חיפוש

dsdsdsd
טכנאית ומטופלת משוחחות על רקע מכשיר MRI, לפני בדיקת הביופסיה

ביופסיה של השד בהכוונת MRI

מהי ביופסיה של השד בהכוונת MRI? איך נערכים לבדיקה? איך היא נעשית? האם היא כואבת? המדריך המלא

​​​​מהי ביופסיה של השד?

ביופסיה של השד היא נטילת דגימה של רקמה מנגע בשד, כדי לקבוע אם הוא שפיר או ממאיר. בעזרת מחט נלקחים מספר גלילי רקמה מתוך הנגע, והרקמה הזו נשלחת למעבדה פתולוגית. הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית.

​לא בטוחה שאת במקום הנכון?

• ​אם חיפשת ביופסיה בהכוונת אולטרסאונד: כל המידע כאן​​​

• אם חיפשת ביופסיה בהכוונת ממוגרפיה: כל המידע כאן​

​​מהי ביופסיה בהכוונת  MRI ומתי היא נדרשת?

דגימות רקמה (ביופסיות) מהשד נעשות כמעט תמיד בהכוונה של אמצעי דימות, כדי לוודא שהדגימה נעשתה במקום. ביופסיה בהכוונת MRI נדרשת במקרים שבהם ניתן לראות את הממצא אך ורק ב־MRI והוא לא נראה בממוגרפיה או באולטרסאונד

האם הבדיקה מסוכנת?

בביופסיה כזו שיעור הסיבוכים מזערי. קיים סיכון קטן לזיהום, וכדי להימנע מכך הביופסיה נעשית בתנאים סטריליים וכל הציוד הבא במגע עם השד הוא סטרילי, חד פעמי ונפתח רק בתחילת הביופסיה. 

קיים גם סיכון לדימום, אך הוא נדיר. אם יש דימום, מפעילים לחץ מקומי בזמן הביופסיה ועוצרים אותו. באזור הביופסיה כמעט תמיד יישאר סימן סגול של שטף דם (כמו אחרי שמקבלים מכה), לעיתים הסימן מתפשט לאזורים אחרים בשד. שטף דם כזה הוא נורמלי ולא מהווה סיבוך. 

תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה המקומית או לחומר הניגוד המוזרק ב־MRI (גדוליניום) היא סיכון נדיר. אם מתפתחת תגובה אלרגית היא תטופל מיידית על ידי הצוות הרפואי שעושה את הביופסיה.​

כיצד עליי להתכונן לבדיקה?

• אם את נוטלת מדללי דם, מומלץ להפסיק בימים שלפני הביופסיה. יש להיוועץ עם הרופאה או הרופא המטפל ועם המכון שבו נעשית הביופסיה, משום שאורך ההפסקה משתנה בין סוגי התרופות השונות. אם לא ניתן להפסיק את הטיפול, לעיתים אפשר יהיה לבצע את הבדיקה, אך חשוב ליידע את המכון מראש, שכן במכונים שונים ייתכנו נהלים שונים בנושא זה. 

• אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה. 

• הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית ואפשר להגיע אליה לבד, לנהוג אחריה וגם לחזור לעבודה. עם זאת, לעיתים קרובות יש המתנה לפני ואחרי הביופסיה, ולכן כדאי להגיע עם מלווה לחברה ותמיכה רגשית.

מה צריך להביא לבדיקה? 

חשוב מאוד להביא את בדיקות ההדמיה הקודמות, ובפרט את בדיקת ה־MRI שבעקבותיה הופנית לביופסיה. אם הביופסיה נעשית באותו מכון שבו בוצע ה־MRI, אין צורך להביא את הבדיקות הקודמות, התמונות קיימות במערכת.​

איך נעשית הבדיקה?

התהליך עצמו דומה לבדיקת ה־MRI האבחנתי שעשית ובה אותר הממצא השד. גם הפעם, לקראת הבדיקה יותקן עירוי, שדרכו יוזרק חומר ניגוד שיאפשר את איתור הממצא.

לאחר מכן תשכבי על הבטן על משטח הבדיקה, בדומה לבדיקה הקודמת. אלא שלעומת הבדיקה הקודמת, במקרה זה יהיו חלונות מצדי המזרן שדרכם תתבצע הביופסיה. בנוסף, השד שבו נעשה הליך הביופסיה יוחזק בין שתי פלטות כדי לקבע אותו. 

הבדיקה מתחילה בסריקה מקדימה, שהיא ממש כמו סריקת MRI רגילה שנמשכת עשר דקות בלבד. לאחר סריקה זו ייתכן שיגלגלו את מיטת ה־MRI אל מחוץ לסליל, אבל עדיין חשוב מאוד לא לקום ולא לזוז, שכן הביופסיה נעשית על סמך המנח של השד, כפי שזה עתה נסרק. לאורך כל הבדיקה יהיה לידך איש או אשת צוות ואפשר לדבר – אך לא לזוז עם הגוף.

בזמן הזה הרופאה או הרופא שמבצעים את הביופסיה עוברים על התמונות שנסרקו ומשווים אותן לתמונות ה־MRI שבגינן הופנית לביופסיה. הרופאה או הרופא מתכננים את המיקום המדויק ללקיחת הדגימה, ובסיום נכנסים לחדר הבדיקה לביצוע הביופסיה.

במקרים מסוימים הממצא שעבורו הופנית לביופסיה לא נצפה בסריקה המקדימה. המשמעות היא שזה כנראה חלק מרקמת השד התקינה שלפעמים מתאדר ולפעמים לא, ובשל כך אין צורך לעשות ביופסיה ויומלץ לך על המשך מעקב בלבד. 

אם הממצא שעבורו הופנית לביופסיה כן מזוהה בסריקה המקדימה, ממשיכים לחיטוי, הרדמה מקומית ודגימה. חיטוי העור נעשה באמצעות אלכוהול או יוד. ההרדמה נעשית באמצעות לידוקאין, שהוא חומר הרדמה מקובל (אותו חומר הרדמה שבו משתמשים רופאי השיניים). גם בשלב הזה כמו לאורך כל הבדיקה חשוב מאוד להימנע מתזוזה. 

לאחר מכן, כשאזור השד רדום, מוכנס סמן זמני למקום הביופסיה ומתבצעת סריקה חוזרת הנמשכת כדקה וחצי. הסריקה נועדה לוודא כי המיקום מדויק ולא חלו תזוזות. אם המיקום מדויק, נלקחות דגימות הביופסיה. אם יש צורך לתקן מעט את המיקום, מתקנים למיקום המדויק ואז מתקדמים ללקיחת הדגימה. 

בתום ביופסיית ה־MRI תמיד יושאר סמן (קליפ בגודל 2 עד 3 מילימטרים) עשוי טיטניום ולאחר מכן תתבצע סריקה נוספת של כדקה וחצי כדי לבחון את מצב השד. זהו סמן קבוע שישמש למעקב בעתיד או יאפשר, במידת הצורך, טיפול מכוון. 

לאחר הסריקה האחרונה תתבקשי לשבת או לשכב על הגב לצורך חבישת אזור הביופסיה. ​

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה נמשכת כ־25 דקות, ושלב הביופסיה (לקיחת הדגימות) אורך כשתיים עד שלוש דקות בלבד.

האם זה יכאב לי?

ההרדמה עשויה לשרוף כמה שניות אך לאחר מכן האזור בשד נרדם. בביופסיה בהכוונת MRI המחט מבוססת על מנגנון ואקום. לכן, את עשויה לשמוע רעש אך זה לא אמור לכאוב. 

בשלב לקיחת הדגימות, ההרדמה המקומית תהיה בשיא השפעתה, ומעבר לאי הנוחות של תנוחת השכיבה, את לא אמורה לחוש כאב של דקירות. אם בכל זאת את חשה בכאב תוכלי להתריע על כך וניתן יהיה לעשות הפסקה קצרה (בלי לזוז) או להוסיף חומר הרדמה.

ההרדמה המקומית תפוג כעבור 30 דקות עד שעה. חלק מהנשים יחושו בכאב לאחר מכן, והדבר תלוי בין היתר במיקום הביופסיה ומשתנה מאישה לאישה. אם את מרגישה בכאב, מומלץ לקחת אקמול או אופטלגין (אלא אם ישנן רגישויות). עדיף להימנע מתרופות כמו אדוויל או נורופן שעשויות להגביר דימומים.

לאחר הביופסיה את עשויה להרגיש תחושת מלאות או כובד בשד, אפילו תחושה שיש שם גוש – זהו לא גוש אלא שינויים שנובעים מהביופסיה ועם הזמן הם ייעלמו (זה עשוי לקחת גם שבועות ומשתנה מאישה לאישה). 

האם ישנן הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה?

• ביומיים לאחר הבדיקה מומלץ להימנע מהפעלה מאומצת של פלג הגוף העליון. 

• במשך שלושה ימים יש להימנע מרחצה בים ובבריכה או מכניסה למקווי מים עומדים כמו מקווה - כדי להקטין את הסיכון לזיהום.

• הפצע שנותר לאחר הביופסיה קטן מאוד, לא יותר מ־3 עד 4 מילימטרים, אך באותו יום או למחרת עשוי להופיע שטף דם גדול. תחילה הוא ייראה כמו סימן סגול ובהמשך יחליף צבעים לירוק וצהוב, עד שיחלוף לחלוטין. 

דלקת בשד​ לאחר הביופסיה היא מקרה נדיר מאוד, שכן הביופסיה נעשית בתנאים סטריליים ובציוד חד־פעמי. אם תבחיני במהלך הימים שלאחר הביופסיה בנפיחות שלא משתפרת אלא מחמירה, או אם תבחיני באודם או בחום (חום מקומי בשד או חום גוף מעל 38 מעלות צלזיוס) - אלה סימני זיהום ועלייך לפנות לרופא או לרופאת המשפחה לקבלת טיפול אנטיביוטי.

מתי ולאן יגיעו תשובות הבדיקה?

תשובה פתולוגית מתקבלת לרוב כשבועיים לאחר הביופסיה. זמני הממתנה יכולים להשתנות בין מכון למכון, לכן מומלץ לוודא זאת במזכירות במכון שבו נעשתה הביופסיה.

בשונה מתוצאות דימות, תשובות פתולוגיה לא נשלחות אלייך אישית ולא תוכלי לצפות בהן באתר האון־ליין או באפליקציה. התשובה תישלח אל הרופא או הרופאה שהפנו אותך לבדיקה, ותזומני לביקור כדי לדון בתוצאות. 

התוצאות נרשמות בתיק הרפואי שלך, ולכן גם אם ההפניה לא ניתנה על ידי רופא או רופאת המשפחה, תוכלי לפנות אליהם לקבלת תשובות.

ד"ר יעל רפסון היא סגנית מנהל מערך הדימות ורופאה בכירה ביחידה לדימות שד במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון​​​​​

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש