שומן טראנס כבר הפך מזמן למילת גנאי בכל מה שקשור באוכל. המודעות לנזקיו עלתה מאוד בשנים האחרונות ורוב האנשים שתפגשו יגידו לכם ששומן טראנס זה לא בריא – ובצדק! אבל למרות שרואים אותו פחות ופחות – הוא עדיין לא פסח לגמרי מהעולם וסביר שזה גם לא יקרה.
זה לא שהוא נהנה ממוניטין מחמיא עוד קודם לכן, אבל כבר בשנת 2015 ה־FDA (מנהל המזון האמריקאי) העביר הוראה לתעשיית המזון בארה"ב להוציא את שומן הטראנס מכל מוצרים המזון, בתוך שלוש שנים.
אלו היו בשורות בריאות במיוחד. שומן טראנס הוא שומן צמחי שעובר תהליך כימי תעשייתי שהופך אותו לשומן מוקשה או מוקשה חלקית. זה קורה כאשר מוסיפים לשומן מולקולות מימן. הוא משרת היטב את התעשייה כי הוא מאפשר חיי מדף ארוכים יותר למוצרים, משפיע לטובה על הטעם והוא זול יחסית, אבל הוא גם מאוד לא בריא.
התחליף שלא מחליף
כיום, רוב החברות המסחריות הפסיקו להקשות את השמן שלהם בצורה הישנה - זו שיצרה את שומן הטראנס, ובמקום זאת הן מקשות את השמן בצורה אחרת שבה לא נוצרות מולקולות הטראנס (שנקראת אינטראסטריפיקציה). כך שיש פחות ופחות שומן טראנס באוכל, אבל במקום זה יש הרבה יותר שומן רווי. ושומן רווי לא מביא את בשורת הבריאות, בלשון המעטה.
מה כל כך נורא בשומן טראנס?
בקיצור: לגוף קשה להיפטר ממנו והוא גם לא מכיל שום מרכיב שהגוף צריך ורק מעלה את רמות הכולטסרול הרע (LDL), ופוגע ברמות הכולסטרול הטוב (HDL).
בדרכו אל הכבד חלק מהכולסטרול הרע שוקע ונתקע בדפנות הדם, שם הוא עלול לסתום את העורקים ולגרום למחלות לב, כלי דם וסוכרת. בניגוד אליו, הכולסטרול הטוב נע ביעילות אל הכבד ובכך מגן מפני מחלות לב. כשאתם אוכלים מוצרים עם שומן טראנס, אתם בעצם מכניסים לגוף שלכם חומר שעלול להצטבר ולפגוע בו לאורך זמן.
הוא קיים במוצרים בארץ?
יש לא מעט חשודים מיידיים שבהם נהוג היה להשתמש בשומן טראנס. ביניהם אפשר למצוא רשימה אהובה של חטיפים וקינוחים שגם ככה לא מתהדרים בערכים תזונתיים בריאים במיוחד: בורקסים, קרואסונים וכל מאפה אחר עם בצק עלים שנמרח במרגרינה עם שומן טראנס, פיצות תעשייתיות, עוגיות שונות, ג'חנון, מלוואח, גלידות ואפילו אייס־קפה
השימוש בשומן מוקשה כבר הרבה פחות נפוץ מפעם, במיוחד אצל חברות מזון גדולות. גם במוצרים שעדיין מכילים אותו, הכמות היא מזערית ומצוינת בדרך כלל בטבלת הערכים התזונתיים.
עצה ידידותית
בחלק מהמוצרים שלפניכם אין שומן טראנס או שיש פחות מ־1% ל־100 גרם, כמות זניחה למדיי. אבל רגע לפני שאתם מתכננים לחסל שבעה בורקסים ושני מגשי פיצה, תקראו את זה:
לצערנו, שומן טראנס הוא לא הדבר הרע היחיד שמכניסים לכם לחטיפים. תהיו מודעים גם לסוכר שמתחבא תחת כל מיני שמות, לחומרים משמרים, קמח לבן, שומן רווי, משפרי טעם ואיך לא – מלח.
איך יודעים אם יש שומן טראנס במוצר?
קראו את הכתוב על האריזות: לפעמים הוא יופיע בשם אחר - אם כתוב שומן מוקשה חלקית - זה שומן טראנס, וככל שהוא נמצא מוקדם יותר ברשימת המרכיבים, יש יותר ממנו ויותר כדאי להתרחק מהמוצר!
באילו מאכלים יש שומן טראנס בארץ?
מרגרינות: אין
המרגרינות החדשות כבר לא כוללות שומן טראנס. חלק מהמוצרים הוותיקים מכילים 1% שלו. עם זאת, חלק מהמפעלים הגדולים שחוסכים עלויות עדיין משתמשים במרגרינה עם שומן טראנס. אבל כמו שכבר כתבנו למעלה, גם מרגרינה שאין בה שומן טראנס לא פתורה מאשמה – כי גם שומן רווי הוא לא טלית שכולה תכלת.
בורקסים, קרואסונים, ג'חנון ומלוואח: זה מורכב
אפשר להכין את כל אלו מבצק עלים שנמרח בחמאה שמכילה שומן רווי אך אין בה שומן טראנס, או עם מרגרינה בלי שומן טראנס.
בחלק מהמוצרים המוכנים הקפואים שמחממים בבית כבר לא משתמשים בשומן טראנס. אם קונים אותם כדאי לקרוא את התווית ולבדוק אם השומן קיים, ואם כן באיזה מינון.
אם מכינים לבד אפשר לקנות בצק עלים ולהשתמש בחמאה או במרגרינה בלי שומן טראנס.
כשהולכים למאפייה אין ברירה אלא לפתוח את הפה ולפני שמכניסים אליו מאפה טרי - לשאול. ואם אתם מתביישים, תעשו הימור מושכל: אם מדובר במאפייה מאוד איכותית עם בורקסים ושלל מאפים יקרים, הסיכוי גדל שהמחיר יקר בגלל שחומר הגלם הוא חמאה, שהיא יקרה יותר. אבל באמת שמוטב לוודא את זה בקול. וזכרו: בכל מקרה עדיף לאכול מהם כמה שפחות.
פיצה: כנראה שיש
בגבינה עצמה אין תוספת של שומן טראנס. היא מספיק רוויה בשומן באופן טבעי. המלכוד הוא בבצק. יכול להיות שבפיצות שמוכנות בפיצריות מכינים אותו עם מרגרינה עם שומן טראנס. קשה לדעת בפיצריות קטנות ורשתות בינוניות. ככל שהרשת גדולה יותר, סביר להניח שתוכלו לחפש ולמצוא את המידע הזה ברשת.
אפשר להפעיל את הניחוש המושכל של הבורקסים גם כאן: ככל שהפיצה איכותית יותר ויקרה, סיכוי טוב יותר שאין בה שומן טראנס. וגם כאן, כדאי פשוט לשאול.
ולגבי פיצות מוכנות - אפשר לבדוק בקלות לפי רשימת המרכיבים על האריזה. בחלקן כבר אין שומן טראנס כלל.
עוגיות וופלים מתועשים: יש
בחלקם עדיין יש שומן טראנס. בדקו היטב את המרכיבים על האריזה.
חטיפים מלוחים: ברובם אין
שוב, זה לא אומר שכדאי לאכול מהם כמויות אינסופיות, אבל בדרך כלל בחטיפים כמו בייגלך, עוגיות מלוחות, צ'יפס, נאצ'וס וברוב המלוחים הנוספים ובבמבה אין שומן טראנס, או שהוא קיים בכמות מזערית. עדיין כדאי לעבור על רשימת המרכיבים ולוודא, חלקם כן מכילים אותו. למשל, בחטיפי בייגלה מטוגנים יש.
שוקולד: בדרך כלל אין
כבר סיפרנו על סגולותיו הטובות של
שוקולד מריר ואיכותי, מהזן המר באמת שמכיל לפחות 70% קקאו. הוא, שוקולד חלב וגם שוקולד פרווה מריר משוחררים משומן טראנס.
לעומת זאת, כדאי לוודא שהוא לא נמצא בחלק מהחטיפים שמכילים שוקולד, בעיקר אם מדובר בשילובים עם עוגיות.
חמאת בוטנים: יש
לכאורה חמאת
בוטנים מלאה במספיק שומן צמחי טבעי, זה שמגיע מהבוטנים. גם הבוטנים עצמם די בריאים, אבל לצערנו לחמאות הבוטנים התעשייתיות בדרך כלל מוסיפים שומן טראנס וגם סוכר.
לכו על חמאה שמכילה אך ורק בוטנים טחונים. היא נטולת תוספים מיותרים, ואולי לא מתוקה, אבל תלך מצוין עם ריבה טבעית.
אייס קפה: יש
ברוב
האייסים יש שומן טראנס. בכלל, אין בהם כל ערך תזונתי מוסף ויש בהם כל כך הרבה סוכר שעדיף להתרחק מהם לגמרי.
קצפת צמחית, תחליפי חלב פרווה ועוגות פרווה: יש
יש סיבה שלרוב הקינוחים האלו יש טעם עז של מרגרינה. זה כי הם מלאים בה. בתחליפי חלב פרווה הכוונה לא לאלו שעשויים מצמחים כמו סויה, אגוזים, קוקוס ושקדים, אלא בזן המעובד מאוד.
היום שאחרי: מה התחליפים?
מרגרינה: עם שומן צמחי ללא שומן טראנס. היא מזיקה פחות אך עדיין מכילה אחוז שומן רווי גבוה, שכדאי לקחת בחשבון.
חמאה: גם היא עדיפה על שומן טראנס, אבל היא מכילה שומן רווי מן החי שמגיע עם כולסטרול, וכדאי לצרוך ממנו במידה - והכוונה למידה מועטה יחסית.
שמן קוקוס: מכיל שומן רווי מן הצומח, ובלי הכולסטרול של החמאה - כך שהוא יכול לשמש לטיגון. הטעם שלו מתקתק יותר ולכן מתאים יותר למוקפצים בסגנון אסיאתי ולקינוחים. וגם כאן, אחוז השומן גבוה, אז קחו את זה בחשבון.
שמן דקלים: תחליף גרוע כמעט כמו שומן הטראנס עצמו. הוא מעלה את אחוז הכולסטרול בדם, ונמצא שהוא גורם למחלות לב, כלי דם, סוכרת ועוד. בכל לשון של בקשה, אל תשתמשו בו.
תמי אדיב היא תזונאית קלינית בכללית, מתמחה בסוכרת, השמנה, ניתוחים בריאטריים וטבעונות