחים, ללא אביזרים לוחצים. יש לשבת בתנוחה נוחה.
נשימה
• מלאו את הריאות לאט־לאט החל מהסרעפת ועד לחלק העליון של בית החזה.
• שאפו אוויר דרך הפה. תנו לאוויר לצאת לאט־לאט דרך האף כשהפה סגור.
• יש לעשות את הפעולה הזאת פעמיים־שלוש. אל תעצרו את הנשימה. תנו למתיחות להיעלם מהגוף.
הרפיית שרירים
• מתחו את השרירים כדי ללמוד את ההבדל בין מתח להרפיה.
• כווצו את הידיים לאגרופים חזק ככל האפשר, הרגישו את המתיחות בידיים ובזרועות והרפו את הידיים.
• הרגישו את ההבדל בין המתיחות להרפיה.
• התרכזו בהרגשת השחרור.
• כשהידיים משוחררות ורפויות משכו את הכתפיים למעלה לתוך הצוואר חזק ככל האפשר. הרגישו את המתיחות חולפת בהדרגה. הניחו לשרירים להשתחרר יותר ויותר.
שרירי הפנים
כווצו חזק את הגבות ואת העיניים. כווצו חזק את השפתיים, הרגישו את המתיחות והרפו.
שרירי הבטן
• כווצו ומתחו את שרירי הבטן כאילו אתם מוכנים לקבל מכה.
• הרגישו את המתיחות, החזיקו בשרירים... והרפו.
• נשמו עמוק, ועם נשיפת האוויר התרכזו בהרגשת ההרפיה של הבטן.
שרירי הרגליים
• מתחו את הרגליים ומתחו את בהונות הרגליים עד כדי כך שהם יצביעו כלפי מעלה. הרגישו את המתיחות. החזיקו... ועכשיו הרפו.
סיום ההרפיה
• הזיזו באיטיות את כפות הרגליים ונשמו עמוק. הזיזו באיטיות את הידיים ואת הזרועות והיו מודעים לכל שריר שמתעורר. עכשיו פקחו לאט את עיניכם, התיישבו באיטיות והמשיכו להרגיש את השלווה.
חשיבה חיובית
השלווה והשקט הנפשי מסייעים מאוד בתהליך ההחלמה שלאחר הניתוח. מצב רוח אופטימי וחשיבה חיובית יחישו את תהליך ההחלמה.
לאופטימים שביניכם יהיה קל יותר לסגל את הלך החשיבה החיובית, ואילו הפסימים ייאלצו להשקיע מאמץ רב יותר, אך מתגמל. גם במקרה הזה מדובר באימון עצמי שכל אחד יכול לעשות לבד או עם עזרה מקצועית.
המוטו הוא פשוט: תחשבו טוב - יהיה טוב.
"אתה נמצא במקום שבו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום שבו אתה רוצה להיות" (רבי נחמן מברסלב)
איך עושים את זה?
בצורה הכי פשוטה: הופכים כל מחשבה שלילית לחשיבה חיובית. הנה כמה דוגמאות:
• במקום לומר אני לא אדע מה לעשות, תאמר: קיבלתי הוראות מה לעשות.
• במקום לומר לא אדע איך לקחת תרופות, תאמר: יש לי הוראות ברורות בכתב איך לקחת את התרופות.
• במקום לומר הרגל עם הצלקת מכאיבה, תאמר: אמרו לי שיכאב ושהכאב זמני ויחלוף.
במקום לומר אני עייף, תאמר: זה נורמלי לחוש עייפות בתקופה שלאחר הניתוח. נאמר לי שאזדקק למנוחה רבה.
• במקום לומר אף אחד לא יעזור לי, תאמר: אני אמצא אדם אחד או שניים שיכולים לעזור לי.
• במקום לומר אני לא יכול להגיד לחברים לא לבוא לבקר אותי, תאמר: החברים יוכלו לבוא אלי בהדרגה.
• במקום לומר קשה לי לישון, וזה מעצבן, תאמר אנסה לשמוע מוזיקה ולצפות בטלוויזיה עד שאירדם.
• במקום לומר אני חש אי־שקט, תאמר: הרגשת אי־שקט אופיינית לתקופת ההחלמה.
• במקום לומר קשה לי להתרכז, תאמר: אמרו לי שאולי אתקשה להתרכז. זה עובר. אנסה לעשות דברים קלים, קצרים ומהנים.
• במקום לומר האם אוכל לתפקד כבעבר? תאמר: אחזור לתפקוד באופן הדרגתי.
המלצות לניהול מוצלח של הטיפול התרופתי
הטיפול התרופתי שתקבלו תלוי, בין היתר, בבעיית הלב שממנה אתם סובלים ובסוג הניתוח שעברתם, והוא כמובן משתנה מאדם לאדם.
התרופות פועלות בדרכים שונות, ומטרתן המרכזית היא להקל על פעילות הלב, למנוע החמרה בתפקוד ולהאריך את תוחלת החיים. חשוב שתדעו כי מעורבותכם חיונית להצלחת הטיפול התרופתי.
ריכזנו דברים שחשוב לכם לעשות כדי לנהל נכון את הטיפול התרופתי שאתם מקבלים ובכך למקסם את יעילותו.
תשאלו, תשאלו, תשאלו
תשאלו את הצוות המטפל על כל תרופה חדשה שנרשמה לכם, בררו מהי מטרת הטיפול בתרופה ומהן ההנחיות המדויקות לנטילתה.
שאלות לדוגמה
• מדוע אני נוטל את התרופה?
• מהו המינון ההתחלתי? מהו מינון המטרה, ובאיזה קצב עליי לשנות את המינון?
• כיצד עליי ליטול את התרופה ובאילו שעות?
• האם יש צורך להקפיד על שעות נטילה קבועות?
• האם התחלת שימוש בתרופה חדשה משמעותה שעליי להפסיק ליטול תרופה אחרת?
• אילו בדיקות מעקב עליי לעשות? באיזו תדירות?
• מהן תופעות הלוואי העיקריות של התרופה?
• מתי עלי לדווח לצוות המטפל על תופעות חריגות או על השפעות לוואי?
• איך אדע שהתרופה התחילה להשפיע?
• האם נטילת התרופה משפיעה על תרופות אחרות?
• האם יש מזונות או פעילויות שעליי להימנע מהם?
• מה לעשות אם אני שוכח ליטול מנת תרופה?
• האם קיימים שמות נוספים לתרופה?
הצלחת הטיפול התרופתי תלויה גם בכם
כללי אצבע
• הקפידו על זמני נטילה קבועים.
• אם שכחתם ליטול מנת תרופה, טלו אותה בהקדם האפשרי. אם נזכרתם בסמוך למועד הנטילה הבאה, דלגו על המנה שנשכחה. חשוב מאוד לא לקחת מנה כפולה.
• כל שינוי בשימוש בתרופות דורש התייעצות עם הצוות המטפל. חשוב שלא תפסיקו את נטילת התרופות על דעת עצמכם.
• לפני ניתוח, טיפול שיניים או כל פעולה פולשנית אחרת יש להתייעץ עם הצוות המטפל אם יש צורך להפסיק את נטילת התרופה כמה ימים קודם לכן.
• בכל ביקור במרפאה רצוי להביא את אריזת התרופות שאתם נוטלים.
כיצד תזכרו את זמני נטילת התרופות?
• מומלץ ליטול את התרופות בזמנים קבועים.
• רצוי להשתמש בקלמר תרופות שבועי.
• סדרו את קלמר התרופות בתחילת כל שבוע. במידת הצורך היעזרו בבני משפחה כדי לערוך רשימה של התרופות שאתם נוטלים: מינון, זמני נטילה והנחיות חשובות נוספות.
• הניחו את הרשימה במקום גלוי לעין, למשל על המקרר.
• כדי להיזכר בזמני נטילת התרופות ניתן להיעזר בשעון מעורר או בתזכורת בטלפון הנייד.
• ביציאה ממושכת מהבית אל תשכחו לקחת איתכם את התרופות.
• חשוב שתזכרו לקחת מלאי חדש של תרופות לפני שנגמר המלאי הקיים. דאגו מראש למרשמים רפואיים.
אחסון התרופות
• שמרו על התרופות באריזתן המקורית או בקלמר תרופות.
• הרחיקו את התרופות ממקור אור, ממקור חום ומאזורים לחים.
• הרחיקו את התרופות מהישג ידם של ילדים.
• תרופות שפג תוקפן או תרופות שבהן הפסקתם להשתמש - מומלץ לא להשליך לפח האשפה מחשש לפגיעה אקולוגית, במיוחד במי השתייה.
את התרופות האלה יש להשליך למכלים לאיסוף תרופות שהוצבו בֺמאות בתי המרקחת שבמרפאות ובבתי החולים של כללית. משם הן מועברות במרוכז לאתרים מאושרים להשמדת כימיקלים.
תרופות ללא מרשם, תוספי מזון, צמחי מרפא
• התכשירים האלה, שצריכתם נפוצה כיום, עלולים להפריע לפעילות התרופות שאתה נוטל.
• לפני נטילת תכשיר כלשהו יש להתייעץ עם הצוות המטפל.
תשובות לשאלות נפוצות
ריכזנו בעבורכם שאלות שכיחות שרלוונטיות לתקופת השיקום והחזרה לשגרה לאחר ניתוח.
בתוך כמה זמן ניתן לחזור לעבודה?
לאחר ניתוח מעקפים ניתן במרבית המקרים לחזור לעבודה לאחר חודשים מעטים (1 עד 3 חודשים).
אולם קיים הבדל גדול בין האנשים. המצב הבריאותי וחומרת אירוע הלב משפיעים, כמובן, ישירות על היכולת לחזור לעבודה. סוג העבודה שאליה רוצים לחזור משמעותי לא פחות. לעבודות משרדיות, שלא דורשות מאמץ פיזי ושאינן כרוכות במתח ובלחץ רב, ניתן לחזור מהר יותר מאשר לעבודות פיזיות ולחוצות.
ידוע שלעצם החזרה למעגל העבודה יש חשיבות עצומה לתהליך השיקום. לרוב היא מסמלת את המעבר מאדם חולה ונזקק לאדם בריא ותורם. העבודה מחזירה את האדם לשגרה, לאורח חיים נורמלי ומוכר ובדרך כלל תורמת לביטחון העצמי, לדימוי העצמי ולהרגשה הכללית.
כמה זמן לאחר הניתוח יחלפו הכאבים בחזה?
הכאבים בחזה, שנגרמו מהניתוח, מתחלפים - בדרך כלל לאחר כמה שבועות - בתחושה לא נוחה או בתחושת גירוד בצלקת. לאחר חודש עד חודשיים הם נעלמים לגמרי. במקרים נדירים יחסית נשארים הכאבים לתקופה ארוכה יותר, והדבר מצריך בירור רפואי.
בחודשים הראשונים לאחר הניתוח יש להימנע מלהפעיל לחץ רב על בית החזה. כמו כן יש לשמור היטב על ההיגיינה של אזור הצלקת כדי למנוע זיהום.
אצל הסובלים מסוכרת עלול איחוי הצלעות ובית החזה להיות איטי יותר. גם תחושת הכאב אצל חולי הסוכרת היא שונה, וקיימת אצלם סכנה רבה יותר לזיהום.
מתי מותר לי שוב לטוס?
לאחר אירוע לב מקובל להמתין כשישה חודשים לפני שמותר שוב לטוס. זו גם הגישה של חברות הביטוח שמבטחות חולי לב בחו"ל. כשחוזרים לטוס מומלץ לזכור להזיז מדי פעם את הרגליים בזמן הישיבה ולצאת לצעדות קצרות במטוס כדי למנוע הצטברות נוזלים ברגליים.
איך לשמור על הלב לאחר הניתוח?
אלה הם ארבעת הכללים הבסיסיים:
• יש לחזור לשגרה באופן הדרגתי.
• יש להיות במעקב מסודר ורצוף של הרופא המטפל ושל קרדיולוג.
• יש להמשיך ליטול את התרופות בהתאם להנחיית הרופאים.
• יש להקפיד תזונה שמתאימה לחולי לב, על פעילות גופנית ועל שגרת חיים רגועה. מומלץ להתייעץ עם דיאטן בנוגע לאורח החיים שיש לאמץ.
כיצד רצוי לאכול בשבועות שלאחר הניתוח?
לאחר ניתוח לב צריך הגוף להתחזק, ומערכות רבות צריכות לחזור בהדרגה לתפקוד, כולל מערכת העיכול.
נוסף על כך, שיבוש חוש הטעם והירידה בתיאבון אצל מחלימים רבים משפיעים מאוד על ההתייחסות לתזונה. הדגש העיקרי בשלב הזה הוא לאכול מספיק מזון כדי להתחזק ולהשתקם למרות המגבלות במערכת העיכול ולמרות חוסר התיאבון.
ישנם מזונות שמתאימים יותר לשלב הזה מאחר שהם מתעכלים בצורה קלה יותר, משפרים את ההרגשה ותורמים לבריאות.
המזונות האלה כוללים, בין היתר: מיצי ירקות, מרקים עשירים, מיצי פירות, ירקות מבושלים, דייסות על בסים שיבולת שועל ומים, דגנים מלאים כמו אורז מלא, גריסי פנינה (שיכולים לשמש תוספת למרק), קינואה, כוסמת, חלבון ביצה, קטניות שמוגשות בדרך קלה לעיכול (מחית קטניות, קטניות מונבטות או קטניות במרק), דגי ים צפוני (סלמון, סול, הליבוט, מקרל, בקלה, טונה, רוטברש) ועוד.
מתי מותר לחזור לשחות בבריכה או בים?
אחרי אירוע לב צריך להמתין כמה שבועות - עד שהמצב הבריאותי מתייצב - לפני שאפשר לחזור לשחייה בים או בבריכה. הסיבה: בתקופה הראשונה שלאחר אירוע לב עלולים כל חוסר ריכוז רגעי, כל קושי בנשימה וכל מקרה של סחרחורת לגרום לטביעה.
וישנה עוד סיבה שבגללה צריך להמתין - לרוב כחודשיים - לפני שחוזרים לים ולבריכה: החשש שצלקות הניתוח לא התאחו לגמרי. כניסה לים או לבריכה לפני שפצעי הניתוח החלימו במלואם עלולה לגרום להזדהמותם. בכל מקרה, חזרה לבריכה או לים מחייבת אישור של רופא.
כיצד להתמודד עם הרצון של חולה לב להסתגר לאחר הניתוח?
הרצון להסתגר הוא תגובה מוכרת לאירוע לב - תגובה שמקורה בתחושות של חרדה ושל דיכאון. התגובה הזאת גורמת תסכול רב וקשיים לאנשים שבסביבתו של החולה. בדרך כלל הנטייה להסתגר נחלשת ככל שמתרחקים יותר מטראומת האירוע והניתוח.
גם בתקופת ההסתגרות חשוב להמשיך לתת לחולה את כל התמיכה והעזרה ולמצוא את האיזון המתאים בין הרצון לדרבנו לחזור לחיי שגרה לבין הרצון לתת לו את השקט שהוא זקוק לו.
אולם אם ההסתגרות גורמת לחולה הלב להימנע מהליכה, מאכילה, מהתעמלות, מנטילת תרופות ומכל פעולה אחרת שחיונית לתהליך השיקום שלו, יש צורך בהתערבות מקצועית של פסיכולוג או של פסיכיאטר או של עובד סוציאלי. במקרים מסוימים גם ירשמו לחולה תרופות נוגדות דיכאון. ברוב המקרים הרצון להסתגר חולף בעזרת טיפול מתאים.
האם מותר לגברים חולי לב להשתמש בוויאגרה לשיפור התפקוד המיני?
חזרה מהירה ובטוחה לחיי מין חשובה ותורמת לתהליך השיקום והחזרה לשגרת היום־יום. אם מתעוררת בעיה של אין־אונות גברית, ניתן ברוב המקרים להיעזר בוויאגרה. התרופה בטוחה באופן יחסי גם לחולי לב, אך לא לכולם.
התרופה אסורה באיסור חמור לחולים שנוטלים תרופות ממשפחת הניטרטים להרחבת כלי דם ולחולים באי־ספיקת לב שאינם מסוגלים לעשות אפילו מאמץ פיזי קל. בכל מקרה, חובה להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת השימוש בתרופות לשיפור הזקפה.
מתי אפשר לחזור לקיים יחסי מין?
החזרה לקיום יחסי מין מלוּוה פעמים רבות בחששות רבים, אולם מתברר כי הסיכון של חולים שעברו התקף לב לעבור אירוע נוסף בעת שהם מקיימים יחסי המין הוא נמוך ביותר.
עם זאת, ייתכנו סיבות רבות אחרות המגבילות את הפעילות המינית כמו תחושות של חרדה ושל דיכאון, תופעות הלוואי של תרופות מסוימות ובעיות בריאות נוספות.
לחזרה מהירה ובטוחה לקיום יחסי מין יש השפעה על תהליך השיקום כולו. יחסי מין הם אחד מ"סימני הבריאות" החשובים שמסמלים לנו את המעבר מחולי לבריאות.
באופן כללי, ההמלצה לרוב חולי הלב שעברו אירוע לב היא להימנע מפעילות מינית בשבועיים־שלושה הראשונים שלאחר האירוע. לאחר מכן יש להתייחס ליחסי המין כמו אל כל פעילות גופנית אחרת.
לרוב משווים את המאמץ הפיזי שבקיום יחסי מין למאמץ הכרוך בעליית שתי קומות במדרגות. לכן אם המחלים מסוגל לעשות מאמץ כזה ללא קושי, ללא כאב, ללא קשיי נשימה וללא תחושת לחץ בחזה - סימן שהוא יכול לקיים שוב יחסי מין.
תיתכן אי־נוחות בפעמים הראשונות, אך כל עוד איןן כאבים בחזה או סימנים מדאיגים אחרים - אין כל בעיה. רצוי להימנע מקיום יחסי מין מייד לאחר פעילות פיזית, ארוחה כבדה, שתיית אלכוהול או מקלחת חמה.
מאוד לא מומלץ לקיים יחסים עם בן/בת זוג לא קבועים ולא מוכרים, מאחר שיחסים כאלה עלולים לגרום להתרגשות רבה מדי ולתחושת לחץ.
האם מותר לי ליהנות מסאונה חמה לאחר אירוע לב?
סאונה חמה מגבירה את העומס על הלב וגורמת להרחבה של כלי הדם, להפחתת לחץ הדם ובדרך כלל גם לעייפות רבה. מהסיבות האלה סאונה אינה מומלצת בשלבי השיקום הראשונים - ובמיוחד למי שמצבם אינו יציב, והם סובלים מירידות בלחץ הדם.
חולי לב יכולים לעשות סאונה רק באישור רופא, ובכל מקרה עליהם להקפיד בפעמים הראשונות שהסאונה לא תהיה חמה מדי, שהשהות בה תהיה קצרה ולא לאחר פעילות גופנית, לאחר שתיית אלכוהול או בשילוב עם מקלחת קרה.
האם לאחר ניתוח מעקפים מותר לעלות במדרגות?
תהליך החזרה למאמצים פיזיים לאחר ניתוח לב - כמו ניתוח מעקפים - צריך להיות הדרגתי ומודרך. תחילה עושים הליכות קצרות בבית החולים ולאחר מכן מתחילים לאט־לאט גם לעלות במדרגות. החזרה לפעילות הזאת - כמו החזרה לפעילויות רבות אחרות לאחר אירוע לב - חייבת להיות הדרגתית.
חייבים להקשיב לגוף: אם העלייה במדרגות מעייפת, גורמת לקשיי נשימה או לכל בעיה אחרת, מומלץ להמתין עוד כמה ימים לפני שמנסים להתקדם הלאה. בבית מגורים גבוה ללא מעלית עלולה להיווצר בעיה בימים הראשונים. מחלימים רבים נעזרים בכיסאות פלסטיק פשוטים שאותם הם מציבים בכל קומה כדי שיוכלו לנוח בדרך.
• כשמופיעים צמרמורת וחום גוף מעל ל־38 מעלות.
