אלצהיימר היא מחלה קשה, חשוכת מרפא, ואף שמדי שנה נוסף ידע רב על המחלה הודות למחקרים רבים עתירי ממון, עדיין יש לרשותנו רק שתי קבוצות של תרופות משמעותיות שבולמות - לא מרפאות - במידה מסוימת את המחלה למשך זמן מוגבל בלבד.
המחלה מתקדמת בהדרגה, והחולה בה מידרדר מבחינה מנטלית ותפקודית ומגיע בסופו של דבר לשלב שבו הוא מרותק למיטה ואינו מזהה גם את האנשים שהיו הקרובים לו ביותר בחייו - עם כל הסבל האיום שכרוך בכך.
הפריצה הגדולה בטיפול, שלה אנו מייחלים, תקרה לבסוף, אך כנראה רק עוד שנים רבות. לצד המאמץ לפתח תרופות נגד אלצהיימר נעשה גם מאמץ לפתח חיסון למחלה.
"הגריאטריה מתחילה בטיפת חלב"
לכן לעת עתה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אלצהיימר היא באמצעות הרפואה המונעת. משפט יפה אומר: "הגריאטריה מתחילה בטיפת חלב", כלומר, אם ננהל חיים בריאים מגיל צעיר, נעבור את חיינו בצורה טובה מבחינה תפקודית ומנטלית.
למרבה הצער, קשה לעניין אנשים צעירים מאוד בגיל הזקנה. הם אינם מאמינים שיגיעו לגיל זקנה, ובעבורם מדובר בסוגיה מעולם אחר. לכן מהבחינה המעשית יש לרכז את המאמץ במבוגרים בני 30 עד 60.
אצל אילו אנשים שכיחות האלצהיימר קטנה יותר?
את האוכלוסייה הבוגרת אפשר לחלק ל־4 קבוצות:
• קבוצת עילית שלחבריה יש גנים פנטסטיים (מיעוט בקרב האוכלוסייה) ופוטנציאל להגיע לגיל מופלג במצב טוב מכל הבחינות - בלא קשר לפעילות גופנית, לפעילות מנטלית ולתזונה הולמת.
• קבוצה שלחברים בה יש גנים ממוצעים (רוב האוכלוסייה), והם מקפידים לקיים אורח חיים בריא. חברי הקבוצה הזאת מגיעים ברובם לגיל מבוגר במצב טוב.
• קבוצה שלחברים בה יש גנים ממוצעים, אך הם אינם מקפידים לשמור על בריאותם. רבים מחברי הקבוצה הזאת לא יגיעו לגיל מופלג, ואם יגיעו - הם עלולים להיות לא במיטבם מהבחינה הגופנית והמנטלית.
• קבוצה עם גנים גרועים (מיעוט בקרב האוכלוסייה) שצריכה לעבוד קשה כדי להגיע לגיל סביר במצב טוב.
אף אחד מאיתנו אינו יודע לאיזו קבוצה הוא שייך, ולכן כדאי מאוד לעמול קשה כדי לשפר את סיכויינו לזקנה מוצלחת ללא מחלת אלצהיימר.
גורמי הסיכון הקשורים במחלת האלצהיימר הם רבים:
• גנטיקה במידה מסוימת (כנראה לא גדולה כשמדובר באלצהיימר בגיל המבוגר).
• השמנה ובעיות הבריאות שלרוב מתלוות אליה: סוכרת, לחץ דם גבוה ועודף שומנים בדם (היפרליפידמיה).
• תזונה לקויה.
• חיים ללא פעילות גופנית.
• הפעלה מועטה של המוח.
• השכלה נמוכה.
• בדידות.
יש מחקרים רבים שמהם עולה כי שכיחות האלצהיימר קטנה יותר בקרב אנשים שמטפלים היטב בגורמי הסיכון הפוטנציאליים.
מדובר באנשים שאינם מעשנים, ששומרים על משקל גוף תקין, שעושים פעילות גופנית מדי יום, שצורכים בעיקר מזון בריא שכולל ירקות ופירות, פחמימות בריאות (למשל לחם מלא עתיר סיבים), שומן בריא (שומן מהצומח שאינו מוקשה, למשל שמן זית, ומדגים ולא מבשר אדום), שותים בכל יום כוס יין אדום.
במקביל הם נמנעים ממזון מזיק: בשר אדום עתיר כולסטרול, פחמימות מזיקות (ממתקים עתירי סוכר לבן תעשייתי), שומנים מהחי.
בקיצור: אותם האנשים צורכים מזון שדומה לדיאטת הים התיכון המפורסמת. במקביל הם מקיימים פעילות חברתית ענפה, רכשו השכלה ועוסקים בפעילות מנטלית מאתגרת.
ואם מי שמקפידים על בריאותם בכל זאת סובלים מלחץ דם גבוה, מסוכרת ומעלייה ברמות השומנים בדם, הם מקפידים לאזן אותם ולהיות במעקב רצוף של רופא המשפחה שלהם.
המחקרים שעליהם אני מסתמך הם ברובם מחקרי תצפית, מחקרי חתך, מחקרים שהולכים מההווה אל העבר. אין מחקר שבחן את שיעורי האלצהיימר בשתי קבוצות: אחת שהחברים בה מנהלים בכוונה אורח חיים מופקר או שגרתי ואחת שמקפידה על אורח חיים בריא. מחקר כזה הוא המדויק ביותר, אך גם המחקרים הקיימים הם איכותיים, והראיות המובאות בהם נחשבות לחזקות.
מהמחקרים האלה בהחלט עולה כי קיים קשר הדוק בין ניהול אורח חיים בריא והפעלת המוח לבין מצב מנטלי טוב.
תאמרו בוודאי: ומה חדש בזה? הדברים האלה הרי ברורים וידועים כבר זמן רב.
ברורים וידועים?
כאשר בודקים נתונים על מבוגרים בארצות־הברית - וגם בישראל - מתבררות העובדות הבאות:
• לא להאמין, יש עדיין מבוגרים שמעשנים.
• יש מבוגרים שמקפידים לא לעשות שום פעילות גופנית (הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, משחקי כדור, התעמלות קרקע, אימונים בחדר כושר וכדומה).
• יש מבוגרים שאינם מפעילים את המוח כיאות.
• יש מבוגרים שאינם ניזונים כיאות ואוכלים בעיקר אוכל זבל.
• יש מבוגרים שאינם יוצרים קשרים חברתיים משמעותיים.
אז מה לעשות כדי למנוע אלצהיימר?
• לא לעשן.
• לאכול בריא.
• לעשות באופן עקבי פעילות גופנית.
• לטפל היטב בגורמי סיכון כמו: סוכרת, לחץ דם גבוה, השמנת יתר, יתר שומנים בדם.
• לרכוש השכלה רבה ככל האפשר.
• להפעיל את המוח ככל האפשר.
• לפתח קשרי חברה ענפים.
תרופות סבתא למניעת אלצהיימר?
לאחר שהודגש מה כדאי לעשות - וכיוון שהציבור חשוף לשמועות בנוגע לתרופות, לצמחים שונים, לוויטמינים וכיוצא באלה שכביכול מונעים אלצהיימר - אכתוב בקצרה אילו דברים אינם נכללים בתחום של מניעת אלצהיימר. אני מתבסס על תקציר של מיטב המאמרים האיכותיים והעדכניים שהתפרסמו על הנושא הזה.
אז הנה רשימה של פעולות שבעבר נטען כי הן מסייעות למנוע אלצהיימר, אך מחקרים הוכיחו שאין בהן ממש:
• מתן נוגדי חמצון (ויטמין E, בטה קרוטן, ויטמין C ועוד). האמת: אין נתונים משכנעים שנוגדי חמצוּן יכולים למנוע אלצהיימר.
• מתן ויטמינים כמו חומצה פולית, B6 ו־B12. האמת: אם אין חסר בוויטמינים האלה, אין שום תועלת בנטילתם. הם בוודאי לא מביאים איזשהו ערך מוסף במאמץ למנוע אלצהיימר.
• מתן ויטמין D. האמת: הוויטמין הזה מביא תועלת רבה בתחומים רבים, אך אינו מועיל למניעת אלצהיימר.
• מתן מולטיוויטמין. האמת: אין שום ראיה שזה עוזר למנוע אלצהיימר.
• מתן חומצות אומגה למיניהן. האמת: אין ראיות שזה מסייע למנוע אלצהיימר.
• מתן אסטרוגן לנשים לאחר הפסקת הווסת. האמת: זה יכול למנוע תופעות לוואי שונות של הגיל המבוגר, אך אינו מסייע למניעת אלצהיימר.
• מתן נוגדי דלקת לא סטרואידיים. האמת: אין שום קשר בינם לבין מניעת אלצהיימר.
• מתן סטטינים (תרופות שניתנות כדי להפחית את רמת הכולסטרול ה"רע"). האמת: הן אכן עושות ניסים בתחום הכולסטרול, אך הן חסרות תועלת בכל הנוגע למניעת אלצהיימר.
• צריכת תמצית של עלי העץ ג'ינקו בילובה. האמת: אין ראיות שהתמצית הזאת מגינה באיזשהו אופן מפני אלצהיימר.
• צריכת כורכום. האמת: אין די ראיות שהתבלין הזה מגן מפני אלצהיימר.
אם נעשה את כל הדברים שכלולים בסעיף "אז מה לעשות כדי למנוע אלצהיימר?" בוודאי נשפר מאוד את בריאותנו, ואם גם נסייע לעצמנו למנוע אלצהיימר - הרי הרווחנו בגדול.
ד"ר דניאל דליות הוא מומחה לגריאטריה ועוסק בשיקום ובטיפול פליאטיבי בבית רבקה
