האכלת תינוק מבקבוק: כך עושים זאת נכון

מפעם לפעם הורים מספרים לי בגאווה שהאם מיניקה בהצלחה גדולה, למעט "בקבוק אחד ביום". חלק מהזוגות נותנים לתינוק חלב אם שאוב בבקבוק, ואחרים נותנים תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) המוכרת יותר בשם "פורמולה".

יש חלב, ויש חלב של אמא

חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק, ויש לו חשיבות לא רק בהזנה של התינוק אלא גם בהגנה על מערכת החיסון המתפתחת שלו. חלב אם הוא חומר ביולוגי חי שמשתנה מהנקה להנקה בהתאם לצורכי התינוק, ולכן לעולם לא תהיה אפשרות לייצר תחליף זהה.

תרכובות המזון לתינוקות מותאמות לצורכי הגדילה וההתפתחות של התינוק הממוצע, אבל הן לא יכולות לספק חומרי הגנה ספציפיים ומותאמים אישית.

בעזרת הדרכה מותאמת בתחילת הדרך ההורית יכולה כמעט כל אישה המעוניינת בכך להיניק. 

בקבוק, למה צריך אותו בכלל?

אז אם הנקה עובדת מצוין, בשביל מה צריך לערב בכלל בקבוק, אפילו אם מדובר רק בבקבוק אחד ביום? למטה תמצאו כמה מהסיבות הנפוצות ביותר שאני שומעת מהורים, וחלקן - אם לא כולן - בוודאי חלפו גם לכם בראש. הן הגיוניות, אבל גם אם מכניסים בקבוק למשוואה - צריך לדעת מתי לתת בקבוק ואיך עושים זאת נכון. 

בעלי ועוד בני משפחה רוצים להיות שותפים לטיפול בתינוק
יש דרכים רבות לשתף בני משפחה אחרים בטיפול בתינוק. הם יכולים לרחוץ אותו; לצאת איתו לטיול; להרגיע בעת בכי ולעזור בהרדמתו.

בעלי עובד ביום, בלילה הוא נותן בקבוק, ואני משלימה שעות שינה
רעיון אטרקטיבי מאוד, אבל... על פרולקטין שמעת?! ההורמון שאחראי ליצירת חלב בתגובה לריקון השד הוא חיית לילה ופעיל מאוד דווקא בשעות הקטנות - בדרך כלל בין 3 ל־5 לפנות בוקר. לכן מומלץ מאוד לנצל את יקיצת התינוק בשעות האלה להנקה כדי לא לפגוע באספקת החלב. 

אם את עייפה מאוד, רצוי לשאוב חלב בזמן שהשדיים הכי מלאים (בדרך כלל אחרי הנקת הבוקר) ולתת בקבוק בערב. לכי לישון מוקדם וקומי להנקה מוקדמת. בכל מקרה, גם אם התינוק מקבל חלב שאוב, צריך לפנות חלב מהשד כדי למנוע הצטברות של חלב בשד.

אני רוצה להרגיל את התינוק לבקבוק לקראת החזרה לעבודה
פעם היה נהוג לדבר על "בלבול פטמות" - מצב שבו התינוק לא מעוניין לינוק מהשד אחרי שהתרגל ליניקה מבקבוק בגלל ההבדלים בצורות הפטמות. היום אופנתי לדבר על "בלבול זרימה".

כדי להוציא חלב מהשד התינוק צריך לינוק באופן אקטיבי. לעומת זאת, כאשר מכניסים לפיו בקבוק עם פטמה מלאה בחלב, הנוזל מטפטף באופן אוטומטי ולא דורש יניקה. התינוק מתרגל לזרימה המהירה ולאחר מכן לא מעוניין להתאמץ לקבל את המזון מהשד של אמא.

ניתן למנוע בלבול זרימה באמצעות שינוי תנוחת התינוק: מחזיקים אותו בתנוחה אנכית יותר (ולא אופקית כמו בהנקה). את הבקבוק מגישים בצורה אופקית, כך שהפטמה לא מלאה בחלב וכדי לטעום ממנו צריך התינוק לינוק באופן אקטיבי. שמים לב לסימני היניקה וההפסקה הטבעיים ועושים הפסקות לפי רצונו של הקטנצ'יק. כך יוצרים קצב אכילה שדומה יותר לקצב הטבעי בעת הנקה מהשד. צורת ההאכלה הזאת נקראת האכלה קצובה (Paced Feeding).

רבים שואלים האם בליעת אוויר בזמן האכילה גורמת ליותר גזים לתינוק. ובכן, מעולם לא הוכח קשר ישיר בין הדברים. כולנו בולעים אוויר בעת אכילה ומוציאים אותו בשיהוק או בגיהוק, ובכל מקרה ניתן לסייע לתינוק בעזרת טפיחות עדינות על הגב. דווקא אכילה מהירה מדי (כשפטמת הבקבוק מלאה בחלב והבקבוק במצב מאונך), שנובעת מהאכלה "מסורתית", עלולה לגרום לחוסר נוחות בקיבה ולאי־שקט אצל התינוק.

לקראת הערב אני מרגישה שהשדיים שלי ריקים מחלב. אני נותנת לתינוק בקבוק, והוא מוכן לאכול
כמות החלב בשד משתנה במשך היום. כל עוד התינוק יונק באופן בלעדי 8 פעמים ביממה לפחות, השדיים ייצרו כמות חלב מספקת. השד לעולם לא ריק. דווקא ככל שהוא מתרוקן יותר, גוברים האיתותים לייצור חלב.

לעיתים קרובות מגיעה תחושת השד הריק בשעות הקשות של הגזים, אחרי הצהריים ולקראת ערב. התינוק לא שקט, האם מנסה להרגיע אותו בהנקה תכופה, אבל כלום לא עוזר. ואז מגישים בקבוק עם פטמה מלאה בחלב, והופה - הקטנצ'יק בולע.

תינוקות רבים סובלים מרגזנות בשבועות ובחודשים הראשונים לחייהם, ונראה שכלום לא מרגיע אותם, מה שיכול לתסכל אפילו את ההורה המנוסה ביותר. עדיין לא נמצאה הסיבה המדויקת להתנהגות הזאת, אבל משערים שהיא קשורה להצפת מערכת העצבים הלא בשלה.

התינוק סופג גירויים חדשים ורבים במהלך היום עד שהוא מוצף ולבסוף "משחרר קיטור" באמצעות בכי ואי־שקט. אם התינוק מסרב לינוק, אפשר להרגיע אותו באמצעות מוצץ, מגע מערסל, נדנוד ונענוע, שירה ודיבור. אופציות נוספות הן טיול במנשא, בעגלה או ברכב, מה שבריא גם לאמא, שעשויה להיות בבית במשך שעות רבות ותשמח להתאוורר. 

אם יש לכם ספק לגבי אי־שקט ממושך או חריג חשוב לפנות לייעוץ רפואי.

אז לתת בקבוק או לא לתת?

ההורות מציגה בפנינו דילמות רבות בנוגע להזנה, לחינוך, ללבוש, לגבולות ולמגוון רחב של נושאים נוספים, וכל משפחה צריכה להחליט מה נכון בשבילה. מחקרים הוכיחו שתמיד עדיף לתת חלב אם, רצוי מהשד. אם מצאתם לנכון לתת בקבוק, רצוי שיהיה בו חלב אם שאוב ושהתינוק יהיה בזווית כזאת שתאלץ אותו להתאמץ מעט בעת היניקה.

אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית

טל צים בן־ארי (RN ,MSN) היא יועצת הנקה מורשית ומוסמכת IBCLC, מרכזת תחום הנקה בסגל אחות ראשית, ואחות בפגייה במערך הנשים והיולדות במרכז הרפואי כרמל, מקבוצת כללית