וולבוטרין XR, ולבוטרין XR Wellbutrin XR

אזהרות ותופעות לוואי

• הערה לסעיפי היריון והנקה

  המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

• האם התרופה מותרת בהיריון?

  אין די מידע בנוגע לבטיחות התרופה בהיריון. יש לדווח לרופא המטפל על היריון או על כוונה להיכנס להיריון. טיפול בדיכאון בתקופת ההיריון נקבע באופן פרטני לכל מטופלת. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל או עם המרכז הטרטולוגי. אם הרופא מאשר את השימוש בתרופה בהיריון, יש לדווח על כך בבוא העת לצוות שבחדר הלידה. 

• האם התרופה מותרת בהנקה?

  אין די מידע בנוגע לבטיחות התרופה בהנקה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם המרכז הטרטולוגי בנוגע לשימוש בתרופה בתקופת ההנקה.

• האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

  אלכוהול עלול להשפיע על יעילות התרופה ובמקרים נדירים הוא עלול להשפיע גם על המצב הנפשי. מטופלים דיווחו שהיו רגישים יותר להשפעות האלכוהול בעקבות נטילת בופרופיון. לפני התחלת השימוש בבופרופיון יש לדווח לרופא המטפל אם שותים אלכוהול באופן קבוע. הרופא עשוי לדרוש את הפסקת השתייה או את הפחתת הכמויות.

• האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

  התרופה עלולה לגרום לעייפות ולסחרחורות ולעיתים רחוקות גם לעילפון. אסור לנהוג אם חווים ירידה בערנות או ביכולת הריכוז בנהיגה.

• מתי אסור להשתמש?

  אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.

• אזהרות חשובות

  • ההיסטוריה הרפואית. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על ההיסטוריה הרפואית האישית: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.

  
  
  • מעקב רפואי. בעת שמטופלים בתרופה מומלץ להיות במעקב רפואי קבוע. אם את התרופה רשם פסיכיאטר, מומלץ להיות במעקב אצלו. ייתכן שהרופא גם ינחה לעקוב אחרי לחץ הדם והדופק ואחרי תוצאותיהן של בדיקות דם.
  
  
  • מחשבות אובדניות. דיכאון כשלעצמו עלול לגרום למחשבות אובדניות. בשבועות הראשונים לשימוש בתרופה - במיוחד כשמדובר במטופלים בני 25 שנים ופחות - תיתכן החמרה בדיכאון והתחזקות המחשבות האובדניות. אם חווים החמרה במצב הנפשי או מחשבות אובדניות, יש לדווח על כך לרופא המטפל. את הדיווח יכולים למסור גם קרובים שעדים להחמרה בדיכאון.
  
  
  • מחלות שמלוּות בפרכוסים. לפני התחלת השימוש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית האישית כוללת אפילפסיה או מצבים אחרים שלוּו בפרכוסים. הסיבה: השימוש בתרופה במינונים גבוהים עלול לגרום לפרכוסים. לכן אסור לתת אותה לחולי אפילפסיה, למי שסבלו מגידול במוח ולמי שמרבים לשתות אלכוהול. גורמי סיכון נוספים לפרכוסים הם היסטוריה של פגיעות ראש, נטילת תרופות שמגרות את המוח (ממריצות) ונטילת תרופות שגורמות להיפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם). יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מאחד או יותר מגורמי הסיכון האלה.
  
  
  • הפרעה דו־קוטבית. לפני התחלת השימוש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית האישית כוללת הפרעה דו־קוטבית (מאניה דיפרסיה). הסיבה: השימוש בבופרופיון עלול לגרום למאניה או להחמיר מאניה קיימת.
  
  
  • מחלת כבד ובהן אי־ספיקת כבד. אם סובלים ממחלת כבד ובכלל זה מאי־ספיקת כבד, יש לדווח על כך לרופא המטפל. במקרה כזה ייתכן שהרופא ירשום מינון נמוך ויעלה אותו בהדרגה. אסור להשתמש בבופרופיון במקרים של מחלת כבד חמורה.
  
  
  • אי־ספיקת כליות. מטופלים שסובלים מירידה בתפקוד הכליות עלולים לחוות תופעות לוואי רבות יותר אם הם משתמשים בבופרופיון. במקרה של אי־ספיקת כליות ייתכן שהרופא יורה על מינון נמוך ויעקוב אחרי התגובה לטיפול. יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מירידה בתפקוד הכליות.
  
  
  • מחלות של הלב ושל כלי הדם. יש לדווח לרופא המטפל אם ההיסטוריה הרפואית האישית כוללת מחלות של הלב ושל כלי הדם. ייתכן שהרופא ימליץ על מעקב שכולל בדיקות של לחץ הדם ושל הדופק.
  
  
  • תסמונת ברוגדה. זהו מצב גנטי נדיר שמלוּוה בהפרעות בקצב בלב ובעליית הסיכון לדום לב ולמוות פתאומי. אם סובלים מהתסמונת או ידוע על הימצאות תסמונת כזאת במשפחה, יש לדווח על כך לרופא המטפל לפני השימוש בבופרופיון.
  
  
  • לחץ דם גבוה. השימוש בבופרופיון עלול לגרום לעלייה בלחץ הדם. לרוב מדובר בעלייה מתונה, אך אם סובלים מלחץ דם גבוה לא מאוזן, יש לדווח על כך לרופא המטפל.
  
  
  • טיפול במבוגרים. על פי המידע הקיים, אפשר לתת את התרופה למטופלים בני 65 שנים ויותר, אך יש צורך במעקב צמוד יותר של הרופא המטפל אחרי התגובות לטיפול.
  
  
  • השפעה על בדיקות שתן. בופרופיון עלולה להשפיע לרעה על בדיקות לנוכחות סמים בשתן, במיוחד אם בודקים נוכחות של אמפטמין בשתן. אם עומדים בפני בדיקות לסמים בשתן, יש לדווח לרופא המטפל על נטילת בופרופיון.
  
  
  • הימצאות הטבלייה בצואה. הטבלייה מצופה בקליפה שמשחררת את התרופה באיטיות במערכת העיכול. לעיתים ניתן להבחין בקליפה הזאת בצואה. המצב הזה נחשב לתקין.
  
  
  • תגובות בין־תרופתיות. לבופרופיון יש אינטראקציות עם תרופות אחרות. יש תרופות שאסור לשלב עם בופרופיון. לכן אם נוטלים תרופות אחרות או תוספי תזונה, יש לדווח עליהם לרופא המטפל.

• מהן תופעות הלוואי האפשריות?

  תופעות לוואי המחייבות לפנות לרופא המטפל
  תופעות הלוואי האלה הן ברובן לא שכיחות ואף נדירות, אך עלולות להיות מסוכנות:

  
  • תופעות לוואי של רגישות־יתר: תופעות לוואי בעור (כמו פריחה, נפיחות, אדמומיות, גרד, הופעת שלפוחיות, קילופים), קוצר נשימה, צפצופים בנשימה, קשיי נשימה, לחץ בחזה או בגרון, התנפחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפה, הפנים, השפתיים, הלשון, העפעפיים. לתסמינים האלה עלול להתלוות חום גבוה.
  
  • מחשבות על מוות או על אובדנות.
  
  
  • פרכוסים.
  
  
  • עילפון.
  
  
  • תסמיני זאבת (לופוס) כמו פריחה או נגעים על העור לאחר חשיפה לשמש.
  
  
  תופעות לוואי שכיחות
  כאבי ראש, הפרעות שינה, נדודי שינה, סחרחורות, אי־שקט, בלבול, חרדה, רעד, קושי להתרכז, שינויים במצב הרוח, חלומות מוזרים, דופק מהיר, לחץ דם גבוה, זיעה מוגברת, ירידה או עלייה במשקל, יובש בפה, עצירות, בחילות, הקאות, כאבי בטן, גזים, הסמקה, נזלת, תסמיני שפעת, צלצולים באוזניים (טנטון), הפרעות בראייה.
  
  תופעות לוואי נדירות
  פרכוסים, ישנוניות, כאבים בגוף, חוסר מנוחה, הפרעות תנועה, מחשבות לא הגיוניות, מחשבות אובדניות, הזיות, מחשבות שווא, חשדנות חמורה, אובדן קשר עם המציאות, חוסר יכולת לחשוב בבהירות, החמרה של דיכאון, הפרעות בקצב הלב, ירידה בלחץ הדם, התעלפויות, פריחה, יובש בעור, גרד, הפרעות במחזור החודשי, גלי חום, ירידה בחשק המיני, כיבים בחלל הפה, קושי בבליעה, שינויים בחוש הטעם, תיאבון מוגבר, כאבי שרירים ומפרקים, כאבים בצוואר, עוויתות בשרירים, שינויים בתכיפות של מתן שתן, שיעול, חום גבוה, ראייה כפולה, עלייה בלחץ התוך־עיני, גלאוקומה מסוג זווית סגורה, התנהגות אגרסיבית, נשירת שיער, קוצר נשימה, יובש בעיניים, בצקות בפנים, דלקת כבד, צהבת, הזיות, התכווצויות ברגליים, רגישות לאור השמש, שינויים ברמות הסוכר בדם, פריחה חמורה, החמרה של פסוריאזיס.

• תגובות בין תרופתיות

  לבופרופיון יש אינטראקציות עם תרופות רבות. לא ניתן לציין כאן את כולן, ולכן לפני שמתחילים להשתמש בתרופה, יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.

  
  
  תרופות שאסור לשלב עם בופרופיון
  • תרופות נוגדות דיכאון מהמשפחה של מעכבי MAO (כמו פנלזין) או תרופות לפרקינסון (כמו סלג'ילין).
  
  
  • בשילוב עם תרופות אחרות שמכילות בופרופיון כמו זייבן, שמסייעת להיגמל מעישון.
  
  
  תרופות נוספות שעלולה להיות להן אינטראקציה עם בופרופיון
  מדובר בתרופות שהשילוב שלהן עם בופרופיון עלול לגרום לפרכוסים, לירידה ביעילות התרופות או להחרפה בתופעות הלוואי שלהן ושל בופרופיון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לשילוב עם התרופות האלה.
  
  
  • תרופות נוגדות דיכאון אחרות. תרופות מסוימות יאשר הרופא לשלב עם בופרופיון ותרופות אחרות הוא לא יאשר.
  
  
  • תרופות נוגדות פסיכוזה כמו ריספרידון וקלוזפין.
  
  
  • תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה ובהפרעות קצב כמו מטופרולול.
  
  
  • תרופות לטיפול בהפרעות בקצב הלב כמו פרופפנון, דיגוקסין ופלקאיניד.
  
  
  • טמוקסיפן, תרופה לטיפול בסרטן השד.
  
  
  • תרופות אחרות לטיפול בסרטן.
  
  
  • קודאין, תרופה לטיפול בכאבים ובשיעול.
  
  
  • טרמדול, תרופה לטיפול בכאבים.
  
  
  • קלופידוגרל (תרופה "מדללת דם").
  
  
  • תרופות לאפילפסיה, כמו קרבמזפין, פניטואין ופנוברביטל.
  
  
  • תרופות מסוימות לטיפול בנשאי HIV.
  
  
  • תרופות מרפות שרירים כמו אורפנדרין.
  
  
  • תרופות אחרות לטיפול במחלת פרקינסון, כמו תכשירי לבודופה ופרמיפקסול.
  
  
  • תכשירים להפסקת עישון שמכילים ניקוטין.
  
  
  • אינסולין.
  
  
  • תרופות לסוכרת ממשפחת הסולפונילאוראה כמו גלימפיריד.
  
  
  • רפגליניד, תרופה לטיפול בסוכרת.
  
  
  • תרופות לטיפול במלריה, כמו מפלוקווין.
  
  
  • תרופות ממריצות לטיפול בהרזיה כמו פנטרמין.
  
  
  • אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים כמו ציפרופלוקסצין.
  
  
  • אנטיהיסטמינים מדור ישן כמו הידרוקסיזין.
  
  
  • קורטיקוסטרואידים במינון גבוה.