ביופסיה של השד בהכוונת ממוגרפיה

​​​​​​מהי ביופסיה של השד?

ביופסיה של השד היא נטילת דגימה של רקמה מנגע בשד, כדי לקבוע אם הוא שפיר או ממאיר. בעזרת מחט נלקחים מספר גלילי רקמה מתוך הנגע, והרקמה הזו נשלחת למעבדה פתולוגית. הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית.​​

​​

מהי ביופסיה בהכוונת ממוגרפיה ומתי היא נדרשת?

דגימות רקמה (ביופסיות) מהשד, נעשות כמעט תמיד בהכוונה של אמצעי דימות, כדי לוודא שהדגימה נעשית במקום. ביופסיה בהכוונת ממוגרפיה נדרשת במקרים שבהם ניתן לראות את הממצא בממוגרפיה אך לא באולטרסאונד. ברוב המקרים מדובר בהסתיידויות (נקודות לבנות המופיעות בתצלום ממוגרפיה כתוצאה ממשקעי סידן).

ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע ביופסיה של השד בהכוונת ממוגרפיה:

1. ביופסיה בהכוונת טומוסינתזיס (Tomosynthesis): שיטה המבוססת על טכנולוגיית סריקה תלת־ממדית. בביופסיה זו נעזרים בתלת־ממד כדי לדעת בדיוק את העומק שאליו המחט צריכה להיכנס. ברב המכונים הביופסיה נעשית בישיבה על כיסא ייעודי, בצמוד למכשיר הממוגרפיה.

2. ביופסיה סטראוטקטית: בדיקה המבוצעת בשכיבה על הבטן, כשהשד בולט דרך חור במיטה ומוחזק בין שני לוחות, כמו בממוגרפיה. את השד מצלמים בשתי זוויות שונות ובעזרת תוכנה קובעים את העומק של הנגע בשד.​

האם הבדיקה מסוכנת?

בביופסיה כזו שיעור הסיבוכים מזערי. קיים סיכון קטן לזיהום, אך כדי להימנע מכך, הביופסיה נעשית בתנאים סטריליים וכל הציוד הבא במגע עם השד הוא סטרילי, חד פעמי ונפתח רק בתחילת הביופסיה. 

קיים גם סיכון לדימום, אך הוא נדיר. אם יש דימום, מפעילים לחץ מקומי בזמן הביופסיה ועוצרים אותו. גם תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה המקומית היא סיכון נדיר. אם מתפתחת תגובה אלרגית כזו, היא תטופל מיידית על ידי הצוות הרפואי שמבצע את הביופסיה.

באזור הביופסיה כמעט תמיד יוותר סימן סגול של שטף דם (כמו אחרי שמקבלים מכה), לעיתים הסימן מתפשט לאזורים אחרים בשד. שטף דם כזה הוא נורמלי ולא מהווה סיבוך. 

מכשיר הממוגרפיה הוא מכשיר בטוח. אומנם הבדיקה כרוכה בחשיפה במינון נמוך לקרינת רנטגן, ולכן היא לא נעשית בזמן היריון, אך מדובר בחשיפה ברמה נמוכה מאוד שאינה מסוכנת. החשיבות של אבחון מחלות בשד עולה על הסיכון של קרינה במקרה של ביופסיה.​

כיצד להתכונן לבדיקה?

• אין צורך להיות בצום לפני הבדיקה. 

• אם את נוטלת מדללי דם, מומלץ להפסיק בימים שלפני הביופסיה. יש להיוועץ עם הרופאה או הרופא המטפל ועם המכון שבו מתבצעת הביופסיה, משום שאורך ההפסקה משתנה בין סוגי התרופות השונות. אם לא ניתן להפסיק את הטיפול, לרוב אפשר יהיה לבצע את הבדיקה - אך חשוב ליידע את המכון שבו תתבצע הביופסיה מראש, שכן במכונים שונים ייתכנו נהלים שונים בנושא זה. 

• הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית, ולכן אפשר להגיע אליה לבד וגם לנהוג ולחזור לעבודה אחריה. עם זאת, לעיתים קרובות יש המתנה לפני ואחרי הביופסיה, ולכן כדאי להגיע עם מלווה לחברה ולתמיכה רגשית.​

מה צריך להביא לבדיקה? 

חשוב מאוד להביא את בדיקות ההדמיה הקודמות, ובפרט את בדיקת הממוגרפיה שבעקבותיה הופנית לביופסיה (ממוגרפיית הסקר וכן מנחים נוספים או הגדלות אם בוצעו). אם הביופסיה נעשית באותו מכון שבו בוצע הבירור הממוגרפי - אין צורך להביא את הבדיקות הקודמות, התמונות קיימות במערכת.​

איך מתבצעת הבדיקה?

• הבדיקה מתחילה באופן דומה לבדיקת הממוגרפיה, אבל במנחים אחרים: ביופסיה בהכוונת טומוסינתזיס הבדיקה נעשית לרוב בישיבה מול מכשיר הממוגרפיה, ובביופסיה סטראוטקטית הבדיקה נעשית בשכיבה על הבטן. ​בשתי השיטות השד יהיה לחוץ בין שתי פלטות, כאשר באחת הפלטות יש חלון שדרכו נכנסת מחט הביופסיה. 

• תחילה יהיה צורך לוודא שהחלון נמצא במיקום הנכון על פני השד. לעיתים נדרשים כמה צילומים בשינויי תנוחה כדי להגיע למיקום המדויק. הצוות ישתדל שהתנוחה תהיה לך נוחה, כדי שתוכלי לשמור עליה ללא תזוזה במשך כמה דקות. 

• השלב הבא הוא חיטוי העור באלכוהול או יוד ומתן זריקת הרדמה מקומית בלידוקאין, שהוא חומר הרדמה מקומית מקובל (אותו חומר הרדמה שבו משתמשים רופאי שיניים). השד נרדם תוך שניות ספורות ורק אז מוכנסת מחט הביופסיה. 

• לאחר החדרת מחט הביופסיה, לרוב מבוצע עוד צילום כדי לוודא שהמיקום מדויק, ולאחר מכן נלקחת דגימה. לאחר לקיחת הדגימה, הרופאה או הרופא צריכים לאשר שהדגימה נלקחה מהמקום הנכון ובכמות מספקת, ואז יוכנס סמן (נקרא גם קליפ) - רכיב טיטניום זעיר המשמש לסימון אזור הביופסיה ולהמשך טיפול או מעקב בעתיד. בסיום הביופסיה יחבשו את האזור.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

לרוב הבדיקה אורכת כ־20 דקות. לאחר הבדיקה תתבקשי להמתין כעשר דקות כדי לוודא שאין דימום ושאת מרגישה טוב.​

האם זה יכאב לי?

ההרדמה עשויה לשרוף שניות בודדות ותוך עשרים שניות האזור יירדם. כיוון שהשד נלחץ בין שני משטחים, הלחץ עשוי לעורר תחושת אי נעימות או כאב, שלרוב תתעמעם במשך הביופסיה. 

תהליך הביופסיה עצמו לא אמור לכאוב, אך אם את בכל זאת חשה בכאב, אמרי זאת לרופאה או לרופא והוא יזריק לך חומר הרדמה נוסף.

ההרדמה המקומית תפוג כעבור 30 דקות עד שעה. חלק מהנשים יחושו בכאב לאחר מכן, והדבר תלוי בין היתר במיקום הביופסיה. 

אם את מרגישה כאב, מומלץ ליטול אקמול או אופטלגין (אלא אם ישנן רגישויות). תרופות כמו אדוויל או נורופן עשויות להגביר דימום ולכן פחות מומלצות.

לאחר הביופסיה את עשויה להרגיש תחושת מלאות בשד ואפילו תחושה של מעין גוש, אבל אל דאגה – לא מדובר בגוש אלא בשינויים שנובעים מהביופסיה והם ייעלמו עם הזמן (זה עשוי לקחת ימים עד שבועות, ומשתנה מאישה לאישה). ​

האם ישנן הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה?

• ביומיים לאחר הבדיקה מומלץ להימנע מהפעלה מאומצת של פלג הגוף העליון. 

• במשך שלושה ימים יש להימנע מרחצה בים ובבריכה או מכניסה למקווי מים עומדים כמו מקווה, כדי להקטין את הסיכון לזיהום.

• הפצע שנותר לאחר הביופסיה קטן מאוד, לא יותר מ־3 עד 4 מילימטרים, אך באותו יום או למחרת עשוי להופיע שטף דם גדול. תחילה הוא ייראה כמו סימן סגול ובהמשך יחליף צבעים לירוק וצהוב, עד שיחלוף לחלוטין. 

• דלקת בשד לאחר הביופסיה היא מקרה נדיר מאוד, שכן הביופסיה נעשית בתנאים סטריליים ובציוד חד־פעמי. אם תבחיני במהלך הימים שלאחר הביופסיה בנפיחות שלא משתפרת אלא מחמירה, או אם תבחיני באודם או בחום (חום מקומי בשד או חום גוף מעל 38 מעלות צלזיוס) - אלה סימני זיהום ועלייך לפנות לרופא או לרופאת המשפחה לקבלת טיפול אנטיביוטי.​

מתי ולאן יגיעו תשובות הבדיקה?

תשובה פתולוגית מתקבלת לרוב כשבועיים לאחר הביופסיה. זמני הממתנה יכולים להשתנות בין מכון למכון, לכן מומלץ לוודא זאת במזכירות במכון שבו נעשתה הביופסיה.

בשונה מתוצאות דימות, תשובות פתולוגיה לא נשלחות אלייך אישית ולא תוכלי לצפות בהן באתר האון־ליין או באפליקציה. התשובה תישלח אל הרופא או הרופאה שהפנו אותך לבדיקה, ותזומני לביקור כדי לדון בתוצאות. 

התוצאות נרשמות בתיק הרפואי שלך, ולכן גם אם ההפניה לא ניתנה על ידי רופא או רופאת המשפחה, תוכלי לפנות אליהם לקבלת תשובות.

ד"ר יעל רפסון היא סגנית מנהל מערך הדימות ורופאה בכירה ביחידה לדימות שד במרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון​​​​