כלמידיה

מהי כלמידיה?

כלמידיה (באנגלית: Chlamydia) היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר בעולם. בארצות־הברית, למשל, דוּוח שב־2018 בלבד היו קרוב לשני מיליון חולים חדשים במחלה. 

מה גורם למחלה?

הגורם למחלה הוא חיידק בשם כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis) שיש לו כמה תתי זנים.

למה גורמת המחלה?

זיהומי הכלמידיה - ברובם - גורמים למחלות בדרכי המין: דלקות של השופכה, של צוואר הרחם ושל השחלות אצל נשים; דלקות של השופכה, של הערמונית (פרוסטטה) ושל האשכים בגברים. תיתכן גם דלקת בפי הטבעת כתוצאה מהדבקה בעת קיום מין אנאלי.

במקרים נדירים עלולה הכלמידיה לבוא לידי ביטוי בדלקות במפרקים, וזנים מסוימים שלה עלולים לגרום לדלקות בעיניים (כתוצאה ממגע של הפרשות עם העיניים) או לדלקת ריאות. הביטויים האלה של המחלה נדירים הרבה יותר מאשר הביטויים שלה באיברי המין.

מהם התסמינים כשחולים בכלמידיה?

זו הבעיה המרכזית של המחלה הזאת.

נשים שחולות בה לרוב לא מרגישות שום דבר חריג. במקרים מסוימים הן סובלות מתסמינים שונים כמו הפרשה חריגה מהנרתיק, תחושת צריבה בעת מתן שתן, דמם נרתיקי קל, דלקת של האגן (כאבים בשיפולי הבטן המלוּוים לעיתים בחום).

אצל גברים באה המחלה לידי ביטוי בתחושת צריבה בעת מתן שתן או הפרשה מאיבר המין (סימני הפרשה על התחתונים יכולים לרמז על המחלה). לעיתים נדירות מופיעים תסמינים של המחלה גם באשכים. מדובר בתסמינים כמו דלקת, בצקת וכאבים. 

גם אצל גברים עלולה המחלה להיות א־תסמינית (כלומר נטולת תסמינים), אך במידה פחותה מאשר אצל נשים.

איך נדבקים בכלמידיה? 

כמו בכל מחלת מין אחרת - במהלך מגע מיני וגינלי או אנאלי. תקופת הדגירה של המחלה נעה בין 5 ל־14 ימים. לא נדבקים מישיבה על מושב אסלה וגם לא משימוש בכלי אוכל משותפים.

באיזה גיל היא מופיעה?

כלמידיה יכולה להופיע בכל גיל, אך נפוצה במיוחד בקרב גברים ונשים בשנות ה־20 לחייהם שפעילים מינית. מעריכים שבכל זמן נתון חולים במחלה ברחבי העולם 2% עד 3% מהאנשים שבטווח הגילים 18 עד 35.

יש למחלה סיבוכים?

כן, בהחלט. הסיבוך המשמעותי ביותר הוא פגיעה בפריון הנשים. עקב התהליך הדלקתי עלולות החצוצרות להצטלק ו"להיסתם" - מה שעלול להקשות על כניסה להריון או לגרום להריון מחוץ לרחם. הריון כזה הוא מצב מסכן חיים. 

יש להדגיש שהסיבוכים האלה עלולים להתרחש גם בהיעדר תסמינים קליניים, והביטוי הראשון לכך שהאישה חלתה בעבר בכלמידיה עלול להיות תוצאת הזיהום: עקרות.

סיבוכים אפשריים נוספים של המחלה הם דלקות באגן אצל נשים, דלקות באשכים אצל גברים, כאבים כרוניים ואשפוזים.

איך מאבחנים?

כיום נעשית האבחנה באמצעות בדיקה פשוטה ואמינה: זיהוי מולקולרי (בדיקת PCR) של החיידק בדגימות שתן ובדגימות הפרשה מאיברי המין (אם יש הפרשה חריגה) או מפי הטבעת (אם יש חשד להדבקה אנאלית). את ההפרשה מצוואר הרחם נוטל רופא נשים.

למי שמשתייכים לקבוצת סיכון (עוסקים בזנות, מי שמקיימים יחסי מין לא מוגנים עם פרטנרים מרובים) מומלץ לעשות אחת לחצי שנה בדיקת שתן (או בדיקה מפי הטבעת) - גם אם אין שום סימן קליני כדי לברר אם אירעה הידבקות בכלמידיה א־תסמינית.

הדרך להימנע מכלמידיה היא לקיים מין בטוח

קיים טיפול לכלמידיה? 

כן. הטיפול הוא נטילת אנטיביוטיקה דרך הפה: דוקסילין פעמיים ביום במשך שבוע או אזניל (אזיתרומיצין) במנה חד־פעמית. שתי התרופות האלה מצריכות מרשם רופא.

במהלך השבוע שבו נוטלים דוקסילין ובשבוע שלאחר נטילת אזניל יש להימנע מלקיים יחסי מין כדי לא להדביק את בן הזוג או את בת הזוג.

הטיפול זהה לגברים ולנשים ומיועד גם למי שאין להם שום סימן קליני, אך חשופים לסיבוכים עתידיים ועלולים להדביק את הפרטנרים שלהם ליחסי מין.

בתוך כמה זמן מחלימים?

בתום נטילת הדוקסילין ושבוע לאחר נטילת האזניל מושגת החלמה מלאה - אלא אם החיידק עמיד. במקרה כזה הטיפול נכשל.

צריך לעשות בדיקה בסיום הטיפול כדי לוודא שהושג ריפוי?

לא, אין בכך צורך. אולם אם תסמיני המחלה אינם חולפים לאחר הטיפול, יש לפנות שוב לרופא.

ומה בנוגע לבני הזוג?

מי שאובחנה אצלו כלמידיה (עם תסמינים או בלעדיהם) צריך לספר על כך לכל הפרטנרים המיניים שהיו לו במהלך החודשיים שקדמו לאבחנה. ייתכן שהם נדבקו ואינם יודעים על כך. עליהם להיבדק ובמקרה של הדבקה - לקבל טיפול.

אפשר להידבק שוב? 

כן, בהחלט. מי שחלה במחלה ונרפא הודות לטיפול אנטיביוטי אינו נהנה משום חסינות. מדובר במחלה שניתן להידבק בה שוב ושוב - אם לא משנים את ההרגלים המיניים מיד לאחר השגת הריפוי המלא. למי שחלו בכלמידיה ונרפאו, אך ממשיכים בהרגליהם המיניים הישנים, מומלץ להיבדק מדי כמה חודשים כדי לוודא שאין הדבקה חדשה.

כמו כן יש לזכור כי מי שחלה במחלת מין אחת נמצא בסיכון להידבק גם במחלת מין אחרת, וצריך לשלול גם את המחלות האלה (כמו איידס, עגבת וזיבה).

איך נמנעים מכלמידיה? 

אין חיסון למחלה, ולכן הדרך היחידה להימנע ממנה היא לקיים מין בטוח: להשתמש בקונדום ולהימנע ממין מזדמן או ממין בתשלום.

למי פונים במקרה של חשד לכלמידיה?

פונים קודם כול לרופא המשפחה. אם תסמיני המחלה קלים, הוא יטפל בה, ואם מדובר בתסמינים קשים כמו דלקת באגן או באשכים, הוא יפנה לגינקולוג או לאורולוג או לחדר מיון.

ניתן גם לפנות למרפאות של משרד הבריאות לאבחון ולטיפול במחלות מין. השירות במרפאות האלה ניתן ללא תשלום.

ניתן להידבק בכלמידיה בהריון? 

אם מקיימים יחסי מין בהריון, ניתן להידבק בכלמידיה בהריון. יש לטפל באישה הרה שחולה בכלמידיה שכן התינוק עלול להידבק בחיידק בעת שהוא עובר בתעלת הלידה וללקות כתוצאה מכך בדלקת עיניים קשה או בדלקת ריאות. 

הטיפול באישה הרה שחלתה בכלמידיה הוא מורכב יותר, בין היתר משום שאסור לתת לה דוקסילין. לאחר שהאישה ההרה מחלימה מהמחלה יש לחזור על בדיקת הכלמידיה בשליש האחרון של ההריון.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה