סלמונלה: התסמינים, הסכנות והטיפול

​מהו חיידק הסלמונלה? האם יש קשר בינו לבין דג הסלמון?

לא, אין שום קשר בין סלמונלה לדג הוורדרד. סלמונלה היא חיידק שנקרא כך על שם הווטרינר האמריקני דניאל אלמר סלמון (Salmon) שגילה אותו לראשונה (יחד עם האפידמיולוג תאובלד סמית') בשנת 1885. החיידק הזה מתרבה במערכת העיכול של בעלי חיים ושל בני אדם ומופרש לסביבה. 

קיימים יותר מ־2,500 סוגים שונים של חיידקי סלמונלה, המסוּוגים לכ־7 תת־קבוצות עיקריות. בכל שנה נפגעים מיליוני בני אדם בכל העולם מזיהום סלמונלה, אך רק סוגים מעטים של החיידק גורמים לתחלואה בבני אדם.

בין 2016 ל־2019 דוּוח ללשכות הבריאות בישראל על 14,372 מקרים של תחלואה בסלמונלוזיס.

באילו מוצרים יש סלמונלה?

סלמונלה עלולה להופיע בעיקר במוצרי עוף (ביצים ובשר עוף) - אך גם בבשר בקר, בפירות ובירקות וכן במוצרי חלב שלא עברו פסטור.

איך נדבקים בחיידק הסלמונלה? 

בעולם המפותח ההתפרצויות הן עקב צריכת מזון מזוהם בסלמונלה. החיידק מתרבה במוצרים המזוהמים, ובשלב מסוים התפוצה שלו במוצר המזוהם מספיק נרחבת כדי לגרום למחלה קלינית.

דרך הדבקה נוספת היא באמצעות מגע עם בעלי חיים נגועים או עם הפרשותיהם. מקור משמעותי הוא חיות מחמד ממשפחת הזוחלים כמו צבים, לטאות ואיגואנות, אך תיתכן הדבקה גם מיונקים.

במדינות עולם שלישי, שבהן תנאי הסניטציה והביוב ירודים, קיימת גם הדבקה ממקורות מים שזוהמו בשפכים שמקורם בבני אדם.

האם תיתכן הדבקה בסלמונלה מאדם לאדם?

הדבקה ישירה בסלמונלה מאדם לאדם (ולא באמצעות מזון מזוהם או מים מזוהמים) היא נדירה מאוד.

מהם התסמינים (סימפטומים) של סלמונלה?

חיידק הסלמונלה עלול לגרום לכמה מחלות - הנפוצה שבהן היא גסטרואנטריטיס. מדובר בזיהום של דרכי העיכול שהתסמין העיקרי שלו הוא שלשול, לעיתים אף שלשול דמי.

נוסף על כך, כמו בכל גסטרואנטריטיס - גם כזה שאינו נובע מזיהום של סלמונלה - ייתכנו תופעות שכוללות כאבי בטן, חום, בחילות והקאות וכן כאבי ראש וכאבי שרירים.

התסמינים (סימפטומים) האלה של סלמונלה מופיעים בממוצע לאחר 6 עד 48 שעות מהחשיפה לחיידק (זהו זמן הדגירה) ולרוב חולפים מעצמם בתוך 3 עד 7 ימים. המחלה נפוצה יותר בחודשי הקיץ. 

איך מטפלים בגסטרואנטריטיס? 

המחלה חולפת לרוב מעצמה, ובמקרים רבים ניתן להסתפק בטיפול תומך בלבד שכולל שתייה מרובה להחזרת נוזלים.

האם נותנים טיפול תרופתי אנטיביוטי לסלמונלה?

שימוש באנטיביוטיקה בעת שסובלים ממחלת השלשול החריפה מגדיל את הסיכון לנשאות כרונית, ולכן נמנעים ככל האפשר מלתת אנטיביוטיקה למי שחלו בעקבות הידבקות בסלמונלה. 

טיפול אנטיביוטי עלול לגרום להארכת משך ההפרשה של החיידק בצואה - ככל הנראה בשל פגיעה באוכלוסיית החיידקים הרגילה שבמעי (בחיידקים "הטובים"), מה שמאפשר לחיידק הסלמונלה "להתבסס" במעי.

עם זאת, במצבים מיוחדים - כמו מחלה של תינוקות ושל מדוכאי חיסון או מחלה שהתפשטה מעבר למעי - יש לתת טיפול תרופתי אנטיביוטי, ולעתים הטיפול מצריך גם אשפוז.

בגלל סוגיית הנשאות לאחר ההחלמה חשוב מאוד להקפיד על כללי ההיגיינה גם אחרי שחלפה הדלקת במעי - בין אם הסיבה לדלקת הייתה סלמונלה או מחולל מחלה אחר כלשהו.

לאילו מחלות נוספות עלול לגרום חיידק הסלמונלה?

המחלות האחרות נדירות הרבה יותר מגסטסרואנטריטיס: 

• טיפוס הבטן (Enteric fever ,Typhoid Fever). זוהי מחלת חום ממושכת שפוגעת במערכות רבות בגוף. היא נגרמת מזן מסוים של סלמונלה שאינו מצוי בארץ. חולי טיפוס הבטן בישראל הם כמעט תמיד מטיילים שחזרו ממדינות בעולם השלישי, בעיקר במזרח אסיה.

מקור ההדבקה בזן הזה של סלמונלה הוא בני אדם והפרשותיהם ולא בעלי חיים.

• זיהום בזרם הדם (אלח דם) ו/או במערכת הלב (ובכלל זה במסתמי הלב). זיהום כזה הוא נדיר.

• זיהום ממוקד באתרים מסוימים כמו עצמות, מפרקים, מערכת העצבים. בדומה לזיהום בזרם הדם גם אלה הן מחלות נדירות, אך חמורות, שמצריכות אשפוז לצורך אבחנה וטיפול.

• מצב של נשאות כרונית ללא מחלה קלינית. זהו מצב שבו האדם שחלה ממשיך להפריש את החיידק בצואה במשך זמן רב ועלול להדביק את הסביבה בלי שיש לו עצמו תסמינים כלשהם.

מתי יש לפנות לרופא?

כמו בכל מחלת שלשול, יש לפנות לרופא אם מדובר בשלשולים מרובים, אם למחלה מתלווה חום במשך יותר מאשר 3 או 4 ימים, אם בגלל המחלה לא מצליחים לשתות או אם מצויים בסיכון למחלה קשה.

מי נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה קשה?

המחלה עלולה לסכן במיוחד תינוקות שטרם מלאה להם שנה, מבוגרים בני 50 שנים ויותר (במיוחד אם יש להם מחלות רקע כמו טרשת עורקים או פגיעה במסתמי הלב) ומי שסובלים ממערכת חיסון מדוכאת עקב טיפולים או עקב מחלות (כמו איידס וממאירויות).

יש לציין שמידת הסכנה שנשקפת לאוכלוסיות האלה תלויה במידת האלימות של חיידק הסלמונלה. ישנם זנים שהם אלימים יותר מהאחרים.

האם נשים בהיריון רגישות במיוחד לסלמונלה?

לא.

חיידקי הסלמונלה אינם פוגעים במידה רבה יותר בנשים הרות, וגם אם הן נדבקות - לא נגרם נזק לעובר, אלא אם המחלה גורמת ללידה מוקדמת. היריון, ככלל, אינו נחשב לגורם סיכון למחלה קשה  יותר, ובכלל זה למחלה חודרנית (שמתפשטת אל מעבר למעיים) בנשים הרות לעומת נשים שאינן הרות.

גם הגישה הטיפולית וההחלטה האם לטפל או לא לטפל באנטיביוטיקה אינן שונות בנשים הרות לעומת נשים שאינן הרות (כזכור, לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי).

עם זאת יש לזכור שמחלות שאליהן מתלווים חום גבוה או אובדן נוזלים והתייבשות עלולות לגרום לצירים מוקדמים ולהביא ללידה מוקדמת.

איך בודקים שמדובר בסלמונלה? איך מאבחנים?

האבחון של סלמונלה נעשה באמצעות תרבית צואה או בשיטות מולקולריות (PCR). ברוב המעבדות משתמשים כיום ב־PCR, ותשובה מתקבלת יום־יומיים לאחר שנשלחה דגימת הצואה. המחלה מחייבת דיווח למשרד הבריאות.

יש לזכור שלא ניתן לזהות שמדובר סלמונלה רק על סמך התמונה הקלינית, שכן גם מזהמים חיידקיים אחרים עלולים להתבטא באותו האופן.

אכלתי שוקולד "חשוד" - מה לעשות?

במילה אחת: כלום. בשתי מילים: שום דבר. בהיעדר סימנים קליניים משמעותיים שמצריכים לפנות לרופא, אין צורך לנקוט פעולה כלשהי. 

אכילת שוקולד שהוא מזוהם בוודאות תביא רק לעיתים רחוקות למחלה קלינית (שכן על החיידק להתרבות במוצר כדי שיוכל לגרום להדבקה, ועליו להתרבות במעי כדי לגרום למחלה). וכפי שהודגש לעיל, גם אם מפתחים תסמינים, הרי הרוב הגדול יחלים ללא כל טיפול.