פוריות: הבירור הראשוני

הנוסחה לכניסה להיריון, לפחות ברמה הביולוגית, היא מאוד פשוטה וברורה: כדי שיתפתח היריון צריך להיות מפגש בין תא זרע לבין תא הביצית. 

הביצית מתפתחת בשחלה ופעם בחודש, לאחר הביוץ, הביצית ממתינה לזרע בחצוצרה. תא הזרע מופרש לנרתיק במגע מיני ובתנועה מהירה מגיע אל החצוצרה כדי להפרות את הביצית. 

הביצית יכולה להמתין לזרע כדי שיפרה אותה 12 עד 24 שעות, ואילו הזרע יכול להמתין לביצית במערכת המין של האישה 48 עד 72 שעות. 

מתי מתרחש הביוץ?

באישה עם מחזור סדיר, ביוץ מתרחש 14 יום לפני הדימום הווסתי. במחזור המופיע כל 28 יום, הביוץ יתרחש סביב היום ה־14, ובמחזור המופיע כל 30 יום - סביב היום ה־16. אולם זהו חישוב ממוצע ולכן כדאי לקיים יחסים לפחות פעם ביומיים. תדירות גבוהה יותר של יחסים אינה פוגמת באיכות הזרע ובסיכוי להרות.

הרופאים מגדירים אי־פוריות לאחר שבני זוג מקיימים יחסי מין מלאים וסדירים ללא אמצעי מניעה במשך שנה שלמה והאישה לא הרתה. הסיכוי להיריון לאחר חודש אחד של יחסי מין סדירים וללא אמצעי מניעה הוא כ־25% ולאחר שנה שלמה הסיכוי הוא 85% - מכאן ש־15% מהזוגות עונים להגדרה של אי־פוריות. מדובר בהגדרה בלבד, ואין זה אומר שאפסו הסיכויים להיריון או ללידה ספונטניים. ההגדרה של אי־ פוריות נועדה לקבוע מתי מומלץ להתחיל לבצע בירור ובמקרה של בעיה לתת טיפולי פוריות.

אצל מי לברר, אצל הגבר או אצל האישה?

לפי הנתונים של בעיות פוריות, כדאי לבדוק את שניהם: 

ב־35% מהזוגות בעיית הפוריות היא בגבר.
ב־35% מהזוגות הבעיה היא עקב חסימה בחצוצרות של האישה. 
ב־15% מהזוגות הבעיה תהיה העדר ביוץ; ב־15%-10% מהזוגות אין הסבר לבעיה.
ל־5% נוספים יש אוסף של בעיות כגון: תפקוד בלוטת התריס, שימוש בסמים או עישון.

גם הגיל משפיע?

לגיל האישה יש תפקיד מכריע בסיכוי להרות. הביציות בשחלות של האישה נוצרות במהלך החיים העובריים, כאשר היא עוד הייתה עובר ברחם. לאחר מכן לא נוצרות ביציות חדשות. זה שונה מגבר שאצלו נוצרים מיליוני תאי זרע חדשים מדי יום. 

מאחר שכמות הביציות בשחלות היא מוגבלת, וטיבן יורד עם השנים, ככל שהניסיונות להרות יתאחרו, כך הסיכוי להצליח יירד והסיכון לפגוש בעיות פוריות יעלה. לאור השפעת גיל האישה, יש הסוברים כי נשים מעל גיל 35 צריכות לעבור בירור פוריות כבר לאחר שישה חודשי ניסיון ולא להמתין שנה שלמה.

מה הרופא בודק בבירור?

אם בני הזוג ניסו להרות ללא הצלחה, כדאי לפנות לרופא הנשים המטפל על־מנת שימליץ על בירור פוריות או יפנה לרופא המומחה בפוריות לשם ביצוע הבירור. הרופא יברר מידע בנוגע להיסטוריה רפואית כללית, וכן ספציפית לבעיות פוריות של בני הזוג. לאחר מכן יבצע בדיקה גופנית של איברי המין של האישה וייתכן גם של הגבר. יש  להתאים את הבדיקות לכל זוג בהתאם למאפיינים האישיים. עם זאת סביר שהרופא יבקש מספר בדיקות ראשוניות:

ספירת זרע (בדיקת זרע)
הגבר יתבקש לתת זרע לבדיקה במעבדה. את הזרע הוא יתבקש לתת באוננות לתוך מכל פלסטיק שאותו ניתן לקבל אצל אחות המרפאה. 

מתן הזרע יכול להתבצע בבית בתנאים נעימים יותר מאשר במרפאה. את הזרע יש להביא בתוך שעה למעבדה (יש לברר את מיקום המעבדה במקום מגוריכם ולהצטייד בטופס הפניה מהרופא). מומלץ שלא להשתמש בחומרי סיכה היכולים לפגוע בזרע (כמו סבון למשל).

בעבר היו מבקשים להתנזר ממגע מיני כמה ימים טרם מתן הזרע לבדיקה. הנושא נתון למחלוקת כיום, ורצוי לברר מהן ההוראות באותה מעבדה שאליה תביאו את הזרע. במעבדה יבדקו את הזרע לפי מספר מרכיבים: נפח הנוזל, צבע, ריח, מספר תאי הזרע, התנועה של תאי הזרע, הצורה שלהם ומאפיינים ביוכימיים.

התשובה תגיע לרופא המטפל אשר ייתן את הייעוץ בהתאם לתוצאות. לכל גבר יש תנועתיות באיכות הזרע עם עליות וירידות, וייתכן שהבדיקה תבוצע מספר פעמים. גברים מהמגזר החרדי אשר הרב אוסר עליהם לבצע ספירת זרע באוננות, יכולים להסתייע בקונדום הלכתי או בביצוע בדיקה לאישה לאחר מגע מיני מלא.

בדיקת הורמונים
האישה תתבקש לבצע פרופיל הורמונלי, בדיקת דם להורמונים הקשורים במחזור הווסתי וכן הורמונים הקשורים בבלוטת התריס ובהפרשת חלב מהשדיים. את הבדיקה יש לבצע בין היום השני ליום הרביעי לדימום הווסתי, כאשר היום הראשון לדימום נחשב יום מספר 1. יש לקחת את הדם לבדיקה לאחר שעתיים של ערנות לפחות. ייתכן שהרופא יבקש בדיקת דם נוספת כשבוע לפני הדימום הווסתי, כדי לבדוק אם חל ביוץ.

אולטרסאונד
בבדיקת אולטרסאונד יעקוב הרופא אחרי איברי המין הפנימיים, ובכלל זה הרחם, רירית הרחם והשחלות. רצוי לבצע את הבדיקה לקראת הביוץ כדי לבדוק אם יש זקיק המתפתח באחת השחלות.

צילום רחם
בצילום רחם בודקים אם יש חסימה בחצוצרות ובעקבות כך אי־פוריות על רקע מכני. צילום רחם נעשה לאחר תום הדימום הווסתי. יש להקפיד שלא לקיים יחסים מיום קבלת המחזור ועד ליום הצילום.

הצילום נעשה במכון רנטגן בעזרת רופא נשים ורנטגנולוג. לפני הצילום יוחדר קטטר דק דרך צוואר הרחם לחלל הרחם שדרכו יוזרק חומר ניגודי המכיל יוד. פיזור החומר בחלל הרחם, בחצוצרות ובחלל האגן יתועד בצילום רנטגן. את הפענוח של הצילום ואת הצילומים עצמם, יש להביא לרופא המטפל  לייעוץ. 

בעבר הצילום נעשה בעזרת מכשיר מתכתי שהוחדר לרחם - פעולה הכרוכה בכאבים. כיום השימוש הוא בצינורית דקה מפלסטיק ועל כן הפעולה פחות כואבת.

צילום רחם עלול לגרום דלקת באגן. לפיכך יש הממליצים על טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום כזה. לא יבוצע צילום בחשד לדלקת פעילה באגן. מאחר שנעשה שימוש בחומר המכיל יוד, יש ליידע את הצוות מראש בכל מקרה של חשד לאלרגיה ליוד.

בדיקות דם לנגיפים
בדיקות דם לגילוי נגיפים שונים, ובהם אדמת, נערכות לשני בני הזוג.

ד"ר יובל אור הוא רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ־גופית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית