בקע טבורי: התסמינים, הסכנות והניתוח

מהו בקע טבורי?

בקע טבורי הוא מצב שבו קרום הבטן (צפק) ואיברי פנים (מעיים) זזים ממקומם הטבעי, עוברים דרך נקודה חלשה בדופן הבטן באזור הטבור ויוצרים שק בולט שנקרא "שק השבר".

ההיחלשות של דופן הבטן יכולה להיות מולדת ולבוא לידי ביטוי מיד לאחר הלידה או להיות נרכשת - בגלל היחלשות הדרגתית של דופן הבטן כתוצאה מהריונות ולידות רבים, בגלל מצבים שגורמים לעלייה בלחץ התוך־בטני (שיעול כרוני, עצירות, עבודה פיזית קשה, מחלות שמחלישות רקמות, השמנה) ובגלל תהליכי הזדקנות.

בקע טבורי מולד נגרם בגלל התאחות לא תקינה של אזור הטבור לאחר נשירת חבל הטבור.

הסבר: מסביב לטבור של העובר ישנה מעין טבעת שדרכה יוצא חבל הטבור. אחרי הלידה אמורה הטבעת להיסגר. הרבה תינוקות נולדים עם בקע טבורי ובשנים הראשונות לחייהם נמשך התהליך של סגירת הטבעת.

כל עוד הטבעת פתוחה, הצפק (הקרום שעוטף את הבטן מבפנים) בולט דרכו כשק בקע, ואיברים תוך־בטניים יכולים לצאת לתוכו. השק הזה הוא למעשה שלוחה של חלל הבטן.

בקע טבורי נרכש מופיע בדרך כלל בגיל מבוגר יותר. יש הקושרים את הבקע הנרכש למאמץ גופני פתאומי, אך העדויות לכך אינן חד־משמעיות.

מתי עושים ניתוח בקע טבורי?

אם חלק מהמעי נכלא בשק השבר (מצב שנקרא בקע טבורי כלוא) ואפילו אם רק חושדים שנוצר מצב כזה - יש לנתח מיד את הבקע. הסיבה: המעי הכלוא עלול לעבור נמק, וזהו מצב מסכן חיים.

אם הבקע אינו כלוא, מדובר במצב לא מסוכן שניתן לחיות איתו שנים ארוכות.

עם זאת יש לזכור שבקע לא כלוא עלול להפוך בבת אחת לבקע כלוא, ולכן רצוי לנתח את הבקע בעוד מועד, לפני שהוא הופך לכלוא. כמו כן יש לזכור שבקע טבורי שלא טופל עלול לתפוח במהלך החיים ולהגיע לממדים ענקיים.

רוב האנשים מבקשים לעשות את הניתוח ברגע שהבקע הטבורי מכאיב להם או מציק ומפריע לשגרת חייהם. אחרים מבקשים לעשות את הניתוח מסיבות אסתטיות, כדי להעלים את הבליטה בדופן הבטן.

מהם התסמינים של בקע טבורי?

התסמונת השכיחה ביותר של בקע טבורי היא נפיחות באזור הטבור - בדרך כלל ללא כאבים. עם זאת, בעת שיעול ובעת מאמץ גופני חשים במקרים רבים כאבים באזור הבקע. מנוחה בשכיבה מעלימה כמעט תמיד את הכאבים האלה.

לעיתים הסימנים הראשונים של בקע הם דווקא כאבים באזור הטבור - כאבים שמתחזקים בעת מאמץ.

יש לציין שלפעמים יש לאנשים טבורים בולטים ו"לא יפים" ללא בקע. אם כירורג כללי בדק את הבליטה ושלל את האפשרות שמדובר בבקע יכול הנבדק לפנות לכירורג פלסטי כדי לפתור את הבעיה האסתטית.

מהם הסיכונים של בקע טבורי?

מהרגע שבו מופיע בקע טבורי, הוא בדרך כלל הולך וגדל במשך השנים ועלול לגרום לאי־נוחות ולכאבים הולכים וגוברים.

הסכנה העיקרית של כל הבקעים, וגם של בקע טבורי, היא היווצרות כליאת בקע - מצב שבו איברים מחלל הבטן (במיוחד חלקים מהמעי הדק) נכלאים בתוך שק הבקע ללא יכולת להשתחרר.

במצב של כליאה מאבד האיבר הכלוא את הספקת דם ועלול לעבור נמק. זהו מצב מסכן חיים שמחייב פנייה מיידית לבית חולים וניתוח חירום.

כליאת בקע מופיעה בדרך כלל במקום שבו היה קיים בקע עוד קודם לכן, ויש לה כמה תסמינים בולטים: כאבים עזים באזור הבקע, התנפחות נוספת של הבליטה, בחילות, הקאות והיעדר יציאות. לעיתים נדירות כליאת בקע היא הביטוי הראשון לקיומו של בקע טבורי.

אילו טיפולים קיימים לבקע טבורי?

אצל ילדים קטנים עד גיל 6-5 רוב הבקעים הטבוריים נסגרים באופן טבעי בלי ניתוח. למרות זאת, ילד קטן שיש לו בקע טבורי צריך להיבדק על ידי כירורג ילדים.

העלמת בקע טבורי אצל ילדים מעל גיל 6 אפשרית רק באמצעות ניתוח. לגוף אין שום יכולת לתקן את המצב הזה בכוחות עצמו, וגם לא קיים טיפול תרופתי להסדרת הבעיה. מנוחה מקילה על תסמיני הבקע, אך כמובן אינה פתרון לטווח הארוך.

חגורות בטן שקיימות בשוק יכולות לתת תמיכה למקום הבקע (הן לוחצות את הבליטה פנימה, לתוך הבטן). אולם החגורה מומלצת רק לחולים שבגלל מחלות רקע קשות מאוד אסור לנתחם לתיקון הבקע.

ניתן לשקול את השימוש בחגורות בטן אצל חולים מבוגרים מאוד שהניתוח עלול לסכן את חייהם. עם זאת, החלטה כזאת יכולה להתקבל רק לאחר שכירורג בדק את החולה המבוגר ואישר שניתן לטפל בו באמצעות חגורה.

האם חייבים לעשות ניתוח במקרה של בקע טבורי?

כל מי שהתגלה אצלו בקע טבורי והוא מעל גיל 6 שנים מומלץ לו לעשות את הניתוח.

עם זאת, מבוגרים שהבקע הטבורי שלהם קטן מאוד, והוא אינו מכאיב להם, אינו גדל ואינו מפריע לפעילות היום־יומית יכולים לוותר על הניתוח ולהסתפק במעקב שגרתי.

אם המעקב הזה מעלה שהבקע גדל או אם הוא מתחיל להכאיב ולהפריע לתפקוד היום־יומי, יש לשקול שוב את אופציית הניתוח.

עד כמה דחוף הניתוח?

ניתוח לתיקון בקע טבורי אינו דחוף, אלא אם כן קיים מצב של כליאה - מה שמצריך ניתוח מיידי. לכן ניתן בדרך כלל לתכנן את הניתוח למועד מתאים.

עם זאת, מומלץ לא לדחות את הניתוח זמן רב מדי כדי למנוע את החמרת התסמינים ובעיקר כדי למנוע את האפשרות (הנדירה יחסית) של היווצרות כליאת בקע.

ישנה סיבה נוספת שבגללה לא כדאי לדחות את הניתוח במשך זמן רב מדי - במיוחד אצל מי שהם מבוגרים מאוד: תמיד ישנה הסכנה שבמשך הזמן יתפתחו בעיות רפואיות אחרות שימנעו את האפשרות לעשות את הניתוח כאשר הבקע יחמיר.

כיצד אבחר את המנתח ואיפה כדאי לעשות את הניתוח?

ניתוח בקע טבורי הוא שגרתי, וכל כירורג כללי יכול לעשותו. אומנם אין התמחות מיוחדת לתחום של ניתוחי בקע, אך יש כירורגים המתמקדים יותר בתחום הזה - במיוחד בשיטת התיקון הלפרוסקופית.

יש מקרים שתיקון לפרוסקופי הוא מועדף, ויש מקרים שכדאי יותר לעשות ניתוח פתוח. זו תמיד החלטה של המנתח.

את הניתוח ניתן לעשות בכל אחד מבתי החולים של כללית.

אילו הכנות צריך לעשות לקראת הניתוח?

אם קיימות מחלות רקע, צריך להיבדק לפני הניתוח אצל רופא מומחה רלוונטי ולהביא ממנו אישור שניתן לעשות את הניתוח.

למשל, לגברים שסובלים מתסמינים הנובעים מערמונית מוגדלת מומלץ להיבדק אצל אורולוג, ולמי שסובלים מבעיות משמעותיות במערכת העיכול - כמו עצירות או דימומים ביציאות - מומלץ להיבדק אצל גסטרואנטרולוג.

יש לדעת שהופעת בקע חדש בגיל מבוגר יכולה לרמז על בעיה תוך־בטנית יותר רצינית כמו גידול במעי הגס או בקיבה.

מהן שיטות הניתוח שקיימות היום?

כיום קיימות שתי שיטות ניתוח מקובלות לתיקון בקע טבורי: השיטה הקלאסית ה"פתוחה" והשיטה הלפרוסקופית (זעיר־פולשנית). שתיהן מבוססות על תיקון הבקע באמצעות השתלת רשת סינתטית שמיועדת לתמוך בדופן הבטן באזור הטבור.

בשיטה הפתוחה עושה הרופא המנתח חתך בדופן הבטן באזור הטבור, מפריד ומכניס פנימה את שק השבר ולאחר מכן מניח ומקבע את הרשת.

בשיטה הלפרוסקופית נעשה הניתוח דרך שלושה חתכים קטנים בדופן הבטן בצדדים. המנתח משחרר את שק הבקע מהתוכן ומנקה את האזור סביב הכניסה לשק הבקע.

בניתוח לפרוסקופי נשאר שק הבקע, ורק סוגרים את הכניסה לבקע מצד הבטן בעזרת הרשת. היא מוחדרת פנימה דרך אחד הפתחים הקטנים כשהיא מקופלת. המנתח פורס ומקבע אותה באזור הבקע לאחר שהיא כבר נמצאת בבטן.

יתרונה העיקרי של השיטה הפתוחה הוא היותה מוכרת זה שנים רבות, קלה יותר לביצוע ומהירה יותר. חסרונה הוא בכך שהיא מחייבת חתך יותר גדול - מה שמאריך את משך ההחלמה ומגדיל את הסיכון לזיהומים.

יתרונה של הגישה הלפרוסקופית נובע מכך שהיא מאפשרת להשתיל את הרשת באמצעות שלושה חתכים קטנים בלבד. זה לא אומר שיש פחות כאבים אחרי הניתוח, אך הסיכון ללקות בזיהום הוא קטן יותר, וההחלמה מהניתוח היא הרבה יותר מהירה. ועוד יתרון יש לגישה הלפרוסקופית: היא מאפשרת לתקן בו־זמנית בקע נוסף במקום אחר (אם קיים).

חסרונה העיקרי של הגישה הלפרוסקופית הוא היותה קשה יותר ללימוד ולביצוע - מה שעלול להביא לשיעור גבוה יותר של כישלונות, ובכלל זה הישנות של הבקע. הניתוח הלפרוסקופי גם נמשך יותר זמן מניתוח פתוח.

איזה ניתוח הכי מתאים לי?

ההחלטה באיזה ניתוח לבחור תלויה בגורמים שונים כמו גודל הבקע, ההיסטוריה הרפואית של החולה, ובכלל זה ניתוחים שעשה בעבר, מראה הטבור ומצב העור מעל הבקע. יש לזכור שלכל שיטה יש יתרונות וחסרונות, ומומלץ לקבל את עצת המנתח בנושא הזה.​

איזו רשת כדאי להשתיל כדי לתקן את הבקע?

קיים בשוק מגוון רחב של רשתות סינתטיות לתיקון הבקע, וטווח המחירים שלהן גדול מאוד. בניתוחים לפרוסקופיים מכניסים רשתות שכוללות שכבה של ציפוי מיוחד שמאפשר לרשת להיות במגע עם המעיים.

בניתוחים אחרים, שבהם הרשת אינה מוכנסת לחלל הבטן, משתמשים ברשתות אחרות. במקרים רבים מחליט המנתח על סוג הרשת תוך כדי הניתוח, בהתאם למצב באזור הבקע. לכן עדיף להשאיר בידי המנתח את ההחלטה בנוגע לסוג הרשת.

כמה זמן נמשך הניתוח?

הניתוח נמשך 40-30 דקות. הניתוח בגישה הלפרוסקופית יכול להיות ממושך יותר.  לאחר הניתוח נשארים להשגחה בחדר ההתאוששות למשך שעה-שעתיים - עד שחולפות השפעות ההרדמה.

מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?

ניתוחים לתיקון בקע טבורי נחשבים לבטוחים מאוד, ושיעור הסיבוכים בהם הוא נמוך מאוד.

דימום באזור הניתוח הוא סיבוך נדיר שעלול לחייב ניתוח חוזר לעצירת הדמם.

סיבוך נדיר אפשרי נוסף פוגע בעיקר בגברים מבוגרים - הקושי לתת שתן לאחר הניתוח עד כדי הזדקקות להכנסת קתטר לפתרון הבעיה.

במקרים נדירים מאוד עלולים להתפתח דלקת ואף זיהום באזור הניתוח. השימוש השגרתי באנטיביוטיקה בזמן הניתוח מונע כמעט לחלוטין את הסיבוך הזה.

כיצד ארגיש לאחר הניתוח?

בשעות הראשונות לאחר הניתוח יש לצפות לכאבים באזור הניתוח. המנתח ינחה את האחיות בנוגע למתן משככי כאבים, ומומלץ להשתמש בהם. משככי כאבים יאפשרו ירידה מוקדמת מהמיטה ויקלו על מתן שתן.

השפעות ההרדמה - כמו טשטוש ובחילות - חולפות לאחר כמה שעות, ואז ניתן להתחיל בהדרגה לאכול.

מתי אשתחרר מבית החולים?

רוב הניתוחים לתיקון בקע טבורי נעשים כיום במסגרת אשפוז יום כירורגי. רוב החולים שעוברים ניתוח בגישה הפתוחה משתחררים באותו היום, אחרי כמה שעות השגחה. החולים שמנותחים בגישה הלפרוסקופית משתחררים בדרך כלל ביום שלאחר הניתוח. החלטה על השחרור מבוססת תמיד על מצב החולה לאחר הניתוח.

מה צפוי לי בימים הראשונים לאחר הניתוח?

בימים הראשונים לאחר הניתוח מומלץ לנוח. אין צורך להיות מרותקים למיטה, אך יש להימנע מפעילות מאומצת מאחר שזו תגרום לכאבים. ניתן להשתמש במשככי כאבים, אך השיטה הטובה ביותר להימנע מכאבים היא מנוחה. הכאבים חולפים בהדרגה בתוך כמה ימים.

מתי אוכל לצאת מהבית?

אין מניעה לצאת מהבית, ובלבד שהיציאה לא תהיה כרוכה במאמצים. מומלץ לא לנהוג במשך כשבוע.

האם אצטרך טיפולים נוספים?

פצע הניתוח אינו דורש טיפול מיוחד. ניתן להשאירו פתוח, ואין צורך למרוח עליו משחות כלשהן או לטפל בו בדרך אחרת. ניתן להתקלח מיד לאחר החזרה הביתה.

כשבוע לאחר הניתוח, בהתאם להוראות המנתח, יש לבוא לביקורת ולהוצאת תפרים (או סיכות, לפי הצורך).

התקשות באזור פצע הניתוח היא תופעה נורמלית שמתלווה לריפוי הפצע ונמשכת כמה שבועות לאחר הניתוח.

מתי אוכל לחזור לעבודה?

מועד החזרה לעבודה תלוי באופי העבודה, בשיטת הניתוח ובהרגשת המנותח. ניתן לחזור לעבודה משרדית בתוך שבעה עד עשרה ימים. חזרה לעבודה מאומצת יותר מומלצת רק לאחר שלושה עד ארבעה שבועות. חולים שעברו את הניתוח בשיטה הלפרוסקופית יכולים בדרך כלל לחזור מוקדם יותר לעבודה.

מתי אוכל לחזור לפעילות רגילה?

לכל מנותח קצב החלמה משלו. באופן עקרוני, ניתן לחזור בהדרגה לכל פעילות שהיא, בתנאי שאינה גורמת לכאבים. בממוצע זקוקים המנותחים לחודש כדי לחזור לפעילות רגילה.

אין הגבלות ספציפיות בנוגע ליחסי מין אחרי הניתוח. עם זאת, הכאב עלול להגביל אותם באופן זמני.

מתי אוכל לחזור לפעילות מאומצת?

מומלץ לא לחזור לפעילות גופנית מאומצת - כמו ספורט אתגרי או אימונים בחדר כושר - לפני שחולף חודש מהניתוח. אם אחרי חודש עדיין יש כאבים בזמן מאמץ, צריך לדחות עוד או להפחית מאמצים פיזיים.

האם יש לניתוח סיבוכים בטווח הארוך?

בטווח הארוך הסיבוך המשמעותי ביותר של ניתוח בקע טבורי הוא הישנות הבקע. אולם שיעור ההישנות הוא נמוך מאוד ועומד על 2%-1%. ההישנות יכולה להופיע בכל שלב שהוא - אפילו שנים לאחר הניתוח, אך בדרך כלל היא מופיעה בשנה־שנתיים הראשונות לאחר הניתוח. היא באה לידי ביטוי בכאבים ובנפיחות באזור הניתוח. הישנות הבקע מחייבת בדרך כלל ניתוח נוסף.

סיבוך נוסף הוא זיהום בפצע. הסיבוך הזה הוא נדיר, אך קיים. זיהום פצע שנגרם בעקבות תיקון בקע טבורי משמעו בקע חוזר בעתיד.

אילו זכויות מגיעות לי לאחר ניתוח בקע טבורי?

מגיעים לך "ימי מחלה" בהתאם לקביעת הרופא המטפל. פרט ל"ימי מחלה" יש גם הגבלות על הרמת משאות כבדים למשך תקופה מסוימת.

ד"ר סרגיי לוין הוא מומחה בכירורגיה כללית במערך הכירורגי במרכז הרפואי קפלן ברחובות, מקבוצת כללית, ואחראי תחום בקעים וכירורגיית דופן הבטן