חלל הפה עשיר בכלי דם ובעצבים ומכיל בלוטות רוק, עצמות לסת ושיניים, בלוטות לימפה ושרירים. או במילים אחרות: הוא אזור רגיש.
מהסיבה הזאת באות לידי ביטוי דווקא שם תופעות הלוואי של תרופות רבות, בין אם הן נלקחות דרך הפה ובין אם בהזרקה. וזה עלול להיות לא נעים.
מדובר במיוחד בתרופות המשמשות לטיפול בסרטן, בלחץ דם גבוה, בכאבים חזקים, בדיכאון, באלרגיות ואפילו בהצטננות.
להלן תופעות הלוואי השכיחות בחלל הפה והתרופות הגורמות להן:
יובש בפה
יש תרופות שמפחיתות את כמות הרוק וגורמות בכך להרגשה של אי־נוחות בפה. בהיעדר מספיק רוק עלולות הרקמות בפה לסבול מגירוי ומדלקות. המצב הזה מגדיל את הסיכון לזיהום ולמחלות חניכיים.
ידוע על כ־400 תרופות שגורמות ליובש בפה. הרשימה כוללת, בין היתר, תרופות למחלות נפש, תרופות נוגדות חרדה, תרופות משתנות, תרופות ללחץ דם גבוה ומשככי כאבים נרקוטיים. יובש בפה שכיח מאוד בקרב מי שנוטלים תרופות למחלות כרוניות.
מאחר שתפקידו העיקרי של הרוק הוא להילחם בזיהומים החודרים לחלל הפה, הרי כל פגיעה בהפרשתו מפרה את האיזון בין החיידקים השונים שמאכלסים באופן טבעי את חלל הפה. הפרת איזון כזאת עלולה לגרום לריקבון מהיר של השיניים, להרגשת שריפה וצריבה בחלל הפה, לזיהום פטרייתי וחיידקי. תופעת לוואי אפשרית נוספת של יובש בפה הנגרם מתרופות היא ריח רע מהפה. כדי להקל על האי־נוחות הזאת מומלץ לשתות הרבה מים וללעוס מסטיק ללא סוכר.
זיהום פטרייתי
פטרת בפה היא במקרים רבים תוצאה של טיפולים המדכאים את מערכת החיסון (כימותרפיה, תרופות למחלות אוטואימוניות) או של טיפולים אחרים הפוגעים באוכלוסיית החיידקים הטבעית של הפה (אנטיביוטיקה רחבת טווח).
משאפי סטרואידים לאסתמה יכולים לגרום לזיהום בקנדידה. ניתן למנוע זאת באמצעות שטיפת הפה במים אחרי שימוש במשאף.
נפיחות של החניכיים וזיהום חיידקי
תרופות מסוימות עלולות לגרום לנפיחות בחניכיים, ומכאן קצרה הדרך לזיהום חיידקי שעלול לפגוע בשיניים. מדובר בעיקר בתרופות פניטואין (תרופה נגד פרכוסי אפילפסיה), ציקלוספורין (תרופה המדכאת את מערכת החיסון. ניתנת למושתלים למניעת הדחייה של השתלים) ותרופות ממשפחת חוסמי תעלות הסידן כמו אמלודיפין המיועדות למי שסובלים מלחץ דם גבוה.
גברים נוטים יותר מנשים לסבול מהתנפחות החניכיים בעקבות נטילה של אחת או יותר מהתרופות האלה. היגיינה טובה של חלל הפה וביקורת תכופה אצל רופא שיניים יכולות להפחית את נזקי החניכיים הנפוחות.
דלקת של רירית הפה
דלקת של רירית הפה היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות כימותרפיות. הדלקת גורמת לנפיחות מכאיבה של הפה ושל הלשון. זו עלולה להתפתח לדימומים ולכיבים בפה שמקשים מאוד על האכילה.
שינוי טעם בפה
תרופות מסוימות יכולות לגרום לשינוי בחוש הטעם או לטעם מתכתי, מלוח או מריר. שינוי טעם שכיח במיוחד בחולים קשישים הנוטלים מספר רב של תרופות.
שינוי צבע השיניים
בתחילת שנות ה־50 של המאה הקודמת התברר שאם אישה הרה נוטלת תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים, תהיה לכך השפעה על הצאצא שלה: שיניו צפויות להיות חומות.
תופעת הלוואי הזאת נובעת מהתקשרות של התרופות האלה עם הסידן בגוף המשמש לבניית השיניים. לכן אסור לתת אנטיביוטיקה מהמשפחה הזאת הן לנשים בהריון והן לילדים עד גיל 8 (מאחר שעד הגיל הזה ממשיך גופם לבנות שיניים).
נמק של עצמות הלסת
תרופות לטיפול באוסטאופורוזיס ("בריחת סידן", דלדול העצם) עלולות לגרום לנמק של עצמות הלסת.
השפעת התרופות האלה נמשכת זמן רב אחרי שמפסיקים ליטול אותן. המשמעות היא כי מי שטופלו בהן חייבים להימנע מעקירת שיניים ומהשתלת שיניים במשך כמה שנים לאחר שסיימו להשתמש בהן.
גם תרופות מסוימות שניתנות לטיפול בסרטן גרורתי עלולות לגרום לנמק של עצמות הלסת.
אז מה עושים?
אם אתם נוטלים תרופות בקביעות, מומלץ לעשות ביקורות סדירות אצל רופא השיניים, לעדכן אותו בתרופות שאתם נוטלים ולהקפיד על היגיינה של הפה.
ד"ר אריה גולדשמיד ניהל את המחלקה לפרמקולוגיה בכללית
