בעיות פוריות אצל נשים

​​מה זה?

זוג מוגדר "סובל מבעיית פוריות" אם הוא לא משיג הריון לאחר שנה שבה הוא קיים יחסי מין באופן סדיר בלי להשתמש באמצעי מניעה. אם האישה היא בת 35 ומעלה, הרי כבר לאחר חצי שנה של קיום יחסי מין סדירים ללא אמצעי מניעה וללא השגת הריון יוגדר הזוג "סובל מבעיית פוריות".

מנתונים שנאספו במדינות המערב עולה שבין 10% ל־15% מהזוגות מתקשים להשיג הריון. 

גם אם הוגדרה בעיית פוריות אין זה אומר שאפסו הסיכויים להריון ספונטני. מדובר בהגדרה של אוכלוסיית הזוגות שמומלץ לעשות לה בירור פוריות​ ובהתאם לתוצאות של אותו הבירור להציע לה טיפולי פריון.

באופן כללי ניתן לומר שבשליש מהמקרים מקורה של בעיית הפוריות הוא באישה, בשליש מהמקרים מקורה בגבר, ב־15% מהמקרים מקורה אינו ידוע ובשאר המקרים מדובר בבעיה משולבת.

​​​מהן הסיבות שבגללן סובלות נשים מבעיית פוריות?

ב־15%-10% מהמקרים רבים לא ניתן לקבוע מהו הגורם לבעיית הפוריות. אולם יש לדעת שגם אם לא יודעים ממה נגרמת הבעיה, ניתן לסייע לאשה להיכנס להריון.

כמו כן יש לדעת שזוגות רבים מצליחים להיכנס להריון ספונטני (ללא קבלת עזרה רפואית) גם לאחר שנקבע שיש להם בעיית פוריות.

אלה הם הגורמים האפשריים לבעיית פוריות אצל האשה:

גיל האישה. גיל אישה הוא הגורם החשוב ביותר שמשפיע על פוריותה. 

הסיבה: הביציות נוצרות בשחלות בזמן החיים העובריים, ומאז לא נוצרות ביציות חדשות. לכן ככל שהביציות זקנות יותר, כך איכותן יורדת. כמו כן, הביציות הטובות יותר מגיעות לביוץ מוקדם יותר בחיי האישה, והפחות טובות מגיעות מאוחר יותר. 

לכן ככל שגיל האישה עולה, כך יורד הסיכוי להריון, ואילו הסיכון למומים מולדים עולה.

שיבושים בביוץ. כדי להיכנס להריון יש צורך במחזור חודשי סדיר שבמהלכו משתחררת ביצית מהשחלה. זהו הביוץ. שיבושים הורמונליים שונים שפוגעים בביוץ עלולים לגרום לבעיית פוריות. דוגמאות לשיבושים כאלה: תסמונת השחלות הפוליציסטיות וכשל שחלות מוקדם.

פגיעות בחצוצרה. החצוצרה היא צינור דקיק שאליו מגיעה הביצית לאחר הביוץ. בחצוצרה מתרחש תהליך ההפריה, כלומר המפגש בין תא הזרע לתא הביצית, והביצית המופרית עוברת דרך החצוצרה אל הרחם (קיימות בגוף שתי חצוצרות). 

חסימה בחצוצרה עלולה למנוע את המפגש בין תא הזרע לבין הביצית וכן למנוע מהביצית המופרית להגיע אל הרחם. זוהי בעיית פוריות על רקע חסימתי־מכני בחצוצרה. 

לחסימה בחצוצרה יכולות להיות סיבות שונות כמו: ניתוח בטן שנעשה בעבר, זיהום בחצוצרה שנגרם מחיידקי כלמידיה או גונוריאה (זיבה), כל הריון בעבר, ללא קשר כיצד הוא הסתיים, ובמיוחד היסטוריה של הריון מחוץ לרחם.

אנדומטריוזיס. זוהי תסמונת שבה רירית הרחם (הרקמה שמצפה את הרחם מבפנים) גדלה באזורים שמחוץ לרחם, כמו החצוצרות, השחלות או אזורים אחרים בחלל האגן הנשי.

בעיות בצוואר הרחם. אלה בעיות שפוגעות ביכולתו של צוואר הרחם לייצר ריר שהכרחי לכניסה להריון או שגורמות לחסימה של הצוואר שמונעת כניסה של הזרע אל הרחם.

בעיות במבנה התקין של הרחם. גידולים שפירים ברחם (למשל, שרירנים​) עלולים להפריע לקליטת הביצית המופרית ברחם.

סיבה לא ברורה. כאמור, ב־15%-10% מהמקרים לא מוצאים את הסיבה לבעיית הפוריות. 

מהם התסמינים?

בעיית פוריות אינה מחלה, ולכן אין לה תסמינים כמו למחלות. מדובר בהגדרת מצב. מקובל לקבוע שקיימת בעיית פוריות אם זוג אינו משיג הריון ספונטני (ללא התערבות רפואית) לאחר שנה של ניסיונות (או לאחר חצי שנה, אם האשה היא בת 35 ויותר).

כמה זמן זה נמשך?

מאחר שבעיית פוריות אינה מחלה, אין לה "אורך חיים" מוגדר כמו שיש למחלות רבות. בעיית פוריות עשויה להיפתר מאליה בתוך זמן לא רב ללא התערבות רפואית, אולם ישנה גם אפשרות שהיא תישאר ללא פתרון - ללא השגת ההריון המיוחל - חרף התערבות רפואית מסיבית וממושכת. עם זאת, רק לעיתים נדירות מאוד לא מושג בסופו של דבר הריון. 

איך מאבחנים?

אם בני הזוג אינם מצליחים להרות במשך שנה שלמה אף שהם מקיימים יחסי מין באורח סדיר בלי להשתמש באמצעי מניעה, מומלץ להם לפנות לרופא גינקולוג מומחה לפריון.

הגינקולוג יערוך בירור קצר שכולל שיחה ראשונית, בדיקה גופנית של האשה ובדיקת אולטרסאונד. כמו כן יפנה הגינקולוג את שני בני הזוג לבדיקות נוספות.

אלה הן הבדיקות שאליהן עשוי הגינקולוג לשלוח את האשה (ההפניה לבדיקות היא לפי שיקול דעתו של הרופא. כל אשה תופנה לבדיקות הרלוונטיות לה בהתאם למצבה הספציפי):

• בדיקות דם כלליות (בדיקות כימיה של הדם וספירת דם) ובדיקות הורמונים בדם שמטרתן לוודא אם יש ביוץ תקין.

•הפניה לייעוץ גנטי - צעד שמומלץ לכל זוג המעוניין להרות - כדי לשלול נשאות של מחלות גנטיות. אם יימצא ששני בני הזוג נשאים של אותה המחלה - יוצע להם טיפול כדי למנוע לידת ילד שחולה במחלה הגנטית שבה מדובר.

• צילום רחם - זוהי בדיקה שנעשית במכון רנטגן ללא הרדמה. לעיתים היא מכאיבה, ויש להתכונן לכך. במהלך הבדיקה מוזרק לרחם חומר ניגוד דרך צינורית דקה המוחדרת לצוואר הרחם. הבדיקה הזאת מאפשרת להעריך אם מבנה הרחם תקין, ואם יש מעבר פתוח של החצוצרות.

• לפרוסקופיה - פעולה ניתוחית שנעשית בחדר ניתוח בהרדמה מלאה כדי לבדוק האם יש בעיות חסימה בחצוצרות או אנדומטריוזיס ולטפל בהן. 

הבדיקה נעשית בעזרת החדרת צינור לחלל הבטן, שדרכו מוכנס סיב אופטי המחובר למצלמה. זו מאפשרת לראות את הנעשה בחלל הבטן. אם מאבחנים בעיה שיש לטפל בה ברחם, בחצוצרות או בשחלות, יוכנסו צינורות קטנים נוספים שיאפשרו לבצע כל פעולה ניתוחית שתידרש.

• בדיקת הרזרבה השחלתית - זוהי בדיקה שמאפשרת להעריך כמה ביציות יש בשחלות. אם יש רזרבה שחלתית נמוכה, הסיכוי​ להיכנס להריון הוא נמוך. ככל שגיל האישה עולה וכן אצל מעשנות ואצל נשים שסובלות ממחלות אוטואימוניות הרזרבה השחלתית יורדת.

איך מטפלים בבעיות פוריות?

ישנם סוגים רבים של טיפולי פוריות. סוג הטיפול שייבחר בסופו של דבר תלוי בכמה גורמים: הסיבה לבעיית הפוריות, גיל האשה, כמה זמן נמשכת בעיית הפוריות, רצונותיהם ושיקול דעתם של בני הזוג. 

חשוב שייווצר קשר טיפולי חיובי עם הרופא שבמסגרתו יוכלו בני הזוג לומר את דעותיהם ולהשתתף באופן פעיל בתכנון התהליך.

ניתן לחלק את הטיפולים השונים לכמה קבוצות:

• השראת ביוץ. כאשר קיימת בעיה בביוץ, הטיפול יהיה בדרך כלל באמצעות מתן הורמונים. במצב הרגיל משתחררת בכל ביוץ ביצית אחת. מתן טיפול בהורמונים מעודדי ביוץ גורם לשחרור כמה ביציות, ובכך הוא מעלה את הסיכוי שהאישה תיכנס להריון.

• ניתוחים. בעיות פוריות שנגרמות בגלל בעיות מכניות - כמו חסימת חצוצרות או שרירן ברחם - ניתן לעיתים לפתור באמצעות ניתוח.

• הפריה חוץ־גופית (IVF - In Vitro Fertilization). אם לא מצליחים להיכנס להריון בעזרת טיפולים הורמונליים או בעזרת ניתוחים, ניתן לעבור לטיפולי הפריה חוץ־גופית.

בטיפולים האלה נשאבות ביציות מהאשה, הן מופרות במעבדה בזרע של בן הזוג, ומתקבלים עוברים. אלה מוחזרים לרחם. זהו טיפול אינטנסיבי מאוד לאשה, והוא  כולל הזרקת הורמונים (חלק מההזרקות ניתן לעשות בבית וכך לחסוך זמן ולהימנע מביקורים חוזרים במרפאה) וכן פרוצדורות שונות הנעשות בבית חולים.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

זוג שאובחן בעבר כי הוא סובל מבעיית פוריות יכול בהמשך להרות ללא כל התערבות רפואית. אולם פעמים רבות, אם הייתה בעיית פוריות בהריון קודם, היא עלולה לחזור גם בניסיונות הבאים להרות. מומלץ להתייעץ עם מומחה לפריון בנוגע לשאלה אם יש צורך בהתערבות רפואית בהריונות הבאים.

עלולות להיות תופעות לוואי לטיפולי ההפריה?

אצל זוג שסובל מבעיית פוריות עלול תהליך הכניסה להריון לקחת זמן. חשוב לדעת זאת ולהתכונן לתהליך.

במהלך הטיפול עלולות להופיע תופעות לוואי שונות כתוצאה מנטילת התרופות ההורמונליות, ויש להיות מודעים להן. תופעות לוואי אפשריות של הטיפולים ההורמונליים כוללות גירוי־יתר שחלתי, כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות ושינויים במצב הרוח (עצבנות, עצב, חרדה). מומלץ לדווח לרופא המטפל על כל תופעת לוואי.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא בעת טיפולי פוריות הורמונליים?

קוצר נשימה, נפיחות ניכרת של הבטן, כאבי ראש, הפרעה בראייה, מתן שתן מועט ודימום נרתיקי ממושך. אם הופיע אחד או יותר מהסימנים האלה יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.

בתוך כמה זמן אכנס להריון?

אצל זוגות שונים הכניסה להריון אורכת זמן שונה. לא ניתן לצפות מראש כמה זמן יימשך התהליך עד לכניסה המיוחלת להריון.

איך לומדים לחיות עם קשיים בפוריות?

טיפולי פוריות הם תהליך שעלול להיות ממושך. מומלץ מאוד במהלכו לשמור על אורח חיים בריא: להימנע מעישון שעלול להזיק למאמץ להשיג הריון, לאכול תזונה מאוזנת, לעסוק באורח סדיר בפעילת גופנית מתונה.

כמו כן יש להקפיד ליטול מדי יום חומצה פולית, בהתאם להנחיות הרופא המטפל. מטרת החומצה הפולית היא למנוע מומים במערכת העצבים המרכזית של העובר.

במהלך טיפולי הפוריות עולים לעיתים רגשות קשים של אכזבה, של תסכול ושל עצב. חשוב להיעזר בסביבה הקרובה לקבלת תמיכה. ניתן להצטרף אל קבוצות תמיכה לטיפולי פוריות הפועלות בבתי חולים רבים.

מומלץ להשתדל לשמור במידת האפשר על שגרת החיים - עבודה, חיי חברה, תחביבים - כדי לשמור על הכוחות לאורך הזמן ולמנוע שחיקה.

והכי חשוב: להשתדל לשמור על אופטימיות ולזכור שלמרות כל הקשיים, רבות מהנשים שעוברות טיפולי פוריות - בין אם במסגרת זוגית ובין אם כאם יחידנית - מגשימות בסופו של דבר את חלום ההורות.

ד"ר רות גופן היא מומחית ברפואת משפחה

ד"ר יובל אור הוא רופא ביחידה להפריה חוץ־גופית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית