דלקת בשק הדמעות

​מהו שק הדמעות ואיפה הוא נמצא?

שק הדמעות נמצא מתחת לעור בזווית העין הקרובה לגשר האף. הדמעות מתנקזות מהעין לעבר שק הדמעות דרך צינוריות קטנות שמצויות בקצה העפעף שקרוב לאף. הדמעות נאספות בשק וממשיכות לזרום משם בצינור ניקוז הדמעות עד לחלל האף.

מהן הסיבות לדלקת בשק הדמעות?

דלקת בשק הדמעות נגרמת לרוב בגלל חסימה של צינורית שמנקזת את הדמעות או בגלל חסימה בשק עצמו. כאשר יש חסימה בצינורית שמנקזת את הדמעות, הזרימה החופשית נפגעת, וחיידקים עלולים להצטבר בצינורית החסומה ולגרום לדלקת. 

מהם הסימנים של דלקת בשק הדמעות?

הדלקת יכולה להיות חריפה או כרונית. 

דלקות כרוניות יותר שכיחות מדלקות חריפות, אך לעיתים ישנם התקפים חריפים חוזרים.

הדלקת הכרונית מתא​​פיינת בדמעת​ מטרידה, בהפרשות בזווית העין הפנימית ובתחושת אי־נוחות.

הדלקת החריפה מתאפיינת באודם, בנפיחות, בכאב וברגישות למגע באזור של שק הדמעות - מתחת לעפעף התחתון בחלק הקרוב לגשר האף -  ובהפרשה מוגלתית מהפתח של תעלת ניקוז הדמעות בעפעף התחתון. 

דלקת חריפה בשק הדמעות יכולה לגרום גם לעליית חום הגוף ולהרגשה כללית רעה.

אצל מי תופיע דלקת בשק הדמעות?

דלקת בשק הדמעות יכולה להופיע בכל גיל. היא שכיחה במיוחד בקרב אנשים מבוגרים ונפוצה יותר בקרב נשים. גם תינוקות עלולים לסבול מדלקת בשק הדמעות, מכיוון שמערכת הניקוז של הדמעות עדיין לא הגיעה אצלם לרמת התפתחות מלאה.

בקרב מבוגרים החסימה עלולה לנבוע מסינוסיטיס או מגידול או מחבלה ברקמות האף או בסינוסים או בארובת העין. לכן בכל מקרה של חסימה יש לפנות לרופא מומחה לבדיקה ולמעקב.

איך מטפלים בדלקת בשק הדמעות?

דלקת חריפה (אקוטית) עוברת לאחר כמה ימים של טיפול אנטיביוטי פומי (בכדורים או בסירופ). לעיתים מוסיפים טיפול מקומי בטיפות עיניים אנטיביוטיות. 

במקרים הקשים יש צורך באשפוז כדי לקבל טיפול אנטיביוטי דרך הווריד. במקרים מסוימים גם יש צורך לנקז מוגלה משק הדמעות. לשם כך עושה הרופא נקב קטן בעור שמעל שק הדמעות.

אפשר לנתח?

אם הטיפול השמרני בדלקת החריפה אינו פותר את הבעיה, אין מנוס מניתוח לשחרור החסימה. אצל יילודים עלולה החסימה בדרכי הדמעות לנבוע מציסטה באף. זו עלולה להפריע גם לנשימה. במקרה כזה שואבים את הציסטה ומשחילים משחולת זעירה כדי לוודא מעבר תקין של נוזלים בדרכי הדמעות.

במבוגרים עושים לרוב ניתוח מעקף לדרכי הדמעות שנחסמו. בניתוח יוצרים מעקף למעבר הרגיל בין שק הדמעות לאף. יצירת המעקף כוללת פתיחת פתח קטן בעצם הדקה שעוברת בין שק הדמעות לאף, פתיחה של שק הדמעות וחיבורו לרירית האף. כך נוזל הדמעות מוצא את דרכו מפתח הדמעות החיצוני שבעפעף ישירות לאף בלי לעבור דרך הצינורית החסומה.

הניתוח נעשה בהרדמה כללית או בהרדמה מקומית בתוספת הזרקת טשטוש לווריד. במהלך הניתוח משאיר המנתח צינוריות סיליקון בתוך המעקף שנוצר. כחודשיים לאחר הניתוח מוציאים אותן במרפאה. 

איפה עושים את החתך הניתוחי?

באופן מסורתי נעשה הטיפול הזה דרך חתך שנעשה בזווית הפנימית של העין, בצמוד לגשר האף (External Dacryocystorhinostomy ובקיצור: DCR) אבל כיום מעדיפים לעשות את הטיפול הזה דרך האף באמצעות אנדוסקופ. בשיטה הזאת החתך הניתוחי אינו חיצוני אלא נעשה ברירית האף.

מהם יתרונות השיטה האנדוסקופית?

היתרון העיקרי של השיטה הזאת הוא שאין חתך בעור - מה שחוסך צלקת בעור הפנים - ולכן שביעות הרצון של המטופלים גבוהה יותר. נוסף על כך לא נגרם נזק לרקמות תת־עוריות כמו שרירים וגידים.

יתרון נוסף הוא שבאמצעות האנדוסקופ ניתן לזהות פתולוגיות בתוך האף שעלולות להכשיל את הניתוח וגם לטפל בהן באותה ההזדמנות במהלך הניתוח. לבסוף, ההחלמה מניתוח שנעשה בשיטה האנדוסקופית קלה יותר ומהירה יותר מאשר ההחלמה מניתוח שכלל חתך בעור.

מהן תופעות הלוואי של הניתוח הזה?

תופעת הלוואי העיקרית היא דימום מהאף אחרי הניתוח. לכן לאחר הניתוח מצמידים גזה לאף לספיגת הדימום. לרוב הדימום אינו משמעותי ובכל מקרה נחלש כמה שעות לאחר הניתוח. בתוך יומיים־שלושה הוא נפסק לחלוטין.

כדי לדכא את הדימום מומלץ להימנע משתייה חמה ביומיים הראשונים לאחר הניתוח ולהימנע מקינוח אף בשבועיים הראשונים שלאחר הניתוח. כמו כן מומלץ להשתמש בספריי מי מלח פשוט לספיגת ההפרשות מהאף.

מהם סיכויי ההצלחה של הניתוח?

שיעורי ההצלחה של הניתוחים בשיטה המסורתית ובשיטה האנדוסקופית עומדים על כ־90%.

ד"ר ענבל אבישר היא מומחית לרפואת עיניים ולאוקולופלסטיקה בבית החולים בילינסון שבמרכז הרפואי רבין