סוכרת מסוג 2 הפכה בעשורים האחרונים למגיפה עולמית, ושכיחותה ממשיכה לגדול בקצב מהיר. יש לה קשר הדוק למחלות לב וכלי דם, להשמנה, לדיסליפידמיה וללחץ דם גבוה, שכן כל המחלות האלה מגבירות את ההתנגדות לאינסולין.
המחלה נגרמת כתוצאה מהפרעה בשני מנגנונים עיקריים:
1. תופעה שנקראת "תנגודת לאינסולין": הפחתה ברגישות של רקמות הגוף השונות - כמו הכבד, השרירים ותאי שומן - לאינסולין.
2. פגיעה בייצור ובהפרשה של אינסולין מתאי הלבלב.
ההיבט התזונתי
ההיבט התזונתי הוא חלק מרכזי בניהול הכולל של הסוכרת ומחייב התייחסות ומענה לא רק לרמות הסוכר בדם, אלא גם לכל גורמי הסיכון שהאיצו את התפתחות המחלה, כמו עישון, רמת הפעילות הגופנית, ערכי לחץ הדם ורמות השומנים בדם.
מה אנחנו רוצים להשיג באמצעות תזונה נכונה?
• איזון של רמות הסוכר וה־HGA1C בהתאם למצב ובלי להגיע למצבים של היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם) ושל היפרגליקמיה (רמת סוכר גבוהה בדם).
• שמירה על פרופיל תקין של השומנים בדם.
• שמירה על ערכי לחץ דם תקינים 80/140 מילימטר כספית ופחות.
• שמירה על משקל גוף תקין או הפחתת משקל בשיעור של 3% עד 7% - אם סובלים מהשמנה.
• שיפור הבריאות הכללית ורכישת הרגלי אכילה מיטביים שיישמרו לאורך זמן.
• שמירה על איכות חיים טובה.
העקרונות התזונתיים
הנחיות כלליות
הרכיב המשמעותי ביותר במזון שמשפיע על ערכי הסוכר הוא הפחמימות המצויות במוצרים רבים, ובהם סוכר, דבש, סילאן, דגנים כמו חיטה על מוצריה הרבים (פסטה, לחם, לחמניות, פיתות, קרקרים, עוגות, עוגיות, גם ללא סוכר ועוד), שיפון, כוסמין, אורז, דגני בוקר, שיבולת שועל וכדומה.
לכן חשוב להכיר את המזונות האלה וללמוד באופן אישי את השפעתם על רמות הסוכר לאחר הארוחה. חשוב גם לשים לב לחלוקה מתאימה של המזונות לאורך היום בהתאם לטיפול התרופתי ולפעילות הגופנית וכן בהתאם לניטור העצמי של הסוכר, לצרכים ולהעדפות.
ירידה במשקל
לירידה במשקל יש חשיבות רבה להפחתת התנגודת לאינסולין, לשיפור של פרופיל השומנים בדם ולאיזון לחץ הדם. ממחקרים עולה שניתן להפחית משקל ביעילות באמצעות תזונה דלה בשומן ובפחמימות ובאמצעות תזונה ים תיכונית הכוללת ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים ועופות, אגוזים וזרעים, מוצרי חלב ושמן זית.
לאחר שמושג המשקל המופחת חשוב לשמור עליו. עם זאת יש להביא בחשבון שההשלכות של תזונה דלת פחמימות לטווח הארוך על תפקוד הכליות אינן ברורות עדיין, ודרושים מחקרים נוספים להעמקת הידע בנושא הזה.
לכן הבחירה בסוג התזונה צריכה להיות תלויה במצב הגופני והקליני, ומומלץ להחליט על כך בהתייעצות עם דיאטנית קלינית. בכל מקרה ניתן לקבוע בוודאות שהתזונה המיטבית כוללת דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות, מוצרי חלב דלי שומן, דגים, אגוזים ושומן בלתי רווי.
פעילות גופנית וטכניקות לשינוי התנהגותי הן מרכיבים חשובים נוספים בתוכניות להפחתת משקל ויעילות בשימור המשקל המופחת שהושג.
שומן
מבין סוגי השומן השונים ישנה העדפה ברורה לצריכת שומן חד בלתי רווי כמו שמן קנולה, שמן זית, זיתים, אבוקדו, טחינה, שקדים, בוטנים, שומן מסוג אומגה 3 (שמצוי בשפע בדגים מהים הצפוני כמו מקרל, טונה, הליבוט, סלמון והרינג וכן באגוזי מלך ובזרעי פשתן טחונים) ולצריכת שומן רב בלתי רווי מסוג אומגה 6 (שמצוי, בין היתר, בסויה, בחריע, בתירס, בשומשום ובחמניות).
במקביל כדאי להפחית את הצריכה של שומן טרנס ושל שומן צמחי מוקשה. לשומן יש כנראה השפעה מווסתת על רמות הסוכר בדם לאחר ארוחה, ולכן מומלץ לשלב שומנים בארוחות המכילות פחמימות וכן בארוחות ביניים - גם אם אלה אינן כוללות פחמימות.
חלבון
צריכת חלבון כמעט שאינה מעלה את רמת הסוכר בדם, אך למרות זאת מגרה את הלבלב להפריש אינסולין. לכן צריכת חלבונים אינה מתאימה לטיפול במצבים של היפוגליקמיה.
מומלץ שמקור החלבון בתזונה יהיה איכותי, לא מעובד ודל בשומן רווי. מדובר במקורות חלבון כמו נתחים רזים של בשר בקר, הודו, עוף, דגים, קטניות ומוצרי חלב דלי שומן. לאנשים שאובחנה אצלם סוכרת מומלץ לצרוך עד 4 ביצים בשבוע. במקרים של נפרופתיה סוכרתית (פגיעה בתפקוד הכליות כתוצאה מסוכרת) יש להגביל את צריכת החלבון בהתאם לחומרת הנפרופתיה - רצוי בהתייעצות עם דיאטנית קלינית.
ירקות ופירות
מומלץ לצרוך מגוון של ירקות, רצוי עם הקליפה וטריים, אך אפשר גם מבושלים או מאודים - לפי ההעדפה. פירות הם עתירי סוכרים, באופן יחסי, ולכן מומלץ לצרוך אותם בצורתם הגולמית - ביחידות בודדות במהלך היום. מיץ פירות אינו מומלץ, שכן הוא מכיל את כל הסוכר של הפרי ללא חלק ניכר מרכיביו המזינים. כדאי גם לצרוך פירות יחד עם מזונות מקבוצת השמן כמו שקדים ואגוזים - לאחר התאמה אישית.
מלח
סוכרת עלולה לפגוע בכלי דם גדולים וקטנים, ולכן איזון לחץ הדם הוא חלק חשוב בניהול המחלה. מומלץ להגביל את צריכת המלח מכל המקורות האפשריים ל־2,300 מיליגרם ביממה (כפית אחת של מלח).
מזון מוכן
בתרבות המערבית חלק ניכר מהמזון שנצרך מיוצר במפעלים, ולכן הכרת הסימון התזונתי וקריאה של תוויות מזון יכולות לסייע בבחירת המזונות המתאימים ביותר למי שאובחנה אצלם סוכרת.
חברות מזון רבות מייצרות מאכלים המכילים תחליפי סוכר, וחשוב להכיר אותם - בין היתר מבחינת השפעתם על רמות הסוכר בדם. לממתיקים מלאכותיים, שהם חסרי כל ערך קלורי, יש מגבלות צריכה שחשוב להכיר. בטבלה שלהלן מצוינת מגבלת הצריכה היומית של כל אחד מהממתיקים המלאכותיים:
הממתיק | הצריכה המרבית ביום |
סכרין | 15 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף |
אספרטיים | 50 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף |
אסולפאם K | 15 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף. (האירופים מרשים רק 9 מיליגרם) |
סוכרלוז | 5 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף |
סטיביה | 4 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף |
נוסף על כך קיימים גם ממתיקים רב־כוהליים כמו מלטיטול וסורביטול שמכילים פחמימות זמינות ולכן הם בעלי ערך קלורי והשפעה על רמות הסוכר בדם, על אף שאינם מוגדרים סוכרים.
מהסיבה הזאת נכתב לא פעם על מוצרים שמכילים ממתיקים רב־כוהליים כי אינם מכילים סוכר. למעשה, כ־50% מהפחמימות שבממתיקים הרב־כוהליים נספגים בגוף. כמו כן יש לדעת שממתיקים מהקבוצה הזאת יכולים לגרום לתופעות לא נעימות במערכת העיכול כמו נפיחויות ושלשולים.
אלכוהול
שתיית משקאות אלכוהוליים שמכילים פחמימות, כמו בירה וליקר, עלולה לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם. לעומת זאת, מטופלים באינסולין או בתרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב עלולים לסבול מהיפוגליקמיה בעקבות שתיית אלכוהול. לכן יש להקפיד על הכללים הבאים בשתיית אלכוהול:
• יש להגביל את צריכת האלכוהול עד לשתי מנות ביום לגברים ועד למנה אחת ביום לנשים (מנה מכילה 15 גרם אלכוהול. זו מצויה, למשל, ב־330 מיליליטר בירה, ב־150 מיליליטר יין, ב־40 מיליליטר ויסקי).
• יש לשתות אלכוהול יחד עם אוכל שמכיל פחמימות.
• אם שותים אלכוהול בערב, יש להקפיד לאכול לפני השינה.
תוספי תזונה
חשוב ליטול תוספי ויטמינים ומינרלים אם נמצא חסר בבדיקות דם או בתזונה היומית, אך רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל. מומלץ לעקוב במיוחד אחרי חסר בוויטמין B12 שעלול להיווצר כתוצאה מנטילה ממושכת של מטפורמין.
יעילותם של נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) כמו ויטמין C, ויטמין E ובטא קרוטן לא הוכחה, וקיים חשש שצריכתם אינה בטוחה לטווח הארוך.
פעילות גופנית
מומלץ לעסוק בפעילות גופנית 5 פעמים בשבוע, כ־30 דקות לפחות בכל פעם (כ־150 דקות מצטברות בשבוע). לפני שמתחילים בתוכנית לפעילות גופנית מומלץ לעבור בדיקה מקיפה כדי לוודא שהתוכנית מותאמת לגיל וליכולת, אינה מגדילה את הסיכון למחלות של הלב ושל כלי הדם ואינה חושפת לנזק כלשהו כמו לחץ דם לא מאוזן. אם נוטלים תרופות מקבוצת הסולפונילאוריאה (כמו גלימפיריד) או נובונורם, מומלץ לבדוק את ערכי הסוכר בדם לפני הפעילות ולנהוג בהתאם לתוצאות:
• אם ערכי הסוכר בדם הם מתחת ל־100 מיליגרם% - יש לאכול מזון מקבוצת הפחמימות כמו פרוסת לחם עם גבינה ופרי.
• כאשר ערכי הסוכר בדם מתקרבים ל־300 מיליגרם% רצוי להימנע מפעילות גופנית.
• אם יש נטייה להיפוגליקמיות, רצוי לקחת מנת פחמימה לאחר כל חצי שעה של פעילות.
ניטור הסוכר
הוכח שניטור עצמי של סוכר יעיל לאיזון הסוכרת. הניטור הזה הוא מעין מסע לימוד אישי של הגורמים המשפיעים על רמות הסוכר בגוף, ובהם השעה ביום, המזונות שנצרכים ומצבי לחץ שונים.
לירון אופק דוד היא מנהלת היחידה לתזונה במחוז דרום של כללית
דפנה זיו־בוסאני היא דיאטנית קלינית, סגנית מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים, מקבוצת כללית
