חיפוש

dsdsdsd
כל מה שצריך לדעת על תרומת זרע לפני הליך הכניסה להריון

תרומת זרע: שלב אחרי שלב

כל מה שאת צריכה לדעת על תרומת זרע: אילו בדיקות מקדימות עלייך לעשות, לאן עלייך לפנות, מהו תהליך הסינון שעובר תורם הזרע, כמה עולה מנת זרע וכיצד מתבצע הליך הכניסה להריון

ד"ר גליה בירן, ד"ר ענת הרשקו־קלמנט

בקיצור

01

התהליך של תרומת זרע מתחיל בפגישה עם רופא נשים מומחה בפריון. הוא יפנה אותך לשלל בדיקות, כולל: בדיקות דם, בדיקות גנטיות, פאפ ואחרות.

02

אישה או בני זוג המעוניינים בקבלת תרומת זרע, בין אם מתורם בארץ או מתורם בחו"ל, צריכים לפנות לבנק זרע בישראל שהכיר בו משרד הבריאות.

03

תרומת זרע בישראל היא אנונימית באופן מוחלט. המועמדים לתרומת זרע, שחייבים להיות רווקים (עדיף בגיל 30-18), עוברים סינון בריאותי מוקפד.

​קודם כל, את לא לבד! נשים רבות בארץ ובעולם עברו גם הן את התהליך בהצלחה. חלקן נשים שרצו בן זוג אך לא מצאו את שאהבה נפשן, חלקן נשים שלא היו מעוניינות בשותף להליך וחלקן נשים חד־מיניות (Same Sex Partner).

כאישה רווקה עומדות בפנייך שתי אפשרויות: יצירת קשר עם גבר שגם הוא מחפש בת זוג להורות משותפת - או תרומת זרע. אם בחרת באפשרות הראשונה, את ושותפך להריון תתבקשו לעשות הסכם הורות אצל עורך־דין ורק אז תוכלו לפנות יחד לרופא/ת נשים מומחה/ית לפריון.

מי שבחרה באפשרות של תרומת זרע צריכה כצעד ראשון לקבוע פגישה עם רופא/ת נשים מומחה/ית לפריון. הפגישה הראשונה היא למעשה שיחה שבה תישאלי בנוגע לבריאותך: מחלות, תרופות, ניתוחים, הרגלים ומחלות במשפחה ובהמשך לפנות לבנק זרע.

האם אני צריכה לעשות בדיקות לפני תרומת הזרע?

כן. תקבלי הפניה לבדיקות דם: פרופיל הורמונלי, בדיקות קדם הריון שונות ובדיקת מחלות מידבקות. כמו כן תופני לביצוע סקר גנטי כדי לוודא שאין מחלה גנטית סמויה העלולה לעבור לצאצאים. בפגישה זו יומלץ לך על ביצוע בדיקת פאפ (סקר סרטן צוואר הרחם) ובדיקת שד על־ידי כירורג. תתבקשי ליטול חומצה פולית, אם עדיין לא התחלת.

ומהיכן תרומת הזרע?

אישה או בני/בנות זוג המעוניינים בקבלת תרומת זרע, בין אם מתורם בארץ או מתורם בחו"ל, צריכים לפנות לבנק זרע בישראל שקיבל הכרה ממשרד הבריאות. יש לקבוע תור לרופא בבנק הזרע, לרוב מנהל בנק הזרע, לצורך פתיחת תיק ולבחירת תורם.

באמצעות חלק מאותם בנקים מורשים ניתן גם לקבל תרומות זרע של תורמים לא יהודים מחו"ל: הבנק אליו פניתם רשאי להתקשר עם בנקי זר​ע בחו"ל שקיבל את אישור משרד הבריאות לצורך ייבוא זרע לישראל, ובאחריותו לדאוג להבאת הזרע לארץ בהתאם להנחיות ולאחר קבלת אישורים מתאימים. קיימים שני מקורות עיקריים לתרומת זרע מחו"ל: זרע מבנקים בארצות־הברית וזרע מבנקים באירופה.

התרומה אנונימית?

תרומת זרע בישראל היא אנונימית באופן מוחלט: מקבלי/ות הזרע לא יודעים את זהות התורם, והתורם לא יודע את זהות מקבלי/ות הזרע. התורם חותם כי הוא מנוע מלקבל מידע על הריונות ולידות, ובנק הזרע מתחייב לשמור לעד על החיסיון של התורם. גם הצאצאים שייוולדו כתוצאה מהתרומה לא יוכלו בעתיד להיחשף לפרטי זהות התורם.

תרומת זרע מחו"ל יכולה להיות מתורם אנונימי או מתורם המוכן למסור מידע אודותיו, כולל אפשרות של מסירת שמו לילד שנוצר מהתרומה בהגיעו לגיל 18.

מה אני כן יכולה לדעת על תורם הזרע?

המידע שתקבלי על התורם מישראל משתנה מעט בין בנק זה או אחר, אולם לרוב יימסרו לך פרטים על מוצאו של התורם ומאפיינים פיזיים, כגון: גובה, מבנה גוף, גוון העור, צבע עיניים וצבע שיער. בנוסף יימסר לך מידע על השכלתו ותחביביו וכן סוג דמו.

האם כל אחד יכול לתרום זרע?

לא. לפי הנחיות משרד הבריאות ישנם מספר קריטריונים שצריך לעמוד בהם:

• התורם הוא בעל אחריות והבנה למעשיו.

• רווקים בלבד (לא נשואים, לא גרושים ולא אלמנים).

• גיל רצוי 30-18.

• מומלץ שיהיה בעל תעודת בגרות לפחות. 

• התורם מסכים לשמירת DNA לבדיקות עתידיות, אם נדרש.

מה בנוגע לסינון הבריאותי שעובר המועמד?

המועמדים לתרומת זרע עוברים סינון מוקפד. לאחר מספר בדיקות זרע, כולל הקפאה והפשרה להגברת הסיכוי להריון, מחליט צוות המעבדה בבנק הזרע האם הזרע של התורם מתאים מבחינת איכותו.

לאחר מכן עובר התורם ראיון אישי עם מנהל בנק הזרע, ונעשה עימו בין היתר בירור בנוגע למחלות קשות, כרוניות או גנטיות (כגון מחלות נפש ואחרות). המועמדים גם עוברים בדיקות גופנית, בדיקות דם למחלות מידבקות ובדיקות גנטיות על־פי המלצות משרד הבריאות.

לאחר קבלה של תוצאות המעבדה מבוצעת הערכה כוללת של התורם: מהימנות ואמינות, מצב בריאותי, תכונות ומראה, זמינות והתאמתו כתורם מבחינת איכות הזרע.

מהו מחיר מנת זרע?

המחיר משתנה בין הבנקים ויש לברר את העלות ישירות מולם (רוכשי המנות נושאים בהוצאות). קיימים מקרים שבהם המטופלת נדרשת לשלם עבור ההשבחה וההזרעה. תורם הזרע מקבל תשלום מבנק הזרע.

שמירת זרע הנעשית מסיבות רפואיות בלבד - במקרים כמו סרטן והקרנות - היא זו הממומנת על־ידי קופות החולים.

יש הבדל במחיר בין המנה מהארץ למנה מחו"ל?

 זרע מיובא עולה יותר. לאחר בחירת התורם תחליטי כמה מנות את מעוניינת לקנות ולשריין לך בבנק הזרע, כי יש נשים הבוחרות לקנות מראש מספר מנות מאותו תורם.

בשביל מה לקנות כמה מנות?

סיבה אחת היא שלא תמיד הטיפול הראשון מצליח ולעיתים יש צורך במנות נוספות לטיפולים נוספים. סיבה שנייה היא שגם לאחר הריון ולידה יש נשים המעוניינות בהריון נוסף מאותו תורם, כדי שהילדים יהיו אחים ביולוגיים. אם לא נקנות מנות מראש אין ודאות שיישארו מנות מאותו תורם לטיפולים נוספים. סיבה זו רלוונטית גם לנשים הנמצאות בזוגיות חד־מינית.

ואחרי שקניתי את מנת הזרע?

לאחר קניית מנות הזרע תחזרי למומחה הפריון. הרופא יבחר בטיפול המתאים לגיל שלך ולרזרבה השחלתית כפי שהיא מתבטאת בבדיקת הפרופיל ההורמונלי שביצעת. 

בדקי האם את זכאית לבדי​קת רזרבה שחלתית בסל הבריאות​

לרוב, הטיפול יתחיל בהזרעות בזמן הביוץ הטבעי שלך. לצורך עיתוי מיטבי של ההזרעה יתבצע מעקב זקיקים באולטרסאונד לאתר את התפתחות הזקיק המוביל, הבשל. ברוב המרפאות בשלב זה תקבלי זריקה אחת הנקראת אוביטרל המתזמנת את הביוץ, 38-32 שעות לאחר הזריקה תתבצע ההזרעה. ישנם רופאים המעדיפים לחכות לביוץ טבעי של המטופלת לתזמון ההזרעה.

איך מתבצעת ההזרעה?

ההזרעה מתבצעת דרך צוואר הרחם. בשכיבה על כיסא גינקולוגי, והרופא מחדיר ספקולום שהוא המכשיר המפסק את הלדן (הנרתיק) ועם צינורית קטנה ועדינה מעביר את הזרע דרך תעלת הצוואר, ישירות לרחם. ההליך אינו כואב, ונמשך דקות ספורות.

ואז אני בהריון?

אם כן - שיהיה בשעה טובה! אם לא מושג הריון לאחר מספר ניסיונות של הזרעה במחזור טבעי, קרוב לוודאי שיוצע לך להתחיל טיפולים מגבירי ביוץ ולהשלים צילום רחם.

למה?

הבסיס של הטיפול מגביר הביוץ הוא השגת יותר מביצית אחת בשלה בשחלה. באופן אידיאלי שתיים־שלוש ביציות. הגירוי השחלתי על־ידי FSH (הורמון מגרה זקיקים), בשילוב עם ההזרעה, מעלה את הסיכוי שאחת הביציות תופרה על־ידי הזרע. אם גם הטיפול הזה לא יניב הריון לאחר כמה חודשי טיפול, השלב האחרון הוא הפריה חוץ־גופית.

חשוב לציין כי לאור המשמעות הגדולה לגיל האישה בהצלחת הטיפול, לפעמים ההמלצה לטיפול גריית יתר שחלתית (ovarian hyperstimulation) ו/או להפריה חוץ־גופית תינתן כבר בשלבים מוקדמים יותר. יש להבדיל בין גריית יתר שחלתית, שהיא מטרה טיפולית בחלק מן המקרים, לבין תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS), שהיא תופעת לוואי בדרגות חומרה שונות של טיפול ב־FSH ובדומיו.

ד"ר גליה בירן היא מנהלת מרפאת פריון במרכז לבריאות האישה קונקורד ברמת גן

ד"ר ענת הרשקו־קלמנט היא רופאה בכירה באגף לגניקולוגיה ומילדות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית

בהכנת הכתבה השתתף ד"ר חיים פנקס, מנהל בנק הזרע בבית החולים בלינסון

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש