מלבד ארבע הקושיות הידועות של פסח, יש עוד אחת לא רשמית ופופולרית למדי: לאן אתם ממריאים? חג החירות הפך כבר מזמן לחג החופשות בחו"ל, כאשר מאות אלפי ישראלים טסים ליעדים שונים ברחבי העולם.
ויש תופעות בריאותיות ששמורות במיוחד לטיסה בגובה של 30 אלף רגל, אז חשוב שתגיעו מוכנים. מדריך שכדאי לכם לארוז לטיסה.
התייבשות
הגוף שלנו בנוי לתפקוד אופטימלי כשהוא נמצא בסביבה של כ־50% לחות, אבל בגלל האוויר היבש שזורם בתא הנוסעים, במטוס עלולים המספרים לצנוח עד כדי 10%. יבש כמו במדבר? אפילו גרוע יותר!
התייבשות עלולה לגרום ליובש בפה, בעור, בעיניים, ובריריות. כל זה עלול לגרום לכאבי ראש, לצמא, לעצירות, לשתן מופחת, ובמקרים קיצוניים - ללחץ דם נמוך, לדפיקות לב מואצות ולחום. סינוסים, נחיריים וגרון יבשים, כולם תוצאה של התייבשות, עלולים להפוך אותך לפגיע הרבה יותר לחיידקים.
מה עושים? שותים מים שמגיעים מבקבוק, על אלו שבשירותים תוותרו. לפי הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב, כ־15% מהמים במטוסים מכילים צואה. התרחקו גם מאלכוהול, קפה, תה ושאר משקאות שמזרזים את הטלת שתן ומגבירים את ההתייבשות.
מחלת התנועה (הנסיעה)
קרה לכם שישבתם באוטובוס, סימסתם במכשיר הסלולרי, הרגשתם שתוקפת אתכם בחילה קשה ולא הבנתם איך זה קשור ולמה? מחלת התנועה היא תופעה שמתרחשת בזמן נסיעה בכלי תחבורה - בים, ביבשה או באוויר - כאשר המוח שלנו מקבל דיווחים סותרים.
למשל, בזמן נסיעה במטוס: מנגנוני שיווי המשקל שנמצאים באוזן הפנימית שולחים מסרים שאנחנו זזים, בעוד שהעיניים שלנו לא רואות שום תזוזה ולכן משדרות כאילו אנחנו יושבים בלי לנוע. העימות הזה גורם למוח להיכנס למצב של בלבול, מה שעלול לגרום לבחילות, הקאות, סחרחורות, חולשה ושאר תופעות לא נעימות.
מה עושים? עדיף להסתפק בארוחה קלה לפני הטיסה ולהתרחק ממזונות שמנים ומטוגנים. מומלץ לשבת ליד החלון, שם התזוזות פחות חריפות. קריאה או צפייה בטלוויזיה רק יגרמו לכם להרגיש רע יותר אז למרות הפיתויים עדיף להימנע מהם. מצד שני, שמיעת מוזיקה מרגיעה באוזניות דווקא יכולה להקל על הבחילות.
אם אתם יודעים כי אתם רגישים לבחילות בזמן נסיעה, תוכלו לפנות לרופא עוד לפני הטיסה ולבקש תרופות מרשם להקלה. למשל טרבמין, אותה אפשר ליטול חצי שעה לפני העלייה למטוס, או פרמין.
רגליים מתנפחות
פקקת הוורידים היא תופעה הידועה גם כתסמונת מחלקת התיירים ונפוצה בעיקר בטיסות ארוכות של ארבע שעות ומעלה. לפי הסטטיסטיקה העולמית, כ-10% מכלל הטסים יסבלו מ-DVT בצורה קלה או קשה.
זהו מצב שבו הדם עומד בתוך כלי הדם בגלל היעדר זרימה מספקת שלו, כתוצאה מחוסר פעילות ממושכת (למשל ישיבה ארוכה במטוס). הדבר עלול לנפיחויות בכפות הרגליים ובקרסוליים ולהיווצרות של קרישי דם ברגליים. במצבים נדירים עלולים הקרישים האלו להיסחף עם מחזור הדם לכיוון הריאות ולגרום לתסחיף ריאתי שיכול להוביל לקוצר נשימה, ובמקרה חמור יותר אף למוות.
מה עושים? זזים! מומלץ לבצע כל כחצי שעה תרגילי מתיחות המפעילים את הרגליים, ולקום להליכה כל שעה לפחות - פעולות אלו מחדשות את זרימת הדם. חשוב גם לשתות הרבה. גם לבישת גרביים אלסטיים תעזור.
לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה לפקקת ורידים (נשים בהריון, בעלי משקל רב, מעשנים ועוד כפי שמפורטים כאן) מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי טיפול תרופתי לפני הטיסה. בחלק מהמקרים מומלץ ליטול תרופות מונעות קרישה כמו אספירין או לקבל זריקות קלקסן.
יותר גזים
במהלך הטיסה הגזים במעיים יכולים להתרחב בעד כ־30% כי לחץ האוויר צונח (בגלל הגובה) והאוויר חייב להתרחב ליותר מקום. וישיבה במקום סגור כשגזים מסביבך זה לא אידיאלי.
מה עושים? מאחר שאין לכם דרך לשלוט נסו להרגיע את הגוף לפני שאתם ממריאים. הימנעו ממאכלים ומשקאות שעלולים להרגיז את הבטן שלכם, כמו שעועית, חלב, ומשקאות מוגזים. אם אין הרבה גז בבטן שלך מלכתחילה, זה לא ישנה כל כך אם הוא יתרחב.
לחץ וכאבים באוזניים
לפעמים אין צורך בהודעה של הטייס שהמטוס עומד לנחות - פשוט מרגישים את זה באוזניים: בין היתר באי נוחות או כאב קל באוזן, בצפצופים, ובירידה באיכות השמיעה. בעיות אוזניים הן התלונה הרפואית השכיחה ביותר של נוסעים במטוס.
למה זה קורה? חצוצרת השמע (תעלת אוסטאכיוס) היא למעשה צינור דק שמחבר בין האוזן התיכונה לגרון ואחראי על איזון בלחץ בין האוזן התיכונה לאוויר העולם. כאשר הצינור הזה נחסם באופן חלקי או מלא, נוצרים הבדלים בלחץ האוויר, מה שגורם לעור התוף להתכווץ ולגרום לתופעות הלא נעימות.
בין המצבים שגורמים לחסימה של החצוצרה הם אלרגיה, הצטננות, נזלת, וסינוסיטיס. אם אתם סובלים מאלרגיות או מגודש בדרכי הנשימה השתמשו בטיפול תרופתי.
מה עושים? לאחר התייעצות עם רופא, ניתן להשתמש בתרסיסים לאף, מדללי גודש ואנטי היסטמינים לפני ההמראה ולפני ההנמכה, כדי לסייע בפתיחה של מעברי האוזניים ושל מערות הפנים.
בזמן ההנמכה והההמראה תוכלו גם לבצע מספר פעולות פשוטות - למשל פיהוק, בליעה, לעיסת מסטיק או נשיפה תוך כדי סתימה של האף (בדומה לקינוח אף) - שיעזרו להשוואת לחצים ולהפסקת הכאב.
כשמדובר בתינוקות ובפעוטות, בזמן ההמראה והנחיתה מומלץ מאוד לגרום להם לעשות פעולת מציצה, באמצעות הנקה, שתייה או אכילה מבקבוק.
ג'ט לג
מעבר מהיר בין אזורי זמן שונים משבש באופן זמני את השעון הביולוגי שלנו, והכלל הבסיסי קובע כי השעון הביולוגי זקוק ליום אחד בממוצע של התאוששות עבור כל אזור זמן שנחצה.
לג'ט לג, או יעפת בעברית, יכולות להיות כמה השפעות פסיכולוגיות רציניות מלבד על השינה שלך: עייפות, כאבי ראש, עצבנות, בעיות עיכול, ואפילו בחילות וחוסר תיאבון.
מה עושים? מומחים רבים מאמינים כי התקופה הטובה ביותר לג'ט לג היא אור - על ידי שליטה בחשיפה שלך לאור השמש בשלבים הראשונים של הטיול, אתה יכול לאזן את השעון הפנימי שלך. אפשר לשלב גם מספר תרגילי התעמלות קלים, לצאת להליכה, או לקרוא.
הרעיון שעומד מאחורי העצות האלה הוא לעודד את הפרשת ההורמון מלטונין שמעודד שינה, ומופרש בתגובה לחושך.
מחפשי קיצורי הדרך יכולים לפנות לרופא ולבקש מרשם. בארץ נמכר מלטונין תחת השם הגנרי סירקדין ומאושר לשיווק בארץ לבעלי גיל 55 ומעלה הלוקים בנדודי שינה ראשוניים (כאלו שלא זוהתה סיבה ברורה לנדודי השינה שלהם) המאופיינים באיכות שינה ירודה.
כמו כן ניתן לקחת כדורי שינה ביום־יומיים הראשונים לטיול, גם כן אחרי התייעצות וקבלת מרשם של רופא.
טיסה נעימה וחופש כיפי!
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה
