כמה, כמה צומי שואב השיער שלנו, אין לתאר: אנחנו מורטים אותו, צובעים אותו, מוסיפים, קוצצים, מחליקים ומתעסקים בו בלי הרף. הכול, רק שלא ניפול על אימת האדם המודרני הידועה בשם "יום שיער רע".
בהתאם, הרשת מופגזת בשלל פתרונות קסם לשיער מדולדל, עייף, דהוי, ממורמר, נושר או חסר. ככה זה, הנטייה הישראלית להתקרחות הצמיחה שוק אדיר, וגורמים מסחריים מנסים לגזור קופון על הכמיהה הצברית לבלורית.
אז אם נדמה לכם שיש פתאום אינפלציה של כתבות שיער במדורי הטיפוח - לא נדמה לכם. העונה החמה של העיסוק בשיער היא העונה החמה. כן, בדיוק עכשיו.
איך תדעו מה נכון ולמה להאמין?
בגדול, כגודל ההבטחות, גודל הבלוף. אם אכן היה נמצא מוצר שהשפעתו כה דרמטית, תהיו בטוחים שכבר הייתם שומעים עליו. סקירות והמלצות על תכשירים לשיער הן במקרים רבים פרסומת סמויה למותגים קוסמטיים.
שמפו אגוזים? שמן ירגזים? אחת לכמה זמן צץ כוכב חדש ומבטיח, שמעולם לא נבדק בניסוי קליני מסודר, לא עבר אישוש מדעי או אישור רשויות, ובעיקר לא נזכר בספרות המדעית שמצייתת להליך בקרה קפדני.
מה שבטוח - יותר יקר ממש לא אומר יותר יעיל. מחקר שהשווה תוצאות בין תכשירי לחות לעור ולשיער, יקרים מול זולים, מצא שאין כל הבדל בתוצאה הרפואית ושום יתרון למותג כלשהו. נעים לכם בשיער? מרגיש לכם טוב? זה כל מה שצריך לעניין אתכם.
ומי שלא אוהב שיער? הסרת שיער בלייזר בכללית אסתטיקה
ועכשיו, בואו נכסח כמה מיתוסים מושרשים (סליחה, זה התבקש) על שיער. נראה לכם שתדעו הכול?
1. חבישת כובע גורמת להתקרחות.
לא נכון.
אם כבר, להפך: חשיפת השיער לשמש הישראלית הקופחת הופכת אותו לדקיק ושביר יותר. קרני השמש מזיקות לגוף השערה וגורמות לשבירת המעטפת החיצונית שלה. אז אל תפחדו להיות חכמים בשמש.
2. סירוק וחפיפה יומיומיים גורמים לנשירה ולהתקרחות.
לא נכון, אבל...
שיער שנשר לא יוחזר - פעולת הסירוק רק מפילה את השערות שדבקו בקרקפת בגלל חשמל סטטי.
אבל: חפיפה תכופה מדי בהחלט יכולה להזיק. חשיפה אינטנסיבית לשמפו פוגעת בחומציות עור הקרקפת, ופעולות השטיפה והחפיפה מייבשות את עור הקרקפת ותורמות לשבירות השיער.
3. איסוף לקוקו מחליש את השערה.
נכון.
אם בכל יום אתם מותחים את השיער עד קצה גבול היכולת ומפזרים רק בערב, מתישהו השורשים יתעייפו ויגמלו לכם בהתאם. מצב זה עלול לגרום להקרחה הנקראת Traction Alopecia, שנובעת מלחץ מכני על שורש השערה ומתאפיינת באיבוד שיער בקדמת הקרקפת (שם אפקט המתיחה מקסימלי).
4. זה הכול בגלל ההורים. הם אשמים.
כן, אבל...
המיתוס שהתקרחות נשית קשורה לצד של אבא ובהתקרחות גברית אשמים הגנים של אמא, ממש לא נכון. כיום ברור שכל הצדדים מעורבים בפשע. מדובר בתופעה פולי־גנטית, כלומר מספר רב של גנים שמובילים למצב המסוים.
לא נדיר לראות שושלת שלמה שמתהדרת ברעמה מפוארת, כשלאחרון הצאצאים פתאום מבליחה קרחת. וכן, גם זו יכולה להיות הקרחה על רקע גנטי. איך? כי תמהיל הגנים שנוצר בפרט האחרון במשפחה ייחודי לו, ולא תלוי בעובדה שלקודמיו בשושלת יש בלורית.
5. השיער הוא אוסף של תאים מתים, אז ממש לא משנה מה מורחים עליו.
לא נכון.
השיער הוא למעשה עוד איבר בגופנו: בדיוק כמו העור, הוא מושפע מגורמים חיצוניים כמו לחות, לכלוך וחשיפה לשמש, ומגיב לחומרי טיפוח כמו מסיכות או מרכך.
אז חובה למרוח? ממש לא. נכון, הגנה משמש ושימוש קבוע בתכשירי לחות הם הרגלים נכונים לשמירה על השיער - אבל חשיפה לשמש והימנעות מתכשירי לחות, לא הם שיובילו לנשירה או להתקרחות.
6. תספורת קצרה עוזרת לחזק את השיער.
לא נכון.
הוכח מדעית, בכמה וכמה מחקרים: אף שנדמה כי שיער ארוך "מושך" את זקיקי השיער ומחליש אותם, לאורך השיער אין שום השפעה על הנשירה.
7. זיעה מרובה בקרקפת גורמת לנשירת שיער.
לא נכון (אבל היי, שמעתם על הטרנד של הזרקת בוטוקס?)
אם המיתוס הזה היה נכון, כל ספורטאי העולם היו קירחים. כן, גם כריסטיאנו רונאלדו. ה"נזק" היחיד הוא אסתטי: הזעה מוגברת בקרקפת גורמת לשיער להיראות פחות בריא ומבריק.
אבל אל דאגה, גם לזה כבר מצאו פתרון. הטרנד החדש שהגיע אלינו מהוליווד: הזרקת בוטוקס בקרקפת לצמצום ההזעה. כשהוא נעשה בידי מומחה לרפואת עור או פלסטיקאי, הטיפול יכול בהחלט לשפר את מראה השיער.
8. ייבוש בפן מחליש את השיער.
נכון, בייחוד למגזימים.
מה זה להגזים? למשל, אם אתם לא יוצאים מהבית בלי פן, והשיער שלכם עובר חימום מאסיבי יותר מפעם־פעמיים בשבוע. במקרה כזה זה אפילו עלול להוביל להקרחה מסוג מאוד ספציפי, שמתחילה במרכז הפדחת ומתפשטת באופן מעגלי. למי זה קורה? בעיקר לנשים שהתמכרו לפן כבר בגיל הנעורים, ולאנשים ממוצא אפריקאי/אפרו־אמריקאי.
9. החלקת שיער עלולה לגרום להתקרחות.
נכון.
"החלקת קרטין" נשמע מפתה, ובמספרה ימכרו לכם שזה אפילו בריא, אבל ההיפך הגמור הוא הנכון: ההחלקה פוגעת במעטפת הקרטין של השערה ובכך מגבירה את שבירותה. כמו בפן, כך בהחלקה: חימום השערה לצורך פתיחת קשרי הסולפא (הקשרים הכימיים שיוצרים את הסלסול בשערה) אולי משפר זמנית את המראה, אבל גורם לנזק מתמשך.
10. גילוח השיער יצמיח שיער חזק יותר.
לא נכון.
לזקיק השערה שטמון בתוך הקרקפת אין שום קשר למתרחש מעבר לקו העור שלנו, וממש לא אכפת לו אם השיער שלנו מגולח או גולש.
11. צביעת השיער הורסת אותו.
נכון.
פעולת הצביעה מייבשת ופוגעת במעטפת המגינה על השערה, ועלולה לגרום נזק גם לבריאות הקרקפת. מי שרגיש לחלק מחומרי הצבע עלול לפתח גרד ואדמומיות.
עם זאת, גם אם צביעת השיער לא מוסיפה לו בריאות, אי אפשר לראות בה גורם ישיר להקרחה. לכל היותר "עוד שמן למדורה" אצל אלה שממילא נוטים להקריח.
12. גברים שעירים הם בדרך כלל קירחים.
נכון.
רמות גבוהות של טסטוסטרון גורמות הן לשעירות והן להקרחה, ובהחלט יש קשר בין המצבים.
13. התקרחות עלולה להיגרם מסטרס ולחץ נפשי.
נכון.
לחץ נפשי יכול להוביל לנשירת שיער מאוד ייחודית: נשירה מאסיבית שמתחילה בנקודת זמן ספציפית, ממש ביום מסוים עליו המטופל/ת יכול להצביע. האירוע המחולל שהוביל להקרחה חייב להיות משמעותי מאוד.
לרוב מתרחש האירוע 6-3 חודשים לפני התחלת הנשירה, כך שלא תמיד קושרים ביניהם. למשל, אם בן או בת הזוג עזבו אותכם במאי, לא בטוח שתייחסו לזה את הנשירה החדה שתתחיל באוקטובר.
החדשות הטובות: כמו שזה בא, ככה זה חולף – מעצמו, ולא נדרשת כל התערבות.
14. קבוצות אתניות מסוימות נוטות פחות להתקרחות.
נכון.
הגורם המוביל להתקרחות השכיחה ביותר הוא גנטי, ויש כמה וכמה גנים שלוקחים חלק בחגיגה. לכן בהחלט ניתן לראות שכיחות יתר להקרחה באוכלוסיות מסוימות בניגוד לאחרות.
ולא, זה לא נדמה לכם: ישראל היא אחת המובילות בתחום, כנראה בגלל קיבוץ הגלויות המגוון.
15. חוסר ויטמינים או ברזל גורם לנשירה.
קודם כל, תירגעו!
אם יש משהו שיכול להרגיז את רופא העור שלכם, זה בקשה לבדיקת רמות האבץ בדם. המטופל הישראלי, משום מה, מחבב במיוחד בדיקות לרמת הוויטמינים, ואין בהן כל טעם. אז בואו נעשה פה סדר: נשירה הנובעת מחוסר תזונתי (ברזל, אבץ, או מה שלא יהיה) היא מקרה נדיר יחסית בארצנו השופעת. באופן גורף, תזונה לא אחראית לבעיית ההקרחה השכיחה בארצנו.
אין שום מחקרים המראים שחוסר באבץ מוביל לנשירה הנפוצה, האנדרוגנטית. הוא עלול אמנם לגרום להפרעות בשיער, אבל מסוג שונה לחלוטין (למשל שיער מקורזל ושביר), וכך גם לגבי חוסר בנחושת. חוסר בברזל עלול להוביל לסוגים מסוימים של מחלות השערה, אבל רק במקרה של רמות ברזל נמוכות באופן קיצוני, כמו אחרי הרעבה ממושכת.
בקיצור, לבדיקת רמות ויטמינים או מינרלים אין מקום ברוטינת הבדיקות לבירור נשירה או הקרחה.
ד"ר גיא שלום הוא רופא בכיר במחלקת עור ומין במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת כללית, ומנהל שרות רופא עור און־ליין של כללית
