ביופסיה של השד בהכוונת אולטרסאונד

​​​​​​​​​​​מהי ביופסיה של השד?

ביופסיה של השד היא נטילת דגימה של רקמה מנגע בשד כדי לקבוע אם הוא שפיר או ממאיר. בעזרת מחט נלקחים מספר גלילי רקמה מתוך הנגע, והרקמה הזו נשלחת למעבדה פתולוגית. הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית.​

מהי ביופסיה בהכוונת אולטרסאונד ומתי היא נדרשת?

דגימות רקמה (ביופסיות) מהשד, נעשות כמעט תמיד בהכוונה של אמצעי דימות, כדי לדעת במדויק שהדגימה נעשית במקום הנכ​ון. בדיקת ההדמיה הנוחה והזמינה ביותר להנחיית ביופסיה היא אולטרסאונד שדיים​. בכל מקרה שבו ניתן לראות את הגוש באולטרסאונד, ההעדפה תהיה לביופסיה בהכוונת אולטרסאונד. 

האם הבדיקה מסוכנת?

בביופסיה כזו שיעור הסיבוכים מזערי. קיים סיכון קטן לזיהום וכדי להימנע מכך, הביופסיה נעשית בתנאים סטריליים וכל הציוד הבא במגע עם השד הוא סטרילי, חד פעמי ונפתח רק בתחילת הביופסיה. 

קיים גם סיכון לדימום, אך הוא נדיר. אם יש דימום, מפעילים לחץ מקומי בזמן הביופסיה ועוצרים אותו. תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה המקומית היא סיכון נדיר. אם מתפתחת תגובה אלרגית כזו, היא תטופל מיידית על ידי הצוות הרפואי שמבצע את הביופסיה.

באזור הביופסיה כמעט תמיד יישאר סימן סגול של שטף דם (כמו אחרי שמקבלים מכה), לעיתים הסימן מתפשט לאזורים אחרים בשד. שטף דם כזה הוא נורמלי ולא מהווה סיבוך. ​

כיצד להתכונן לבדיקה?

אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה. 

אם את נוטלת מדללי דם, מומלץ להפסיק בימים שלפני הביופסיה. יש להיוועץ עם הרופאה או הרופא המטפל ועם המכון שבו מתבצעת הביופסיה, משום שאורך ההפסקה משתנה בין סוגי התרופות השונות. אם לא ניתן להפסיק את הטיפול, לרוב אפשר יהיה לבצע את הבדיקה, אך חשוב ליידע את המכון שבו תתבצע הביופסיה מראש - במכונים שונים ייתכנו נהלים שונים בנושא זה. 

הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית, ולכן אפשר להגיע אליה לבד, לנהוג אחריה וגם לחזור לעבודה. עם זאת, לעיתים קרובות יש המתנה לפני ואחרי הביופסיה, ולכן כדאי להגיע עם מלווה לחברה ולתמיכה רגשית.

מה צריך להביא לבדיקה? 

חשוב מאוד להביא לבדיקה את בדיקות ההדמיה הקודמות, ובפרט את בדיקת הממוגרפיה והאולטרסאונד האחרונות. אם ביצעת MRI בתקופה שלפני הביופסיה, מומלץ להביא גם את דיסק ה־MRI. 

אם הביופסיה נעשית באותו מכון שבו בוצעו שאר ההדמיות (ממוגרפיה, אולטרסאונד ו‏‏־MRI) - אין צורך להביא את הבדיקות הקודמות - התמונות קיימות במערכת.​

איך מתבצעת הבדיקה?

ביופסיה בהכוונת אולטרסאונד נעשית בחדר דומה לחדר שבו ביצעת את בדיקת האולטרסאונד. השלב הראשון בבדיקה כולל סריקת אולטרסאונד מכוונת, שמטרתה לאתר את הממצא ולתכנן את מהלך הביופסיה. 

השלב הבא הוא חיטוי של העור באלכוהול או יוד, ומתן זריקת הרדמה מקומית. ההרדמה נעשית באמצעות לידוקאין, שהוא חומר הרדמה מקובל (אותו חומר הרדמה שבו משתמשים רופאי שיניים). השד נרדם תוך שניות ספורות, ולאחר מכן נעשה חתך קטן בעור שדרכו מוחדרת מחט הביופסיה.

הביופסיה עצמה נעשית בהכוונת אולטרסאונד, כך שהרופא או הרופאה רואים את המחט נכנסת בצורה מדויקת לגוש ויודעים שהדגימה במקום. לרוב נלקחות 3 עד 4 דגימות, ולצורך כך המחט יוצאת ונכנסת לשד כמה פעמים.

במקרים מסוימים לאחר לקיחת הדגימה יוכנס סמן (נקרא גם קליפ) – רכיב טיטניום זעיר המשמש לסימון אזור הביופסיה ולהמשך טיפול או מעקב בעתיד. בסיום הביופסיה יחבשו את האזור. 

יש מקרים שבהם נדרשת ממוגרפיה לאחר הביופסיה, כדי לוודא את ההתאמה של מיקום הביופסיה לבדיקת הממוגרפיה. במקרים אלו הממוגרפיה נעשית בצורה עדינה, עם התחבושות. ​

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

לרוב הבדיקה אורכת כ־20 דקות. לאחר הבדיקה תתבקשי להמתין כעשר דקות כדי לוודא שאת מרגישה טוב. 

האם זה יכאב לי?

זריקת ההרדמה עשויה לשרוף כמה שניות, אך לאחר מכן השד נרדם. במהלך הבדיקה, גם לאחר שההרדמה משפיעה, תרגישי את לחץ מתמר האולטרסאונד על פני העור – אבל הוא לא אמור לכאוב.

בביופסיה בהכוונת אולטרסאונד המחט מבוססת על מנגנון הכולל קפיץ ש"יורה" את המחט, וייתכן שתשמעי צליל "קליק", שעשוי להבהיל אבל לא אמור לכאוב. 

כדי לשפר את דיוק הבדיקה התהליך חוזר על עצמו שלוש או ארבע פעמים, ובכל פעם שנלקחת דגימה מהממצא תחושי שהמחט נכנסת ויוצאת, אך גם זה לא אמור לכאוב. 

אם בכל זאת את חשה בכאב, אמרי זאת לרופאה או לרופא, כדי שיוסיפו עוד חומר הרדמה.

ההרדמה המקומית תפוג כעבור 30 דקות עד שעה. חלק מהנשים מדווחות על כאב לאחר מכן, והדבר תלוי בין היתר במיקום הביופסיה ומשתנה מאישה לאישה. אם את מרגישה בכאב, מומלץ לקחת אקמול או אופטלגין (אלא אם ישנן רגישויות). תרופות כמו אדוויל או נורופן עשויות להגביר דימום ולכן פחות מומלצות.​

יש הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה?

• ביומיים לאחר הבדיקה מומלץ להימנע מהפעלה מאומצת של פלג הגוף העליון. 

• במשך שלושה ימים יש להימנע מרחצה בים ובבריכה או מכניסה למקווי מים עומדים כמו מקווה, כדי להקטין את הסיכון לזיהום.

• הפצע שנותר לאחר הביופסיה קטן מאוד, לא יותר מ־3 עד 4 מילימטרים, אך באותו יום או למחרת עשוי להופיע שטף דם גדול. תחילה הוא ייראה כמו סימן סגול ובהמשך יחליף צבעים לירוק ולצהוב, עד שיחלוף לחלוטין. 

• דלקת בשד​ לאחר הביופסיה נדירה מאוד, שכן הביופסיה נעשית בתנאים סטריליים ובציוד חד פעמי. אם תבחיני במהלך הימים שלאחר הביופסיה בנפיחות שלא משתפרת אלא מחמירה, או אם תבחיני באודם או בחום (חום מקומי בשד או חום גוף מעל 38 מעלות צלזיוס) – אלה סימני זיהום ועלייך לפנות לרופא או לרופאת המשפחה לקבלת טיפול אנטיביוטי.​

מתי ולאן יגיעו תשובות הבדיקה?

תשובה פתולוגית מתקבלת לרוב כשבועיים לאחר הביופסיה. זמני הממתנה יכולים להשתנות בין מכון למכון, לכן מומלץ לוודא זאת במזכירות במכון שבו נעשתה הביופסיה.

בשונה מתוצאות דימות, תשובות פתולוגיה לא נשלחות אלייך אישית ולא תוכלי לצפות בהן באתר האון־ליין או באפליקציה. התשובה תישלח אל הרופא או הרופאה שהפנו אותך לבדיקה, ותזומני לביקור כדי לדון בתוצאות. 

התוצאות נרשמות בתיק הרפואי שלך​, ולכן גם אם ההפניה לא ניתנה על ידי רופא או רופאת המשפחה, תוכלי לפנות אליהם לקבלת תשובות.

ד"ר יעל רפסון היא סגנית מנהל מערך הדימות ורופאה בכירה ביחידה לדימות שד במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון​​​