מהי אלופציה אראטה?
אלופציה אראטה (Alopecia areata) היא מחלה שפורצת באופן פתאומי ומתבטאת בהופעת אזורי הקרחה עגולים. אלה יכולים להופיע בכל מקום בגוף - אך נוטים להופיע בעיקר באזור הקרקפת או הפנים. המחלה אינה מסוכנת ואינה משפיעה על הבריאות הכללית אלא פוגעת "רק" בשיער.
במקרים נדירים יש קשר בין אלופציה אראטה לבין מחלות פנימיות, ולכן אחרי שמתקבלת אבחנה שמדובר באלופציה אראטה, יש לעשות בדיקות דם.
מדוע זה קורה?
אלופציה אראטה היא למעשה "גול עצמי" של מערכת החיסון: תאי מערכת החיסון (לימפוציטים ותאים מסוגים אחרים) תוקפים את זקיקי השערות וגורמים לנשירת השערות. מדובר אפוא במחלה שבשפת הרופאים נקראת "מחלת חיסון עצמי" (ובלועזית: מחלה אוטו־אימונית).
האם זה מידבק?
לא. מדובר במחלה שנגרמת עקב פעילות מוגברת של מערכת החיסון ולא עקב חיידק או נגיף או מזהם אחר כלשהו.
מהי שכיחות התופעה?
אלופציה אראטה מופיעה אצל 2% מהאוכלוסייה. אין הבדל בין גברים לנשים בשיעור התחלואה במחלה הזאת.
האם זה גנטי?
לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים באלופציה אראטה יש סיכוי גבוה יותר (בשיעור של כ־20%) לחלות במחלה.
מהם התסמינים?
אלופציה אראטה באה לידי ביטוי בקרחות עגולות - בעיקר בקרקפת - אך היא יכולה להופיע בכל אזור שבו יש שיער כמו גבות, ריסים וזקן.
במקרים נדירים עלולה המחלה להיות חמורה וקשה: אלופציה טוטליס היא מחלה שבה נושר כל שיער הקרקפת, ואילו אלופציה אראטה אוניברסליס היא מחלה שבה נושר כל שיער הגוף, כולל הריסים והגבות.
החדשות הטובות הן שנשירת שיער היא התסמין היחיד של אלופציה אראטה. אין לה תסמינים נוספים כמו כאבים, תחושת גירוד, קשקשים או פריחה כלשהי.
אלופציה אראטה יכולה להופיע גם בפנים
האם יכול להיות שהנשירה היא סימפטום למחלה רצינית?
אלופציה אראטה מופיעה אצל אנשים בריאים בדרך כלל. עם זאת, בכל מקרה שבו מאבחנים אלופציה אראטה יש לברר אם אין לכך קשר למחלה פנימית כלשהי.
לשם כך יש צורך בבדיקות דם הכוללות ספירת דם ובדיקת רמתו של הורמון בלוטת התריס (תירוקסין). הסיבה: אלופציה אראטה יכולה להיות קשורה למחלות של בלוטת התריס וכן לוויטיליגו (מחלת עור אוטואימונית שבה מאבדים אזורים מסוימים של העור את צבעם, והעור הופך להיות בהיר) או למחלת מעי דלקתית (כמו מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית).
בכמה מחקרים נמצא קשר בין אלופציה אראטה לבין מצב אטופי (תגובה דלקתית שבאה לידי ביטוי במצבים כמו נזלת אלרגית, דלקת עור אטופית או אסתמה).
אצל קרובי משפחה של חולי אלופציה אראטה קיימת שכיחות־יתר של סוכרת נעורים.
ומה בנוגע למחיר הנפשי של אלופציה אראטה?
לאובדן שיער - גם אם מדובר באובדן מקומי בלבד - עלולות להיות השפעות נפשיות קשות.
בעולם שלנו מקובל לראות בשיער סימן לבריאות טובה ולנעורים. חולים במחלה עלולים להגיב בהסתגרות בבית - מה שעלול לפגוע ביכולתם לממש את הפוטנציאל שלהם להגיע להישגים אישיים, אף שמדובר במחלה שאין לה שום השפעה על מצב הבריאות הכללי.
אין שום סיבה שאלופציה אראטה תמנע מאדם להגשים את שאיפותיו ולהצליח בלימודים, בעבודה ואפילו בחיי החברה.
באיזה גיל מופיעה המחלה?
אלופציה אראטה עלולה להופיע בכל גיל, אך ההופעה הראשונה שלה היא לרוב לפני גיל 30.
איך מאבחנים?
את האבחנה שמדובר באלופציה אראטה עושה רופא עור. הוא בודק את אזור ההקרחה ומוודא שאין סימנים למחלת עור אחרת שיכולה להופיע בקרקפת כמו פסוריאזיס, סבוריאה או גזזת. ברוב המקרים אין צורך בבדיקות מעבדה או בביופסיה לאישור האבחנה.
בדיקת הציפורניים עוזרת לרופא העור לאבחן אלופציה אראטה: אצל חולי אלופציה אראטה ניתן לראות שקעים זעירים וכתמים לבנים בציפורניים. נוסף על כך אצל חולים באלופציה אראטה הופכות לעיתים הציפורניים למחוספסות.
איך מטפלים?
אצל רוב האנשים השיער מחדש את צמיחתו באופן ספונטני באזור שהקריח. לעיתים המצב חוזר לקדמותו רק לאחר שנה, אך ניתן להחיש את הריפוי באמצעות תרופות שונות:
• סטרואידים למריחה. אפשר למרוח תכשיר המכיל סטרואידים על אזור ההקרחה או להזריק בו סטרואידים.
• מינוקסידיל. המשחה הזאת למניעת התקרחות גנטית יכולה להחיש את התאוששות השיער באזור ההקרחה. יש למרוח אותה פעמיים ביום.
• במקרים קשים ניתן להשתמש במשחות הגורמות לשפעול (הפעלה מחדש) של מערכת החיסון. מדובר במשחות כמו אנתרלין (המיועדת במקור לפסוריאזיס) או DPCP.
כשמורחים את המשחות האלה, נגרמת תגובה דלקתית מקומית באזור שבו נמרחה התרופה, ומופיעים אודם, נפיחות וגרד. התגובה הזאת לטיפול באנתרלין או ב־DPCP משפעלת את מערכת החיסון, היא מפסיקה לתקוף את זקיקי השיער, ואלה יכולים להתאושש ולחדש את צמיחת השיער.
• באלופציה אראטה שעמידה לטיפולים הרגילים ניתן לטפל באמצעות כדורי אולומיאנט.
זאת אומרת שבכל מקרה השיער שלי יגדל בחזרה?
כן, אבל אף אחד אינו יכול לדעת מתי זה יקרה. אצל 50% מהאנשים המחלה חולפת בתוך שנה. חוסר הידיעה מתי תחלוף המחלה עלול לגרום תסכול רב אצל החולים ולדרבן אותם להיעזר באחד הטיפולים נגדה.
מאילו פעולות כדאי להימנע כדי למנוע את הופעת המחלה?
אין שום דרך שבה ניתן למנוע את הופעת המחלה או את החמרתה. ניתן רק לטפל בה לאחר התפרצותה.
האם יש קבוצות שנמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה?
אנשים עם היסטוריה משפחתית של אלופציה אראטה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלה.
בסיכון מוגבר נמצאים גם אנשים בעלי רקע אטופי (שסובלים מאלרגיות) או חולים במחלות של מערכת החיסון (למשל, מחלות של בלוטת התריס, ויטיליגו או מחלת מעי דלקתית).
מידע נוסף תוכלו למצוא באתר של עמותת בראש מורם, המסייעת לחולי אלופציה אראטה
פרופ' ארנון כהן הוא מומחה ברפואת עור