למה חוש הריח חשוב?
על אף שביומיום אנחנו כמעט שלא מודעים אליו, חוש הריח (באנגלית: Olfaction), תורם רבות לחיינו ומאפשר לנו לחוות את העולם סביבנו באופן עשיר ומגוון:
בזכות חוש הריח, שאחראי לארומה (Flavor) של המאכלים ושל המשקאות שאנו צורכים, אנו נהנים מקשת רחבה של טעמים. הארומה, שאותה קובע חוש הריח, היא זו שמאפשרת לנו להבדיל בין טעם מלון לטעם אבטיח, בין יין אדום ליין לבן.
יתר על כן, לחוש הריח יש השפעה תת־הכרתית נרחבת על מצב רוחנו, על קשרים חברתיים ואף על בחירות ועל החלטות שלנו.
נוסף על כך, חוש הריח הוא גם החוש הראשון שמזהיר אותנו מפני סכנות כמו שריפה, דליפת גז ומזון מקולקל.
ממחקרים עולה שהפרעה בחוש הריח עלולה להיות קשורה לכמה מחלות, ובהן אלצהיימר ופרקינסון, ולעיתים אף להקדים את הירידה הקוגניטיבית בכמה שנים. במילים אחרות: ירידה בחוש הריח בגיל המבוגר יכולה להיות סימן מקדים להתפתחות המחלות האלה.
האם פגיעה בחוש הריח נפוצה?
פגיעה בחוש הריח נפוצה מאוד: היא קיימת אצל 20% עד 30% מהאוכלוסייה. באנשים מבוגרים השכיחות של הפרעות הריח עולה ומגיעה עד כדי 50% אצל בני 65 שנים ויותר. גברים ומעשנים סובלים גם הם משיעור גבוה יותר של הפרעות בחוש הריח.
מה פוגע בחוש הריח?
אנו מריחים ריחות שונים הודות למולקולות ריח זעירות שנכנסות לאפנו דרך הנחיריים, מתפזרות בחלל האף ומגיעות לתקרת האף, שם נמצאים קצותיו של עצב הריח (olfactory nerve). מולקולות הריח מעוררות שדר עצבי שמפעיל אזורים במוחנו שאחראים לחוש הריח.
פגיעה בכל אחד משלביו של תהליך ההרחה עלול לפגוע בחוש הריח. קיימים אפוא גורמים רבים שעלולים להפריע לחוש הריח. הנפוצים שבהם הם מחלה נגיפית (כמו קורונה), מחלות אף וסינוסים וטראומה לאף או לראש.
גורמים נוספים הם ניתוחים קודמים, מחלות ומצבים נוירולוגיים כמו פרקינסון ואלצהיימר, מצבים מולדים, גידולים (במקרים נדירים). בכ־20% מהמקרים, על אף בירור מקיף, לא מוצאים את הסיבה לירידה בחוש הריח.
מהן ההפרעות שקיימות בחוש הריח?
ההפרעות השכיחות ביותר הן ירידה בעוצמת הריח (היפוסמיה) והיעדר מוחלט של חוש הריח (אנוסמיה).
נוסף על כך קיימת הפרעה נוספת בשם פרוסמיה שבה ריחות מוכרים משתנים, לרוב לרעה. לדוגמה: ריח קפה הופך לריח של עשן או של ריקבון.
תופעה דומה נוספת היא הפנטוסמיה שבה אדם מריח ריחות (לרוב רעים) שאינם קיימים.
במקרים נדירים חוש הריח של אנשים טוב מהרגיל (היפראוסמיה), והם רגישים לריחות שאנשים אחרים בקושי מבחינים בהם.
כיצד מאבחנים הפרעה בחוש הריח?
אם חווים הפרעה בחוש הריח, מומלץ בשלב הראשון להיבדק אצל רופא אף אוזן גרון. הרופא יקיים תשאול מקיף שמטרתו לברר את הסיבה לירידה בחוש הריח, יבדוק את חלל האף ויעריך אם קיים גורם מכני כמו הפרשות או פוליפים שחוסם את דרכן של מולקולות הריח אל עצב הריח ברום האף.
אם לא נמצא גורם לירידה בחוש הריח, ניתן להמשיך בירור במרפאות שמתמחות בחוש הריח שבהן עושים מבחנים פסיכופיזיים שמכמתים את מידת הפגיעה בחוש הריח (בדומה לבדיקת שמיעה שנעשית כדי להעריך את מידת הירידה בשמיעה).
במבחנים הפסיכופיזיים האלה גם מנסים להעריך אם קיימת - נוסף על הפגיעה בחוש הריח - גם פגיעה בחוש הטעם. במקרים מסוימים יפנה הרופא את המטופל לבדיקת נוירולוג כדי לשלול - או לאשש - התחלה של מחלת פרקינסון או של אלצהיימר.
הרופא יכול להחליט שיש להשלים את הבירור באמצעות בדיקת הדמיה (CT או MRI).
כיצד מטפלים בהפרעות בחוש הריח?
שיעור ההחלמה הספונטנית של חוש הריח תלוי בעיקר בגורם לירידה בחוש הריח: רוב האנשים שסובלים מירידה בחוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מחלימים בתוך חצי שנה מההדבקה.
לעומת זאת, במקרה של ירידה בחוש הריח בעקבות טראומה, הסיכוי לריפוי ספונטני הוא נמוך, וככל שעוברים החודשים והשנים מרגע הופעת הסימפטומים, הסיכוי להשגת ריפוי הולך ופוחת.
הטיפול בהפרעות בחוש הריח תלוי בגורם לירידה בחוש הריח.
טיפול שמרני כולל - בחלק מהמקרים - תרגול של חוש ריח (olfactory training). מדובר במעין "פיזיותרפיה" לחוש הריח, שהוכח שהיא משפרת את התסמינים אצל המטופלים. במסגרת הטיפול מתבקש המטופל להריח ריחות שונים פעמיים ביום במשך שלושה חודשים לפחות.
טיפול שמרני עשוי לכלול במקרים מסוימים גם טיפול תרופתי, למשל מתן סטרואידים מקומיים או סיסטמיים (בכדורים או בזריקות) או תרופות אחרות.
טיפול באמצעות ניתוח, נכון להיום, שמור למקרים של ירידה בחוש הריח שהיא משנית לסינוסיטיס. הוכח שניתוחים כמו FESS (ראשי תיבות של functional endoscopic sinus surgery) - עם או בלי יישור של מחיצת האף והקטנה של קונכיות תחתונות - משפרים את חוש הריח באנשים שסובלים מסינוסיטיס.
הטיפול בהפרעות של חוש הריח הוא תחום מתפתח ונחקר, וישנם כיום כמה טיפולים שנמצאים בשלבי מחקר שונים. ייתכן שאלה יהפכו בשנים הקרובות לחלק מהטיפול המקובל.
ד"ר דפנה גרשנבל־מילק היא מומחית אף וסינוסים ביחידה הרינולוגית של מחלקת אף־אוזן־גרון במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא עומדת בראש המרפאה להפרעות בחוש הריח שבמרכז הרפואי מאיר
