בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מדאיגה: האנטיביוטיקה כבר אינה יעילה נגד רבים מסוגי החיידקים שאותם הצליחה לחסל בעבר.
זוהי הסיבה שארגון הבריאות העולמי שם על סדר היום את המאבק בעמידות האנטי־מיקרוביאלית. גם מדינות רבות, ובהן ישראל וארה"ב, מקדמות את המאבק החשוב הזה, מאבק על החיים של כולנו.
מהי עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה (עמידות אנטי־מיקרוביאלית)?
אנטיביוטיקה בדרך כלל קוטלת חיידקים או מונעת מהם להתרבות. אולם ישנם חיידקים שפיתחו מנגנוני הישרדות המנטרלים חלק מהתרופות האנטיביוטיות, וכתוצאה מכך התרופות אינן פועלות נגדם ואינן מסייעות לריפוי המחלה. בשל העמידות לתרופות הטיפול הרגיל אינו יעיל, הזיהום מתמשך, ובמקרים של מחלה מידבקת - אנשים נוספים עלולים להידבק בזן של חיידק עמיד.
לא רק חיידקים מפתחים עמידות כזאת: קיימת גם עמידות של נגיפים (וירוסים) ושל טפילים לתכשירים שבעבר הם היו רגישים להם.
מהי הסיבה לעמידות נגד התרופות?
העמידות האנטי־מיקרוביאלית היא תוצאה של שימוש־יתר או שימוש לא מושכל בתרופות אנטיביוטיות. העמידות מתפתחת כאשר מיקרואורגניזם עובר מוטציה (שינוי גנטי) או רוכש גן שגורם לעמידות לתרופה.
שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה הוא הסיבה המרכזית להתפתחות של עמידות בחיידקים. לדוגמה, כאשר נוטלים טיפול אנטיביוטי שלא לצורך, או כשלוקחים טיפול במינון לא מתאים.
דוגמה נפוצה לשימוש לא ראוי היא טיפול אנטיביוטי למחלות נגיפיות (ויראליות), למשל שפעת או הצטננות, שאנטיביוטיקה כלל אינה משפיעה עליהן. טיפול כזה אינו מועיל כלל ונוסף על כך תורם להתפתחות של עמידויות ועלול לגרום לתופעות לוואי.
זה מסוכן?
מאוד! כתוצאה מהעמידות של חיידקים, של נגיפים ושל טפילים לתרופות נגרמות תחלואה מוגברת (בעיקר בקרב מאושפזים) שהאפשרויות לרפא אותה הן מועטות, הארכה של משכי האשפוז ועלייה במקרי התמותה עקב הזיהום הבלתי נשלט.
העמידות האנטי־מיקרוביאלית עלולה להחזיר אותנו לעידן שלפני תקופת האנטיביוטיקה, שבה זיהומים בלתי נשלטים היו שכיחים ואף מסתיימים פעמים רבות במוות.
העמידות הזאת מעמידה בסכנה הישגים רבים של הרפואה המודרנית. ללא טיפול אנטי־מיקרוביאלי יעיל לא ניתן יהיה לעשות טיפולים כמו השתלת איברים וכימותרפיה נגד מחלות סרטן וכן לא ניתן יהיה לטפל בסיבוכי ניתוחים.
העמידות הזאת פוגעת בבריאות הציבור בכל העולם, מכיוון שטיולים חוצי יבשות נפוצים מאי פעם, מעבר חיידקים עמידים מיבשת ליבשת נעשה כעת בקלות, וכך החיידקים העמידים מתפשטים במהירות בעולם.
עובדות ומספרים
מעריכים שכ־700 אלף איש מתים מדי שנה ברחבי העולם לאחר שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מדו"ח בריטי על עמידות לאנטיביוטיקה עולה כי אם לא ניתן יהיה למצוא תרופות אנטיביוטיות יעילות ולייצר אותן בכמויות מספקות, הרי עד שנת 2050 יזנק מספר המתים מחיידקים עמידים ל־10 מיליון בשנה.
בארה"ב חצי עד שליש מהטיפולים באנטיביוטיקה בקהילה הם מיותרים. יתר על כן, כ־140 אלף פניות לחדרי מיון בכל שנה הן בשל תופעות לוואי של אנטיביוטיקה. במסגרת המאבק לבלימת ההתפשטות של חיידקים עמידים גיבש הממשל האמריקאי תוכנית להפחתת השימוש באנטיביוטיקה ב־50% עד 2020.
בהודו, מדינה שבה השימוש באנטיביוטיקה הוא נטול פיקוח ואינו מבוקר, מתו בשנה אחת 58 אלף תינוקות מחיידקים עמידים שהועברו לתינוקות מאימותיהם.
באירופה יש מדי שנה דיווחים על כ־25 אלף פטירות המיוחסות לחיידקים עמידים. כמו כן מייחסים לחיידקים האלה עוד כ־2.5 מיליון ימי אשפוז ברחבי היבשת.
דוגמאות לעמידות חיידקים
חיידק האי קולי, שהוא גורם עיקרי לזיהומים בדרכי השתן בקהילה, עמיד בפני תרופות רבות שעד לפני 10 שנים היה רגיש להן.
חיידק הגונוריאה הגורם לזיבה (מחלה המועברת במגע מיני ועלולה לפגוע בפריון) פיתח עמידות בחלקים נרחבים בעולם. טיפולים בכדורים שניתן היה להשתמש בהם עד לא מזמן כבר אינם יעילים, והטיפולים כיום מסתמכים על מתן זריקה או עירוי לתוך הווריד.
חיידק הפנימוקוק, הגורם לדלקות ריאות ולדלקות אוזניים בילדים, ואשר היה בעבר רגיש לפניצילין הפשוט ביותר, פיתח עמידות בדרגות שונות, ועתה יש צורך במינונים גבוהים יותר או בתרופות אחרות כדי להשיג ריפוי.
איך אני יכול לתרום להגנה על העולם מפני עמידות לאנטיביוטיקה?
• אסור לקחת אנטיביוטיקה לזיהום ונגיפי כמו הצטננות או שפעת
• אסור ללחוץ על הרופא לרשום אנטיביוטיקה
• אסור לשמור אנטיביוטיקה "לפעם הבאה" כשתחלו.
• אסור לקחת אנטיביוטיקה שנרשמה למישהו אחר.
• יש ליטול את האנטיביוטיקה לפי המינון ופרק הזמן שרשם הרופא.
• יש להתייעץ עם רופא המשפחה מהם חיסונים המומלצים כדי למנוע זיהומים שעלולים להצריך אנטיביוטיקה.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה ורופאת הבית של אתר כללית
ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מקבוצת כללית
