מהו זעזוע מוח?
ההגדרה של זעזוע מוח (באנגלית: mild traumatic brain injury or concussion) היא "שינוי במצב ההכרה שנגרם כתוצאה מחבלת ראש טראומטית בעוצמה קלה עד בינונית".
הטראומה יכולה להיות כתוצאה מפגיעה קהה בראש (מכה ישירה) או כתוצאה מתנועה חדה של הראש שבה מופעלים כוחות האצה וכוחות האטה פתאומיים.
מדובר בתופעה מאוד שכיחה. בארצות־הברית מדווחים מדי שנה על כ־2.5 מיליון מקרים של זעזוע מוח, והמספרים האמיתיים הם ככל הנראה גבוהים יותר.
מהן הסיבות השכיחות לזעזוע מוח?
אלה הן הסיבות העיקריות לזעזוע מוח במדינות מתועשות, כמו ישראל, לפי סדר שכיחותן:
1. תאונות אופנוע ואופניים.
2. נפילות.
3. תאונות עבודה.
4. תקיפות.
בקרב מבוגרים נפילה היא הסיבה השכיחה ביותר לזעזוע מוח, ובקרב צעירים - תאונות אופנוע ואופניים. חבלות ראש שכיחות גם בסוגי ספורט שונים ובצבא.
מדוע זה קורה?
הפגיעה נגרמת כתוצאה ממכה חיצונית חזקה הגורמת לרקמת המוח לזוז בתוך הגולגולת. תזוזה כזאת יכולה לגרום לשינויים נוירופתולוגיים ברקמת המוח, דהיינו לפגיעה מיקרוסקופית בסיבי העצבים. כמו כן היא עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד של סיבי העצבים (בלי שנגרם נזק מיקרוסקופי לסיבי העצבים).
מהם התסמינים של זעזוע מוח?
מרבית התסמינים מגיעים לשיאם 7 עד 10 ימים לאחר החבלה וחולפים בהדרגה בתוך 4 שבועות:
• שינוי במצב ההכרה: אובדן הכרה שלרוב נמשך בין כמה שניות לכמה דקות.
• אובדן זיכרון (אמנזיה) ובלבול. אובדן הזיכרון יכלול תמיד את האירוע עצמו, אך לעיתים יכולה להיות גם שכחה של אירועים שהתרחשו לפני האירוע הטראומתי (אמנזיה רטרוגרדית) או שהתרחשו לאחריו (אמנזיה אנטרוגרדית).
האירוע יכול להיות מלוּוה בשאילת שאלות חוזרות שכבר נענו כמו "איפה אני נמצא?" "מה קרה?" וכדומה.
• כאבי ראש, תחושת סחרור או תחושת "ריחוף". התסמינים האלה יכולים להתפתח מייד לאחר האירוע או זמן מה בעקבות האירוע (בין כמה דקות לכמה שעות).
• בחילות והקאות.
• בהמשך יכולים להופיע תסמינים נוירופסיכיאטריים: שינויים במצב הרוח או שינויים קוגניטיביים כמו עייפות, איטיות בדיבור ובתגובה, חוסר אוריינטציה, קשיים בזיכרון, קשיי קשב וריכוז וקושי בשינה.
• פגיעה הגורמת לשיתוק של עצבים קרניאליים המעצבבים את שרירי גלגל העין וגורמים לראייה כפולה ולניסטגמוס (תנועות לא רצוניות מהירות של העיניים) שהוא תופעה יחסית נדירה.
• פרכוסים מתרחשים לרוב בעקבות פגיעות ראש חמורות, אבל יכולים להופיע גם בעקבות 5% מהמקרים של חבלת ראש קלה או בינונית.
פרכוסים שמופיעים בשבוע הראשון לאחר החבלה נחשבים לפרכוסים סימפטומטיים, ולא רואים בהם תסמין של אפילפסיה. מחצית מאירועי הפרכוס מתרחשים כ־24 שעות לאחר האירוע.
מה עליי לעשות בעקבות זעזוע מוח?
אדם שסבל מחבלת ראש צריך לעבור הערכה רפואית הכוללת תיאור מדויק של האירוע (אנמנזה), הערכה של עוצמת החבלה ושל משך הזמן שבו היה מחוסר הכרה - אם אכן איבד את הכרתו בעקבות האירוע.
נוסף על כך עליו לעבור בדיקה נוירולוגית להערכת התפקוד הקוגניטיבי והמוטורי שלו. במקרים מסוימים ימליץ הרופא לעשות בדיקת הדמיה, לרוב בדיקת CT ללא חומר ניגוד כדי לשלול דימום. במקרה של חשד לפגיעה וסקולרית (בכלי הדם) יש צורך לעשות בדיקת CT עם חומר ניגוד.
האם זעזוע מוח הוא מסוכן?
במקרה של זעזוע מוח פשוט, לא יהיו ממצאים בבדיקת ה־CT ראש. אולם חבלת מוח יכולה לגרום לדימום מוחי או לדימום בחללי המוח (דמם סאב־דורלי, אפידורלי, סאב־ארכנואידלי).
סיבוכים כאלה יכולים להופיע בעקבות חבלה משמעותית וכן בקבוצות סיכון כמו אנשים מבוגרים או אנשים שנוטלים תרופות לדילול הדם.
מתי לפנות לקבלת עזרה רפואית מיידית?
• אם מדובר במטופלים שמצויים בקבוצת סיכון.
• אם חבלה גרמה לאובדן הכרה.
• אם בעקבות החבלה נגרם כאב ראש חמור או כאב ראש שעוצמתו הולכת וגוברת.
• אם בעקבות החבלה סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים:
א. בלבול או ישנוניות.
ב. חוסר שקט, חוסר יציבות, פרכוסים.
ג. בחילות, הקאות, קשיון עורף.
ד. סימנים נוירולוגיים מוקדיים (ספציפיים לאזור אחד): חולשת גפיים, הפרעות בשדה הראייה, שינוי באישונים.
כיצד מטפלים בזעזוע מוח?
הטיפול הנפוץ לזעזוע מוח הוא מנוחה והימנעות מפעילות גופנית.
במקרים של חבלת ראש משמעותית או אובדן הכרה ממושך ייתכן שיהיה צורך בהשגחה בבית החולים, ובמקרים של דמם מוחי - ייתכן שיהיה צורך בהתערבות נוירוכירורגית.
במיעוט המקרים עלולה להיגרם תסמונת שנקראת post concussion syndrome (תסמונת שלאחר זעזוע מוח). התסמונת הזאת מתאפיינת בסימנים נוירולוגיים קלים הנמשכים לאורך זמן ועלולים להפריע לשגרת החיים.
ממחקרים עולה כי חבלות ראש חוזרות - גם אם הן קלות (כמו במקרה של מתאגרפים וכדורגלנים) - מעלות את הסיכון למחלות נוירודגנרטיביות בגיל מבוגר כמו דמנציה ופרקינסון.
הדבר הכי חשוב בחבלות ראש הוא למנוע אותן באמצעות שמירה קפדנית על כללי הזהירות ובכלל זה שימוש בקסדה בעת רכיבה על רכב דו־גלגלי מכל סוג שהוא.
ד"ר עדי וילף־ירקוני היא מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון מקבוצת כללית
