CT הוא ראשי תיבות של Computerized Tomography, ובעברית: טומוגרפיה ממוחשבת.
מדובר בבדיקה לא פולשנית שנעשית באמצעות הקרנת קרני רנטגן מכמה מקורות בו־זמנית. הקרניים עוברות דרך איברי המטרה (שבהם רוצים להתבונן) ונקלטות בחיישנים.
המידע שנקלט בחיישנים מעובד במחשב, והוא יוצר תמונה תלת־ממדית באיכות גבוהה, מפורטת ומדויקת של איבר המטרה. במקרה שלנו מדובר בראש בכלל ובמוח בפרט.
| בדיקת CT בכללית למי לפנות, אילו אישורים צריך, איפה עושים, איך קובעים תור - הכנו לך מדריך |
כיצד נעשית הבדיקה?
הנבדק נשכב על מיטת הבדיקה, ולאחר מכן זו נעה אל תוך מכונת הסריקה (שנראית כמו טבעת גדולה). במהלך פעולת הסריקה נע הסורק במעגל מסביב לראשו של המטופל. כל עוד הסורק פועל, יש לשכב ללא תנועה.
במהלך הבדיקה, שלרוב נמשכת דקות ספורות בלבד, הנבדק אינו חש דבר. לקראת הבדיקה אין צורך בהרדמה כלשהי או בטשטוש.
לפני הבדיקה מבקש טכנאי הרנטגן מהנבדק להסיר תכשיטים וחפצי מתכת משום שאלה עלולים להפריע לקבלתה של תמונה ברורה.
מהו ההבדל בין בדיקת CT עם חומר ניגוד ובלעדיו?
במקרים מסוימים ימליץ הרופא המטפל לעשות בדיקת CT ראש בעזרת חומר ניגוד (תמיסה המכילה יוד). במקרה כזה ייתכן שהמטופל יתבקש להגיע לבדיקה כשהוא בצום ולעשות לקראתה בדיקות דם. הנחיות ספציפיות ניתנות בעת שנקבע התור.
לפני בדיקת CT מתקינים עירוי (צינורית דקיקה) בווריד, והוא משמש להזרמת חומר הניגוד במהלך הבדיקה. בעת שחומר הניגוד מוזרק חשים לעיתים תחושת חום רגעית וטעם מתכתי בפה.
קיימות 3 בדיקות שונות שכוללות הזרקה של חומר ניגוד:
• CT ראש עם חומר ניגוד נועד להדגיש הבדלים בין רקמות שונות במוח ומסייע לאבחן פתולוגיות (מחלות) שונות.
• CT של העורקים - CTA (קיצור של CT angiography) - מאפשר לקבל תמונה של העורקים במוח ולראות פגיעות שונות שנגרמו להם כמו חסימה, התרחבות לא תקינה או קרע.
• CT של הוורידים - CTV (קיצור של CT venography) - מאפשר לקבל תמונה של ורידי המוח ולזהות בהם פתולוגיות שונות כמו חסימות.
מתי עושים CT ראש?
CT ראש משמש למטרות הבאות:
• הדמיה של מבנה המוח, של עצמות הגולגולת ושל עצמות הפנים.
• זיהוי ומיקום של תהליכים בתוך רקמת המוח כמו גידול, דימום, זיהום (אבסס), אבחון שבץ מוחי, אבחון מומים מולדים והצטברות נוזלים במוח.
• זיהוי תהליכים מחוץ לרקמת המוח כמו דלקות, שברים, זיהומים, גידולים בארובת העיניים או בסינוסים.
• במקרה של חבלה נעשית הבדיקה כדי לשלול דימום מוחי או שבר בעצמות.
• זיהוי פגיעה בכלי דם במוח (הן עורקים והן ורידים).
חשוב לדעת: המידע המוגש כאן הוא לידיעה כללית בלבד. כל בקשה לאישור הבדיקה תצריך בחינה פרטנית של המקרה וכפופה להוראות של סל הבריאות.
|
סריקת CT מוח
מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים בבדיקת CT ראש?
מדובר בבדיקה לא פולשנית, קצרה ולא כואבת, וברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה מייד לאחר שהיא מסתיימת. עם זאת, יש כמה דברים שחשוב לדעת על הבדיקה:
• חשיפה לקרינה. בעת בדיקת CT נחשפים למשך זמן קצר לקרינת רנטגן. רמת הקרינה שפולטים המכשירים החדשים אינה גבוהה, והיא אף נמוכה יחסית בהשוואה לבדיקות CT אחרות. הסיכון הופך להיות משמעותי רק אם עושים מספר רב של בדיקות.
בדרך כלל התועלת שניתן להפיק מהבדיקה עולה על הסיכון שכרוך בה.
• בדיקת CT בהיריון. אישה הרה או שישנה אפשרות שהיא הרה צריכה לדווח על כך לרופא המטפל לפני שהיא עושה את הבדיקה. בדיקת CT אינה מומלצת לנשים בהיריון בשל הסכנה שהקרינה תפגע בעובר. לעומת זאת, נשים מניקות יכולות להניק לאחר בדיקת CT גם אם הן קיבלו חומר ניגוד.
• תגובה לחומר הניגוד (יוד). לעיתים נדירות עלולה להתפתח תגובה אלרגית ליוד. התגובות האלרגיות הן לרוב קלות, אך במקרים נדירים עלולה התגובה להיות חמורה. לכן חשוב ליידע את הרופא או את טכנאי הרנטגן אם ידוע על רגישות ליוד.
• כמו כן על מטופל ליידע את הרופא או את טכנאי הרנטגן אם ידוע לו שהוא סובל מאחת או יותר מהמחלות הבאות: אסתמה, סוכרת, מחלות כליה, מחלות לב, מחלה של בלוטת התריס.
מה לעשות כשמתקבלות תוצאות הבדיקה?
רופא מומחה לבדיקות הדמיה (רדיולוג) מפענח את הבדיקה. יש לגשת עם תוצאות הבדיקה לרופא המטפל שנתן את ההפניה לביצוע הבדיקה.
ד"ר עדי וילף־ירקוני היא מומחית לנוירולוגיה ורופאה בכירה במרפאה לטרשת נפוצה במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון מקבוצת כללית
