מהי צניחה של שלפוחית השתן?
איברי האגן, הכוללים, בין היתר, את הרחם, את שלפוחית השתן ואת המעיים, נמצאים על פי רוב במקומם הטבעי באגן, וזאת הודות לתמיכה של שרירי רצפת האגן, של הרצועות (הליגמנטים) ושל רקמות החיבור. תפקידה של רצפת האגן הוא לשמור על מיקומם האנטומי של האיברים האלה ובכך לסייע לתפקודם התקין.
שלפוחית השתן היא למעשה שק קטן שתפקידו לאגור את השתן שנוצר בכליות לקראת פינויו דרך השופכה. המיקום האנטומי של השלפוחית הוא באגן, קדמית לרחם וקדמית לנרתיק.
כאשר מערכת התמיכה של איברי האגן (ובהם שלפוחית השתן) נחלשת – בעקבות רפיון של השרירים ושל הרקמות ברצפת האגן - נחלשת גם התמיכה בשלפוחית השתן, מה שעלול להוביל לצניחתה.
מאחר שהשלפוחית ממוקמת מעל הקיר הקדמי של הנרתיק, הרי כאשר היא צונחת, היא פוגעת בו ודוחפת אותו אחורנית. כשהצניחה חמורה במיוחד, עלולה
השלפוחית לבלוט מעברו האחר של הנרתיק.
איור: שלפוחית השתן במצבה הרגיל ולאחר צניחה
מה גורם לצניחה של שלפוחית השתן?
רצפת האגן כוללת שרירים, רצועות, רקמות חיבור, כלי דם ועצבים. התפקוד התקין של כל אלה מבטיח הן את הישארותם של איברי האגן במקומם והן את תפקודם הפיזיולוגי התקין. אולם השרירים של רצפת האגן וכן הרצועות ורקמות החיבור נחלשים במרוצת הזמן מסיבות שמפורטות בהמשך. בעקבות זאת נדחקת שלפוחית השתן לתוך קיר הנרתיק (ראו באיור למעלה).
מהם התסמינים של צניחת שלפוחית השתן?
במקרים קלים עד בינוניים ייתכן שלא יורגש שום תסמין, והצניחה של שלפוחית השתן תתגלה באקראי בבדיקה של רופא נשים. במקרים כאלה מומלץ לשקול טיפול שמרני שעקרונותיו מפורטים בהמשך.
במקרים חמורים יותר יכולים להופיע אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
• תחושת מלאוּת או לחץ באזור האגן או הנרתיק.
• בלט של רקמה שניתן לראותו או לחוש בו.
• תחושת לחץ באגן בעת שיעול, עיטוש, התכופפות, הרמת משאות כבדים ובעת מאמץ במתן צואה.
• תכיפות ודחיפות במתן שתן, בריחת שתן, קושי להטיל שתן, היסוס במתן שתן (עיכוב בתחילת מתן השתן).
• אי־נוחות בעת קיום יחסי מין.
התסמינים האלה מחמירים לאחר עמידה ממושכת.
מהם גורמי הסיכון לצניחה של שלפוחית השתן?
חוזקה של רצפת האגן ותפקודה נגזרים משלמוּת השרירים, הרצועות ורקמות החיבור. כאשר אלה נפגעים, הדבר גורם להיחלשותם ועלול להוביל לצניחה של שלפוחית השתן.
אלה הם גורמי הסיכון לפגיעה בשלמותה של רצפת האגן:
• היריון.
• לידה, ובעיקר לידה ממושכת ולידה טראומטית (לידה מכשירנית בעזרת ואקום או מלקחיים).
• לידות מרובות או לידה של ילדים בעלי משקל לידה גבוה.
• השמנת־יתר או עודף משקל הגורמים להפעלת לחץ על רצפת האגן.
• גיל (ככל שהגיל עולה, גדל הסיכון לצניחה של שלפוחית השתן).
• ניתוחים גינקולוגיים קודמים (כמו כריתת רחם וניתוחים לשיקומה של רצפת האגן).
• עצירוּת.
• הרמת משאות כבדים.
• עישון.
• מחלות ריאה כרוניות הגורמות לשיעול ובכך מגבירות את הלחץ המופעל על רצפת האגן.
• מחלות המתאפיינות בגמישות־יתר של המפרקים ושל רקמות החיבור.
• נטייה משפחתית (הסיכון של אישה לסבול מצניחה של שלפוחית השתן עולה אם אמה סבלה מכך).
האם ניתן למנוע את צניחת השלפוחית?
לצד גורמי הסיכון שניתן למנוע - כמו השמנת־יתר ועישון - ישנם גורמי סיכון שאין מה לעשות נגדם (כמו גיל ותורשה). לכן במקרים רבים הצניחה של שלפוחית השתן היא בלתי נמנעת.
מהם הסיבוכים האפשריים של צניחת שלפוחית השתן?
אלה הם הסיבוכים שעלולים להיגרם בעקבות צניחה של שלפוחית השתן: קשיים במתן שתן, בריחת שתן, דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן. יש להדגיש שמדובר בסיבוכים שפוגעים באיכות החיים אך אינם מסכני חיים.
נשים שחשות שהצניחה של שלפוחית השתן פגעה באיכות החיים שלהן צריכות לפנות לרופא נשים, עדיף לרופא נשים שמתמחה בבעיות של רצפת האגן (אורוגינקולוג) לשם אבחון וטיפול.
כיצד מאבחנים צניחה של שלפוחית השתן?
נשים שחשות באחד או יותר מהתסמינים שפורטו לעיל צריכות לפנות לרופא נשים (גינקולוג) או לרופא מומחה לרצפת האגן (אורוגינקולוג).
האבחנה נעשית בשני אופנים:
• תשאול. בפגישה מתשאל הרופא את המטופלת בנוגע לתסמינים הקשורים לצניחה של שלפוחית השתן.
• בדיקה גופנית. הבדיקה נעשית על מיטת בדיקה. הרופא בוחן האם יש צניחה של שלפוחית השתן, ואם הוא מגיע למסקנה שאכן יש צניחה, הוא מעריך את מידת חומרתה. לשם כך נדרשת המטופלת לייצר לחץ תוך־בטני - מה שגורם לכך שהאיברים של רצפת האגן נדחפים כלפי הנרתיק. כאמור, אם רצפת האגן נחלשה, יבוא הדבר לידי ביטוי בהיווצרות בלט בנרתיק בצורת האיבר הצונח.
הבדיקה מתחילה רק לאחר מתן הסבר הולם, כיסוי כמקובל ורק לאחר שהמטופלת חשה בנוח ולאחר שהובא לידיעתה שהיא יכולה לשאול שאלות בכל רגע נתון ולהפסיק את הבדיקה.
• יש מקרים שבהם יש צורך להשלים את האבחון באמצעות בדיקות הדמיה, יומני הטלת שתן ואף שאלוני איכות חיים.
בתום הבדיקות תינתן אבחנה בנוגע לצניחה (ייתכן שמדובר בצניחה של שלפוחית השתן בלבד, בצניחה של הרחם או של המעיים או בשילוב של אלה). כמו כן תינתן אבחנה בנוגע לחומרת הצניחה. קיימות ארבע דרגות של צניחה. בדרך כלל בדרגה 2 המטופלת כבר חשה בתסמינים שצוינו לעיל. דרגה 4 היא הגבוהה ביותר.
איך מטפלים בצניחה של שלפוחית השתן?
אופיו של הטיפול נקבע על פי שקלול של גורמים רבים ובהם גיל המטופלת, מחלות הרקע שלה, חומרת הצניחה וכמובן רצונה.
באופן עקרוני קיימות שלוש אפשרויות. הבחירה בכל אחת מהן כפופה לשיקולים הרפואיים:
• אין צורך בהתערבות, ובמקרים כאלה ניתן להסתפק במעקב רפואי.
• טיפולים שמרניים. קיימים כמה סוגי טיפול:
א. טיפול באמצעות פיזיותרפיה של רצפת האגן. למימושה של דרך הטיפול הזאת - אם תיבחר - ייתן הרופא למטופלת הפניה למכון פיזיותרפיה.
ב. טיפול להפחתת גורמי הסיכון (למשל, ירידה במשקל, הפסקת עישון וטיפול במחלת הריאות). אם הצניחה מלוּוה בבעיות הקשורות למתן שתן, ניתן ללמד טכניקות שונות ובהן השהיה, השתנה כפולה (זוהי טכניקה של הטלת שתן שבה מתרוקנים, ממתינים 30 שניות ואז מתרוקנים פעם נוספת) ודחייה.
ג. שימוש בפסארי - טבעת סיליקון המוחדרת לנרתיק ומשמשת לתמיכה בקירות הנרתיק. לטבעת הזאת יש כמה צורות וגדלים, והרופא הוא שמתאים אותה למטופלת. נשים שבוחרות בטיפול הזה צריכות להיות במעקב תקופתי אצל הרופא המטפל.
• טיפול כירורגי. קיימות שתי גישות ניתוחיות - נרתיקית ובטנית - והבחירה באחת משניהן נעשית על פי משתנים רבים ובהם רצון המטופלת, גילה, מחלות הרקע שלה ומידת החומרה של צניחת השלפוחית.
על פי רוב נעשה הניתוח בגישה הנרתיקית (דרך הנרתיק). אם אכן יש צורך לתקן צניחה של שלפוחית השתן, משתמשים בתפרים מסיסים (נספגים) כדי להחזיר את השלפוחית למקומה הטבעי. לעיתים נעשה שימוש ברשת ולפעמים כורתים עודפי רקמה.
בהתאם לחומרת הצניחה, ולאחר הערכה מדוקדקת, ייתכן שהניתוח יכלול גם טיפול באיברים אחרים שצנחו, למשל הרחם.
בכל מקרה, המטופלת מקבלת הסבר מקיף בנוגע לכל אופציות הטיפול - על היתרונות והחסרונות שלהן - והיא שותפה מלאה בבחירת האופציה הטיפולית שתינקט בסופו של דבר.
כמה זמן נמשכת צניחה של שלפוחית השתן?
אם היא אינה מטופלת, עלולה הצניחה של שלפוחית השתן להימשך כל החיים. כאמור, היא אף עלולה להחמיר לאחר עמידה ממושכת, הרמת משאות כבדים ושיעול.
ד"ר אריאל זילברליכט הוא מומחה לאורו־גינקולוגיה ולרצפת האגן במחלקת הנשים בבית החולים כרמל מקבוצת כללית
