תרופות נגד דיכאון וחרדה: מדריך למשתמשים

יותר מ־260 מיליון בני אדם בעולם - כך לפי ההערכות של ארגון הבריאות העולמי - סובלים מדיכאון בדרגות חומרה שונות. נתון מדהים ומדאיג לא פחות הוא שכ־75% מאותם בני אדם אינם מטפלים במחלה שלהם שפוגעת בכל תחומי החיים ועלולה להימשך תקופה ארוכה. לעיתים קרובות עלולה גם חרדה להתלוות לדיכאון ולפגוע עוד יותר בסובלים מהדיכאון.

כיום ישנם שני סוגים עיקריים של טיפול יעיל בדיכאון ובחרדה: טיפול פסיכותרפי וטיפול תרופתי. לעיתים די באחד מהם כדי לסייע, ולעיתים הטיפול הטוב ביותר הוא משולב. המדריך הזה מוקדש לטיפול ​התרופתי.

איך פועלים נוגדי דיכאון?

כל התרופות האנטי־דיכאוניות פועלות לפי אותו העיקרון: ויסות הרמה של מוליכים עצביים מסוימים במוח (נוירוטרנסמיטורים), בדרך כלל סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין. בניגוד לסטיגמות, התרופות האלה אינן משנות את המציאות וגם לא את האישיות של האדם, אך הן יעילות ועוזרות להקל על המצוקה ועל הסבל שנגרמים מהדיכאון.

רבות מהתרופות נוגדות הדיכאון גם מטפלות ביעילות בחרדה.

עד כמה יעילות התרופות האלה?

לפי ההערכה של מומחי הקולג' המלכותי של הפסיכיאטרים בבריטניה, בין 50% ל־65% מהאנשים שסובלים מדיכאון ומטופלים בנוגדי דיכאון יחוו שיפור במצבם. לעומת זאת רק 25% עד 30% מהמקבלים תרופות דמה (פלסבו) ידווחו על שיפור במצבם. 

אילו סוגי תרופות קיימות נגד דיכאון ונגד חרדה?

קיימות בשוק כמה משפחות של תרופות לטיפול בדיכאון ובחרדה שנבדלות זו מזו בדרך הפעולה שלהן, ביעילותן במצבי דיכאון וחרדה שונים, בתופעות הלוואי שלהן ובאזהרות הנוגעות לשימוש בהן.

SSRI (ראשי תיבות של Serotonin Reuptake Inhibitors)

משפחת התרופות הזאת נכנסה לשוק בשלהי שנות ה־80 של המאה הקודמת, והיא כיום משפחת התרופות הפופולרית ביותר לטיפול בדיכאון. התרופה הראשונה מהמשפחה הזאת שוּוקה בשם המסחרי פרוזק.

מאז יצאה פרוזק לשוק יצאו תרופות נוספות הדומות לה בפעילותן. התרופות האלה מעלות את רמות הסרוטונין במוח ובכך מפחיתות את תסמיני הדיכאון ומפחיתות חרדה.

באופן כללי, ובהשוואה לנוגדי ​דיכאון אחרים, התרופות ממשפחת ה־SSRI נחשבות לבטוחות יותר ובעלות פחות תופעות לוואי, ולכן במרבית המקרים הן האפשרות הראשונה לטיפול תרופתי בדיכאון. הן נסבלות בדרך כלל היטב.

תופעות הלוואי השכיחות של התרופות ממשפחת ה־SSRI, שמופיעות בתחילת הטיפול ונעלמות בהמשך, כוללות בעיקר כאבי ראש, אי־שקט, בחילות, כאבי בטן​ ושינויים ביציאות.

בקרב שיעור מסוים של מטופלים ייתכנו הפרעות בתפקוד המיני (בעיקר היעדר חשק מיני ועיכוב בשפיכה). ההפרעות בתפקוד המיני מופיעות לרוב בתחילת הטיפול ונעלמות עם הזמן. רק במקרים בודדים מחליפים לתרופה אחרת או נותנים טיפול נוסף להפרעות בתפקוד המיני.

​ניתן לתת את התרופות האלה גם לצעירים, גם למבוגרים וגם לקשישים. המטופלים צריכים להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל.

אלה הן התרופות המוכרות ביותר מהמשפחה הזאת: 

• פלואוקסטין (השמות המסחריים: פרוזק, פלוטין, פריזמה).

• סרטרלין (השמות המסחריים: לוסטרל, סרנדה, סרטרלין־טבע).

• פרוקסטין (השמות המסחריים: סרוקסט, פרוטין, פקסט).

• ציטלופרם (השמות המסחריים: ציפרמיל, רסיטל, ציטלופרם־טבע).

• פלובוקסמין (השמות המסחריים: פבוקסיל, פלובוקסמין־טבע).

•​ אסציטלופרם (השמות המסחריים: ציפרלקס, אסטו, אסציטלופרם ​טבע).

SNRI (ראשי תיבות של Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitor) 
התרופות מהמשפחה הזאת החלו להימכר באמצע שנות ה־90 של המאה ה־20. לרוב משתמשים בהן כאשר התגובה לתרופות ממשפחת ה־SSRI אינה משביעת רצון, אך לפעמים הן משמשות גם קו ראשון לטיפול בדיכאון (דהיינו הן התרופה הראשונה שניתנת לטיפול בדיכאון). התרופות האלה מעלות את רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח ובכך מפחיתות את תסמיני הדיכאון והחרדה.

​למשפחה הזאת שייכות התרופות הבאות:

• ונלפקסין (השמות המסחריים: ויאפקס, ונלה, אפקסור, ונלפקסין־טבע).

• מילנסיפרן (השם המסחרי: איקסל).

•​ דולוקסטין (השמות המסחריים: סימבלטה, דולוקסטין־טבע).

גם לתרופות מהמשפחה הזאת יש פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות מהדור הישן. אלה כוללות בעיקר ​בחילות (שחולפות כשבועיים לאחר התחלת הטיפול) והפרעות בתפקוד המיני (בעיקר ירידה בחשק המיני ועיכוב בשפיכה).

התרופה דולוקסטין משמש גם לטיפול בכאב עצבי (נוירופתיה). התרופה ונלפקסין עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם כאשר היא ניתנת במינונים גבוהים, ולכן בעת שמטופלים בה מומלץ להיות במעקב אחרי לחץ הדם.

TCA (ראשי תיבות של Tricyclic antidepressants)
התרופות ממשפחת הטריציקליים הן ותיקות מאוד: השיווק שלהן החל כבר בשנות ה־50 של המאה ה־20. התרופות האלה כבר כמעט שאינן משמשות אופציה ראשונה או אפילו שנייה לטיפול בדיכאון. הסיבות לכך הן הסיכון הכרוך בנטילתן במינון־יתר וכן תופעות הלוואי הרבות שלהן בהשוואה לתרופות מקבוצות ה־SSRI וה־SNRI.

תופעות הלוואי השכיחות שלהן כוללות יובש בפה, הפרעות במתן שתן, הפרעות קצב, שינויים בלחץ הדם, ראייה מטושטשת. ​לקשישים המטופלים בהן עלולות התרופות מהמשפחה הזאת לגרום לאצירת שתן ולבלבול.  

למשפחת התרופות הטריציקליות שייכות, בין היתר, התרופות הבאות:

• ​קלומיפרמין (השמות המסחריים: אנפרניל, מרוניל)

• אימיפרמין (השמות המסחריים טופרניל, פרימוניל).

• אמיטריפטילין (השמות המסחריים: אלטרול, אלטרולט).

• נורטריפטילין​ (השם המסחרי: נורטילין).

•​ דסי​פרמין (השם המסחרי: דפרקסן).

MAOI (ראשי תיבות של Monoamine Oxidase Inhibitors)

לדוגמה: פנלזין (השם המסחרי: נרדיל).

התרופות ממשפחת MAO הן ותיקות, אך השימוש בהן כיום אינו פופולרי כבעבר. הסיבה: לצד יעילותן יש להן תופעות לוואי משמעותיות, אינטראקציות עם תרופות רבות, ונטילתן מחייבת לוותר על מזונות מסוימים. לדוגמה, יש להימנע ממזון שעשיר בטירמין כמו גבינות צהובות, אלכוהול (כולל בירה) ומזון מעושן. לכן השימוש בהן שמור למקרים שבהם תרופות ממשפחות אחרות לא הביאו להקלה בדיכאון.

מדובר בתרופות שבדרך כלל אינן משמשות אופציה ראשונה ​לטיפול בדיכאון, ולא כולן מתאימות גם לטיפול בחרדה. הן פועלות בדרכים שונות ומעלות רמות של סרוטונין, של נוראדרנלין או של דופמין במוח. לעיתים אף נרשמות התרופות האלה נוסף על תרופות אחרות לטיפול בדיכאון.

במקרים אחרים רושמים את התרופות האלה לטיפול לא רק בדיכאון ובחרדה, אלא גם לטיפול במצבים אחרים. למשל, מירטזפין וטרזודון משמשות גם לטיפול בהפרעות שינה.

לקבוצה הזאת שייכות, בין היתר, התרופות הבאות:

• מירטזפין (השמות המסחריים: מירו, רמרון, מירטזפין־טבע). אחת מתופעות הלוואי של התרופה הזאת - ישנוניות - מופיעה דווקא כשהיא ניטלת במינונים נמוכים. לכן היא יכולה לסייע במקרים של דיכאון שמלוּוה בהפרעות שינה.

• מיאנסרין (השם המסחרי: בונסרין). התרופה הזאת משמשת לא רק לטיפול בדיכאון אלא גם לשיכוך כאבים. ישנוניות היא תופעת לוואי גם של התרופה הזאת, ולכן גם היא יכולה לסייע במקרים של דיכאון המלוּוה בהפרעות ​שינה.

• בופרופיון (השם המסחרי: ולבוטרין). התרופה הזאת מכילה נגזרת של חומר שמופק מצמח הגת. היא מעלה את רמות הדופמין והנוראדרנלין במוח, ובהשוואה לתרופות אחרות לטיפול בדיכאון היא פחות מפריעה לתפקוד המיני. התרופה הזאת משמשת גם לגמילה מעישון (השם המסחרי: זייבן). עם זאת, בהשוואה לתרופות אחרות, יש לה יותר אינטראקציות בין־תרופתיות.

• טרזודון (השמות המסחריים: טרזודיל, טריטיקו). גם טרזודון היא תרופה שגורמת לישנוניות ולכן יעילה במצבים של דיכאון המלוּוה בהפרעות שינה. נהוג לתת אותה בעיקר למבוגרים. אחת מתופעות הלוואי (הנדירות) שלה היא זקפה ממושכת ומכאיבה (פריאפיזם).

•​ וורטיאוקסטין​ (השם המסחרי: ברינטליקס) היא התרופה החדשה ביותר לטיפול בדיכאון שיצאה לשוק. ממחק​​רים שנעשו על התרופה הזאת עולה שהיא לא רק מפחיתה את תסמיני הדיכאון, אלא גם משפרת את כושר הריכוז. תופעת הלוואי השכיחה ביותר שלה היא בחילה, אך זו חולפת בדרך כלל בהמשך הטיפול.

מה בנוגע לטיפול בתרופות על בסיס צמחי מרפא?

בשנים האחרונות נעשו מחקרים כדי למצוא תוספי תזונה וצמחי מרפא שמטפלים ביעילות בדיכאון ובחרדה. צמח​ מרפא שהפגין יעילות בטיפול בדיכאון הוא ההיפריקום פרפורטום (נקרא גם סנט ג'ונס וורט ובעברית: פרע מחורר). הצמח הזה משמש לייצור תרופה נגד דיכאון שמחייבת מרשם רופא ושהשם המסחרי שלה הוא רמוטיב.

רמוטיב מסייעת בעיקר לטיפול בדיכאון קל ובחרדה מתונה. עם זאת, אף שמדובר בתרופה ממקור טבעי, גם לה עלולות להיות תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות אחרות.

בעת שמטופלים ברמוטיב מומלץ להימנע מחשיפה מוגברת לשמש ומביקור במכוני שיזוף, משום שצמח המרפא הזה מעלה את רגישות העור לקרני UV.

במקרי חרדה קלים אפשר להסתייע בתכשירים נוספים שמבוססים על צמחי מרפא כמו ולריאן ורלקסין, קלמנרבין​ (שכוללת שילוב של ולריאן ושל פסיפלורה), דורמינול, נרבן ולשיאה​. כמה מהתכשירים האלה ניתן לרכוש ללא מרשם רופא, ואילו אחרים דורשים מרשם רופא.

מהן תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון וחרדה?

רבים חוששים מתופעות הלוואי של תרופות לטיפול בדיכאון ובחרדה, אך במרבית המקרים התועלת שמפיקים מהשימוש בהן מצדיקה את הצורך להתמודד עם תופעות הלוואי שלהן.

הודות למגוון הגדול של תרופות לטיפול בדיכאון ובחרדה שקיים כיום בשוק אפשר למצוא לכל אחד את התרופה שמתאימה לו במינון שטוב בשבילו ושכרוך בתופעות לוואי מעטות ככל האפשר.

הבעיה העיקרית הכרוכה בטיפול התרופתי בדיכאון ובחרדה היא שלא ניתן לדעת מראש מי יסבול מתופעות הלוואי של תרופה מסוימת. לכן לאחר שהרופא רושם למטופל תרופה מסוימת לטיפול בדיכאון ובחרדה, הוא לרוב יורה לו לעקוב אחרי תופעות הלוואי ולדווח עליהן. אם תופעות הלוואי הן בלתי נסבלות, והמצב אינו משתפר, צפוי הרופא להחליף את התרופה שרשם לתרופה אחרת.

תרופות לטיפול בדיכאון ובחרדה אינן גורמות - בדרך כלל - להתמכרות, אך יכולות לגרום לתלות, ובעת שמפסיקים לקחת אותן עלולים להרגיש לא טוב (התקבלו דיווחים על תסמינים כמו אי־שקט, חרדה מוגברת, הפרעות שינה וכאבי ראש). לכן אם נוטלים תרופה נוגדת דיכאון וחרדה במשך זמן רב ומעוניינים להפסיק את השימוש ​בה, יש לעשות זאת רק בהנחיית הרופא המטפל ולהיות במעקב אצלו.

בתוך כמה זמן מתחילה התרופה להשפיע?

כדי שהתרופה תעזור יש לקחת אותה באופן עקבי, כל יום, בהתאם למינון שקבע הרופא.

מילת מפתח היא סבלנות. בדרך כלל מתחילות התרופות האלה להשפיע בשבוע או בשבועיים הראשונים לנטילתן, ואילו את ההשפעה המרבית שלהן רואים לאחר 4 עד 6 שבועות.

כמה זמן אצטרך לקחת תרופות?

משך הזמן משתנה ממטופל למטופל. יש לדעת ​שאם מפסיקים את הטיפול לפני הזמן, הדיכאון או החרדה עלולים לחזור. לכן חשוב להיות במעקב אצל רופא פסיכיאטר או אצל רופא המשפחה. אלה יידעו מתי להעלות או להפחית את המינון או להפסיק את הטיפול.

האם מותר לקחת בהיריון תרופות לטיפול בדיכאון?

לפי האגודה האמריקאית לרופאים מיילדים ולגינקולוגים, 14% עד 23% מהנשים סובלות במהלך ההיריון מתסמיני דיכאון. היריון אינו סיבה לא לתת טיפול תרופתי מתאים, ויש תרופות שגם נשים הרות יכולות לקחת. מובן שהדבר צריך להיעשות רק לאחר התייעצות עם הגורמים הרפואיים המתאימים.

הטיפול בילדים ובמתבגרים

בדומה לאוכלוסיה הכללית, גם ילדים ומתבגרים עלולים לסבול מדיכאון. טיפול בדיכאון בילדים ובמתבגרים (עד גיל 24!) מחייב אבחון מדוקדק, והטיפול התרופתי בהם ייעשה רק אם הם מצויים במעקב של פסיכיאטר.

​דיכאון במתבגרים מלוּוה לעיתים במחשבות אובדניות או ברצון של המתבגר לפגוע בעצמו, ולכן חשוב מאוד - במיוחד בתחילת השימוש בתרופה לטיפול בדיכאון - לעקוב אחרי המטופל ולדווח לרופא אם חלים שינויים משמעותיים במצב הרוח שלו, למשל אם הוא מסתגר או מתבודד בחדרו, מפתח מחשבות שווא או מחשבות על התאבדות ועל מוות.  

הטיפול בגיל המבוגר

דיכאון וחרדה הם מצבים שכיחים גם בגיל המבוגר, במיוחד בשל בדידות, מחלות ומוות של אנשים קרובים. גם בדיכאון של קשישים אפשר לטפל באמצעות תרופות. עם זאת, קשישים לרוב רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופות, ובמרבית המקרים הטיפול ייבחר בקפידה ובמינונים נמוכים יותר מהרגיל. במהלך הטיפול בקשישים חשוב מאוד שיהיו במעקב רפואי ויעשו את כל הבדיקות לפי המלצות הרופא.

האם מותר לקחת נוגדי דיכאון בשילוב עם תרופות אחרות?

כמו בכל טיפול תרופתי, ההתאמה של הטיפול בדיכאון ובחרדה מצריכה בדיקה מעמיקה של התרופות הנוספות שנוטלים. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח בנוגע לשילובי תרופות.

מי יכול לרשום תרופות נגד דיכאון וחרדה?

רופא משפחה או פסיכיאטר.

איך אפשר לחדש מרשם לתרופה קבועה?

בקלות! הכנו לכם מדריך​.

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בכללית

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית