מחלות לב וכלי דם הן הסיבה העיקרית (אחרי סרטן) לתמותה בעולם המערבי, ולא סתם ביטויים כמו התקף לב, ניתוח מעקפים, אנגינה פקטוריס, צנתורים וניתוח מסתמים - זוכים לחיפושים רבים.
לצד המודעות הגוברת לקשר שבין אורח חיים בריא לבין הורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, עולים ופורחים מיתוסים חסרי ביסוס, שעלולים לסכן את הבריאות שלכם.
מיתוס: אני יכול לדעת אם יש לי לחץ דם או כולסטרול גבוה
לחץ דם גבוה זכה לכינוי "הרוצח השקט", והוא הרוויח אותו ביושר רב. תחילה כלל לא מרגישים בקיומו, אבל כאשר מופיעים כאבי ראש או אי־ספיקת כליות, קשה יותר לאזן את לחץ הדם.
בנוסף, אדם יכול להיות רזה ובכושר טוב ועדיין לסבול מכולסטרול גבוה.
מיתוס: התסמינים להתקף לב ברורים מאוד
למרות שרבים חווים את התחושה "הקלאסית" להתקף לב של לחץ עז בחזה, ייתכנו גם תסמינים מוכרים פחות - והם שכיחים יותר בנשים.
במחקר שפורסם בכתב העת Circulation נבדקו 515 נשים שלקו בהתקף לב. החוקרים מצאו כי 70% מהנשים סבלו בחודש שלפני ההתקף מחולשה, מהפרעה בשינה או מקוצר נשימה. עוד הם מצאו כי 43% מהנשים לא סבלו כלל מתעוקת חזה בזמן ההתקף.
נשים מבוגרות יותר, בדומה לגברים, נוטות לסבול מתעוקת חזה טיפוסית, שהיא כאמור התסמין השכיח להתקף לב.
לא כל תסמין בלתי־טיפוסי מעיד על התקף לב, אבל אם יש לך גורמי סיכון, חשוב לשים לב לתחושות. תסמינים חדשים או שינוי בתסמינים מוכרים, אפילו אם הם טיפוסיים, עלולים להיות סימן לבעיות בלב. גם בחילה או קשיי עיכול יכולים להיות תסמינים בלתי־טיפוסיים שמקדימים התקף לב.
"שמעתי כבר על מקרים שקרדיולוגים לקו בהתקף לב וחשבו שהתסמינים מעידים על קשיי עיכול", אומרת ד"ר אליזבת ג'קסון, מרצה לרפואת הלב באוניברסיטת מישיגן.
מיתוס: נשים צעירות לא נמצאות בסיכון
מחלת לב היא סיבת המוות מספר אחת של נשים בארצות־הברית: כ־460 אלף מתות ממנה בשנה - ולא כולן מבוגרות.
לדברי ד"ר מאיירס, גורמי סיכון שתורמים למחלות לב - כמו השמנה, סוכרת מסוג 2 ולחץ דם גבוה - מופיעים כיום מוקדם יותר בנשים. ככל ששכיחותם של גורמי הסיכון האלה עולה בגילים צעירים יותר, עלולה מחלת לב להתפתח מוקדם יותר.
"בממוצע יש פער של 10 שנים בהופעה של מחלת הלב בין גברים לנשים", אומרת ד"ר ריטה רדברג, פרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. "גברים נוטים יותר לחלות בשנות ה־50 לחייהם ונשים בשנות ה־60. ייתכן שזה קשור, לפחות חלקית, לאסטרוגן. להורמון הזה יש תפקיד מורכב במניעת מחלת לב, אבל לא ברור בדיוק איך הוא עובד".
פעילות גופנית מסוכנת מדי אם יש כבר מחלת לב
לרוב זה לא נכון. אחרי אירוע לבבי, כמו התקף לב, מעודדים את האנשים לפנות מיד לשיקום ולהתחיל לבצע פעילות בתוך שבועיים מהאירוע.
"רק מעט חולים סובלים ממגבלות משמעותיות ארוכות טווח שמונעות מהם לבצע פעילות גופנית כלשהי", אומרת ד"ר ג'קסון. פעילות גופנית מפחיתה את ההחמרה של מחלת הלב ואת הסיכון של חולי לב לסבול מהתקף לב ראשון או מהתקף לב חוזר.
ההמלצה היא להתחיל בפעילות של 10 דקות ביום ולהוסיף 10 דקות בכל שבוע עד שמגיעים ל־30 דקות לפחות של פעילות יומיומית. רופא המשפחה אמור להתאים לכל אחד את הפעילות המתאימה לו.
אספירין ואומגה 3 טובים תמיד
רוב הציבור שמע שאספירין ואומגה 3 מונעים ביעילות מחלות לב.
יש רופאים שממליצים ליטול אספירין כדי להגן על הלב ועל כלי הדם (תרופה מונעת). לגברים ההמלצה הזאת תקפה מגיל 50, ואילו לנשים ממליצים ליטול אספירין מגיל 65 - אם אין הוראת נגד.
עם זאת, אספירין עלול להחמיר בעיות בקיבה, ויש אנשים שעלולים לסבול מאלרגיה לתרופה. לכל תוסף מזון ולכל תרופה יש היבטים בעד ונגד. הסיכון לדימום יתר אצל אישה צעירה בגלל לקיחת אספירין עלול להיות גבוה מהתועלת האפשרית ללב.
יש פרסומים לפיהם התועלת של אספירין למניעה ראשונית של מחלות לב מוטלת בספק ומתקזזת עקב הנזק האפשרי שהשימוש בו עלול לגרום: דימומים במערכת העיכול ובמוח. לכן, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לגורמי הסיכון הספציפיים של כל מטופל.
חומצות שומן אומגה 3 יעילות במיוחד לאנשים שיש להם כבר בעיה בלב והם מנסים למנוע בעיה נוספת. איגוד רופאי הלב האמריקני ממליץ לאכול דגים שמנים לפחות פעמיים בשבוע או לקחת עד שלושה גרם אומגה 3 מדי יום ביומו. האיגוד מזהיר שמינון גבוה יותר עלול לגרום לדימום מוגבר אצל חלק מהאנשים.
אולם רוב המחקרים לא מוכיחים תועלת משמעותית של תוספי אומגה 3 - בניגוד לאכילה של דגים מהים הצפוני כמו סלמון וטונה שאכן מועילה מאוד.
אספירין וחומצות שומן אומגה 3 יכולים שניהם להפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם, כמו אלה שגורמים להתקף לב. אבל אין להפחית יותר מדי את מנגנון הקרישה, משום שזה עלול להעלות את הסיכון לדימומים. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא לפני שלוקחים תרופה כלשהי או תוסף.
אם יש לי מחלת לב, הלך עליי
ממש לא! ממחקרים עולה שבמקרים מסוימים ניתן לבטל את הנזק, ושאורח החיים הוא חלק חיוני בשינוי: פעילות גופנית, תזונה בריאה שמכילה פירות וירקות, הגבלת צריכה של מזון מעובד, הימנעות מעישון ומעישון פסיבי - מומלצים למניעת הישנות של מחלות לב.
"אף פעם לא מאוחר מדי לטפל במחלת לב", אומרת ד"ר מאיירס, "שינויים מעטים באורח החיים הם המפתח למניעת מחלות לב ושליטה על גורמי הסיכון".
ד"ר מנחם נהיר הוא מנהל המכון לשיקום הלב ורופא בכיר במערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית
