את לפני מחזור, והגוף שלך מניף דגל אדום. בשפה הרפואית מדברים על תסמונת הקדם־וסתית (באנגלית: Premenstrual Syndrome, ובקיצור: PMS).
אלה הם "הימים הנוראים" שלפני המחזור המוכרים כמעט לכל אישה. מדובר בשינויים גופניים ונפשיים לפני הווסת, והם משתנים מאישה לאישה וממחזור למחזור. עוצמת השינויים יכולה להיות קלה מאוד או אפילו לא מורגשת, אך היא גם עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים.
האם התסמונת הקדם וסתית נפוצה?
מאוד. רוב הנשים סובלות ממנה. אצל רובן מדובר בתופעה קלה שאינה מצריכה טיפול, אולם אצל כ־5% מהנשים ההשפעה כה חזקה, עד שהן נאלצות להיעדר מהעבודה ו/או מהלימודים.
מה מרגישים בזמן התסמונת?
תוארו עשרות תסמינים שונים שיכולים להופיע בימים שלפני הווסת. הנה כמה מהנפוצים שבהם:
• מלאוּת וגודש בשדיים.
• עייפות והפרעות בשינה.
• כאבי בטן והרגשת אי־נוחות בבטן, עצירות או שלשולים.
• בחילות.
• כאבי ראש.
• שינויים בתיאבון.
• הרגשת כבדוּת ומלאוּת.
• בצקות, עלייה במשקל, לפעמים בליווי מתן שתן מועט.
• כאבי שרירים או כאבי מפרקים.
• מתח נפשי, עצבנות, שינויים קיצוניים במצב הרוח או התקפי בכי, חרדה או דיכאון, קשיי ריכוז וזיכרון, הופעת אקנה, עור שומני.
• שינויים בשיער.
למי כדאי לפנות?
כדאי לפנות לרופא/ה לאחר שניהלת מעקב מסודר לאורך כמה מחזורים. אפשר להשתמש בלוח שנה ולרשום את כל התסמינים שאת חווה ובאיזה יום. אם תפני לעזרה רפואית המידע הזה יקל מאוד על הרופא/ה שלך לקבל החלטות.
• לזימון תור לרופא/ת המשפחה או לרופא/ת הנשים שלך
ממה נגרמת התסמונת הקדם וסתית?
לא נמצאה סיבה ברורה אחת ויחידה הגורמת לתסמונת. יש כמה תיאוריות המנסות להסביר את הופעת התסמינים בסמוך לקבלת הווסת.
לפי המובילות שבהן מדובר בתוצאה של שינויים הורמונליים או של חומרים כימיים שונים בגוף המשפיעים על המוח. ניתן לזהות גם מרכיב גנטי לתסמונת: כשהאמא או האחות סובלות מהתסמונת, הסיכוי לסבול ממנה גדל. כנראה אפוא שמדובר בשילוב של נטייה גנטית עם סיבות נוספות הגורמים לתסמונת.
איך אפשר להקל על תסמיני התסמונת?
כיוון שאנחנו לא יודעים בוודאות מה גורם לתסמונת הרי ישנם טיפולים רבים ושונים שמטרתם להקל על הסבל בימים הבעייתיים. יש להתאים לכל אישה את הטיפול המתאים לה ביותר לפי המצב שלה ואופי התסמונת הקדם־וסתית.
• גלולות למניעת הריון מנטרלות את השינויים ההורמונליים הטבעיים, מונעות ביוץ ומפחיתות את עוצמת התסמונת הקדם־וסתית.
• תרופות נוגדות דיכאון (תרופות מקבוצת ה־SSRI) מעלות את רמת הסרוטונין במוח, משפרות את ההרגשה הכללית ומפחיתות מעוצמת התסמינים. יש הנותנים את התרופה רק בסמוך למחזור, ויש כאלה שנותנים אותה באופן קבוע.
• תרופות המפחיתות נוזלים. אם התלונה העיקרית נובעת מאצירת נוזלים, ניתן לטפל באמצעות תכשירים המפחיתים אצירת נוזלים בגוף.
• פעילות גופנית מעלה את רמת הסרוטונין והאנדרופינים במוח. מי שמתעמלת בקביעות חווה פחות רגשות של כעס ושל עצב. הפעילות הגופנית גם מפחיתה מתח נפשי.
רצוי להתעמל לפחות שלוש פעמים בשבוע במשך חצי שעה לפחות בכל פעם. מומלץ לעסוק בפעילות אירובית שגורמת לעליית הדופק לאורך זמן: הליכה, רכיבה על אופניים, ריצה, שחייה, ריקודים, משחקי כדור.
• שינוים תזונתיים. מדובר בשינוי בתבנית התזונה כמו הפסקת צריכה של אלכוהול, של קפאין, של סוכר, של מלח, של טבק ושל תבלינים שונים. יש התומכים בתוספת של מינרלים ושל ויטמינים שונים לתזונה.
6. טיפולים פסיכולוגיים. יש עדויות על השגת שיפור ניכר באמצעות טיפול פסיכולוגי, טיפולים התנהגותיים, לימוד דרכי התמודדות, הרפיה וכדומה.
• רפואה משלימה: רפלקסולוגיה, יוגה, מדיטציה.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה
פרופ' יואב פלד הוא רופא בכיר במחלקת נשים במרכז רפואי רבין ומנהל את מרפאת גיל המעבר במקום. הוא מנהל גם את המרכז לבריאות האישה של כללית בהוד־השרון וחבר בסגל האקדמי של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל־אביב
