מרגע הלידה אנו עוקבים בעניין אחר היציאות של התינוק שכן אנו רואים בהן אינדיקציה לבריאותו. כאשר תינוק אינו נותן צואה (או בלשון העם: התינוק לא עושה קקי) או כשהצואה קשה, זה עלול להיות מדאיג.
לתינוקות עלולה להיות עצירות בגלל סיבות שונות: שינויי תזונה, מזון שקשה לעיכול, סיבה התנהגותית ועוד. קיימים לא מעט פתרונות שעשויים לרכך את העניינים ולעזור לתינוק לתת צואה תקינה.
מגוון סוגים של יציאות של תינוקות
את הצואה הראשונית, הנקראת "מקוניום", התינוק משחרר לאחר הלידה ובמהלך היומיים הראשונים לחייו. זוהי צואה שחורה וצמיגית, אך בהדרגה היא הופכת לחוּמה־צהובה.
בהמשך קיימת שונוּת רבה בין תינוק לתינוק בכל הנוגע לצבע הצואה, לכמות ולמרקם שלה. כמו כן נבדלים התינוקות זה מזה במספר היציאות.
אצל התינוק היונק נראה לרוב צואה בצבע צהוב־חרדל במרקם נוזלי ומגורגר (בדומה לגבינת קוטג' ולחרדל דיז'ון).
הצואה אצל תינוק הניזון מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) היא במרקם מחיתי ובגוונים ירוקים־חומים.
כאשר תינוק מתחיל לאכול מזון מוצק בכמות משמעותית, משתנים צבע הצואה, המרקם והריח שלה לאלה הדומים ליציאות של אדם בוגר - לפי המאכלים שאליהם נחשף התינוק, כמובן.
כמה יציאות ביום יש לתינוק?
הטווח התקין של תדירות היציאות נע בין יציאה לאחר כל ארוחה ועד ליציאה אחת לשבוע.
בדרך כלל תינוק יונק נותן צואה בתכיפות גבוהה יותר מאשר תינוק הניזון מתמ"ל. יש לכך כמה סיבות:
• חלב אם נספג ומעוכל היטב.
• חלב אם מגן על המעיים של התינוק.
• חלב אם מותאם בדיוק למערכת העיכול של התינוק.
תדירות היציאות של תינוק שכבר אוכל מזון מוצק משתנה בהתאם לסוג המזון וכמותו.
מהי עצירות?
בתינוקות, בניגוד למבוגרים, ההגדרה של עצירות מתייחסת פחות לתדירות של מתן הצואה. עצירות אצל תינוקות מוגדרת יותר לפי מרקם הצואה והופעתם של כאבים בזמן היציאות.
המצבים הבאים יכולים להצביע על עצירות אצל תינוקות:
• צואה שהיא קשה יותר מאשר המרקם המשחתי האופייני לתינוקות יונקים ולתינוקות הניזונים מתמ"ל.
• כאבים בעת מתן הצואה.
מתי לפנות לרופא/ה?
במקרים הבאים צריך לפנות לרופאת הילדים או לרופא הילדים:
• אם התינוק לא נתן צואה במשך 5 ימים או יותר והוא באי־שקט ניכר או חסר תיאבון באופן משמעותי.
• אם מופיע דם בצואה.
• אם התינוק נראה סובל בזמן יציאה (תיתכן פיסורה).
• במקרה של עצירות על רקע התנהגותי או התפתחותי.
• במקרה של עצירות ממושכת, גם אם לסירוגין.
5 גורמים לעצירות אצל תינוקות ופתרונות אפשריים
הגורם: תחליף מזון לתינוקות
תינוקות הניזונים מתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) עלולים לסבול מבעיות עיכול עקב חוסר התאמה בין התמ"ל למערכת העיכול של התינוק הקטן.
תמ"ל מורכב מחלב פרה או מסויה, שהחלבון בהם קשה לעיתים לעיכול, ולכן עלול התינוק לסבול מכאבי בטן ומיציאות קשות וכואבות.
הפתרון
מאחר שחלב אם הוא המתאים ביותר למערכת העיכול של התינוק, הרי אם אפשר, כדאי לנסות ולהניק. אם לא ניתן להניק, אפשר לנסות להחליף את סוג התמ"ל. כמעט בכל חברות המזון קיימים כיום תמ"לים המותאמים במיוחד לקשיי עיכול ולעצירות.
יש להקפיד על מיהול מדויק של התמ"ל או של הדייסה עם כמות המים המומלצת לפי הוראות היצרן. אל תסמיכו את המזון על דעת עצמכם. אם התינוק עדיין סובל מעצירות ומאי־שקט, מומלץ לפנות לרופא.
הגורם: מעבר למזון מוצק
עם השינוי בהרגלי התזונה של התינוק מופיעים גם שינויים ביציאות: במרקם, בצבע ובכמות.
לרוב המזונות האלה מכילים סיבים תזונתיים, ולכן העצירות נפתרת. עם זאת, לעיתים המזונות המוצקים קשים יותר לעיכול עקב מערכת עיכול שאינה בשלה דיה, ונגרמת עצירות.
הפתרון
מקובל להתחיל לתת את המזונות המוצקים והחדשים בהדרגה, כדי שמערכת העיכול תוכל להתרגל למזון החדש. כך גם אפשר לאתר בקלות את המזונות שמתאימים פחות ולדחות את ההאכלה בהם לשלב מאוחר יותר.
הגורם: חוסר בסיבים תזונתיים
תזונה דלת סיבים תזונתיים ודלת נוזלים היא הסיבה העיקרית לעצירות.
הפתרון
סיבים תזונתיים נמצאים בפירות ובירקות (במיוחד בקליפתם) ובדגנים מלאים, וכדאי לבסס את התזונה כך שתכיל הרבה מהמזונות האלה.
כבר בגילים צעירים יחסית ניתן לתת מיץ עגבנייה מסונן, שמן זית או מיץ שזיפים להקלה על העצירות. לפני הניסיונות האלה או טיפול טבעי אחר צריך להתייעץ עם רופא הילדים.
לאחר שהתינוק מתחיל לאכול מזונות מוצקים, חשוב להציע לו מים לאחר כל ארוחה שכוללת מזון מוצק.
במצבי עצירות כדאי להמעיט לתת לתינוק לאכול תפוח עץ, בננה, תפוח אדמה, אורז ומזונות המיוצרים מקמחים דלים בסיבים (כמו פסטה ולחם). המזונות האלה עלולים לגרום לעצירות.
הגורם: תוספת ברזל
תוספת הברזל שהתינוק מתחיל לקבל מגיל 4 חודשים יכולה להשפיע על הצבע ועל המרקם של הצואה ולגרום לעצירות.
הפתרון
להתחיל לתת ברזל בהדרגה - טיפה אחת ביום במשך כמה ימים - ולהעלות את הכמות קצת בכל פעם עד למינון המומלץ.
אפשר גם לרכוש בבית המרקחת תוסף ברזל מסוג אחר. מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או עם הרוקח בנוגע לתכשיר המתאים.
הגורם: התנהגותי (בפעוטות)
בפעוטות תיתכן עצירות מסיבה התנהגותית על רקע התפתחותי. בתקופת הגמילה מהחיתולים ייתכן מצב שבו הפעוט מונע את היציאה על ידי התאפקות מכוּונת. ככל שהצואה עומדת יותר זמן במעי, כך נספגים ממנה יותר נוזלים, והיא מתייבשת והופכת לקשה.
צואה קשה גורמת למאמץ ולכאב בעת היציאה, ולעיתים אף נוצר סדק בפי הטבעת (פיסורה). הפעוט מתחיל לפחד מהכאב שנוצר בזמן היציאה ולכן מתאפק במכוּון, וכך נוצר "מעגל קסמים" שהולך ומחמיר.
הפתרון
יש לגשת בהקדם לרופא המטפל.
סיבות נוספות לעצירות אצל תינוקות
• תרופות שהתינוק מקבל (כמו נוגדי חומצה או תמ"ל מותאם לסובלים מריפלוקס) עלולות לגרום לעצירות.
• מצבי חולי. עלולים להיות מקרים נדירים של עצירות אצל תינוקות עקב בעיות אנטומיות או מחלות שונות. דוגמה לכך היא מחלת הירשפרונג המתגלה לרוב בימים הראשונים לחיי התינוק, כשמתברר שהוא לא משחרר את יציאת המקוניום.
בכל המקרים האלה יש לגשת לרופא המטפל.
איך עוד אפשר לעזור לתינוק לעשות קקי?
• התעמלות עדינה: הניעו את רגלי התינוק בעדינות רבה, בתנועות כיפוף הברכיים לחזה. התנועות האלה עשויות להמריץ את פעילות המעיים.
• עיסוי תינוקות: עיסוי הבטן, סביב הטבור, בתנועה מעגלית.
אילו תכשירים עשויים לעזור לתינוקות שסובלים מעצירות?
קיימים בשוק כמה תכשירים לטיפול בעצירות:
• לקטולוז (אבילק) - סירופ המכיל דו־סוכר המהול בחומר שומני, אינו נספג בגוף וסופח אליו מים. הוא נוח לשימוש כי ניתן למהול אותו בנוזלים שונים.
• שמן פרפין - משמש מעין חומר סיכה שעוטף את הצואה ומסייע לה להחליק החוצה (לא מומלץ להשתמש בו ממושכות כי הוא סופח אליו ויטמינים מסיסים בשומן).
• פוליאתילין גליקול (נורמלקס, פגלקס) - אבקה המתמוססת בקלות שמכילה סיבים תזונתיים סינתטיים. הסיבים התזונתיים האלה אינם נספגים במערכת העיכול. הם סופחים אליהם מים ומרככים את הצואה. כשמשתמשים בתכשיר הזה חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים, אחרת העצירות תוחמר.
• נרות גליצרין - תכשיר שמעורר יציאה - לשימוש מקומי בפי הטבעת.
• פרוביוטיקה - ישנן עדויות כי מתן פרוביוטיקה עשוי להקל על העצירות.
לכל אחד מהחומרים אלה, בהיותם תרופות, יש גם תופעות לוואי. אין לתת את התכשירים האלה ללא התייעצות עם רופא הילדים.
מה לא לעשות
מומלץ להימנע מהתערבות באמצעות גירויים חוזרים ונשנים באזור פי הטבעת, כמו החדרת מדחום, כדי לעורר יציאה.
שרון דורמן חג'ג' היא אחות טיפת חלב מוסמכת ומדריכת הנקה מוסמכת
ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים
