בדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה)

​​בדיקת תפקודי ריאות (בדיקת ספירומטריה, באנגלית: Spirometry) היא בדיקה פשוטה שמשמשת לאבחון אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ומחלות נוספות שגורמות לקשיים בנשימה.

נוסף על כך משמשת הבדיקה למעקב תקופתי אחר תפקוד הריאות במטופלים הסובלים ממחלת ריאות ולבחינת יעילותו של הטיפול הקבוע.

בבדיקת תפקודי ריאות נמדד נפח האוויר שהנבדק מסוגל לשאוף ולנשוף. בבדיקה מודדים גם כמה מהר מצליח הנבדק לנשוף את האוויר מהריאות. ערכים נמוכים מהממוצע עלולים להצביע על כך שהריאות מתפקדות פחות טוב מהרצוי או על תפקוד ריאות לקוי.

מתי יש צורך לבדוק את תפקודי הריאות?

הרופא עשוי להפנות לבדיקת תפקודי ריאות במקרים הבאים:

• קוצר נשימה.

• שיעול ממושך.

• לבירור סימנים שהתגלו בבדיקה גופנית ושמצביעים על מחלת ריאות - למשל צפצופים שנשמעים בעת האזנה לריאות.

• לבירור מצבם של חולים במחלת ריאות כרונית. באמצעות הבדיקה עוקב הרופא אחר התקדמות המחלה ואחר יעילות הטיפול בה.

• לבירור אם נגרם נזק לריאות כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים, למשל במקום העבודה.

​האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

• הרופא ידריך את המטופל האם עליו להפסיק לפני הבדיקה את השימוש במשאפים או בתרופות אחרות.

• מומלץ ללבוש בגדים נוחים ולא הדוקים שלא יפריעו לנבדק לנשום עמוק.

• מומלץ להימנע מאכילת ארוחה גדולה לפני הבדיקה, שכן התרחבות הקיבה עלולה להפריע לנשום עמוק.

• מומלץ מאוד לא לעשן ב־24 השעות שלפני הבדיקה.

איך נעשית הבדיקה?

זמן קצר לפני הבדיקה ייתנו הטכנאי או האחות הוראות מפורטות לנבדק. חשוב לוודא שההוראות ברורות, ושהנבדק מבין מה צריך לעשות. ביצוע לא נכון של הבדיקה עלול לתת תוצאה לא מדויקת.

הבודק יבקש מהנבדק לשאוף שאיפה עמוקה ולנשוף את האוויר חזק ככל האפשר במשך כמה שניות לתוך צינור המחובר למכשיר מדידה (ספירומטר). צריך לחזור על כך שלוש פעמים לפחות כדי לוודא שהתוצאות מהימנות.

ייתכן שהרופא יבקש לחזור על הבדיקה לאחר שאיפת תרופה המרחיבה את דרכי הנשימה (נקראת גם "מרחיב סימפונות"). במקרה כזה יהיה על הנבדק להמתין 15 עד 30 דקות לאחר שאיפת התרופה ורק לאחר מכן תיערך הבדיקה החוזרת. כך יוכל הרופא להשוות בין התוצאות של שתי הבדיקות ולראות אם התרופה שיפרה את תפקוד הריאות.

מכיוון שהבדיקה מצריכה ביצוע מדויק של הוראות ונשיפה חזקה של האוויר, היא לא מתאימה - בדרך כלל - לילדים מתחת לגיל 5.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

כ־10 דקות.

כאמור, אם יש צורך לחזור על הבדיקה לאחר שאיפת תרופה שמרחיבה את הסימפונות, צריך להמתין 15 עד 30 דקות ולעשות בדיקה חוזרת. במקרה כזה עשוי ההליך כולו להימשך כ־50 דקות (30 דקות המתנה ו־20 דקות לשתי הבדיקות).

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך מרגישים במהלך הבדיקה?

הבדיקה אינה מכאיבה. מכיוון שהבדיקה דורשת נשיפה חזקה, תיתכן לאחריה תחושת קוצר נשימה או סחרחורת למשך זמן קצר. לעיתים ישימו מצבט על האף של הנבדק במהלך הבדיקה כדי לאטום את הנחיריים ולמנוע בריחת אוויר דרכם.

איך מרגישים אחרי הבדיקה?

לרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה לאחר הבדיקה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

בדיקת תפקודי ריאות היא בטוחה מאוד בעבור רוב האנשים. עם זאת, נשיפה חזקה של אוויר מגדילה לזמן קצר את הלחץ בבית החזה, בבטן ובעיניים.

במצבים הבאים ייתכן שהרופא ימליץ להימנע מהבדיקה:

• אם המטופל סובל מתעוקת לב לא יציבה.

• אם היה למטופל באחרונה חזה אוויר (פנאומותורקס). זהו מצב שבו אוויר נכלא בין החלק החיצוני של הריאה לבית החזה כתוצאה מחבלה או מסיבות אחרות.

• אם היו למטופל באחרונה אוטם בלב (התקף לב) או אירוע מוחי.

• אם המטופל עבר באחרונה ניתוח עיניים או ניתוח בבטן.

• אם היה למטופל באחרונה שיעול עם ליחה דמית מסיבה לא ידועה.

מותר לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. הבדיקה עשויה להיות מאמצת ולעיתים אף מתישה, אך לרוב האנשים אין בעיה לנהוג אחריה. אם לא חשים "במלוא הכושר" אחרי הבדיקה מומלץ לא לנהוג.

מתי מקבלים את תוצאות הבדיקה?

רופא ריאות (פולמונולוג) במכון יכתוב דו"ח ובו פענוח של תוצאות הבדיקה, יחתום עליו ויעביר אותו בתוך כמה ימים לרופא המטפל. במקרים דחופים הוא יעביר את הדו"ח עוד באותו היום.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

בדיקת תפקודי ריאות היא בטוחה מאוד וברוב המקרים אינה כרוכה בסיכונים.

עם זאת, נשיפה חזקה של אוויר מגדילה לזמן קצר את הלחץ בבית החזה, בבטן ובעיניים. אם לאחר הבדיקה מופיעים הפרעה בראייה, החמרה ניכרת בקוצר הנשימה או כאבים חזקים בחזה, בבטן או בעיניים יש לפנות לרופא.

לפעמים שמים מצבט על האף כדי למנוע בריחת אוויר דרך הנחיריים

פענוח תוצאותיה של בדיקת תפקודי ריאות

המדדים העיקריים שמתקבלים מבדיקת תפקודי ריאות כוללים:

• Forced Expiratory Volume) FEV-1) - נפח האוויר המרבי שהנבדק מצליח לנשוף במהלך שנייה אחת. הערך הזה מושפע מרוחב דרכי הנשימה. ערך נמוך מהצפוי אופייני למחלות ריאה חסימתיות שבהן יש חסימה חלקית (או היצרות) של דרכי האוויר בריאות כמו אסתמה או COPD.

• Forced vital capacity) FVC) - נפח האוויר המרבי שהנבדק מצליח לנשוף לאחר נשימה עמוקה. הערך הזה מייצג את היכולת של הריאות להכיל נפח תקין של אוויר. הערך הזה הוא נמוך מהצפוי כשסובלים מבעיות ריאה מגבלתיות (רסטקטיביות), כמו במחלות של רקמת הריאה או במחלות שפוגעות ביכולת הריאות להתרחב.

• FEV-1/FVC - היחס הזה לרוב נמוך במחלות ריאה חסימתיות ועשוי להיות תקין במחלות ריאה מגבלתיות.

הערכים התקינים מחושבים ביחס לגיל, למין ולגובה הנבדק. ניתן להציג את תוצאות הבדיקה בתרשים המראה את נפח האוויר ואת זרימת האוויר בזמן הנשימה.

מהי משמעות התוצאות, ומה צפוי לי בהמשך?

בדיקה תקינה מעידה שאין פגיעה בתפקוד הריאות בזמן הבדיקה, אך היא אינה שוללת לחלוטין את קיומה של מחלת ריאות.

כאשר הרופא חושד בקיום מחלת ריאות למרות תוצאות תקינות, ייתכן שהוא יפנה את המטופל לבדיקות נוספות שבוחנות את תפקוד הריאה לאחר מאמץ או לאחר מתן מטכולין - חומר שעשוי לגרום לכיווץ דרכי הנשימה בחולי אסתמה.

הפרעה חסימתית (אובסטרוקטיבית) - אופיינית לאסתמה ול־COPD. ייתכן שהנבדק יתבקש לחזור על בדיקת תפקודי הריאות לאחר שאיפת תרופה המרחיבה את דרכי הנשימה. אם לאחר הטיפול יהיה שיפור בתוצאות הבדיקה, יקבע הרופא שהבעיה היא "הפרעה חסימתית הפיכה". בהתאם לחומרת ההפרעה ייקבעו הטיפול התרופתי והמשך המעקב.

הפרעה רסטרקטיבית (מגבלתית) - אופיינית למחלות שפוגעות ביכולת ההתרחבות של הריאות. מדובר במחלות שעלולות להיגרם מבעיה במרכיב אחד או בכמה מרכיבים של בית החזה: רקמת הריאות, רקמות חיבור, עצבים או שרירים.

לעיתים יומלץ על ביצוע בדיקות נוספות כמו בדיקת פלתיסמוגרפיה לבדיקת נפח הריאות או בדיקות המודדות את שחלוף הגזים (אלה בוחנות אם יש בעיה בהעברת החמצן מהריאות אל מחזור הדם). נוסף על כך ייתכן שהרופא יבקש לערוך בדיקות הדמיה, למשל צילום חזה או CT חזה.

מהי בדיקת ריאות במאמץ?

בדיקת תפקודי ריאות במאמץ כשמה כן היא. מטרת הבדיקה הזאת היא לבדוק את קיומה של מחלת ריאות חסימתית הפיכה (כמו אסתמה) הקשורה במאמץ. היא לרוב מיועדת לאוכלוסייה צעירה ופעילה גופנית.

בשלב הראשון המטופל מתבקש לעבור בדיקת תפקודי ריאה במנוחה (כפי שמתואר למעלה). לאחר מכן הוא עושה פעילות גופנית אירובית, שכוללת ריצה מאומצת על מסוע (treadmill) או רכיבה על אופני כושר נייחים. המאמץ נעשה על פי פרוטוקול מובנה ובהשגחה רפואית מלאה.

בתום הפעילות המאומצת, ובמרווחי זמן מוגדרים מראש (5 דקות, 10 דקות, 15 דקות, 20 דקות ו־30 דקות לאחר המאמץ), הנבדק עובר שוב את בדיקת תפקודי הריאה.

מהן תופעות הלוואי של מטכולין?

כאמור, במקרים שבהם הרופא חושד שישנה מחלת ריאות חרף תוצאות תקינות בבדיקת תפקודי הריאות הפשוטה במנוחה, ייתכן שהוא ימליץ לבחון את תפקוד הריאות לאחר מתן מטכולין. מטכולין הוא נגזרת של חומר טבעי הנמצא בגוף האדם. חשיפת דרכי האוויר אליו גורמת לכיווצם.

מתן ריכוזים נמוכים של החומר בשאיפה לנבדקים ללא מחלות ריאה אינו גורם לשינוי בהרגשתם ואף אינו משפיע על תפקודי הריאות שלהם. מנגד, בקרב נבדקים שסובלים - על פי החשד - ממחלת ריאה חסימתית הפיכה (כמו אסתמה) יכול מתן המטכולין להצביע על הנטייה הזאת ולאפשר לרופא הריאות לאשש את האבחנה.

מתן מטכולין בשאיפה עלול להיות מלוּוה בתופעות לוואי כמו שיעול, קוצר נשימה ותחושה של לחץ או של כבדות בחזה. הבדיקה הזאת נעשית רק בהנחיית רופא ריאות ובהשגחה רפואית צמודה שכוללת את האפשרות לתת טיפול מיידי להקלה על התסמינים במידת הצורך.

מהי בדיקת פלתיסמוגרפיה?

בדיקת פלתיסמוגרפיה היא בדיקת תפקודי ריאות מורחבת. בבדיקה הזאת מודדים את נפח הריאות במצבים ספציפיים שאינם נבדקים בבדיקה פשוטה של תפקודי הריאות. 

גם פלתיסמוגרפיה היא בדיקה לא פולשנית, שאינה כרוכה בכאב או בסבל כלשהו. במהלך הבדיקה, שנמשכת כחצי שעה, הנבדק יושב או עומד בתוך תא שקוף ואטום. הטכנאי מנחה אותו לשאוף ולנשוף דרך פיית פלסטיק.

תוצאות הבדיקה מאפשרות לרופא הריאות להעריך באופן מדויק יותר את מידת הפגיעה בריאות ואת אופי הפגיעה. נוסף על כך, הבדיקה מאפשרת למדוד באופן מדויק את נפח האוויר הכלוא שנותר בריאות בתום נשיפה מאומצת - מדד שיכול להצביע על COPD.

איך אפשר לשפר את תפקודי הריאות?

תפקודי הריאות עשויים להשתפר במקביל לשיפור במחלת הריאות הבסיסית שממנה סובל המטופל. התערבויות טיפוליות עיקריות שישפרו את תפקודי הריאות כוללות בראש ובראשונה הפסקת עישון ושימוש נכון וסדיר במשאפים כפי שממליץ הרופא. 

לעיתים תפקודי הריאות נפגעים בגלל מחלה חריפה (למשל דלקת ריאות או קורונה) שפוגעת בריאות. במקרים האלה תוביל התאוששות הדרגתית במשך כמה שבועות - או אף כמה חודשים - לשיפור בתפקודי הריאות.

במצבים של מחלת ריאות רסטרקטיבית (מגבלתית) שהתפתחה באופן משני לחולשה של שרירי הנשימה או להשמנת יתר קיצונית עשויים תפקודי הריאות להשתפר לאחר התחזקות השרירים או לאחר ירידה משמעותית במשקל.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית

ד"ר איל רומם הוא מנהל היחידה לרפואת ריאות פולשנית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית