רוחק ראייה (היפראופיה)

​​​​​מה גורם לרוחק ראייה?

רוחק ראייה (היפראופיה) הוא מצב שבו עצמים קרובים נראים מטושטשים (עד כדי אי־יכולת להבחין בהם כלל). מרמת חומרה מסוימת גם עצמ​ים מרוחקים ייראו מטושטשים.

לעומת זאת בקוצר ראייה עצמים קרובים לעין נראים היטב, ורק עצמים רחוקים נראים מטושטשים.

רוחק ראייה נובע מהפרעה בתשבורת של קרני האור (רפרקציה) בעין. במצב הזה הנקודה שבה מתמקדות קרני האור מהעולם החיצוני נמצאת מאחורי מרכז הראייה ברשתית במקום להיות על מרכז הראייה עצמו.

רוחק ראייה קיים בגיל הינקות ובילדות המוקדמת במסגרת ההתפתחות התקינה של מערכת הראייה. ההיפראופיה יורדת עם הגיל בשל התארכות גלגל העין ולרוב נעלמת בסביבות גיל שבע שנים.

אם העין גדלה באופן מוגבל, ואורך העין (לרוב בין 22 ל־26 מילימטר) קטן מהממוצע, עלולה להיווצר היפראופיה שתימשך גם בחיים הבוגרים.

רוחק ראייה עלול להיגרם בשנית גם בעשור החמישי לחיים במסגרת התופעה שנקראת זוקן ראייה (פרסביופיה). במצב הזה עדשת העין - איבר שנמצא מאחורי הקשתית - מאבדת מגמישותה ומהיכולת שלה לשנות את צורתה (היכולת הזאת נקראת אקומודציה) ומכוח התשבורת שלה, ולכן נזקקים למשקפי קריאה.

בבדיקות סקר אצל רופא עיניים, שמומלצות לילדים בני שנה אחת, שלוש שנים וחמש שנים, שכוללות הרחבת אישונים ושיתוק של יכולת האקומודציה, מתגלה לעיתים רוחק ראייה שחורג מהנורמלי. במצב כזה יש לעשות תיקון זמני או קבוע באמצעות משקפיים.

האם רוחק ראייה קשור לבעיות עיניים אחרות?

כן, בהחלט. ראשית, רוחק ראייה שאינו מתוקן עלול לגרום למצב שבו המטופלים מתאמצים מאוד לראות עצמים מקרוב באמצעות אקומודציה. המאמץ הזה מעייף את העיניים ומפעיל לחץ במצח וסביב העיניים, בעיקר לאחר קריאה.

היפראופיה, שנובעת מכך שהעין קצרה, קשורה באופן הדוק לגלאוקומה צרת זווית - מצב שבו בשל קוטן העין והיחס בין האיברים שבה קיימות הפרעה בניקוז הנוזל שהעין מייצרת ועלייה בלחץ התוך־עיני.

אם לא מטפלים ברוחק ראייה משמעותי בילדים, הם עלולים לסבול מפזילה של העיניים פנימה. הסיבה: כשהעיניים מתאמצות לראות עצמים קרובים באמצעות אקומודציה, ישנה גם תנועה שלהן כלפי פנים.

יתר על כן, רוחק ראייה, כמו כל הפרעת ראייה שלא תוקנה בגיל הילדות, עלולה לגרום לעין עצלה - מצב שבו המוח אינו מקבל תמונה ברורה מהעין ומעדיף את העין האחרת על פניה. במצב כזה עלולה להיגרם ירידה בלתי הפיכה בחדוּת הראייה.

הטיפול ברוחק ראייה

משקפיים

משקפיים בעלי עדשה מרכזת הם הפתרון הפשוט והשכיח ביותר לרוחק ראייה. המשקפיים גורמים להסטת קרני האור אל מרכז הראייה כך שמתקבלת תמונה חדה.

כשמדובר בילדים שסובלים מרוחק ראייה יש לעקוב אחרי מצב ראייתם באופן מסודר ותכוף יחסית אצל אופטומטריסט ואצל רופא עיניים ולשנות את מספר המשקפיים מעת לעת בהתאם לנדרש.

גם אצל מבוגרים, ובעיקר אצל בני 40 עד 50 שנים, יכולים להיות שינויים תכופים במרשם המשקפיים כאשר מתחילה להתפתח פרסביופיה (זוקן ראייה) שהוזכרה קודם לכן.

עדשות מגע

בדומה למשקפיים, ישנן גם עדשות מגע שמיועדות לסובלים מרוחק ראייה. יש להקפיד על הוראות השימוש ולהימנע מלהרכיב עדשות מגע בעת שנכנסים למי ים או לבריכה.

כמו כן יש להימנע מהרכבת עדשות מגע בלילה או מטיפול בהן בידיים לא נקיות או משטיפתן במי ברז כדי למנוע זיהומים קשים בקרנית.

ניתוחים להסר​​ת המשקפיים

באמצעות ניתוחים להסרת משקפיים בלייזר כמו PRK או LASIK שנעשים על הקרנית ניתן לתקן רוחק ראייה בשיעור של עד כ־+5 דיופטר. יש לציין שלסובלים מהיפראופיה עדיף ניתוח LASIK על פני ניתוח PRK מבחינת יציבות התוצאות ואיכותן. 

במטופלים בעלי רוחק ראייה גבוה יותר או כאשר קיים גם קטרקט (עכירות בעדשת העין) ניתן בחלק מהמקרים לעשות ניתוח להחלפת עדשה שאינו שונה במהותו מניתוח קטרקט רגיל. ניתוח כזה פחות מקובל לעשות לפני גיל 45 שנים מאחר שהוא גורם מייד לאובדן מוחל​ט של יכולת האקומודציה.

ד"ר אסף פרימן הוא מנהל שירות הקרנית במחלקת העיניים בבית החולים מאיר מקבוצת כללית

פרופ' יואב נחום הוא סגן מנהל מערך העיניים ומנהל שירות פני שטח העין בבית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית