חום אצל תינוקות וילדים

​​​​​מה זה חום?

​​חום הוא עלייה זמנית בטמפרטורת הגוף בתגובה למצב רפואי. ישנן סיבות רבות לעליית חום הגוף, אך השכיחה ביותר היא מצב של זיהום. 

חום הוא סימפטום נפוץ אצל ילדים ועלול להופיע פעמים רבות במהלך השנה, במיוחד בילדים השוהים בפעוטונים, במעונות יום, בגני ילדים ובבתי ספר.

מה נחשב לחום גבוה בתינוקות ובילדים?

טמפרטורת הגוף התקינה משתנה מאדם לאדם ובזמנים שונים ביום.

ההגדרה של חום גבוה במבוגרים היא טמפרטורה שמעל ל־37.5 מעלות. בילדים, במיוחד בתינוקות, לרוב טמפרטורה של יותר מ־38.2 נחשבת לחום גבוה.

עם זאת, חום גבוה לא הופך להיות מסוכן כשלעצמו מתחת לטמפרטורה שנעה בין 40 מעלות ל־41.5 מעלות (היפרפירקסיה). נזק מוחי כתוצאה מחום לרוב לא יתרחש בחום שנמוך מ־42 מעלות.

ממה נגרם חום?

החום כשלעצמו אינו מחלה אלא אחד מביטויי המחלה; הוא משמש מנגנון הגנה של הגוף מפני מחוללי מחלות שונים כמו חיידקים ונגיפים ומיועד לסייע למערכת החיסון להילחם בהם באופן מיטבי ולהשמיד אותם.

ויסות הטמפרטורה בגוף נעשה בבלוטת ההיפותלמוס (בעברית: תת־הרמה). ההיפותלמוס מעלה את חום הגוף בתגובה לפירוגנים - חומרים שמערכת החיסון מפרישה לזרם הדם במצבי דחק שונים כמו זיהום נגיפי וחיידקי, תהליכים דלקתיים לא זיהומיים, התייבשות או פגיעה ברקמות מסוימות.

אף שהחום הוא סימפטום למחלה ולא המחלה עצמה, ואף שהוא מביא תועלת במלחמה נגד הנגיפים והחיידקים, הרי במקרים שבהם עליית חום הגוף מלוּוה בתסמינים כמו כאבי ראש, צמרמורות, כאבי שרירים, חוסר מנוחה ועצבנות, נהוג לתת טיפול להורדת החום.

יש להדגיש כי הטיפול בחום אינו מרפא את המחלה היסודית אלא נועד בעיקר כדי לשפר את ההרגשה הכללית של הילד.

נוסף על כך יש לזכור שהשפעת התרופה להורדת החום היא זמנית (4 עד 6 שעות), ולכן יש לעיתים צורך לתת כמה מנות במהלך היממה.

מהם התסמינים של חום בתינוקות ובילדים?

לחום יש סדרה ארוכה של תסמינים, אם כי לא כולם מופיעים בהכרח אצל כל ילד שלוקה בחום:

• תחושת קור שיכולה להתבטא בצמרור.

• חוסר תיאבון.

• מצב רוח רע, תחושה רעה, קושי להתרכז, רגישות לכאבים.

• ישנוניות, אי־שקט.

• הזעה מרובה, בעיקר בעת ירידת החום.

• במצבים מסוימים, אצל ילדים בעלי נטייה לכך, ייתכנו גם פרכוסי חום.

אצל תינוקות יכולים להיות תסמינים נוספים כמו:

• הקאות.

• ירידה בעוצמת היניקה.

• שינוי באופי הבכי ובעוצמתו.

עד גיל 3 חודשים, ובמיוחד בחודש הראשון לחיים, מתייחסים בחומרה רבה לחום אצל תינוק בגלל החשש שזהו ביטוי למחלה קשה כמו אלח דם (Sepsis), זיהום בדרכי השתן ודלקת קרום המוח. במקרים כאלה יש לרוב צורך בבדיקות מעבדה מקיפות ולעיתים גם במתן טיפול אנטיביוטי תוך־ורידי עד לקבלת התשובות מתרביות הדם.

תסמינים חמורים נוספים שעלולים להתלוות לחום - כמו אי־שקט, פרכוסים, מצוקה נשימתית, צהבת או פריחה מכל סוג שהוא - יכולים לרמז על האפשרות של זיהום משמעותי הדורש בדיקת רופא דחופה, וייתכן שאף בירור מקיף יותר וטיפול תרופתי.

כמה זמן זה נמשך?

משך החום תלוי במחלת היסוד שהחום הוא אחד הביטויים שלה. כך, למשל, בדלקת של דרכי הנשימה העליונות, שהיא אחת הסיבות הנפוצות לחום בילדים, עלול החום להימשך 3 עד 4 ימים ואף יותר.

איך מודדים חום לתינוקות ולילדים?

את החום ניתן לחוש במגע עם עורו של הילד, וניתן למדוד אותו במדויק באמצעות מדחום. ייתכנו הבדלים במדידת הטמפרטורה המתקבלת ממדידה בפה, באוזן, מתחת לבית השחי או ברקטום.

אף כי המדידה בפי ה​טבעת נחשבת למדויקת ביותר ולאמינה מאוד, הרי מסיבות בטיחותיות מומלץ למדוד את החום אצל ילדים קטנים בבית השחי (או בפה, כשמדובר בילדים גדולים יותר ובמבוגרים).

איך מאבחנים את הסיבה לחום?

חום ביילוד

כאמור, ביילודים עד גיל חודש ההתייחסות לחום היא תמיד לחומרה. במקרה כזה לא מסתפקים בהורדת החום אלא יש לעשות בירור מקיף שמטרתו לעמוד על הסיבה לחום ולטפל בה מוקדם ככל האפשר.

הבירור המעבדתי כולל ספירת דם, תרבית דם ובדיקות דם נוספות לפי הצורך, בדיקת שתן ותרבית שתן. לעיתים גם צריך לעשות ניקור מותני לשלילת נוכחות חיידקים או נגיפים בנוזל חוט השדרה. אם יש צורך בכך, עושים גם בדיקות הדמיה כמו צילום חזה.

לאחר השלמת הבירור מקובל לאשפז כל יילוד שסובל מחום ולהתחיל בטיפול אנטיביוטי דרך הווריד עד לקבלת תשובות בנוגע לתרביות הדם, נוזל השדרה והשתן. אם כל התרביות המתקבלות הן שליליות, ואם מצבו הכללי של התינוק השתפר, הוא ישוחרר להמשך מעקב אצל רופא הילדים המטפל.

חום בתינוקות גדולים יותר (בני 3 חודשים ויותר)

בגילים האלה תלוי הבירור במצבו הכללי של התינוק, בתסמינים הנוספים המתלווים לחום ובצורך בבדיקות נוספות לצורך אבחון הגורם למחלה. ילדים כאלה יכולים להיות מאובחנים גם אצל רופא הילדים במרפאה. הוא יתרשם ממצב הילד, יאבחן מהי הסיבה לחום וייתן טיפול מתאים. במידת הצורך ייעשו בדיקות נוספות במרפאה או שהתינוק יישלח להמשך בירור בבית חולים.

איך מטפלים בחום?

טיפול לא תרופתי

• מלבישים את הילד בלבוש קל.

• מקפידים על חדר מאוּורר. בימים החמים נעזרים במאוורר או במזגן.

• עושים לילד אמבטיה פושרת בטמפרטורה של 36 עד 37 מעלות. לא מומלץ לעשות אמבטיות קרות שיגרמו לילד סבל מיותר. לא מומלץ לשים קומפרסים של אלכוהול שכן נזקם עלול להיות רב מתועלתם.

הטיפול התרופתי

התרופות המקובלות להורדת חום בילדים משוּוקות בתכשירי סירופ או בפתילות (נרות רקטליים). הן  מכילות פרצטמול (כמה מהשמות המסחריים של פרצטמול: נובימול, אקמול, אקמולי פורטה) או איבופרופן (כמה מהשמות המסחריים של איבופרופן: נורופן, אדוויל, אייבו). לא מומלץ לתת לילדים תרופות כמו אספירין או אופטלגין (דיפירון).

אם החום אינו גבוה (עד 38.5 מעלות) ואם הילד לא סבל בעבר מפרכוסי חום, והוא מרגיש טוב, לא חייבים לתת לו תרופה להורדת חום. ברוב המקרים גם אין חובה להעיר את הילד כדי לתת לו תרופה להורדת חום.

המינון המומלץ של פרצטמול הוא 10 עד 20 מיליגרם לכל קילוגרם משקל גוף, כל 4 שעות ולא יותר מ־5 מנות ביממה.

המינון המומלץ למנה של איבופרופן הוא 5 עד 10 מיליגרם לכל קילוגרם משקל גוף כל 6 שעות ולא יותר מ־3 פעמים ביממה.

חשוב מאוד לא לעבור את המינון המותר, וחשוב לא פחות לשמור על מרווח הזמן המומלץ בין מנה למנה. מינון־יתר עלול לסכן את הילד.

מה לעשות אם החום לא ירד לגמרי גם אחרי מתן תרופה?

ברוב המקרים החום אינו יורד לרמה תקינה לחלוטין, אך בדרך כלל די בירידה של מעלה אחת כדי להקל על הילד.

אם למרות כל הטיפולים החום עדיין נותר גבוה, או אם הילד סובל מפרכוסי חום, ניתן לעשות גם אמבטיה במים פושרים או לתת תרופה ממשפחה אחרת - אם עדיין לא חלף פרק הזמן הדרוש ממתן מנת התרופה הקודמת (למשל, אם ניתן קודם אקמול, ניתן לתת כעת נורופן, אך רצוי לקבל הסבר מפורט מהרופא המטפל כדי לוודא שמבינים היטב כיצד לנהוג ולמנוע טעויות).

​מתי לפנות לרופא?

אם לא מדובר בחום גבוה במיוחד, ואם הילד מעל גיל 3 חודשים, והוא ערני וחיוני, אוכל כרגיל, ואין שינוי בהתנהגותו, אפשר לעקוב אחריו בבית יממה או שתיים לפני שמחליטים אם לקחת אותו לרופא.

לעומת זאת, במקרים הבאים מומלץ לפנות לרופא:

• כאשר מדובר בתינוק שטרם מלאו לו 3 חודשים. בגיל הזה יש להביא לרופא בהקדם כל תינוק שסובל מחום שגבוה מ־38 מעלות. במקרים רבים תינוקות בגיל הזה שסובלים מחום יישלחו לבדיקה בבית החולים כדי לשלול זיהום המחייב מתן מיידי של אנטיביוטיקה דרך הווריד.

• תינוקות גדולים יותר יש לקחת לרופא אם החום הגבוה (מעל 38.5 מעלות) נמשך יותר מיומיים ברציפות.

• כאשר הילד נראה ישנוני, והתיאבון שלו ירוד.

• כאשר מופיעים פרכוסי חום.

• כשהילד סובל מקוצר נשימה.

• כאשר יש על העור פריחות בצורת דימומים או שטפי דם שאינם נעלמים בעת שלוחצים על העור או מותחים אותו.

• כאשר הילד ממעט לשתות או במקרים שבהם הוא סובל גם מהקאות או משלש​ולים. במקרים כאלה הילד ממעט לתת שתן, והחיתול נותר יבש. חיתול יבש​ לאורך זמן צריך תמיד לעורר חשד שמדובר בהתייבשות.

מה לעשות כאשר לילד אין תיאבון בזמן המחלה?

לילדים חולים, כמו למבוגרים חולים, לרוב יש תיאבון ירוד בעת מחלת חום. זה לא צריך לעורר דאגה, שכן התיאבון יחזור כשיחלימו, והם ישלימו את כל המזון שחסר להם.

לעומת זאת על שתייה אסור לוותר, מאחר שהחום גורם לאובדן נוזלים מוגבר, והילד חשוף לסכנת התייבשות. יש להקפיד שהילד שותה הרבה (כל משקה שירצה - העיקר שישתה) ולוודא שהוא נותן שתן.

עלולים להיות סיבוכים?

כאמור, חום גבוה לרוב אינו מסוכן, ולכן ניתן להיות רגועים בנוגע למשמעות החום כשלעצמו. הסיבוכים, אם יהיו, ינבעו - סביר להניח - מהמחלה הבסיסית ולא מהחום. 

יוצא דופן הוא מצב של חום שמעל 40 מעלות. אותו מומלץ להוריד באמצעות תרופות מחשש שימשיך ויעלה עד לטווח המסוכן. 

כמו כן יש לזכור שחום יכול לעיתים להיות סימן למחלות שאינן זיהומיות כמו דלקות מפרקים שאינן זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ומחלות משמעותיות אחרות. בכל מקרה, חום ממושך מחייב בירור רפואי.

מהם פרכוסי חום?

פרכוסי חום הם תופעה שסובלים ממנה ילדים בעלי נטייה מולדת לכך בני חצי שנה עד 5 שנים בעת עליית חום. פרכוסי חום נגרמים לרוב מעלייה מהירה ופתאומית בחומו של הילד בשלבים הראשונים של מחלת החום ונמשכים בדרך כלל זמן קצר - לא יותר מחמש דקות. מובן שלא כל מחלת חום גורמת בהכרח לפרכוס חום גם בילדים שיש להם נטייה לכך.

אף שמדובר במצב מבהיל, יש לזכור שבדרך כלל הסכנה העיקרית אינה טמונה בחום או בפרכוס, אלא במחלה שגורמת להם. הסכנה הזאת חמורה במיוחד אצל תינוקות בני פחות מחודשיים, שאצלם מחלות קשות עלו​לות לבוא לידי ביטוי בחום בלבד. מנתונים שנאספו עולה שבין 12% ל־28% מהיילודים שהגיעו למיון ילדים בגלל חום היו חולים במחלות מסוכנות כמו אלח דם, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת בעצמות או במפרקים.

אומנם פרכוס חום הוא תופעה מפחידה מאוד, אך לרוב אין סיבה להיבהל, ויש לזכור שלא ייגרם לילד נזק מוחי. עם זאת רצוי שרופא יבדוק ילד שעבר התקף של פרכוס חום, לפחות בפעם הראשונה שבה נתקלים בתופעה. יש לזכור שילד שפירכס פעם אחת עלול לפרכס שוב, אם כי עם העלייה בגיל התופעה חולפת מאליה.

זהירות: אם הפרכוס נמשך יותר מחמש דקות ברצף, או אם ישנם כמה אירועי פרכוס קצרים יותר באותה היממה, יש להבהיל את הילד לבית חולים להמשך בירור וטיפול.

בתוך כמה זמן הילד "יחזור לעצמו"?

ילדים חוזרים לעצמם בדרך כלל כבר כשהחום מתחיל לרדת ועוד לפני שהוא מגיע לרמתו הנורמלית. יש לזכור כי ירידת החום אינה מבטאת בהכרח את היעלמות המחלה, ולכן ייתכנו מקרים שבהם החום חלף, אך הילד עדיין חלש, חסר תיאבון, סובל מפריחה ומשלשולים וכדומה.

זה יחזור?

סביר מאוד להניח שהחום יחזור על עצמו. מחלות חום שכיחות מאוד ומלוות אותנו במשך כל חיינו.

ד"ר אמיר קליביצקי הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות בכללית ומנהל המרכז לבריאות הילד בת־ים​