נפחת הריאות (אמפיזמה): למלא את החלל

​​המודעות לתזונה נכונה ולפעילות גופנית נמצאת בעלייה מתמדת. אך עדיין, באופן אבסורדי כמעט, כל אדם רביעי במדינת ישראל מעשן. 

מתוך המעשנים, אלפים יסבלו מנזקי העישון הרבים, כמו למשל: הזדקנות מואצת של העור, דלקת סימפונות כרונית (ברונכיטיס כרונית) גידולי ריאה סרטניים ונפחת הריאות (אמפיזמה, באנגלית: Emphysema).

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) זכתה במוניטין המפוקפק של היותה מחלת הריאות של המעשנים וכוללת הן את דלקת הסימפונות הכרונית והן את נפחת הריאות. היא גורם התמותה השלישי בעולם. בישראל מתים מדי שנה יותר מ־1,000 אנשים כתוצאה מ־COPD.

מהי נפחת הריאות (אמפיזמה)?

נפחת הריאות היא, כאמור, מחלת ריאות חסימתית כרונית, שבה נאדיות הריאה (מעין שקיקים האחראים לחילוף הגזים התקין בריאה) נפגעות, נחלשות ומתפרקות. 

מאחר שקרומי הנאדיות מתפרקים, הרי מה שהיה קודם לכן הרבה שקיקים קטנטנים הופך לחללי אוויר גדולים שכולאים בתוכם אוויר גם כשהחולה נושף אוויר החוצה. 

אומנם לחללים האלה יש נפח גדול, אך לא נעשה בהם חילוף גזים (קליטה של חמצן ופינוי של פחמן דו־חמצני) והם גורעים מקום יקר ערך מהאזורים הבריאים של הריאות.

עישון גורם לנפחת הריאות

במרבית המקרים נפחת הריאות נגרמת מעישון כבד במשך שנים רבות. למעשנים יש סיכוי שגדול פי 15 לחלות בנפחת מאשר לאנשים שאינם מעשנים. עישון מסוכן לבריאות בין אם מדובר בסיגריות רגילות, בסיגריות אלקטרוניות, בנרגילות, בסיגרים, במקטרות או בעישון פסיבי.

גורמים נוספים לנפחת הריאות כוללים חשיפה תעסוקתית (לעשן או לאבק תעשייתי במפעל, למשל) או כתוצאה מחשיפה תכופה לזיהום אוויר.

מהם התסמינים של COPD ושל נפחת ריאות?

שלושת התסמינים השכיחים ביותר של COPD בכלל ושל נפחת הריאות בפרט מופיעים לרוב יחדיו ובאים לידי ביטוי בדרגות חומרה שונות בחולים שונים:

• קוצר נשימה - מרגישים שאין אוויר וכתוצאה מכך מתנשמים ומתנשפים אחרי מאמץ גופני קל ומתעייפים בקלות.

• שיעול - סובלים משיעול כרוני וטורדני. אומנם חולי נפחת משתעלים פחות מאשר חולים בדלקת סימפונות כרונית, אך יש להתייחס למכלול התסמינים. 

• ליחה - קמים בבוקר עם תחושת מחנק ועם ליחה מרובה בדרכי הנשימה. השיעול הכרוני מלוּוה לעיתים תכופות בליחה צמיגה. 

מהם הסיבוכים של מחלת הנפחת?

נפחת הריאות מגבילה את היכולת לנשום. יעילות חילוף הגזים בריאות יורדת בהדרגה ועלולה לגרום לבעיות הבאות:

• החמרה בסימפטומים של קוצר נשימה עקב רמות נמוכות של חמצן בדם.

• קושי לבצע מטלות יומיומיות.

• קושי לאכול - מה שעלול לגרום לתת־תזונה.

• בשלב מתקדם עלול להופיע יתר־לחץ דם ריאתי.

מה צריך להדליק נורה אדומה?

אל תחכו לשלב שאתם מתעייפים ממטלה פשוטה כמו מקלחת. שמרו על ערנות ושימו לב לתסמינים, במיוחד אם אתם מעשנים.

אל תגידו לעצמכם "אני לא בכושר", אלא פנו לרופא שלכם אם אתם מרגישים:

• קוצר נשימה מתמשך (כאמור, בעיקר אם אתם מעשנים).

• עייפות בהשוואה לחברים בני גילכם. למשל, קשה לכם לעמוד בקצב של חבריכם בעת הליכה קצרה או אתם מתקשים לדבר תוך כדי הליכה.

במקרה של חשד למחלת ריאות חסימתית, יש לעשות בדיקת תפקודי ריאה. בהתאם לתוצאות הבדיקה יוכל רופא ריאות להפנות אתכם להמשך הבירור.

אפשר להחלים מנפחת?

נפחת היא, כאמור, מחלה כרונית, ולא ניתן לרפא את הרקמות הפגועות שבריאות. קיימים טיפולים להקלה על התסמינים ולשיפור איכות החיים כמו גם למניעת ההחרפה של הנזק לריאות.

מהם הטיפולים בנפחת?

• בראש ובראשונה הפסקת העישון. גמילה מעישון יכולה להאריך את חייהם של חולים בנפחת. בעבור חולי נפחת שממשיכים לעשן המחלה עלולה להיות סופנית ולקצר את החיים אף בעשור.

• שימוש סדיר במשאפים.

• שיקום ריאתי - שיפור הכושר והקפדה על תזונה בריאה בעזרת אנשי מקצוע.

• תוספת של אינהלציות, של סטרואידים סיסטמיים ושל אנטיביוטיקה מקילה על התסמינים בעת התלקחות המחלה. לעיתים נדרשת העשרת חמצן ממושכת. 

ניתוחים

• ניתוח להקטנת נפח הריאה עשוי להתאים לאלה שלמרות הטיפולים שהוזכרו למעלה עדיין סובלים מקוצר נשימה כמו גם מבעיות נוספות בתפקודי הריאה. 

הניתוח הזה אומנם משפר את מצבם של חלק מהחולים, אבל אינו נפוץ משום שהוא כרוך בשפע של סיבוכים: שיעורים גבוהים של תחלואה ושל תמותה.

• ניתוח השתלת ריאה, למרבה הצער, אינו רלוונטי בעבור מרבית החולים בנפחת עקב מחסור חמור בתורמי ריאות ומכיוון שמטופלים רבים מבוגרים מכדי להיות מועמדים להשתלה.

טיפולים מתקדמים בנפחת הריאות

טכנולוגיות זעיר־פולשניות יכולות לתת מענה לחולים שמיצו ללא הצלחה את כל הטיפולים השמרניים. השיטות האלה נועדו להשיג מטרה דומה - הקטנת הנפח של אזורי הריאה הפגועים ביותר כדי לפנות מקום לאזורי הריאה הבריאים יותר כדי להקל על הנשימה. 

מטופלים שיעברו בהצלחה הליך של הקטנת נפח הריאה באחת השיטות הבאות צפויים לחוות שיפור באיכות החיים וכן שיפור בתפקודי הריאה שלהם ללא צורך בהתערבות ניתוחית וללא כאבים.

השתלת שסתומים להקטנת נפח ריאה

טכנולוגיית ה־IBV (קיצור של Intrabronchial Valves - שסתומים תוך־סימפוניים) היא אחת השיטות פורצות הדרך לטיפול בנפחת ריאות קשה. 

בטיפול הזה מושתלים שסתומים זעירים חד־כיווניים בתוך דרכי האוויר של חולה הנפחת. השסתומים מאפשרים לבודד את האזור הפגוע של הריאה וכך להקטין את נפח הריאה. הם מונעים מהאוויר ששואף החולה להיכנס אל האזור שניזוק, אך מאפשרים לאוויר לעבור ולצאת בעת פעולת הנשיפה.

לאחר טשטוש עמוק או לאחר הרדמה כללית השסתום ממוקם בפתח של אזור הריאה הפגוע באמצעות צנתר ייעודי המושחל דרך ברונכוסקופ (מכשיר רפואי בצורת צינור גמיש שבקצהו מצלמה ומקור אור, ואשר מוכנס לגוף דרך הפה וקנה הנשימה). השסתום מקובע באמצעות זיזים מובנים שנצמדים לדפנות של דרכי האוויר.

שימוש באדי מים להקטנת נפח ריאה

טכנולוגיית ה־BTVA (קיצור של Bronchoscopic Thermal Vapor Ablation) היא שיטה מתקדמת נוספת שמיועדת להקטין את נפח הריאה. בטיפול הזה צורבים את רקמת הריאה הפגועה באמצעות אדי מים חמים. בעת ההליך אדי מים חמים מוזרמים דרך ברונכוסקופ כדי לגרום לכווייה מבוקרת באזור הפגוע. בעקבות כך הרקמה הפגועה מצטלקת ונפחה מצטמצם. את המקום שמתפנה יכולה לתפוס רקמת ריאה מתפקדת.

גם ההליך הזה נעשה כאשר המטופל מצוי בטשטוש עמוק. לאחר התאוששות קצרה משוחרר המטופל לביתו. 

ד"ר איל רומם הוא מנהל היחידה לרפואת ריאות פולשנית במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית