חיפוש

dsdsdsd
ממתקים צבעוניים מלאים בסוכר

טרום־סוכרת - התרעה אחרונה לפני מחלת הסוכרת

הסכנה העיקרית הטמונה בטרום־סוכרת היא האפשרות שתהפוך לסוכרת. אולם ניתן למנוע או לפחות לדחות את ההידרדרות הזאת באמצעות אימוץ אורח חיים בריא - וגם בעזרת תרופות

רחל מאיר

רחל מאיר

​​​​מהי טרום־סוכרת?

טרום־סוכרת (לעיתים היא נקראת סוכרת גבולית) היא מצב מטבולי שבו רמות הסוכר גבוהות מהנורמה אך עדיין אינן נמצאות בטווח המגדיר סוכרת.

אנשים עם טרום סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ומחלה של הלב ושל כלי הדם (מחלה קרדיווסקולרית). קיימות גם ראיות שטרום־סוכרת קשורה לסיכון להתפתחות של מחלות ממאירות.​

מהם התסמינים של טרום סוכרת?

​טרום־סוכרת בפני עצמה אינה גורמת לתסמינים.​​ 

​​מי נמצאים בסיכון לטרום־סוכרת?

מטופלים בסיכון הם מי שה-BMI (מדד מסת גוף) שלהם הוא 25 ויותר ואשר יש להם גורם סיכון אחד או יותר מאלה:

• גיל - 45 שנים ויותר. 

• קיומו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בסוכרת.

• היסטוריה רפואית שכוללת סוכרת הריון (GDM).

• מוצא אתני. בארץ: אוכלוסייה ערבית ואתיופית.

• היסטוריה רפואית שכוללת מחלות של הלב ושל כלי הדם.

• לחץ דם גבוה. 

היפרליפידמיה (HDL קטן מ־35 מ"ג/דצ"ל, טריגליצרידים מעל 250 מ"ג%).

תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

• אורח חיים יושבני.

• מצבים אחרים הקשורים לתנגודת לאינסולין כמו כבד שומני​.

עישון.

אני בסיכון לטרום־סוכרת. איך אדע אם זה המצב שלי? 

למטופלים בסיכון מומלץ לעשות אחת ל־3 שנים בדיקה לאיתור טרום־סוכרת או סוכרת. 

​אם התוצאה תקינה, מומלץ לחזור על הבדיקה כעבור 3 שנים.

אם ישנם ממצאים שאינם תקינים - יש לחזור על הבדיקה עוד קודם לכן.

ואם אני לא בסיכון ורוצה להיבדק?

ההמלצות כיום הן שלא לעשות את הבדיקה הזאת לכל האוכלוסייה (בדיקת סקר) אלא רק למי שיש להם גורמי סיכון.

כיצד מאבחנים טרום־סוכרת? 

סוכרת או טרום־סוכרת מאבחנים באמצעות בדיקות של ערכי הגלוקוז בדם ורידי (ולא בבדיקת מד סוכר)לאחר צום. אם מתקבל ערך חריג​ יש לאשר אותו בבדיקה נוספת.​

ההגדרות וההמלצות שלמטה אינן כוללות את אוכלוסיית הילדים והנשים ההרות.

ניתן להגדיר טרום־סוכרת על פי אחד הקריטריונים הבאים:

• רמת IFG (ראשי תיבות של Impaired Fasting Glucose - הפרעה ברמת הגלוקוז בצום) שנעה בין 100 ל־125 מיליגרם%. הערך הזה מציין את רמת הגלוקוז בדם לאחר צום של 8 שעות.  

או

• IGT (ראשי תיבות של Impaired Glucose Tolerance - אי־סבילות לגלוקוז) שנעה בין 149 ל־199 מיליגרם%. הערך הזה מציין את רמת הגלוקוז בדם שעתיים לאחר העמסת גלוקוז (75 גרם). 

או

• ערך HbA1c (המוגלובין מסוכרר) שנע בין 5.7% ל־6.4%. 

ממחקר שהתבסס על מעקב שנמשך 5 שנים עולה כי אנשים שה־HbA1c (ההמוגלובין המסוכרר) שלהם הוא בטווח שבין 5.7% ל־6% מצויים בסיכון של בין 9% ל־25% להתפתחות סוכרת. 

אם ה־HbA1c הוא בטווח של 6% עד 6.5% הסיכון נע בין 25% ל־50%.

הסבר קצר: HbA1c (המוגלובין מסוכרר) נוצר באופן שגרתי בדם כאשר מולקולות של גלוקוז מתרכבות עם מולקולות של המוגלובין.

לאחר שמולקולת המוגלובין מסתכררת, היא נשארת כזו במשך שלושה חודשים. הרמות של המוגלובין מסוכרר משמשות כדי לאבחן את ריכוז הגלוקוז בדם במשך שלושת החודשים שקדמו לבדיקה.

הסיכון לסוכרת עולה ככל שערכי הטרום־סוכרת מתקרבים לרמה שממנה ואילך כבר מדובר בסוכרת ממש.

​יש לי טרום־סוכרת. אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?

​ניתן למנוע או לפחות לעכב הידרדרות של טרום־סוכרת לסוכרת - כך עולה ממחקרי התערבות שונים שנעשו בקרב אנשים שאובחנה אצלם טרום־סוכרת. המפורסם שבהם הוא ה־DPP (ראשי תיבות של The Diabetes Prevention Program - התוכנית למניעת סוכרת) שנערך בקרב מטופלים שסבלו מטרום־סוכרת.

אחד הממצאים הבולטים של המחקר הוא היעילות הגדולה של הפחתה במשקל ושל פעילות גופנית.

58% מטרום־סוכרתיים בעלי משקל עודף שהפחיתו 7% ממשקלם ועסקו בפעילות גופנית במשך 150 דקות בשבוע במהלך 3 שנים הצליחו למנוע את התפתחות הסוכרת. 

לאחר 10 שנים הצליחו 34% מהמטופלים למנוע שהטרום־סוכרת תהפוך לסוכרת.

ממחקר ה־DPP גם עולה שנטילת מטפורמין - נוסף על שינוי של אורח החיים – הפחיתה בשיעור של 31% את הסיכון להתפתחות סוכרת. אצל חלק מהמטופלים הייתה יעילות המטפורמין דומה לזו של שינוי מסיבי באורח החיים.

גם ממחקרים נוספים עולה שהפחתה במשקל היא דרך יעילה מאוד להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2.

ממצא נוסף: גם פעילות גופנית לבדה תורמת תרומה משמעותית לדחיית הופעתה של מחלת הסוכרת.

​המלצות לטיפול בטרום־סוכרת

• רצוי להתאים את ההתערבות לרקע התרבותי וליכולת האישית של כל מטופל. 

• למטופל שסובל מטרום־סוכרת יש לרוב גורמי סיכון נוספים למחלות של הלב ושל כלי הדם. חשוב לאתר ולטפל במידת הצורך בכל גורמי הסיכון, כולל לחץ דם גבוה, היפרליפידמיה והשמנת־יתר ולהדריך את המטופל בנוגע לסיכון המוגבר שלו לחלות במחלה של הלב ושל כלי הדם ובסוכרת מסוג 2.

• הפחתת משקל למי שסובלים מעודף משקל. את ההפחתה במשקל ניתן להשיג באמצעות שינוי הרגלי החיים.

• תזונה בהתאמה אישית.

• פעילות גופנית.

• הימנעות מעישון.

טיפול ​תרופתי 

יש לשקול מתן מטפורמין לטרום־סוכרתי שלא חל שיפור באיזון הגליקמי שלו לאחר שנה (ובמקרים מיוחדים עוד קודם לכן) שבמהלכה שינה את אורח חייו: הפחית במשקל, הפסיק לעשן, התעמל באופן סדיר, הקפיד לצרוך מזון בריא.

התברר שנטילת מטפורמין יעילה במיוחד במצבים הבאים: 

• BMI > 35

• גיל < 60 שנים 

• היסטוריה רפואית שכוללת סוכרת הריונית.

• עלייה ב־HbA1c למרות אימוץ אורח חיים בריא.

• ערכי גלוקוז בטווח הגבוה (קרוב לטווח של סוכרת).

ניתן לעשות העמסת סוכר לאבחון IGT (אי־סבילות לגלוקוז) לפני התחלת השימוש במטפורמין. 

מטופלים במטפורמין חייבים לבדוק פעם בשנה את רמת הוויטמין B12 בדמם. המעקב הזה חיוני שכן התרופה מפריעה לעיתים לספיגת הוויטמין הזה.

מעקב טרום־סוכרת 

מי שסובלים מטרום־סוכרת צריכים פעם בשנה להיות במעקב אצל הרופא המטפל. 

המעקב יכלול שקילה, בדיקה של ערכי לחץ הדם וכן בדיקות מעבדה ובהן בדיקת גלוקוז בצום בדם ורידי, בדיקת HbA1c ובדיקה של פרופיל השומנים.

רחל מאיר היא אחות סוכרת בכללית

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש