חיפוש

dsdsdsd
מחלות המטולוגיות

מחלות המטולוגיות

מהן מחלות המטולוגיות? ממה הן נגרמות? מהם התסמינים שלהן? כמה זמן הן נמשכות? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך

ד"ר דנה פלורנטין, פרופ' מרים קוויט

מה זה?

מחלות המטולוגיות (באנגלית: Hematologic Diseases) הן מחלות שפוגעות בתאי הדם. תאי הדם כוללים את תאי הדם הלבנים (שהם חלק ממערכת החיסון שלנו), את תאי הדם האדומים (המשמשים להובלת חמצן אל הרקמות השונות בגוף) ואת הטסיות (שהן חלק מהמערכת של קרישת הדם).

מחלות המטולוגיות כוללות אנמיה על סוגיה הרבים, בעיות בקרישת הדם - שכוללות הן נטייה לדימומים והן את ההפך הגמור: נטייה להיווצרות קרישי דם - ומחלות ממאירות של מערכת הדם כמו לימפומה​ או לוקמיה.

ממה נגרמות מחלות המטולוגיות?

המחלה ההמטולוגית השכיחה ביותר היא אנמיה. לאנמיה יכולות להיות סיבות רבות ובהן מחסור בברזל, מחסור באנזים G6PD, מחסור בוויטמין B12 ומחלות כרוניות שונות כמו מחלות כליה וסוכרת.

בעיות במערכת הקרישה יכולות לנבוע ממספר מועט מדי של טסיות או ממספר רב מדי של טסיות או מבעיות בתפקוד הטסיות (הבעיות יכולות להיות תורשתיות או נרכשות). 

יכולים להיות גם חוסרים תורשתיים או נרכשים של גורמי קרישה אחרים. התוצאה היא דימומים מוגברים - חיצוניים ופנימיים - במקרה של פציעות.

מחלות ממאירות המטולוגיות נגרמות בגלל היווצרות לא תקינה של תאי דם במוח העצם או במערכת הלימפה.

מהם התסמינים?

מי שיש להם אנמיה סובלים מעייפות, מחולשה, מסחרחורת ומדופק מוגבר.

מחלות במערכת הקרישה שיוצרות נטייה לדימומים עלולות לבוא לידי ביטוי בדימומים ספונטניים או בדימום מוגבר לאחר חבלה קלה.

קרישי דם שכיחים בעיקר בוורידי הרגלים, והתסמין האופייני הוא נפיחות ברגל אחת - בדרך כלל גם בקרסול וגם בשוק.

מחלות ממאירות כמו לוקמיה או לימפומה באות לידי ביטוי באופנים שונים. לוקמיה חריפה היא בדרך כלל מחלה מאוד סוערת שבאה לידי ביטוי בחולשה שהולכת ומחמירה במהירות רבה - ממש מיום ליום. לפעמים מופיעים גם דימומים ספונטניים, כאבים בעצמות וחום.

לימפומה באה לידי ביטוי בבלוטות לימפה מוגדלות - למשל בצוואר.

כמה זמן זה נמשך?

מדובר במגוון גדול של מחלות, אשר לכל אחת מהן משך שונה. 

לדוגמה, אנמיה נמשכת בדרך כלל עד לקבלת הטיפול. הפרעות במערכת הקרישה נובעות בחלקן מנטייה גנטית, וזו תישאר לכל החיים, אם כי קיים טיפול תרופתי שמנטרל את השפעותיה. בחלק מהמקרים צריך להתמיד בטיפול התרופתי למשך כל החיים.

איך מאבחנים?

בדרך כלל השלב הראשון באבחנה הוא בדיקת דם (ובכלל זה ספירת דם) שבאמצעותה ניתן לגלות אנמיה (שבאה לידי ביטוי בירידה בהמוגלובין), ירידה או עלייה בתאי הדם והפרעות במערכת הקרישה.

איך מטפלים?

הטיפול תלוי באבחנה. למשל, במצבים של אנמיה בגלל מחסור בברזל ניתן לתת תוספת של ברזל - לאחר שעושים בירור מהו מקור המחסור.

במקרה של אנמיה כתוצאה ממחסור בוויטמין B12 ניתן לתת תוסף שמכיל את הוויטמין הזה.

במקרים מסוימים של אנמיה על רקע של מחלה כרונית או של מחלת כליות ניתן לתת זריקות של הורמון שמעודד את ייצור תאי הדם האדומים.

בנטייה להיווצרות קרישי דם יש לעיתים צורך בתרופות שמדללות את הדם.

במחלות ממאירות הטיפול הוא לרוב כימותרפי, לפעמים בשילוב עם טיפול כירורגי.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

גם התשובות לשאלות האלה תלויות באבחנה הספציפית. למשל, אנמיה שנגרמת בגלל מחסור בברזל עלולה לחזור ברגע שמפסיקים לקחת את תוסף הברזל. כדי למנוע זאת יש לטפל בסיבה הראשונית למחסור.

אצל מבוגרים בני יותר מ־50 עלולה אנמיה שנובעת מחוסר ברזל להצביע על הימצאות פוליפים טרום סרטניים במעי הגס. הפוליפים האלה שגורמים למחסור ברזל עלולים להפוך במשך השנים לסרטן המעי הגס. 

לכן מומלץ לכל בן 50 ומעלה שסובל מאנמיה להתייעץ עם רופא המשפחה על הצורך בביצוע דחוף של בדיקת קולונוסקופיה. הבדיקה הזאת מאפשרת לגלות את הפוליפים הטרום סרטניים ולכרות אותם ובכך למנוע התפרצות של סרטן המעי הגס.

אנמיה בגלל מחסור בוויטמין B12 עלולה לחזור זמן מה לאחר הטיפול - אם היא נובעת מתת־ספיגה מולדת של ויטמין B12.

אנמיה על רקע מחסור באנזים G6PD עלולה לחזור כל אימת שנחשפים לפול או לתרופות מסוימות -  שהנפוצות שבהן הן סדורל (תרופה להקלת הצריבה במתן שתן - למשל בעקבות טיפול פולשני) ומקרודנטין (תרופה אנטיביוטית לטיפול בדלקות בדרכי השתן).

חלק מהגורמים לנטייה לקרישתיות יתר נותרים קבועים לכל החיים. עם זאת ניתן לאזן את הנטייה הזאת בעזרת תרופות.

עלולים להיות סיבוכים?

סיבוך רציני ומסוכן של נטייה להיווצרות קרישי דם הוא תסחיף ריאתי. מדובר בחלק מקריש שמתנתק מהדופן של כלי דם ונסחף בתוך הוורידים עד שהוא מגיע לריאות, נתקע שם ומפריע לפעולת החמצון של הריאות. אם מדובר בתסחיף גדול, הוא עלול במקרים מאוד נדירים לגרום למוות.

גם נטיות לדימומים עלולות להיות מסוכנות - בעיקר בגלל הסכנה של דימומים באיברי פנים.

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

• חולשה קיצונית.

קוצר נשימה.

• דימום שאיננו נפסק.

• נפיחות חד־צדדית משמעותית ברגל אחת (עלולה להעיד על קריש דם בוורידי הרגליים).

בתוך כמה זמן "אחזור לעצמי"?

מהירות ההתאוששות תלויה בסוג המחלה או הבעיה. ישנן בעיות שנפתרות מיד לאחר קבלת הטיפול, למשל אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל. לעומת זאת, במקרים קשים יותר, כמו ממאירות כלשהי (למשל, לוקמיה) - ההחלמה מטבע הדברים ממושכת יותר.

איך לומדים לחיות עם מחלות המטולוגיות?

למי שסובל מנטייה לקרישתיות יתר כדאי להימנע מישיבה ממושכת, מאחר שזו יוצרת לחץ באזור האגן והרגליים. הדם זורם לאט יותר, וכתוצאה מכך עלולה להיגרם פקקת ורידים (תרומבוזה), כלומר היווצרות קרישים. אלה עלולים לנדוד מהגפיים או מהאגן דרך הוורידים ולהגיע לריאות (תסחיף ריאתי).

מי שלקו במחלה ממארת של הדם יכולים להיעזר במרכזי מידע למלחמה בסרטן כמו מרכז דוידוף במרכז הרפואי רבין.

מומלץ למי שחולה במחלת דם כרונית להישאר במעקב קבוע במסגרת מכון המטולוגי. אנשי הצוות מתעדכנים באופן סדיר בחידושים בתחום ההמטולוגי בארץ ובעולם ויכולים להביא את הידע הזה לידי ביטוי בטיפולים שהם נותנים. 

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה

פרופ' מרים קוויט היא מנהלת המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי כרמל

* המידע המופיע במדריך הוא לידיעה כללית בלבד. יש לעיין בתנאי השימוש ומדיניות הפרטיות

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש