אתם מוכנים לצחוק כבר?

"לפי מה שאני רואה אתה סובל משפעת. אני רושם לך צפייה בפרק אחד של תרגיע, פרק אחד של קימי שמידט ושני פרקים משפחה מודרנית. אני מאמין שתוך יומיים־שלושה תרגיש טוב הרבה יותר. אם המצב לא משתפר או מחמיר, יש להעלות את המינון. רק להיזהר מתופעות הלוואי, כן?".

אולי התסריט הזה לא יתרחש לעולם, אבל סביר להניח שגם הרופא שלך יגיד לך שצחוק בטח לא יזיק לבריאות - ואפילו יעשה לך טוב. מדאן קטאריה טוען את זה כבר עשרות שנים.

קטאריה הוא רופא הודי, ההוגה של שיטת יוגה צחוק. מה שהתחיל ב־1995 בסשן שלו עם עוד ארבעה משתתפים בלבד שפגש באקראי בפארק במומביי, הפך לטרנד עולמי. כיום יש אלפי מועדוני יוגה צחוק בלמעלה מ־100 מדינות ברחבי העולם, כולל בישראל. הצחוק שלו הפך למדבק.

מחקרים רבים נעשו מאז אמצע שנות ה־90 לגבי ההשפעות של צחוק על הבריאות שלנו, והחל מ־1998 וביוזמתו של קטאריה, נחגג ביום ראשון הראשון של כל חודש מאי ברחבי העולם "יום הצחוק העולמי", שמוכר גם על ידי משרד הבריאות בישראל.

אזהרה: הצחוק מועיל לבריאות

ד"ר וויליאם פריי, פסיכיאטר ואחד החלוצים בחקר הצחוק (ברצינות, יש דבר כזה) מאוניברסיטת סטנפורד, מספר כי במהלך פעולת הצחוק עוברים על הגוף שלנו שינויים פיזיולוגיים רבים.

הצחוק משפיע על מערכת הלב וכלי הדם, על המערכת החיסונית, על המערכת ההורמונלית, על מערכת השרירים והשלד, על הנשימה ועל מערכת העצבים המרכזית - וכל המערכות האלו נהנות מאוד מהצחוק.

הנה הממצאים הבולטים שעלו ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות: 

צחוק מפחית כאב פיזי ונפשי
אנדורפינים הם חומרים כימיים המצויים במוח וידועים ביכולת שלהם לסייע לשיכוך כאבים ולשיפור מצב הרוח. צחוק (כמו גם יחסי מין ופעילות גופנית, בין היתר) מוביל לשחרור של אנדרופינים מהמוח.

הצחוק גם תורם לייצור של נוירוכימיקלים כמו דופמין, הגורמים  להרגשה טובה, ומספקים שלל יתרונות מרגיעים ונוגדי חרדה. 

צחוק מגן על המערכת החיסונית
הורמוני סטרס, קורטיזול למשל, מדכאים את התפקוד של המערכת החיסונית, דבר שעלול לגרום למחלות ובעיות רפואיות שונות (חרדה, כאבי ראש, ובעיות שינה בין היתר). כשאנחנו צוחקים ננעלת הדלת בפני אותם הורמונים מזיקים. הצחוק גם מביא להפרשה מוגברת של חלבון מסוג אימונוגלובולין A האחראי להגנה מפני זיהומים.

צחוק מגן על הלב
צחוק מרחיב את כלי הדם וכתוצאה מכך הדם זורם בחופשיות רבה יותר, דבר המפחית את הסיכון לסבול מבעיות לב. החוקרים סיפרו כי סדר הגודל של השינוי בו הבחינו באנתודל אחרי צחוק, "היה עקבי ודומה לתועלת שאנחנו עשויים לראות כתוצאה מפעילות אירובית".

אנדותל הוא השם של הרקמות היוצרות את השכבה הפנימית של כלי הדם, ויש לו, בין היתר, תפקיד חשוב בהתפתחות של מחלות לב וכלי דם. אנדותל בריא מפחית את הסיכון למחלות כאלו. 

לדברי החוקרים, 30 דקות שלוש פעמים בשבוע ו־15 דקות של צחוק על בסיס יומי טובים מאוד למערכת הלב וכלי הדם. רשמתם?

צחוק שורף קלוריות ועושה כושר
מחקר מצא כי 15-10 דקות של צחוק שורפות 50 קלוריות (שווה ערך לקוביית שוקולד). אבל לא להתלהב: כדי לאבד כחצי קילו מהמשקל שלכם תזדקקו לכ־12 שעות של צחוק מרוכז. בהצלחה...

צחוק טוב מהבטן גורם לשרירי הבטן להתרחב ולהתכווץ - פעולה דומה לזו שמתרחשת כאשר אנחנו עובדים עליהם בבית או בחדר הכושר. גם שרירי הכתפיים והסרעפת נהנים מאימון קל בזכות פעולת הצחוק. 

מחקר שניהל פריי מצא כי דרושה פעילות של עשר דקות על מכונת חתירה בחדר הכושר כדי שקצב הלב שלו יגיע לרמה אליה הוא יכול להגיע אחרי דקה בלבד של צחוק. 

צחוק תורם לזרימת החמצן
כשאנחנו צוחקים, אנחנו נושפים החוצה בעוצמה אוויר רווי בדו-תחמוצת הפחמן העלול להוות קרקע פורייה להתרבות חיידקים, ונושמים אוויר נקי ומחומצן היטב החודר לרקמות שלנו.

צחוק תורם לשיפור הזיכרון
במחקר, קטן אמנם, של 20 אנשים בגילאי 60 עד 70, נמצא כי אלו שצפו בקומדיה במשך 20 דקות, הראו יכולות משופרות יותר בזיכרון לטווח קצר, לעומת אלו שלא צפו בקטע המצחיק.

זוכרים את הקורטיזול הלא נחמד? הרמה של הורמון הלחץ אצל "קבוצת ההומור" היה נמוך משמעותית בהשוואה לקבוצה השנייה.

צחוק גורם לסיפוק בעבודה
מחקר שבדק את ההשפעה של צחוק על עובדים מצא כי הומור משפר את התקשורת בין אנשים, את היצירתיות ואת רמת התפקוד הכוללת במקום העבודה. "היכולת להעריך הומור, היכולת לצחוק והיכולת לגרום לאנשים אחרים לצחוק, יש השפעות פסיכולוגיות על הגוף שגורמות לאנשים להיות קשורים יותר אחד לשני", אמר עורך המחקר.

צחוק עוזר לנו לחשוב חיובי
מחקר אחר מצא כי צפייה של 15 דקות בלבד בקומדיה יכולה להקל על דאגות הנוגעות לבריאות או לקריירה. צחקוק יכול להדוף מחשבות שליליות (למשל כעס ורגשות אשם), להחליף אותן במחשבות חיוביות, ולעזור בגיבוש של תוכנית להתמודדות עם בעיות. כתוצאה מכך אנחנו מעריכים את עצמנו יותר, מה שמקל עלינו להתגבר על קשיים.

למה להרוס את המסיבה?

ד"ר רוברט פרוביין, חוקר למדעי המוח מאוניברסיטת מרילנד, מכנה את עצמו "אופטימיסט מרוסן" כשהדבר נוגע ליתרונות הבריאותיים של צחוק.

 לפני מספר שנים הוא טען כי מרבית המחקרים שהוזכרו למעלה היו לא מבוססים מספיק, אבל כעת הוא נשמע מרוכך יותר: "אני לא אומר שהיתרונות לא אמיתיים, אבל אולי זה לא יהיה מדויק לתת לצחוק בלבד את כל הקרדיט על כוחות העל האלו". 

פרוביין מסביר כי יש סיכוי גדול פי 30 שתצחק אם אתה מוקף בחברים או בבני משפחה מאשר לבד, ולכן ייתכן כי את הקרדיט על התועלות הבריאותיות המשויכות לצחוק - צריך לתת בכלל לקשרים החברתיים.

הנה ההיגיון שלו: אם אומרים לאנשים שהם צריכים לצחוק כדי לשפר את הבריאות, ייתכן שיהיה הבדל גדול בין צחקוק כשאתה לבד בלי שום סיבה; בזמן צפייה בקליפ ביוטיוב; או עם חברים שמצחיקים אותך.

אבל גם פרוביין וחוקרים אחרים ש(עדיין) לא מוכנים להכתיר את הצחוק כתרופת פלא, יודעים שעם הוכחות או בלעדיהן כדאי ללכת על זה: "אם אתם נהנים לצחוק, זו סיבה מספיק טובה. אתם לא באמת צריכים מרשם. כאשר אנחנו צוחקים אנחנו במקום שמח, וזה תמיד דבר טוב".

בכל זאת, ולמרות הביטוי, אף אחד עדיין לא באמת מת מזה...

ד"ר דנה פלורנטין​ היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה