איך לפרוח אחרי היציאה לפנסיה?

לאן נעלמו החברים?

האדם הוא יצור חברתי מטבעו. לחברה שבה אנו חיים יש השפעה עצומה על התפתחותנו, שכן כמעט כל מה שאנחנו יודעים מקורו באנשים אחרים. נוסף על כך, הקשרים החברתיים שלנו משפיעים על אושרנו ועל רווחתנו.

עד גיל הפרישה נמצא האדם - בדרך כלל - במסגרות חברתיות שונות: החל מגן הילדים, דרך בתי ספר, מכללות או אוניברסיטאות וכלה במקומות עבודה. עם הפרישה מהעבודה מאבד האדם את אחת המסגרות החברתיות המשמעותיות ביותר בחייו. במקביל, עוזבים בדרך כלל ילדיו את הבית ונוסף על כך עליו להתמודד עם הורים זקנים ולאחר מכן עם פטירתם, וכן עם מצבי בריאות משתנים שלו ושל הקרובים לו. כל האירועים האלה מצמצמים את המעגלים החברתיים שלו ומפחיתים את היקף האינטראקציות החברתיות שלו.

איך מעבירים את הזמן?

ללא הכנה מתאימה לקראת הפרישה עלול האדם למצוא את עצמו במשבר משמעותי בשל היעדר תחליפים הולמים למקום העבודה שימלאו את הזמן הפנוי שפתאום עומד לרשותו, ושיספקו לו חוויות משמעותיות. הזמן הפנוי הזה עלול להיות מתורגם לשעמום, לתחושה של חוסר תכלית בחיים ובסופו של דבר גם לדיכאון. לעומת זאת, אם הפורש משכיל לעשות שימוש ראוי בזמן הפנוי - שימוש שמעניק לו משמעות ועניין - הוא יוכל לחוש סיפוק ואושר.

ממחקרים רבים עולה שקיים קשר ישיר בין היקף קשריו החברתיים של אדם לבין מידת האושר שהוא חש. כך, למשל, נמצא שאדם בעל מסגרת משפחתית טובה ותומכת יהיה לרוב מאושר יותר ממי שאין לו מסגרת כזאת.

ממחקרים שנעשו בארץ עולה שרבים מהפורשים מקדישים חלק ניכר מהזמן הפנוי העומד לרשותם לצריכת תקשורת: צפייה בטלוויזיה, קריאת עיתונים, האזנה לרדיו וכן בהאזנה למוזיקה. לעומת זאת ממעטים הפורשים - בדרך כלל - ללכת לבתי קולנוע, לתיאטראות ולמוזיאונים וכן הם עוסקים בתדירות נמוכה בפעולות התנדבות ובפעילויות העשרה כמו לימודים וחוגים שונים, ובהם חוגי ספורט. סיבה אפשרית לכך היא שתקשורת ניתן לצרוך לבד, ואילו את הפעילויות האחרות עושים לרוב בחברותא.

טיפים לפעילות חברתית בגיל השלישי

כאמור, עם הפרישה לגמלאות מתפנה לאדם שפע של זמן. כדי לשמר את התפקוד הפיזי והקוגניטיבי ואת איכות החיים, על הפורש לנצל את הזמן הפנוי הזה באופן מושכל. מומחים ממליצים על חמישה תחומי פעילות מרכזיים.

1. פעילות פיזית

הימנעות מפעילות גופנית למשך תקופה ארוכה עלולה לגרום לבעיות בריאות רבות, ובהן דלדול שרירים, עלייה במשקל, עלייה ברמות השומנים בדם, איבוד מסת עצם, עלייה בלחץ הדם, מחלות לב וריאה, סוכרת והיחלשות המערכת החיסונית. להימנעות מפעילות פיזית יש גם השלכות פסיכולוגיות כמו דיכאון.

מי שהיו פעילים במשך כל חייהם יכולים להמשיך לאחר הפרישה בפעילות האהובה עליהם - גם אם מדובר בפעילות עצימה כמו ריצה, רכיבה על אופניים ושחייה. מי שמתחילים לעסוק בפעילות גופנית רק בעקבות פרישתם, צריכים לעשות זאת רק לאחר בדיקה רפואית מקיפה, ומומלץ להם להתחיל בפעילות מתונה יחסית במסגרת חוגים כמו התעמלות, יוגה, פילאטיס, פלדנקרייז, טאי־צ'י וריקודי עם. היתרון של החוגים הוא ההנחיה המקצועית הצמודה שנותנים המדריכים והעובדה שמדובר במסגרות חברתיות. אופציה נוספת היא ארגון קבוצות לטיולים, להליכה או לריצה.

2. פעילות חברתית וקוגניטיבית

1. לכל פורש מומלץ למצוא קבוצות חברתיות שתחומי העניין של חבריהן חופפים את תחומי העניין שלו. ניתן למצוא קבוצות כאלה, בין היתר, באתרים חברתיים למבוגרים כמו מוטקה ומועדון 50+. כמו כן ניתן למצוא קבוצות עניין כאלה בבלוגים, באתרי הכרויות, באירועים חברתיים שונים וכדומה.

2. ניתן להשתתף בפעילות חברתית קבוצתית במסגרת חוגים שמקיימים מועדונים קהילתיים. הכוונה היא לחוגי יצירה ולימודים (כמו ציור, פיסול, צורפות, בישול ואפייה, צילום, תפירה, מוזיקה, אמנות כתיבה יוצרת, סדנאות להעצמה עצמית, לימוד שפות וקורסי מחשבים) ולחוגי משחקים (כמו ברידג', שש־בש, דמקה, שחמט, שבץ נא קלפים ובינגו). חוגי המשחקים מתקיימים בקבוצות, וזוהי הזדמנות נהדרת להכיר חברים חדשים. מעבר להיבט החברתי, עיסוק באמנות נותן לאדם הזדמנות מצוינת לביטוי עצמי. במרכזים מסוימים יוכלו המשתתפים להציג את יצירותיהם במסגרת ירידי אמנות, כך שיוכלו לזכות לתגמולים - פיזיים ונפשיים - על מאמציהם.

3. השתתפות בהרצאות ובלימודים במסגרת מועדונים קהילתיים ובאוניברסיטאות. האוניברסיטאות בארץ מפעילות תוכניות לימודים מיוחדות המיועדות לאוכלוסייה המבוגרת, אך ביכולתם של הגמלאים גם להצטרף לתוכניות לימודים רגילות וכן להשתתף בקורסים במעמד של שומעים חופשיים. אופציה נוספת היא לימודים פורמליים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה.

4. התנדבות במסגרת גופים ציבוריים שונים כמו הביטוח הלאומי, המשטרה (משמר אזרחי), שירותי הרווחה העירוניים, בתי החולים וקופות החולים וכן במסגרת מרכזי התנדבות כמו עמותת ידיד, זהב בגן הילדים, עמותת על"ה, שירות לאומי למבוגר, יד שרה, עזר מציון ועמותת מד"א. מידע נוסף בנוגע לאפשרות להתנדב ניתן לקבל באתר רוח טובה.

 5. טיולים מאורגנים בארץ ובחו"ל. את הטיולים מארגנות בדרך כלל סוכנויות נסיעות ותיירות. אלה מציעות טיולים מאורגנים המיועדים לבני הגיל השלישי ומותאמים לצרכים וליכולות שלהם: הם מבוססים על מסלולי הליכה קצרים יחסית ועל הסעות רבות והם כוללים רופא צמוד, ארוחות מזינות רבות, לינה בבתי מלון איכותיים ומדריכי טיולים בעלי ניסיון רב בהדרכת אוכלוסייה מבוגרת. טיולים כאלה הם הזדמנות מצוינת לרכישת חברים חדשים מאותה שכבת גיל.

6. פעילויות במסגרת שירותי הרווחה במקום המגורים. העיריות והמועצות האזוריות בארץ מפעילות תוכניות שונות לאוכלוסייה המבוגרת הכוללות פעילות פנאי ופעילות חברתית. שירותי הרווחה העירוניים גם מפעילים קבוצות תמיכה וקבוצות התנדבות. יתרונן הגדול של כל הפעילויות האלה: הן מתקיימות ליד אזור המגורים.

3. טיפוח קשרים ישנים

כמעט כל אדם רוכש לעצמו חברים טובים במהלך החיים. חשוב ומומלץ לשמור על קשרים איתם גם בגיל המבוגר: להיפגש איתם מדי פעם בבית ובמסעדה, לשוחח בטלפון, לצאת יחד לטיולים וכדומה.

4. טיפוח הקשרים המשפחתיים

ידוע שילדינו ממתינים בקוצר רוח ליציאה שלנו לפנסיה כדי שנוכל להקדיש זמן רב יותר לנכדים. הקשר הבין־דורי הזה תורם לכולם: הוא מעשיר את עולמם של הנכדים (בשיחות, בהכנה משותפת של שיעורי בית, בקריאה משותפת בספרים, בביקורים משותפים בהצגות ובמוזיאונים וכדומה), הוא מפחית מעט מהעומס על ההורים שמתקשים לתמרן בין העבודה לגידול הילדים והוא כמובן תורם המון לסבא ולסבתא: הם הופכים להיות שוב חיוניים והם פעילים חברתית בקרב אנשים אהובים במיוחד.

5. דאגה לחבר בודד

נתקלתם באדם בודד - בן משפחה, חבר, שכן, מכר וכדומה - שהלך לאיבוד ואינו מוצא את עצמו במעגל חברתי אחרי הפרישה? סייעו לו למצוא מסגרת חברתית שמתאימה לו וצרפו אותו אליה. איכות חייו תשתפר, ואילו אתם תרוויחו חבר.

לריסה ראם היא רכזת גריאטריה ארצית בחטיבת הקהילה בהנהלה 

יעל רייכנטל היא גרונטולוגית קלינית ומנהלת המרכז לחינוך ולקידום הבריאות במחוז דן־פ"ת

פנינה סלע־כץ היא רכזת גריאטריה במחוז חיפה והגליל המערבי ואחות אחראית במרפאה הגריאטרית המחוזית